גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלושה חוקרים טוענים שמחירי הדירות צריכים לרדת ב-30%

מחקר של כלכלנים ישראלים מכה גלים בפייסבוק: מחירי הדירות בישראל צריכים לרדת בחדות ■ הבעיה: שום מודל לא יכול לכמת את שווייה של האופוריה או את שוויו של הפחד ■ גילוי נאות

הרטוב 9, תל אביב. 3 חדרים ב-1.65 מיליון שקל / צילום: איל יצהר
הרטוב 9, תל אביב. 3 חדרים ב-1.65 מיליון שקל / צילום: איל יצהר

מחיר לא ריאלי / איור גיל ג'יבלי

1. "כלכלה שעובדת בשבילנו", זה שם דף הפייסבוק שפתחו לאחרונה פרופ' מיקי מלול, כלכלן וראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון; ד"ר מוטי רוזנבוים, כלכלן, ראש המחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופ' אמיר שהם, כלכלן מהמחלקה למימון באוניברסיטת טמפל, ארה"ב. המוטו שלהם בכמה פוסטים שפרסמו, וכל אחד יכול להיכנס ולהתרשם בעצמו, הוא ששוק הדיור מגלם בתוכו הפסדים ניכרים למי שמתכוון לקנות או קנה דירה לאחרונה. הכותרת היא כותרת מחקר שהם עשו הקובע שמחירי הדיור בישראל צריכים לרדת ב-23% לפחות ואף ב-30%. פניתי השבוע לפרופ' מלול ולד"ר רוזנבוים בבקשה לקבל את המחקר, ונאמר לי שבשלב זה ניתן לפרסם רק את העקרונות והתוצאות המרכזיות שלו.

2. הנה עקרונות המחקר שנשלחו אליי, וגם הופיעו ברובם בדף הפייסבוק של השלושה:

"המודל הכלכלי שעליו מבוסס המחירון (מחיר המקסימום שרצוי לשלם על דירה) מביא בחשבון שני פקטורים עיקריים: האחד הוא עלות הבנייה והשני הוא האטרקטיביות היחסית של האזור שמשתקפת במחירי הנכסים. הנחת היסוד היא שקיימת 'דירת אפס', דירה שמחירה לא צריך לעלות על עלות הבנייה כאשר עלות הבנייה הכלכלית כוללת את כל העלויות מלבד הקרקע וגם את הרווח הקבלני או הרווח הנורמלי. הפער בין המחיר הנוכחי של 'דירת האפס' לבין מחיר השוק מהווה פער שאינו מוצדק מבחינה כלכלית. הנחה נוספת היא שיחסי המחירים כפי שמשתקפים במחירי השוק צריכים להישמר, וזאת על מנת להביא לידי ביטוי את האטרקטיביות היחסית של כל דירה בשוק - הנחה זו הינה שמרנית מבחינת הערכת תמחור היתר של השוק, וזאת משום שלא ניתן לשלול את האפשרות כי יחסי המחירים התעוותו בשנים האחרונות עקב עליית המחירים המהירה. 'דירת האפס' הינה דירה הממוקמת במיקום שבו בעתיד הנראה לעין היצע הקרקע למגורים גדול מהביקוש. למשל, אין שום סיבה שבראייה ארוכת טווח מחיר דירה בחלק מיישובי הנגב יעלה על עלות הבנייה. הפער בין מחירה הנוכחי של 'דירת אפס' לבין עלות הבנייה הינו מקדם ניפוח מינימלי לכלל השוק. הפער שנמצא בין עלות הבני יה לבין מחיר השוק הנוכחי של 'דירת האפס' הינו 23% בהערכה השמרנית ביותר.

"המסקנה הנובעת מכך היא כי מחירי הדירות הריאליים בישראל צריכים להיות נמוכים בלפחות 23% ממחירם הנוכחי. יש להביא בחשבון כי בקביעת שיעור זה נבחרה הערכה שמרנית באופן קיצוני, כלומר זהו שיעור הירידה המינימלי הצפוי, בהערכה שמרנית פחות אך עדיין שמרנית, שיעור הירידה הצפוי עומד על כ-30%. כלומר, כיום המחירים של הדיור - ולא משנה מה הסיבות לכך - מנופחים מעבר לכל פרופורציה. ניפוח זה הוא בועת שוק הדיור הצפוי לרדת בשיעור זה לפחות. בהסתמך על המודל, כדאי להמתין לירידות המחירים ולא להיות מוכנים לשלם את המחירים הגבוהים היום אלא אם כן אתם מוכנים להתנדב להיות אלו שיפסידו מראש את ההפרש".

3. אז ככה: אני מניח שיש היגיון רב בתוצאות המחקר, שלפיהן מחירי הדיור בישראל מנופחים, וככל שהם התנפחו ברבות השנים הסיכוי של מצטרפים חדשים להפסיד על רכישת דירה הולך וגדל. אגב, לא מדובר רק בהפסד על רכישת דירות להשקעה, אלא גם על דירת מגורים ראשונה. הרי השתעבדות של זוג צעיר במשכנתה מנופחת בגלל המחירים הגבוהים היא הפסד כלכלי לכל עניין ודבר, הפסד שעומד על מאות אלפי שקלים, תלוי בהיקף המשכנתה, ובלי כל קשר גם לעלויות המימון (הריבית) שעשויות לעלות.

עם זאת, המחקר מעורר כמה שאלות כבדות משקל: ראשית, הוא מבוסס על נתוני הלמ"ס שלפיהם שיעור העלייה במחירי הדירות מסוף 2007 עד אוגוסט 2017 עמד על כ-120% (8% בשנה), בשעה שהעלייה במדד מחירי תשומות הבנייה עלה בכ-22% באותה תקופה ואילו השכר הממוצע בענף הבינוי עלה רק בכ-15%. בתקופה זו השכר הממוצע במשק עלה בכ-23% ושכר המינימום עלה בכ-34%. המספרים הללו מגלמים כמובן פער כלכלי שמוסבר בניפוח מחירים. אלא שקשה לסמוך על נתוני הלמ"ס הנוגעים למדד תשומות הבנייה ולשכר בענף הבינוי, ובענף הנדל"ן יש קונצנזוס די רחב שמדד תשומות הבנייה לא ממש משקף את המציאות ורחוק מעלויות הבנייה האמיתיות.

שנית, הקביעה שמחירי הדיור מנופחים ולא משנה מה ניפח אותם - היא קביעה בעייתית. היא בעייתית משום שאם יש גורם ניפוח משמעותי, כמו הריבית המאוד נמוכה זה עשור, חייבים להביא אותה בחשבון לעתיד. העובדה שהריבית הנמוכה עדיין איתנו, וכנראה תישאר איתנו בטווח הנראה לעין (למרות עוד העלאה מינורית אמש בארה"ב), צריכה להיות מובאת בחשבון בכל מחקר.

שלישית, האם בכלל יש דבר כזה המחיר ה"נכון" או מחיר שנמצא ב"שיווי משקל"? תיאורטית, בעולם החשבונאות ובעולם הערכות השווי, יש דבר כזה, אבל במציאות ממש לא. בבועות של נכסים, בין שמדובר במניות ובין שמדובר באג"ח או בנדל"ן, המחירים נוטים להתנתק מהערך ה"אמיתי" או ה"הוגן" (ה-Fair Value) שלהם. ולהיפך: כשהמחירים עושים את פניית הפרסה שלהם, יש להם נטייה לרדת הרבה מתחת לערך ה"אמיתי". לכן, המחיר הנכון, אם אפשר להגדיר אותו כך, הוא המחיר של השוק בכל רגע נתון, בין שהוא מנופח ובועתי ובין שהוא נמוך באופן משמעותי. זה המחיר שבו נפגשים הקונים והמוכרים, בין שזה קורה מדי יום בבורסה ובין שבמכירת דירה. הקביעה שמחיר כזה או אחר מנופח בכך וכך אחוזים ומכאן והלאה צפויים הפסדים איננה בהכרח נכונה. מחירים גבוהים עלולים-עשויים להיות לעלות עוד ומחירים נמוכים עלולים-עשויים לרדת עוד. ראינו זאת לא פעם ולא פעמיים לאורך כל ההיסטוריה הפיננסית, וזה יחזור על עצמו גם בשוק הדיור וגם בשוק המניות.

4. בדבר אחד אני מסכים לחלוטין עם השלושה: הטענה הרווחת, שבנק ישראל נוטה להשתמש בה, שירידה משמעותית במחירי הדירות תסכן את יציבות המשק היא מוגזמת ומנופחת. נהפוך הוא, טוענים החוקרים: המחירים הגבוהים כיום, ודאי שביחס לכושר ההשתכרות של רוב נוטלי המשכנתאות, הם מקור הסיכון ולכן מקור הבעיה. והסיכונים הללו רק הולכים וגדלים ככל שהמחירים נותרים ברמתם הנוכחית ואף ממשיכים לעלות: יותר ויותר משקי בית רוכשים דירה במחירים שהם הרבה מעבר לכושר ההשתכרות שלהם בטווח הארוך ולפיכך הסיכון למשקי הבית הולך וגדל. הפתרון, אם כן, הוא ירידת מחירים והקטנת הסיכונים הן למשקי הבית והן למערכת הפיננסית. מתי זה יקרה? מתי תתרחש ירידת המחירים? זה לב העניין. אין שום מודל או מחקר שיכול לחזות זאת בוודאות, וכדאי להזכיר את הדברים שכתב בעבר אלן גרינספן, לשעבר יו"ר הפד, לעיתון "פייננשל טיימס": "...הבעיה המהותית היא שהמודלים שלנו - הן המודלים של הסיכונים והן המודלים האקונומטריים (של מדידה כלכלית) - אף שהפכו כבר למורכבים, עדיין פשוטים מכדי לשקף את כל המשתנים המניעים את המציאות הכלכלית העולמית... מודל, בהגדרתו, הוא הפשטה של פרטי הפרטים בעולם האמיתי. ברוח ההשק פה המוצדקת היסטורית שלפיה הגיוון מפחית סיכונים, המחשבים פיצחו הררי נתונים בחיפוש אחרי מתאמים שליליים בין מחירים ונכסים סחירים... ההסבר לכך שניהול סיכונים לפי המודלים הסטטיסטיים הכי מעודכנים יכול להיכשל הוא שנתוני הבסיס לאומדן מבנה המודל מגיעים לרוב מתקופות של אופוריה ומתקופות של פחד, כלומר ממשטרים עם הבדלי דינמיקה חשובים... אינני אומר שהשיטות הנוכחיות לניהול סיכונים או חיזוי אקונומטרי אינן מעוגנות במידה רבה בעולם האמיתי... אך מודלים אלו לא תופסים מה שלדעתי הייתה עד היום תוספת שולית למודלים של מחזור העסקים והפיננסים: התגובה האנושית האינהרנטית לתנודות בין אופוריה לפחד, אשר חוזרת דור אחרי דור, עם ראיות מעטות לעקומת למידה... בועות מחירי נכסים נוצרות ופוקעות כיום כפי שהן נוצרו ופקעו מאז תחילת המאה ה-18, כשהשוק התחרותי המודרני בא לעולם. אנו נוטים, כמובן, לתייג את התגובות ההתנהגויות הללו כבלתי הגיוניות, אך הדאגה של החזאים אינה צריכה להיות אם הן הגיוניות או לא, אלא אם כן הן ניתנות לאבחון והן שיטתיות".

אכן, שום מודל לא יכול לכמת את שווייה של האופוריה או את שוויו של הפחד.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים