גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשביל מי הם פועלים: הלקוחות הרדומים שמצילים את הבנקים

רווחי הבנקים מגיעים, כמובן, ישירות מהכיס שלנו ■ מה המגמות הבולטות בתחום - ובכמה ירדו העמלות בבנק הפועלים בשנים האחרונות?

בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי
בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי

בנקים זה עסק נהדר: יש ציבור, שדואג שהם יהיו רווחיים; יש מפקחת, שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים: הבנקים הגדולים בישראל מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל בשנה, והקטנים מרוויחים פחות, בהתאם לגודלם.

הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו, הציבור. הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים - משקיע בפיקדונות ("הר השקלים"), שמספקים לו ריבית אפסית; ובכובע אחר, לוקח הלוואות מהבנקים, בריבית של לרוב 6% ומעלה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים של הבנקים.

בנקים מרוויחים גם מעמלות - דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד.

עמלות מפעילות ניירות ערך הן חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדוחות הכספיים של בנק הפועלים. הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי בסך 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון בסך 235 מיליון שקל, ועמלות מפעילות ניירות ערך בסך 189 מיליון שקל.

הכנסות של 189 מיליון שקל מפעילות ני"ע

עמלות אלה, לצד ההכנסות מריבית, הן כמעט כל ההכנסות, כשהוצאות הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות לאחר הפחתת ההוצאות של בנק הפועלים השאירו, בשורה התחתונה, רווח של 470 מיליון שקל. כשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים: ראשית, ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו הוא איכשהו במצב סביר - לא יעיל מאוד וגם לא ההפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע, אינם יעילים.

הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, היא שהרווח רגיש מאוד לסעיף ההכנסה. שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ולדוגמה, אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.

בבנק הפועלים העמלות מפעילות בני"ע הסתכמו ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק לרגע באילו - אילו העמלות האלה היו נחתכות ל-100 מיליון שקל, מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל למעשה, היקף הוראות הקנייה והמכירה של הציבור היה נשאר כפי שהוא, בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף. איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית, וכבר נעבור למצב בפועל, ההפחתה של העמלות היא למעשה, הפחתה של כמעט 50% (47% לפני הנתונים, ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון. יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות. זה לא שהפעילות ירדה, והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון, הוא יהיה קטן - כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.

נראה כי זה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות: עמלות ני"ע בירידה (ראו טבלה). בבנק הפועלים, למשל, ההכנסה הרבעונית מפעילות בני"ע ירדה מ-280 מיליון שקל לכיוון 190 מיליון שקל - והמגמה עדיין שלילית. אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אבל נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 30%, 50% ואפילו יותר.

עמלות ני"ע בהפועלים, ובכלל במערכת הבנקאית, הן עמלות מנופחות. אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות ובריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח. הם קובעים את הריבית או את עמלת ני"ע, ואנחנו מתחילים לפעול בחשבון. אם לא חזרנו לבנק והתמקחנו על העלות, אז סבבה, הצליח להם. אם התמקחנו, גם סבבה - ייתנו לנו הנחה, ואנחנו שוב מרוצים - והכי חשוב, מבחינת הבנקים, אנחנו רדומים.

לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים. הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו). הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ני"ע (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק, מספק לו תנאים טובים). ובכלל, הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים.

אם כל "הרדומים" היו מתעוררים בפתאומיות, ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ני"ע, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון שקל, במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים. גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו בשנים 1982-1983, ונכון שלפני 15 שנה נפל הבנק למסחר; ועדיין, אצל רוב הציבור, בנק זה "בטון". אבל מתברר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ני"ע בבנקים.

עמלות הבנקים טובות עבורכם?

שילוב של כמה גורמים מאפשר לכולנו, הציבור, לבדוק את עמלות ני"ע שלנו, ולהבין אם אנו משלמים עמלות סבירות או לא סבירות (שזו האפשרות השכיחה).

זה התחיל עוד בימים של דודו זקן כמפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי-שנתי ובו עמלות ני"ע של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלה, יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים, ובכלל, יש פערים בעמלות בין הבנקים.

מי שרוצה בכך, צריך רק לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה, היועץ שלכם יתקפל. אם לא, תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים. סביר להניח שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואגים לשפר את תנאיהם, תקבלו הצעה מפתה.

ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר: העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות אצל ברוקרים פרטיים, ובכל זאת, הציבור נמנע מהברוקרים, אף שהם בעצמם כבר "גורילות" (בתי השקעות כמו מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ואחרים), ואף שהכסף אצלם בטוח לא פחות מאצל הבנקים. הגופים האלה הם כבר ענקים פיננסיים, וסביר להניח שהשירות, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאלה של הבנקים.

אז פתחנו את נתוני העבר של הפועלים (האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שניים מאשר העמלה בגוף המוסדי או ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% לבין 0.38%. אצל הברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה, בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת, שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל. אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל. אולי מדובר בחברות ארוכת שנים עם יוסי, יועץ ההשקעות. אבל עם כל הכבוד ליועץ בבנק, זה הכסף שלכם.

חוץ מזה, מצאנו שעמלות ניירות הערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים בישראל) נמצאות בשחיקה מדהימה (ראו טבלה). המסקנה היא שבנק הפועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים, ולכן הירידה המשמעותית בתחום מאז 2015. זה עשוי להימשך. ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות - ואז הדוגמה שהבאנו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

השחיקה של עמלות ניע הפועלים

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%