עו"ד גיא אופיר / צילום: שלומי יוסף
ביום חמישי האחרון הגיע לסיומו ההליך המשפטי בתביעה של אבי לן - מי שעמד מאחורי עמוד הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים". כמעט בסוג של ניצחון דוד על גוליית קבע השופט כי פייסבוק תחזיר לאוויר את העמוד שהורידה במפתיע לפני שלוש שנים לאחר שהחליטה שלן מפר את חוקי הקהילה של פייסבוק בכך שאיפשר לפרסם בעמוד סטטוסים תמורת תשלום. פייסבוק פנתה היום לבית משפט המחוזי בבקשת עיכוב לביצוע ההחלטה, אך בית המשפט דחה אותה. בהמשך הודיע ענקית האינטרנט כי תעתור לבית המשפט העליון, ולן מצידו מאשים אותה בבזיון בית המשפט, על כך שלא העלתה את "סטטוסים מצייצים" כפי שחוייבה.
בהליך המשפטי ייצג את לן עו"ד גיא אופיר, שהפך את המלחמה בתאגידים הבינלאומיים להתמחות. לאורך כל המשפט טען אופיר כי יש להתייחס לפייסבוק כאל גוף דו-מהותי שבגלל חוזקו וכמות המשתמשים שלו יש להתייחס אליו כגוף ציבורי ולהכיל עליו את המשפט הציבורי.
השופט רחמים כהן אמנם פסק לטובת לן, אך לא משיקולי אחריות ציבורית אלא כי קבע שההפרה של חוקי הקהילה לא הייתה קיצונית ולכן על פייסבוק היה להזהיר את לן ולא לחסום אותו ללא התראה. בשעות שלאחר פסק הדין, ולמרות השמחה שחש, שקל עדיין אופיר לערער על הפסיקה בגלל הפן הציבורי. אבל כמה שעות של מחשבה ושיחות עם קולגות גרמו לו להתבונן בדברים אחרת.
"בהתחלה חשבתי שהשופט עשה עבודה לא יסודית", הוא מסביר בראיון ל"גלובס", "אבל נפל לי האסימון ולדעתי הוא חשב אסטרטגית מה יהיה הכי קשה לבית המשפט העליון לבטל אם זה יגיע לשם. אם הוא היה נכנס לשדה המוקשים שניסיתי להכניס אותו עם כל הטענות של משפט דו-מהותי, זה היה מאפשר מרווח פעולה בעליון כי זה אמורפי עם מנעד גדול של טיעונים, ואי-אפשר לדעת מה השופטים יגידו. הוא נתפס לנקודה יחסית פשוטה וקבע שזו הפרה רגילה ולא יסודית, ואז העליון לא מתערב. ככל שיש יותר נקודות יש יותר אפשרות למוטט את המגדל קלפים".
- וזה לא מאכזב שלא נאמרה אמירה יותר ברורה בנוגע לאחריות של פייסבוק כלפי המשתמשים שלה?
"אי-אפשר לבקש משופט לעשות אמנסיפציה ביום אחד - לקחת את כל המסלול ולדבר על זכויות אדם. השופט הזה תקע דגל. הבא ישים עוד שלושה. זה מה שמלחיץ לדעתי עכשיו את גוגל ופייסבוק. הם מבינים שמשהו השתנה".
- מה השתנה?
"את אבי לן קטלו בהתחלה. אבל בשלוש השנים האחרונות פייסבוק וגוגל הצליחו לקומם עליהם את כולם, עיתונאים, משפטנים, חוקרים ומשפטנים. שופטים מתחילים להבין שצצה רשות נוספת - רשות התאגידים הרב-לאומיים, שלא נמצאת במשולש המוכר של הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת שאמורות לרסן זו את זו".
- הגישה של השופטים השתנתה?
"השופטת שישבה בתיק של משלוחה נגד גוגל (לאחר שכתובת האתר הוגדרה כטעות הקלדה, עב"ל), שבו הגענו לפשרה כי היא דחפה לה ופסקה הוצאות לגוגל, אמרה בכנס שהיום היא מצטערת שלא כתבה פסק דין. כלומר היא מבינה כמה שנים אחרי שהיא הייתה צריכה לקבוע דגל כדי שדברים ישתנו.
"אני מייצג בהרבה תיקים נגד תאגידים בינלאומיים וכשאני עומד מול שופטת והצד השני מנסה להגיד משהו והיא עונה לו שהיום כבר אין ספק שאי-אפשר לדבר איתם, מבחינתי זה שינוי תודעתי. אחד הדברים הבסיסיים בהסכם זה חובת תום -הלב. וכשאי-אפשר לדבר עם הצד השני אין תום-לב. השופטים כבר בכיוון של לראות תאגיד רב-לאומי כמשהו דרקוני שאי-אפשר לדבר איתו, אבל צריך ללכת איתם עוד כמה קילומטרים ולהראות שעבור אנשים מסוימים זה עורק חיים. הסברתי בתיק שזה כמו שחברת חשמל תנתק מישהו מהחשמל ולך תמצא תחנת חשמל אחרת.
"אני רואה את זה גם בגופי תקשורת גדולים שלא אנקוב בשמם שמפחדים לעצבן את פייסבוק. אמר לי נציג של גוף תקשורת גדול שהאייטם שדיברתי איתו עליו הוא חשוב וראוי וחדשותי, אבל שהוא לא יעלה כי הוא לא רוצה שפייסבוק תחסום את העמוד שלו שיש בו מאות אלפי לייקים. זה מפחיד וזה דיקטטורה".
- מה משמעות הניצחון של אבי לן?
"יש לזה השלכות גדולות. עכשיו כל איש ימין או שמאל קיצוני, כל תאגיד או פישר קטן שיסגרו לו פרופיל או עמוד ירוץ ויתקע להם תביעה. כל אחד יוכל לכתוב כתב תביעה של שלושה עמודים, לצרף את פסק הדין של לן, לבקש 33 אלף שקל ולשלוח את התביעה במייל לפייסבוק והם יהיו חייבים להתייצב למשפט. תביעות נגד פייסבוק יהפכו למכת מדינה כמו תביעות נגד ספאם".
- הוא ניצח בקרב, אך הפסיד במלחמה.
"השופט קבע שהם צריכים להחזיר את העמוד למצב ערב הורדתו. בתאוריה גם אם עשו שינוי באלגוריתם הם צריכים להחזיר את זה עם אותה כמות לייקים וחשיפה. לן הוא אדם ססגוני ויידע להשתמש בהייפ. היו לו 700-800 אלף לייקים ואני מאמין שעכשיו הוא יגיע למיליון. גם כשהוא הקים את העמוד אחרי שפייסבוק סגרו לו את 'סטטוסים מצייצים' ופייסבוק הורידו לו אותו שוב הוא צבר בתוך יום 30 אלף לייקים".
- העולם זז קדימה בשלוש השנים האחרונות וההתייחסות לעמודים כאלה השתנתה.
"ברור שתהיה גם תביעה לפיצויים. זה לא ייגמר בזה שהם יחזירו את העמוד. עבור התקופה שהעמוד לא היה באוויר אפשר לארגן מולם תביעה גדולה".
- להערכתכם הם יערערו?
"אני לא יודע, אבל זו מכה קשה עבורם ברמה עולמית, כי זו פסיקת דומינו. אני מתכוון לתרגם אותה לאנגלית ולפרסם בתקשורת. כבר פנו אליי חברות מחו"ל שנמצאות בסיטואציות בעייתיות מול פייסבוק. אני חושב שהם היו מעדיפים להפסיד בתביעה כמה מיליוני דולרים מלהגיע למצב שבתי משפט בעולם יורו להם להחזיר עמודים ולהגיד להם מה הם יכולים להוריד. פייסבוק לא רוצים שיגידו להם מה לעשות. יש פה ראש גשר ועכשיו ירוצו דרך הגשר הזה הרבה בעלי דין וירחיבו את הפתח. ייתכן שבעוד כמה שנים פייסבוק תמצא עצמה במקום שהיא חייבת לקיים זכויות אדם".
"גם אני עובד בגוגל"
אופיר כבר מיומן במלחמות כאלה. יש לו כ-30 תיקים מול תאגידים, בהם פייסבוק, גוגל, אמזון וטוויטר.
- לא מפחיד להילחם כך בתאגידים?
"אני עשר שנים מתפרנס מזה. אני תמיד מתבדח עם עורכי הדין של גוגל שגם אני עובד בגוגל כי אם הם יתחילו לקיים את החוק אני יכול לסגור את המשרד. אבל האמת שאני לא חושש כי אני לא מזיז להם בתוך ה-100 מיליארד דולר שהם עושים בשנה".
- ובכל זאת פייסבוק נלחמו בלן ובדורי בן ישראל מבלוג "המזבלה".
"יש הבדל בין גוגל לפייסבוק. פייסבוק הרבה יותר רעים מגוגל. אני רואה את זה בתיקים. הם יותר נקמניים ונוטרים טינה. גוגל מבינים שלכל אחד יש תפקיד: לעורכי הדין שלהם לייצג אותם, ולי לגרום להם לשנות נהלים מסוימים. הם לא כועסים בגלל זה - למרות שכשהגשתי תלונה במשטרה נגד מאיר ברנד הם אמרו שצבטתי אותם מתחת לחגורה. מי שמקבל בפייסבוק אירלנד את ההחלטות הוא אדם קטן מאוד. זה שהם נכנסו לפינה עם דורי מעיד על אדם לא נבון במיוחד כי אם היו מתעלמים ממנו ונותנים לו להוציא קיטור זה היה נעלם. אבל הם מזמינים המשך התכתשות. בסוף הבעיה של פייסבוק מול דורי, מולי ואחרים היא שהם לא יכולים לעשות לנו הרבה. אנחנו קטנים מדי".
- את אבי לן הם הרגו.
"כי הוא התפרנס מפייסבוק. אני מתפרנס מלתבוע אותם, אני לא מגייס לקוחות באמצעות פייסבוק. מה הם יעשו, יסגרו לי את העמוד? עדי סופר תאני כבר תבעה אותי על זה שאיימתי לפרסם את פרטי הקשר שלה אם פייסבוק לא יפרסמו פרטי צור קשר לכל אזרחי ישראל. אז הם רצו לבית משפט וקיבלו צו מניעה. ונכנסו לכל הבורות שאפשר כי המאבק המשפטי לא היה המטרה. מה שאנשים זוכרים בסוף זה שאי-אפשר ליצור קשר עם פייסבוק, לא אם היה צו מניעה ומי התבקש לשלם הוצאות. זו הבעיה של עורכי הדין של פייסבוק. הם עובדים משפטית, לא תקשורתית. אני רואה בית משפט אבל גם תקשורת ודעת הקהל. בכל התאגידים הגדולים היח"צ לא מדבר עם עורכי הדין והפוך".
- יש לך עדיין תביעה ייצוגית נגדם על 50 מיליון שקל.
"על הונאת לייקים. מתברר שזו תופעה ידועה שחלק גדול מהלייקים בפרסום הממומן בפייסבוק הם זבל לא רלוונטי. בעולם מדברים על חוות לייקים אבל במקרה של ישראל זה לא העניין. באו אליי אנשים שעשו קמפיין ממומן להשכרת דירה בתל-אביב ב-50 שקל והגדירו רק תושבי תל-אביב. הם קיבלו לייקים מרמאללה, מג'נין, אפילו מעמאן. מתברר שלפייסבוק יש מנגנון שכשמגדירים אזור זה מוסיף 50 ק"מ מסביב פייסבוק לא בנויה למציאות הגיאוגרפית הישראלית שב-10 ק"מ יש שלוש דתות ותרבויות שונות. אני לא חושב שמישהו שם חשב על הונאה, אבל הגדילו את רדיוס הטעות. אני לא בונה קונספירציות אבל אם התכוונו ואם לא, די באדישות שלהם ובידיעה שלהם על זה כדי שזה יהיה לא תקין".
"יותר זול לרשום צ'ק"
גם מול גוגל מנהל אופיר תביעות ארוכות. במקרה שבו תבע אותה בשם עיריית תל-אביב והעובדים הסוציאליים שלה בדרישה שיסירו פרסומים מכפישים שכבר ידוע שהם שקריים הוא הצליח וקיבל צו תקדימי. באחרים, כמו בעתירה שהגיש נגד גוגל ופייסבוק ובה דרש לחייב אותן לשלם מסים, הרים קמפיינים תקשורתיים - סרט ברשת ששם ללעג את שר האוצר ומנהל רשות המסים שבולעים לכאורה את טענות התאגידים מדוע הם לא צריכים לשלם מס בארץ. פעמיים הגיש אופיר עתירה בנושא זה ופעמיים המליץ לו בג"ץ למחוק את העתירה בטענה שהיא עדיין מוקדמת.
"בסוף 2017 הגענו לדיון בפני בג"ץ ושוב הציעו לי למשוך העתירה. אמרתי שכבר עשר שנים אנחנו בעניין הזה. מתי זה לא יהיה מוקדם? ב-2030? 2040? תשובה לא קיבלתי. לצערי הרב, זה קשור למנטליות של עובדי ציבור שעבורם פרויקט שנמשך 10 שנים נראה זמן סביר. אבל לא הרמתי ידיים ואני נותן עוד זמן לרשות המסים לפני עתירה שלישית. גם ראיתי שהלחץ הציבורי על הרשות עובד יותר מבג"ץ. קיבלתי תגובה מאוד כועסת ממנה על הסרטון שהעליתי על משה אשר ושר האוצר".
- כמה מקום יתפוס בעתיד המשפט מול תאגידים?
"זה יתפוס יותר נפח כי העולם הופך להיות של תאגידים גדולים, ואין להם פחד מבתי משפט. הרי כשמחייבים אותם ב-225 אלף שקל (ההוצאות שנפסקו ללן, עב"ל) זה בשבילם אגורות. גם מיליונים זה לא סכומים. לפייסבוק הרי אין שירות לקוחות. שירות הלקוחות שלהם זה בית המשפט. הם אומרים את זה בין השורות: תגיש תביעה ואם השופט יגיד - נסיר. יותר זול לרשום צ'ק ששופט אומר מלהחזיק שירות לקוחות.
"לגוגל יש 5 מיליארד משתמשים בעולם. להחזיק שירות לקוחות לכמות משתמשים כזאת? יותר זול לשלם למישהו שיטרח לקחת עורך דין ולגשת לבית משפט. מה שהשופט יפסוק לא ידגדג את ההוצאה של להחזיק שירות לקוחות. אז עדיף לחטוף פסקי דין.
"התאגידים הפכו את בית המשפט לשירות הלקוחות שלהם. הרי לחברות כמו הוט ופלאפון שירות לקוחות זה אחת ההוצאות הכבדות. אם פלאפון הייתה מאמצת את הגישה של גוגל ופייסבוק היא הייתה חוסכת מיליונים. יש רשויות שאמורות לדאוג שחוק הגנת הצרכן יקוים, אבל הרשות לסחר הוגן אימפוטנטית ולא מתעסקת עם התאגידים. הם מציקים לכל חנווני, אבל בגוגל ופייסבוק הם לא נוגעים".
- נראה שאתה לוקח באופן מאוד אישי את התיקים האלה.
"עם עורכי הדין של התאגידים זה לא אישי. זו עבודה שמתגמלת אותם ואותי. אני לא קם בבוקר עם כעס, אבל אני חושב שהם מסכנים את החירויות שלנו יותר מכל מדינה. בספר '1984' של ג'ורג' אורוול משטרת המחשבות ניזונה מהלשנות. משטרת המחשבות של גוגל ופייסבוק לא צריכה הלשנות. היא קוראת את המחשבות שלנו.
"בזמנו אנשים שמחו לאידו של אבי לן, ולא הבנתי את זה, כי אפשר לא להסכים עם מה שהוא עשה, אבל לוקחים פה בולדוזר ועוברים על עסק של מישהו בלי לדבר עם האדם ומביאים אותו לקריסה כלכלית. והיום זה הוא ומחר אתם. התאגידים הם איום קיומי ואם לא נרסן את ההתרחבות שלהם נהיה בבעיה. גוגל ופייסבוק תרמו לאנושות ולא הייתי רוצה שיסגרו אותם, רק שירסנו אותם לממדים סבירים ושיהיו להם מתחרים".
מפייסבוק ישראל בחרו לא להגיב.
עו"ד גיא אופיר
אישי: בן 38, גרוש+2
מקצועי: בעל משרד העוסק בדיני אינטרנט, משפט מסחרי, זכויות יוצרים ותביעות ייצוגיות
תיקים מרכזיים: עיריית תל-אביב נגד גוגל להסרת תוצאות; משלוחה נגד גוגל להסרת התיקון האוטומטי באיות שמה; עתירה נגד פייסבוק ורשם החברות על אפשרות ליצירת קשר והמצאת כתבי טענות במייל; פרמייר נגד אמזון על הכרה בפטנט