גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נאמני מגה מגלמים את הג'ונגל בתחום חדלות הפירעון | פרשנות

לומר שנאמני מגה הצילו 3,500 עובדים - מנותק מהמציאות ומכל היגיון ■ ביקשו 150 מיליון שקל ויסתפקו בהרבה פחות - זו ההוכחה ליכולת ולנכונות "לבשל" את המספרים

אהוד גינדס, גבי טרבלסי /  צילומים: תמר מצפי, שלומי יוסף
אהוד גינדס, גבי טרבלסי / צילומים: תמר מצפי, שלומי יוסף

1. הסאגה הבלתי נגמרת של שכר נאמני מגה מאפשרת לנו ללמוד היטב את כל החוליים של התהליכים המשפטיים בכלל, ואת התהליכים המשפטיים שקובעים את שכר הנאמנים-מפרקים בפרט. הנה כמה מהמסקנות: א. אפשר לכתוב הרבה שטויות במסמכים משפטיים, והשטויות הללו נכתבות על-ידי משרדי רואי-חשבון ומשרדי עורכי-דין "מכובדים". שטויות - זה במקרה הטוב; במקרה הרע מדובר פשוט בנתונים שמתקרבים לבלופים;

ב. שכר הנאמנים ממחיש היטב גם את תהליך המשפטיזציה - מאות עמודים של סיפורי אלף לילה ולילה של הנאמנים, חוות-דעת של כונסת הנכסים הרשמית, תגובות של צדדים שלישיים כמו בנק הפועלים, בקשות של השופט עצמו ועוד ועוד - והכול כדי לקבוע שכר(!). וקביעת השכר הזו נעשית במסגרת התקנות שמאפשרות מרווח גמישות ענק בשכר-טרחם של הנאמנים-מפרקים-כונסים, מרחב שמאפשר למעשה התמקחות כמו בשוק, גם אם היא נעשית בפלפולים משפטיים.

לפעמים נדמה, שהעבודה שמשקיעים נאמני מגה בהסברים לשכר-טרחתם כבר משתווה לעבודה שהם עשו במכירת מגה;

ג. העובדה ששכר-הטרחה של נאמני מגה התחיל בדרישה של כ-150 מיליון שקל, וייגמר בהרבה-הרבה פחות, רק מראה לנו עד כמה אפשר "לבשל" את המספרים. ואפשר ל"לבשל" אותם כי מקצוע החשבונאות מאפשר זאת, יחד עם תקנות השכר הגמישות בתהליכי חדלות-פירעון.

2. בואו נתחיל מהשטויות, ועוד בשטות עדכנית. בסוף-השבוע שעבר הגישו נאמני מגה, רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר ברטוב, עוד דוח, והפעם בנוגע לבקשתם לשכר ביניים, בעקבות עוד דרישה של בית-המשפט. בדוח הם מפרטים את סכומי הנשייה וסכומי החלוקה נטו, ומתפארים שהחזירו "נטו ובמהירות" 670 מיליון שקל לנושים, וטופחים לעצמם על השכם - "תוצר של עבודה מקצועית, יסודית ויום-יומית, הצפת ערך המקורות לתשלום לנושים, וגיבוש מאסת החובות". או-קיי, זה היה צפוי. הרי איך אפשר לדרוש שכר-טרחה בשמיים אם לא להאדיר את עבודתך? וצריך להדגיש: סכומי הנשייה גם הם נתונים לסוג של "בישול", כפי שנראה בהמשך, והכול במסגרת החוק.

ועכשיו לשטויות: ראשית, הנאמנים מתפארים שהם ניצחו במגה על תוכנית מפנה (Turnaround) לאחר שקרסה עם חובות של מיליארדים. זו קביעה מופרכת - מגה לא הייתה עם חובות של "מיליארדים", אלא חובות של יותר ממיליארד שקל בודד (1.28 מיליארד ליתר דיוק - ויש גם דרך למדוד חובות, אבל בכל מקרה זה לא היה מיליארדים) . אז למה להגזים? זאת ועוד, ספק אם הנאמנים יכולים לקחת על עצמם את "המפנה" בפעילות מגה, משום שתוכנית מפנה נבחנת לטווח ארוך ולא בשיפורים קוסמטיים לטווח קצר;

שנית, הנאמנים מציינים ש-3,500 עובדים היו בסכנת פיטורים ממשית, ומוסיפים השוואה ברוח הימים האלה: שזה כפול ממספר המפוטרים בנגב-קרמיקה ביחד עם מספר המפוטרים בטבע. זו שוב השוואה מופרכת: מרבית עובדי מגה מעולם לא היו בסכנת פיטורים, משום שהעסק נמכר כעסק חי והיה ברור שרוב העובדים ימשיכו לעבוד ברשת, מה גם שאחד מהרוכשים הפוטנציאלים - רמי לוי - התחייב להמשיך ולהעסיק אותם. בטבע ובנגב-קרמיקה מדובר בסגירת מפעלים ובפיטורים בפועל, ולא "בסכנה", כפי שמתארים הנאמנים בטעות. אני מניח שהנאמנים רוצים לקחת על עצמם את ההישג, שהם הצילו את 3,500 עובדי הרשת, אבל זה פשוט מנותק מהמציאות ומכל היגיון.

שלישית, הנאמנים שוב מתפארים ב"הליך הבראה אמיתי של חברה תפעולית". שוב, זה רחוק מאוד מהמציאות. הנאמנים קיבלו את מגה לתקופה קצרה, במטרה למכור אותה הלאה (אגב, אם זו חברה תפעולית אז היא לא קרסה כהגדרתם) - והיו על מגה לא מעט קופצים. תהליך הבראה? אני מציע לשופט בתיק, אילן שילה, לקרוא בחודשים האחרונים בעיתונים על מצבה הנוכחי של מגה תחת שליטתה של יינות ביתן. הבראה, זה ממש לא הביטוי שמתאר את התיאורים הללו.

3. עכשיו נחזור לעמדת עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית, בנוגע לשכר-הטרחה, בתחילת נובמבר. שני דברים בולטים בה: האחד, הגילדה של עורכי-הדין, שדואגת להגן על העבודה של עצמה. עמדת הכונסת, שנכתבה על-ידי עו"ד אורי ולרשטיין, משבחת מאוד את עבודתם של הנאמנים וחוזרת על עמדתם (המופרכת), שהם הצליחו בניהול החברה ובייצובה, לרבות דאגה להמשך תעסוקת עובדיה.

עם המחמאות באה גם הביקורת, אבל בלשון מאוד עדינה, על דרישת שכר-הטרחה: "דרישה שנויה במחלוקת", "טענות שאינן מדויקות", "שינויי דרך טיעון", "הסטת הדיון". ובסיכום: "תוצאות השכר הן בלתי סבירות". כל הביטויים הללו הם דרך מאוד עדינה לומר, שהחישובים שהוגשו על-ידי הנאמנים לאורך כל התהליך המשפטי הם לא מדויקים, ואם לומר זאת בפשטות, אז המספרים, כצפוי, "בושלו".

ולמה יש למספרים נטייה "להתבשל"? ההסבר מאוד פשוט: תקנות השכר קובעות מספר מנגנונים שהמנגנון הנדיב שבהם מחשב את השכר בהתאם ל"שכר החלוקה". כלומר, שכר-טרחה מתוך סך כל הנשייה שחולק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף. מדובר, ברמה התיאורטית, בדמי הצלחה: אם הכונסים מצליחים להחזיר כמה שיותר חובות לנושים, הם יזכו לכמה שיותר שכר-טרחה. השכר הזה נקבע במדרגות, ומי שמצליח להחזיר, למשל, 80% מהחובות לנושים, יקבל 11%-12% כשכר-טרחה. על-פי המנגנון הזה, לנאמנים יש עודף מוטיבציה להראות ששיעור ההחזר לנושים הוא גבוה מאוד, כך יקבלו שכר שמן, ואם מדובר בחובות של מאות-מיליונים לפחות (כמו במגה או בקלאבמרקט), השכר יכול להמריא לשמיים.

עודף המוטיבציה הזה קשור גם לסוג של "בישול" עם המספרים של היקף החובות ועם היקף הנשייה בפועל, כך שהתוצאה תיטיב עם הנאמנים (שוב, הכול על-פי החוק, כי הפרצות בחוק והמושגים של היקף חוב והיקף הנשייה הם די גמישים בעצמם). בעמדת הכונס מפורטים האחוזים והנוסחאות, והוא נתן שם שיעור במתמטיקה עם נוסחאות (ראו הצילום שצירפתי). וזו בעצם כל הבעיה: במקום להפעיל היגיון, מפעילים נוסחאות מורכבות, שניתן לשחק איתן - הרי תמיד זה תלוי אילו מספרים מציבים בנוסחאות.

4. הבעיה העיקרית בשכר-טרחת הנאמנים, בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בתיקים של חדלות-פירעון, היא הג'ונגל הפרוע בתחום, מרחב גדול מדי לקביעת שכר-הטרחה ומרחק גדול מדי למשחק עם המספרים, כי הרי גם היקף החוב וגם היקף הנשייה הוא עניין למניפולציות חשבונאיות. המרחב הזה מאפשר לנאמנים-מפרקים-כונסים לפוצץ דרישת שכר בשמיים לבית-המשפט, ולנהל על-בסיסה מין סוג של מו"מ, שהוא בעצם סוג של שוק עם השופט, עם התגובה הציבורית, ועם כונס הנכסים הרשמי. כפי שכתבתי בעבר, כל עוד החוק העקום שמאפשר את כל הסחר-מכר הזה לא יתוקן, התופעות הללו יחזרו בעתיד, כי זה טבע אדם. לדרוש כמה שיותר שכר.

ראשית, מנגנון השכר שמתבסס על היקף הנשייה, הוא מנגנון מעוות, כי הוא לא ממש מבטא את איכות הביצוע של הנאמנים, אלא בעיקר את איכות הנכס שנכנס לכינוס או לפירוק, וגם את מצב השוק שבו פועלת החברה שנכנסה להקפאת הליכים - וזה ממש לא תלוי באיכות עורכי-הדין ורואי-החשבון שמקבלים את תיק הפירוק לידיהם.

שנית, כפי שכתבתי פה בעבר, צריך לתקן את החוק כך שיקבע תקרה לשכר-הטרחה בתיקים של חדלות-פירעון, וגם יפקיע את האפשרות לסחר-מכר של הנאמנים מול השופטים. כלומר, מי שמעלה את דרישות השכר הם עורכי-הדין ורואי-החשבון בתיק, ואז מתחיל הפסטיבל הידוע שמנציח את המשפטיזציה, תגובות על תגובות וחוות-דעת על חוות-דעת - ולבסוף, פסיקה של בית-המשפט המתבססת על מסמכים משפטיים שמפוצצים בשטויות.

וזה אבסורד: הרי בית-המשפט הוא זה שלמעשה "שוכר" את שירותיהם של הנאמנים, והוא זה שצריך לקבוע את שכרם, אבל לא כפוסק סופי לדרישתם, אלא כפוסק ראשוני ואף בלבדי. הגיע העת לתיקון החוק, לביטול מנגנוני שכר-הטרחה על בסיס היקף החובות והיקף הנשייה, לקביעת תקרה לשכר-הטרחה, ולהפקעת המנדט של הנאמנים-מפרקים לדרוש את שכרם. כך זה יחסוך זמן וגם כסף.

אם שכר הבכירים במגזר הפיננסי הוגבל ל-2.5 מיליון שקל לשנה, אין שום סיבה לשלם לשלושה עורכי-דין יחד עשרות-מיליוני שקלים, אפילו אם זה כולל את עבודתם של המתמחים במשרדים (לרוב בשכר די עלוב), שעוזרים בניסוח המסמכים המיותרים לבית-המשפט.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

ח"כ שמולי הודיע על עתירתו לפסילת מפלגתה של אשת רוצח ראש הממשלה

טרימבובלר-עמיר הגישה ביום רביעי האחרון את רשימתה לכנסת ואמרה בפני ועדת הבחירות המרכזית: "אנחנו דורשים משפט חוזר ליגאל עמיר" ● שמולי: "אסור שהכתם הזה ידבק בכותלי הבית, ובכוונתי לעתור לפסילתה כדי להסירו"

סניף של יינות ביתן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חילופים בהנהלת יינות ביתן: דוד סבן ימונה לסמנכ"ל הכספים במקום איל וינברג

רו"ח איל וינברג כיהן בתפקיד כשנה וחצי ● סבן כיהן בשנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים באיקאה

שוחד / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הבעל חתם על הסכם תיווך והאישה לא - מי ישלם למתווך?

בית המשפט פסק כי המתווך יקבל רק כמחצית מהסכום שנקבע, מכיוון שלא החתים את האישה על הסכם התיווך, אלא את הבעל בלבד

עיריית גבעתיים / צילום: איל יצהר

ביהמ"ש: עירייה חייבת לפעול בהגינות בהסכמים עם יזמים

עיריית גבעתיים חתמה עם יזם על הסכם שלפיו היא מוותרת על היטל השבחה, ובתמורה היזם יקים פארק בתוכנית הבנייה ● ביהמ"ש קבע כי היא אינה רשאית לעשות זאת, אולם כיוון שההסכם כבר נחתם, והיזם מילא את חלקו - לא ביטל את ההסכם

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

קוטלר מתחיל לעשות שינויים בבנק הפועלים: מבטל את חטיבת מחזיקי עניין

חטיבת מחזיקי עניין בבנק מבוטלת פחות מחמש שנים לאחר שהוקמה ● מרבית הפעילויות שהיו תחת החטיבה של יעל דרומי, שפורשת מהבנק, יוכפפו כעת לחטיבת משאבי אנוש שבהובלת עמית אוברקוביץ'

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המוסדיים אמרו כן ללבייב: הבטיח לעצמו החזקה של 92% לפחות במניות אפי פיתוח

ההיענות הגבוהה תאפשר ללבייב לפעול למחיקת מניות אפי פיתוח, הפועלת בשוק הנדל"ן של מוסקבה, מהמסחר בבורסת לונדון ● לבייב הגיש באוקטובר הצעה במחיר של 30 סנט למניה, ובחודש שעבר שדרג את הצעתו ל-39.4 סנט למניה

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts

שר המסחר ההודי: אמזון לא עשתה לנו טובה גדולה בכך שהכריזה על השקעה של מיליארד דולר במדינה

"הם אולי מכניסים מיליארד דולר, אבל אם הם מפסידים כאן בערך מיליארד דולר בשנה, הם למעשה חייבים לממן את ההפסד הזה", אמר שר המסחר ההודי פיוש גויאל ביריד בנושא אבטחה בניו דלהי, "לכן זו לא טובה גדולה כשהם משקיעים בהודו מיליארד דולר"

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

מנדלבליט מסרב לבקשת נתניהו לקבל את מלוא חומרי החקירה

היועמ"ש לסנגורי רה"מ: "חומרי החקירה הרבים שהועמדו לרשותכם במסגרת ליבת חומרי החקירה מקיפים את כל הנדרש עבור בקשת החסינות" ● מטעם נתניהו נמסר בתגובה: "מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש"

אופיר כהן/  צילום: יחצ

מינויים חדשים בזרוע הדיגיטל של קבוצת מקאן

אופיר כהן, עד לאחרונה המשנה למנכ"ל יוניברסל מקאן דיגיטל, מונה למנכ"ל החברה ● בנוסף מצטרף לקבוצה רון כספית, אחד הדמויות המוערכות בענף בתחום ה-CRM והמרקטינג אוטומיישן, שמונה למנכ"ל MRM - חברת הדאטה החדשה שהקימה מקאן

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

ירידה במשרות הפנויות ב-2019; ואילו מקצועות הובילו את הירידות?

מספר המשרות הפנויות במשק עלה באוקטובר-דצמבר, אך בסיכום שנתי נרשמה ירידה ● בהשוואה ל-2018 חלה עלייה של 17% במספר המשרות הפנויות של מהנדסים; מנגד, חלה ירידה של 23% במספר המשרות הפנויות של מאבטחים ● בדרום נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות - ואיפה נרשמו עליות?

אלי להב, בעל השליטה / צילום: איל יצהר

לקראת הפיכת אבי לוי לבעל מניות מרכזי: להב אל.אר חוזרת לתחום האנרגיה הסולארית

החברה במו"מ לרכישת חברה ישראלית פרטית בתחום האנרגיה המתחדשת בתמורה ל-44.6 מיליון שקל ● להב מתכננת לגייס בשבועיים הקרובים 150-180 מיליון שקל בהנפקת זכויות, ולוי צפוי להחזיק אחריה כ-40% מההון ● לפי אינדיקציה ראשונית, החברה צפויה לרשום רווח של 5-7 מיליון שקל מעליית שווי נכסים בגרמניה

ח'ליפה חפתר, ראש הצבא הלובי הלאומי  / צילום: Philippe Wojazer, רויטרס

נפט, גז ופליטים: "ועידת שלום" לעתיד לוב נפתחת בברלין

נשיא רוסיה פוטין, נשיא טורקיה ארדואן, שר החוץ האמריקאי פומפאו ונציגים בכירים רבים אחרים מתכנסים היום בברלין לוועידה מיוחדת באירוח הקאנצלרית מרקל בנוגע לעתיד לוב ● שר החוץ האיטלקי לואיג'י די-מאיו: "לאירופה יש הכי הרבה מה להפסיד"

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

מה הועילו אנשי האוצר בהנפקתם?

בשבוע שעבר ביצעה ממשלת ישראל הנפקת איגרות חוב דולריות לתקופות של 10 ו-30 שנה, בהיקף כולל של 3 מיליארד דולר ● ההנפקה היתה בוודאי מוצלחת עבור הבנקים שליוו אותה, אבל האם גם עבור מדינת ישראל?

 הנשיא והבורסה / איור: גיל ג'יבלי

הנשיא והבורסה: השווקים כבשו שיאים חדשים

טראמפ ייזכר כמי שלחץ ותקף את הבנק המרכזי במטרה שיוריד עוד את הריבית מעבר לרמתה האפסית, על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית - גם אם זה בא על חשבון הגדלת החוב ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

החלטות גירושים / צילום: שאטרסטוק

האם נטילת כדורים פסיכיאטריים יכולה להביא לביטול הסכם גירושים?

אישה שחתמה על הסכם גירושים השולל ממנה את מרבית הרכוש שהיה לה ולבעלה במהלך הנישואים, עתרה לביה"ד הרבני בבקשה לבטל את ההסכם, בטענה כי חתמה עליו תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים ● ביה"ד הרבני הגדול אכן ביטל את ההסכם - אבל מסיבה אחרת לגמרי

אתר החרמון / צילום: דביר להר

עם הגשם בא התיאבון: הישראלים למדו לטייל גם כשרטוב וקר - ותיירות החורף בצפון בשיא של עשור

סופי השבוע הגשומים לא רק שאינם מרחיקים את הישראלים מצפון הארץ, אלא אף מסמנים מגמה חדשה המבטאת את הרגלי הנסיעות שהשתנו ● מלונאים: "השמיים נפתחו, ואנשים למדו שמטיילים גם כשיורד גשם" ● אז למה הצימרים לא נהנים מהמצב?

בלומברג/  צילום: רויטרס, PETER HENDERSON

ההוצאה חסרת התקדים של בלומברג משנה את כלכלת הבחירות בארה"ב

מה הסכום שהוציא המיליארדר הדמוקרטי עד נקודה זו, כמה עלה לו ספוט תשדיר של 60 שניות במחצית משחק הסופרבול הקרוב, ומה הסיבה שהוא מתקיף את נשיא ארה"ב? ● "יש תחושה שבלומברג עושה משהו שהמפלגה שלו לא יכולה לעשות – ללכת בכוח נגד טראמפ"

פרויקט מגורים חדש בחיפה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

דירות שני החדרים עושות קאמבק, ולא רק בתל אביב: מי קונה אותן ולאילו יזמים זה משתלם

בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במספר הדירות הקטנות, בנות 2-3 חדרים, שנבנות בארץ ● מי קהל היעד שלהן (רמז: לא רק משקיעים), ולמה לא כל היזמים מצטרפים לטרנד?

סער ברכה / צילום: ולדימיר אסקין

הבנקים המממנים נוטים לטרפד את רכישת תהל, הנתונה בקשיים תזרימיים, בידי קבוצת שיכון ובינוי

ל"גלובס" נודע כי בימים אלו מתקיימים דיונים בין תהל לבין הבנקים לגבי מתווה התמיכה בחברה ● הצעת שיכון ובינוי לא התייחסה להשקעה במניות החברה-האם תהל גרופ אינטרנשיונל (TGI), אלא להשקעה בחברה-הבת תהל גרופ, וייתכן שלכן החליטו בבנקים שלא לאמץ את המתווה

הגנרל חליפה חפתר / צילום: Costas Baltas, רויטרס

ועידת השלום בברלין: הפסקת אש בלוב ויישום אמברגו הנשק שהטיל האו"ם

ועידת השלום התכנסה היום במטרה להפסיק את הלחימה בלוב ● שני הצדדים הנלחמים בלוב והמדינות שמספקות להם נשק הסכימו לאמץ את אמברגו האו"ם על העברת נשק