גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשביל מי הם פועלים: הלקוחות הרדומים שמצילים את הבנקים

רווחי הבנקים מגיעים, כמובן, ישירות מהכיס שלנו ■ מה המגמות הבולטות בתחום - ובכמה ירדו העמלות בבנק הפועלים בשנים האחרונות?

בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי
בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי

בנקים זה עסק נהדר: יש ציבור, שדואג שהם יהיו רווחיים; יש מפקחת, שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים: הבנקים הגדולים בישראל מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל בשנה, והקטנים מרוויחים פחות, בהתאם לגודלם.

הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו, הציבור. הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים - משקיע בפיקדונות ("הר השקלים"), שמספקים לו ריבית אפסית; ובכובע אחר, לוקח הלוואות מהבנקים, בריבית של לרוב 6% ומעלה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים של הבנקים.

בנקים מרוויחים גם מעמלות - דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד.

עמלות מפעילות ניירות ערך הן חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדוחות הכספיים של בנק הפועלים. הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי בסך 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון בסך 235 מיליון שקל, ועמלות מפעילות ניירות ערך בסך 189 מיליון שקל.

הכנסות של 189 מיליון שקל מפעילות ני"ע

עמלות אלה, לצד ההכנסות מריבית, הן כמעט כל ההכנסות, כשהוצאות הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות לאחר הפחתת ההוצאות של בנק הפועלים השאירו, בשורה התחתונה, רווח של 470 מיליון שקל. כשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים: ראשית, ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו הוא איכשהו במצב סביר - לא יעיל מאוד וגם לא ההפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע, אינם יעילים.

הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, היא שהרווח רגיש מאוד לסעיף ההכנסה. שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ולדוגמה, אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.

בבנק הפועלים העמלות מפעילות בני"ע הסתכמו ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק לרגע באילו - אילו העמלות האלה היו נחתכות ל-100 מיליון שקל, מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל למעשה, היקף הוראות הקנייה והמכירה של הציבור היה נשאר כפי שהוא, בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף. איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית, וכבר נעבור למצב בפועל, ההפחתה של העמלות היא למעשה, הפחתה של כמעט 50% (47% לפני הנתונים, ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון. יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות. זה לא שהפעילות ירדה, והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון, הוא יהיה קטן - כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.

נראה כי זה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות: עמלות ני"ע בירידה (ראו טבלה). בבנק הפועלים, למשל, ההכנסה הרבעונית מפעילות בני"ע ירדה מ-280 מיליון שקל לכיוון 190 מיליון שקל - והמגמה עדיין שלילית. אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אבל נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 30%, 50% ואפילו יותר.

עמלות ני"ע בהפועלים, ובכלל במערכת הבנקאית, הן עמלות מנופחות. אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות ובריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח. הם קובעים את הריבית או את עמלת ני"ע, ואנחנו מתחילים לפעול בחשבון. אם לא חזרנו לבנק והתמקחנו על העלות, אז סבבה, הצליח להם. אם התמקחנו, גם סבבה - ייתנו לנו הנחה, ואנחנו שוב מרוצים - והכי חשוב, מבחינת הבנקים, אנחנו רדומים.

לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים. הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו). הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ני"ע (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק, מספק לו תנאים טובים). ובכלל, הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים.

אם כל "הרדומים" היו מתעוררים בפתאומיות, ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ני"ע, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון שקל, במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים. גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו בשנים 1982-1983, ונכון שלפני 15 שנה נפל הבנק למסחר; ועדיין, אצל רוב הציבור, בנק זה "בטון". אבל מתברר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ני"ע בבנקים.

עמלות הבנקים טובות עבורכם?

שילוב של כמה גורמים מאפשר לכולנו, הציבור, לבדוק את עמלות ני"ע שלנו, ולהבין אם אנו משלמים עמלות סבירות או לא סבירות (שזו האפשרות השכיחה).

זה התחיל עוד בימים של דודו זקן כמפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי-שנתי ובו עמלות ני"ע של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלה, יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים, ובכלל, יש פערים בעמלות בין הבנקים.

מי שרוצה בכך, צריך רק לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה, היועץ שלכם יתקפל. אם לא, תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים. סביר להניח שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואגים לשפר את תנאיהם, תקבלו הצעה מפתה.

ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר: העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות אצל ברוקרים פרטיים, ובכל זאת, הציבור נמנע מהברוקרים, אף שהם בעצמם כבר "גורילות" (בתי השקעות כמו מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ואחרים), ואף שהכסף אצלם בטוח לא פחות מאצל הבנקים. הגופים האלה הם כבר ענקים פיננסיים, וסביר להניח שהשירות, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאלה של הבנקים.

אז פתחנו את נתוני העבר של הפועלים (האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שניים מאשר העמלה בגוף המוסדי או ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% לבין 0.38%. אצל הברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה, בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת, שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל. אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל. אולי מדובר בחברות ארוכת שנים עם יוסי, יועץ ההשקעות. אבל עם כל הכבוד ליועץ בבנק, זה הכסף שלכם.

חוץ מזה, מצאנו שעמלות ניירות הערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים בישראל) נמצאות בשחיקה מדהימה (ראו טבלה). המסקנה היא שבנק הפועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים, ולכן הירידה המשמעותית בתחום מאז 2015. זה עשוי להימשך. ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות - ואז הדוגמה שהבאנו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

השחיקה של עמלות ניע הפועלים

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן