גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איתרה 2.1 מיליארד ש': החברה לאיתור נכסי נספי שואה נסגרת

בעוד שבועיים תסיים החברה לאיתור והשבת נכסי נספים את פעילותה, לאחר שהכסף בקופה נגמר ■ ל–400 מיליון שקל נכסי נספים לא נמצא יורש

נדלן / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נדלן / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בעוד שבועיים בדיוק, ב-31 בדצמבר 2017, יהיה יומה האחרון של החברה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה, חברה פרטית שהוקמה באוגוסט 2006 על ידי מדינת ישראל (100%) והתחייבה לפעול לתועלת הציבור וללא מטרות רווח (מלכ"ר).

במארס 2014 כתבנו כאן על פעילותה הקדחתנית של החברה לאיתור והשבת נכסי שואה, שהחזיקה אז ב-1,424 דונם של קרקעות בישראל, ב-33 ישובים. עו"ד אלינור קרויטורו, שעמדה בראש האגף לאיתור ומידע בחברה, אמרה לנו אז, בעיצומו של תהליך האיתור שאותו הגדירה כעבודת בילוש של ממש, כי האתגר הולך ונעשה דחוף, היות שחלון הזמן לפעילות יסתיים בסוף שנת 2017. "אם לא נצליח לאתר יורשים בארבע השנים הקרובות, זה כבר לא יקרה". ובכן, דצמבר 2017 כבר כאן.

400 מיליון ליורשים

החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה הוקמה בשנת 2016 בעקבות דיוני ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ קולט אביטל, במטרה "לעשות צדק" עם בעלי נכסים שרכשו קרקעות בישראל, בעיקר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, וניספו לאחר מכן בשואה.

הסיבות לרכישת נדל"ן (וכן הפקדת כספים בבנקים וכד’) בימי המנדט הבריטי היו מגוונות, אולם רבים עשו זאת פשוט מפני שהם תכננו להגיע לכאן. הפקדת 1,000 ליש"ט אפשרה ליהנות ממסלול מזורז לקבלת אשרת עלייה לישראל כ"בעל הון", עד שמלחמת העולם השנייה פרצה וירד מסך על העולם.

החברה פעלה לאיתור הנכסים והשבתם ליורשים החוקיים. נכסים שלא נמצא להם יורש, הועברו למטרות סיוע לניצולי שואה נזקקים, למוסדות חינוך ולהנצחת זכר השואה, "תוך מתן עדיפות ברורה לסיוע לניצולים".

- כמה נכסים איתרה החברה באותן 11 שנים?

"בכל שנות פעילותנו הצלחנו לאתר נכסים בשווי כולל של כ-2.1 מיליארד שקל. מתוכם 679 נכסי נדל"ן בשווי 840 מיליון שקל", אומר רואה חשבון אמיר שורץ, מנהל אגף כספים ונכסים של החברה להשבה.

- לכמה מהם גם נמצאו יורשים?

"מתוך אותם 2.1 מיליארד שקל, הצלחנו לאתר יורשי נדל"ן ונכסים כספיים בשווי של כ-718 מיליון שקל, שזה הרבה מעבר למה שחשבו במועד הקמת החברה. מתוך אותם 718 מיליון, למעלה מ-400 מיליון שקל כבר נמצאים בידי היורשים. מבחינת הסיוע, סייענו בכמיליארד שקל לניצולי שואה, באפיקים שונים כמו מימון תרופות בתקופה שהאוצר לא מימן זאת".

13 מיליון בקרית אתא

לא מעט נכסים וקרקעות אותרו במרכז הארץ, בערים כמו בת ים ובמרכז תל אביב. ברחוב החשמונאים במרכז תל אביב, למשל, איתרה החברה בניין שלם שנרשם תחת בעלות של נספי שואה. במועד האיתור, בשנת 2014, הבניין היה שווה כ-12 מיליון שקל ומאז שוויו כמובן האמיר בשיעור ניכר. הנכס הועבר לידי למעלה מעשרה יורשים.

דוגמה נוספת היא של קרקע בבת ים בשווי 13 מיליון שקל, שהושבה ליורשת אחת באמצע 2015. בנוסף, חמש קרקעות באזור הארובות בחדרה, בשווי של 9 מיליון שקל, הושבו לחמישה יורשים. חמש קרקעות באזור קריית אתא, בשווי כולל של 13 מיליון שקל, הושבו לשישה-שמונה יורשים.

שורץ: "צריך לזכור שאנחנו נמצאים למעלה משבעים שנה אחרי השואה, ויש גם הרבה צאצאים שלא שרדו אותה. לכן הפרנטלות (ענפי ירושה - ש"ד) מגיעות עד קרובים רחוקים, ומבחינת החוק אנחנו יכולים להשיב עד פרנטלה שלישית-רביעית".

מבחינת מימושי נכסים, החברה מכרה נכסים בכמה אזורים עיקריים, בהם העיר בת ים, "בה עוררנו את שוק הנדל"ן, והתברר שהרבה מהקרקעות הפנויות בעיר הוחזקו על ידי החברה". לדבריו שורץ, "אולי גרמנו לעליית מחירים, אבל מצד שני, ניצולי השואה קיבלו כסף לסיוע. היתה שם קרקע בשטח חצי דונם, קו ראשון לים, שנמכרה על ידי כונסי הנכסים ב-24 מיליון שקל. שם גם איתרנו את היורשים. הם היו מיוצגים על ידי עורכי דין שביקשו לקבל עבורה מזומנים, והקרקע נמכרה באישור בית המשפט".

- מה היה בידכם כשיצאתם לדרך?

"השווי של החברה נצבר לאורך כל שנות פעילותה. כשהחוק חוקק כל הגופים והחברות שמחזיקים נכסים שעשויים להיות שייכים לנספי שואה, חויבו להעבירם לחברה, ואז התחלנו לאתר אותם. מחלקת האיתור קמה בשנת 2011, ולפני כן התמקדנו באאוטסורסינג. את עיקר הנכסים קיבלנו מהאפוטרופוס הכללי, חלקם מהימנותא (חברת הנכסים של קק"ל), וחלקם ממוסדות שהשתלטו על נכסים, במרכאות או שלא במרכאות, כדי לשמר את הזהות היהודית. זה היה עוד לפני ואחרי קום המדינה, מאחר שהרבה מהנכסים נרכשו בשנות ה-20-30 של המאה הקודמת. בעלי נכסים נוספים הם הבנקים וחברת הכשרת היישוב (היום בשליטת עופר נמרודי), שמולה אנחנו עדיין בתהליך משפטי".

הסיבה לסגירת החברה בסוף 2017 היא כלכלית גרידא. בחברה מדגישים כי היא מתקיימת מתקציב הנכסים שהיא מנהלת, והיא הגיעה לנקודת האיזון בין היכולת להגיע לאיתורים משמעותיים נוספים לבין הכסף שנגמר (ועבר לסיוע לניצולים). לדברי שורץ, "המועד המקורי דיבר על פעילות של 15 שנה, עד סוף 2021. אבל בשנת 2013 הגענו למסקנה שהמועד הכלכלי הנכון לסגירה הוא 31 בדצמבר 2017. הרצנו את התהליכים מול משרד המשפטים והגורמים בחברה במסגרת תיקון לחוק במארס 2014".

עם תום פעילות החברה, נותרו נכסי נספים מאותרים בשווי של 400 מיליון שקל. "מה שלא העברנו לבעלים יחולק בין האפוטרופוס הכללי לבין הכנ"ר. שימשיכו במקום שבו לא הצלחנו לסיים. למשל, התביעה נגד הכשרת הישוב תמשיך להיות מטופלת באפוטרופוס הכללי, כי בחלק מהמקרים עדיין קיים קצה חוט לתשובה למי זה שייך".

בחברה מציינים כי אי היכולת לממש את אותם נכסים נעוצה בסעיף 37 לחוק הנכסים, שקבע שהחברה נדרשת להגיע למיצוי חקירה ללא קשר לשווי הנכס. רק לאחר שבחברה הגיעו למסקנה שאין שום ספק קל שניתן יהיה לאתר יורש, ניתן היה להעביר את הקרקע למסלול מימוש לטובת ניצולי שואה. כעת, למפרק אין את המגבלה הזו והוא יוכל להתייחס אליה לפי דיני פירוק.

- כמה עובדים יש כיום בחברה?

"נשארנו כ-20 עובדים. בשיא היינו 60-62 עובדים. ב-31 בדצמבר נחזיר את המפתח".

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%, דיר ב-11%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים