ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, סיפר אתמול ל"גלובס" כי בתוכנית הקיצוצים שהוא תכנן הוסיף רכיב של שיתוף פעולה בין הממשלה לבין החברה, לצורך הפחתת הנזק למפוטרים ולמשק.
התוכנית, שעדיין ניתן לממש, כוללת את הרכיבים הבאים: הבטחת שכר המפוטרים (בעיקר החלשים מביניהם) ל-6-12 חודשים; מימון הכשרה מחדש בתחומים כמו חקלאות מודרנית, חשמל ונגרות; תמיכה בחברות צעירות הקולטות את העובדים. "הייתי מעדיף שלא לראות את העובדים הללו נקלטים במשרת שכר מינימום אחרת, שמחר גורלה יהיה דומה", אמר. "ישראל צריכה את העובדים המיומנים ולא עובדי צווארון כחול".
רות חשין, חברת דירקטוריון לשעבר ובעלת מניות בחברה שהיא גם צאצאית של אחד ממייסדי החברה, אמרה היום לרשת ב' כאן, כי היא "כואבת את הסגירה ופיטורים". לדבריה, "היא חוששת מהמחשבה שטבע אולי תעביר את מרכזה למקום אחר. זאת מחשבה כואבת ולא נעימה".
עוד אמרה חשין, שהיא מלווה את הפיטורים ואת הפרשה "כמו כל עם ישראל, דרך העיתונות. אבל אני אולי קצת יותר מאחרים כואבת את הדבר הזה שסבא שלי התחיל. הרעיון של ייצור תרופות בארץ התחיל במלחמת העולם השנייה, כשאי אפשר היה לייבא מגרמניה. ואז נוצר הצורך לייצר את זה פה באופן עצמאי. זה היה חזון גדול ונפלא שעלול להתנפץ. אני מקווה שלא עדיין ואני אומרת שכדאי עדיין לחכות עם ההכרזה". חשין סיפרה שהחברה החלה כעסק משפחתי, אבל אחרי שעברה לבורסה הפכה ל"דבר של עם ישראל. ועדיין, הסנטימנטים של כל הצאצאים של מייסדי החברה קיימים".
חשין נשאלה לגבי מדיניות תגמול המנהלים בחברה, למשל לטענה של ח"כ שלי יחימוביץ' כי המנכ"ל החדש קאר שולץ נוהג ביגואר מפוארת. לדבריה, "זה נשמע לא טוב, אבל זאת היתה הדרישה שלו ואם הוא בא להציל את המפעל אז מגיע לו. יכול להיות שזה מה שהוא רגיל אליו. זה מפריע לי כמו לכל אחד אחר, זה מובן מאליו. אבל מה לעשות, זאת המציאות ובמכלול של הבעיה הכללית היגואר זה דבר מאוד קטן".
דן זיסקינד,דירקטור בטבע, אמר היום כי "טבע תמשיך להיות חברה ישראלית".