לאחר שורת ישיבות סוערות בוועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, אושרו היום בכנסת תקנות סימון המזון המזיק פה אחד על ידי חברי הוועדה, אך נקבע כי היא תיכנס לתוקף רק ב-2020. במסגרת זו יחויבו יצרניות ויבואניות המזון בסימון אדום על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, נתרן או שומן רווי. התקנות ייכנסו לתוקף בינואר 2020 בשני שלבים במקום שלושה, כאשר בשנה הראשונה יהיו הקלות בקריטריונים לסימון במדבקה אדומה.
את הרפורמה, שהובילו שר הבריאות לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן, ומנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, קיוו השניים להכניס לתוקף כבר בינואר 2018, אולם בחודשים האחרונים התברר כי הצעת חוק שקבעה את "קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון מראש", שיזמה ב-2014 איילת שקד, שיבשה את התוכניות הללו. החוק שיזמה שרת המשפטים קובע כי שינוי בסימון מזון ייכנס לתוקף שנתיים לאחר תום השנה שבה נחקק, אלא אם ועדה מייעצת מחליטה אחרת.
היום, על רקע לחצים אדירים משלל גורמים בתעשיית המזון ומתעשיות נלוות לה בישראל, כולל מערך משומן של לוביזם, ולאחר ניסיונות לעקוף ולהתחמק מהחוק של שקד, הודה למעשה מנכ"ל משרד הבריאות כי מאמציו להכניס את הרפורמה לתוקף כבר ב-2018 כשלו, וכי התעשייה זוכה להארכה של שנתיים לתקופת ההתארגנות.
ביום שני: עוד דיון בגלל תנובה
לפי החלטת הוועדה, הגבינות הצהובות לא יוחרגו מהתקנות, ולמרות המאבק העיקש שניהלה תנובה הן כן יקבלו סימון אדום. תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, למרות טענות חוזרות ונשנות של נציגי חברת אבוט, יצרנית סימיליאק, כן יסומנו בכפיות סוכר, ואריזות שקופות יסומנו גם הן.
את מי הצליחו תעשייני המזון להציל וכן יוחרגו מהתקנות? יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלהן קטן מ-25 סמ"ר, מרקים יבשים, מזונות המורכבים מרכיב אחד, משקה משכר ושמני מאכל צמחיים ושמן זית אשר עומדים בתקן. עוד נקבע, כי בניגוד לפשרה שהגיעו אליה במשרד הבריאות לפיה כמות הנתרן ל-100 מ"ל מזון מוצק שתסומן במדבקה אדומה תהיה 400 מיליגרם, יסומנו מוצרים שבהם יהיו 300 מילירגם נתרן.
יחד עם זאת, ח"כ איתן ברושי, שהחליף בוועדה את החבר הקבוע בה ח"כ איציק שמולי, הגיש בקשה לדיון מחודש, רביזיה, ביחס לעניין החרגת הגבינות הצהובות - מהלך שמקודם על ידי חברת תנובה, שלה אינטרס עסקי ברור בנושא מעצם היותה מונופול בתחום. בשל כך, הוועדה צפויה לדון מחדש ברצונו של ברושי לתת לתנובה יחס מיוחד, ביום שני הקרוב.
רביזיה נוספת שתתקיים בשבוע הבא היא על סעיף לפיו משווק גדול לא ימכור מזון שאמור להיות מסומן, אלא אם קיבל הצהרה של היצרן או היבואן כי בידיו מסמכים המעידים על החישובים או הבדיקות שעליהם התבסס הסימון התזונתי. לטענת ח"כ מירב בן ארי, אשר ביקשה את הדיון המחודש בסעיף, זו הכבדה מיותרת על התעשיינים.
רפורמת סימון המזון הייתה אמורה להתבצע בשלושה שלבים מדורגים שיאפשרו "להרגיל" את הציבור הישראלי למזון המופחת בשומן, נתרן וסוכר, ולהתחיל כבר בינואר הקרוב. ואולם, בשל הדחייה הכריז בר סימן טוב כי המשרד יוותר על השלב הראשון, והפער בין השני לשלישי יקוצר משנה וחצי לשנה.
בר סימן טוב אמר בדיון היום: "כבר ב-2018 רצינו להתחיל עם השלב הראשון, אבל המצב החוקי לא מאפשר לנו את זה. ההצעה שלנו היא להתחיל בעוד שנתיים כמו שכתוב בחוק איילת שקד. הוועדה המייעצת שהוקמה והקצב שלה עלולים לסכן את האירוע כולו, לכן אנחנו מציעים לתת שנתיים. אין לנו מנגנון חוקי להיות מוחרגים מהדבר הזה".
המהלך מהיום מהווה אבן דרך ביחס לתזונה הבריאה בישראל, לפחות לתפיסת משרד הבריאות. בנובמבר 2016 פורסמו מסקנות הוועדה להסדרת תזונה בריאה של משרד הבריאות, שפרסם באפריל השנה את הטיוטה הראשונה להמלצותיו לסימון מוצרי מזון, שהיו צפויות להיכנס לתוקף כבר בינואר הקרוב. ביוני החלה ועדת הבריאות של הכנסת לקיים את הדיונים על תוכנית המשרד, ואלה הושלמו היום.
אנחת הרווחה של היצרניות
במשרד הבריאות רצו להחיל את הרפורמה כבר מהחודשים הבאים, כפי שאמר ליצמן בספטמבר האחרון. "הרפורמה תהיה - מה זה משנה אם בינואר או בפברואר. חלק מהכתבים אמרו שלא תהיה רפורמה במזון כי יש לחצים, אבל אני מבטיח שהיא תהיה", אמר שר הבריאות שמאז התפטר, מה שכנראה הוביל לפגיעה בעוצמה הפוליטית של אנשי המשרד, בוודאי בהליך אישור תקנות הסימון.
לדברי בר סימן טוב, לא מדובר בדחייה שנובעת מלחצים, אלא מהכרח חוקי. "אנחנו פועלים על פי החוק, ובסופו של דבר תהליך סימון המזון התקצר והמועד הסופי נקבע מוקדם מהתכנון המקורי", אמר והוסיף: "המטרה שלנו היא לא שיהיו הרבה סימונים אדומים, אלא שהיצרנים ישנו את הרכב המוצר. מדובר ברפורמה ענקית, שנתקלה בלא מעט התנגדויות ולחצים מהארץ ומחו"ל, וצלחנו מכשול עצום היום בכנסת".
ואכן, אין מדובר בהתקפלות רבתי של משרד הבריאות. מנכ"ל המשרד בר סימן טוב יכול לסמן "וי" על כך שהתקנות אושרו במלואן, וכוללות בתוכן את הגבינות הצהובות שתנובה ניסתה בכל כוחה - וכשלה - להחריג מהתקנות החדשות. כך, יצרניות ויבואניות המזון, יכולות לשחרר אנחת רווחה מעצם כך שהסימון יהפוך לעובדה קיימת ומחייבת רק בעוד כשנתיים.
אבל לפי שעה, וכל עוד שהחקיקה לא תשונה ולא תמוסמס בפרק הזמן הארוך שניתן להיערכות, הרי שמדובר במהלך שקובע בפירוש שסימון המזון המזיק ייצא לדרך - שינוי דרמטי, שעשוי וצפוי לשנות סדרי עולם בהרגלי הצריכה של הציבור.
ולסיום, מה לגבי הציבור? נראה שמי שיכול וצריך לסמן אכזבה הוא הציבור הרחב. אמנם בשנים האחרונות הפך השיח על אוכל בריאותי מול אוכל מזיק לנפוץ ושגור בהרבה מבעבר. ואולם, עדיין המידע שמופיע היום על אריזות המזון אינו קריא ואינו בהיר עבור רוב הצרכנים. על פניו נראה שאלה מקבלים היום הבטחה לעתיד טוב וברור יותר, אך הם יידרשו לחכות שנתיים לפני שיקבלו את הסיוע של המדבקה האדומה. מי יודע כמה התקפי לב ומקרי סוכרת יתרחשו בשנתיים האלה, בזמן שענקיות המזון ייערכו להחלת הרפורמה.
יחד עם זאת, הרפורמה אמנם התעכבה, אך כבר לפני חודשים רבים שלחה את תעשייני המזון לסחרור של הפחתות, רפורמולציות ופיתוח מוצרים שיצמצמו את כמויות החומרים המזיקים הללו. מחשש לקבל את המדבקה האדומה, מוצרי המזון בישראל צפויים להמשיך ולעבור מקצי שיפורים ולהפוך לפחות מסוכרים, פחות מכילים שומן רווי ופחות מלוחים, כך שבטווח הארוך זה אמור לסייע לבריאות הציבור.
הניסיון להזיז את הגבינה הצהובה - כשל
המאבק של תנובה להחרגת הגבינה הצהובה נמשך עד הדקות האחרונות של הדיון ואל תוך שלבי ההצבעה. על הוויכוח בסוגיית הגבינות הצהובות אמר בר סימן טוב: "לא מצאנו הצדקה להסתיר את המידע הזה (שומן ונתרן בגבינה, ש"מ) מהציבור. אני אומר לתנובה, אמרתם לנו שבלתי אפשרי להוריד נתרן וסוכר, והורדתם סוכר מהשוקו. הצליחו גם להוריד נתרן מחומוס ואני בטוח שעד מועד הסימון הם תוכיחו לנו שאפשרי להוריד שומן ונתרן גם בגבינות הצהובות".
הדיון על הגבינה התנהל הבוקר בצעקות בין חברי הכנסת, שמאחוריהם ישבו הלוביסטים שעקבו אחר הדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ אלאלוף, אמר "יש פה גבול של פריצה של האתיקה, אני מבקש שמי שבעל אינטרס מובהק לא יתערב" - תוך שח"כ ברושי ניסה לעכב את ההצבעה להחרגת הגבינות הצהובות ואמר כי זו "שאלה קריטית", וכי יש לשקול את ההשלכות שלה על העובדים במשק החלב. בו-זמנית נשמעו ברקע גם קריאות שרמזו על השפעת הלובסיטים על הדיון.
חברי הכנסת מיכל בירן ואיתן ברושי היו היחידים שתמכו בהחרגת הגבינה הצהובה, וח"כ מירב בן ארי נמנעה. ח"כ ברושי דרש הצבעה חוזרת בנושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. יו"ר הוועדה אלאלוף הטיח בברושי: "הגעת לדיון הזה כדי להיות נציג של אינטרסים?".
ח"כ רחל עזריה תקפה את תנובה, וטענה כי זו חברה סינית, וכי "את הסינים לא מעניין מה הילדים שלנו יאכלו". ח"כ אלאלוף השיב לה: "אנחנו לא באנו להילחם באף גוף ובאף בעלים - סיניים או אמריקאיים. אני מבקש את התנצלותי מתנובה אם היא נפגעה בדיון הזה".
אלאלוף הודה כי זו הפעם הראשונה שבה נכנס לדיון גורם זר - נציג תעשיית המזון האיטלקית - והוסיף: "על הלוביסטים לעשות חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בנושא הזה".
תנובה מסרה, כי "הגבינה הצהובה היא מקור חיוני לסידן בתזונת האוכלוסייה בכלל ובילדים בפרט, ולאור העובדה שהאלטרנטיבות לצריכת סידן על ידי ילדים מעטות תנובה ביקשה להחריג את הגבינה הצהובה". עוד התריעה יצרנית המזון הגדולה במשק, ששוק הגבינות הצהובות מהווה מקור לעוצמתה ורווחיה, כי "התוצאה של החלטת משרד הבריאות תיראה כנראה בעוד כמה שנים".
עיקרי החלטות הוועדה
■ לא יוחרגו מהתקנות: גבינה צהובה, גבינות קשות וחצי קשות, תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, אריזות שקופות (אלא אם סומנו יחידות המזון שבתוכן), פורמולות להרזיה והפחתת משקל, שמן קוקוס, שמן דקלים
■ כן יוחרגו מהתקנות: יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר, מרקים יבשים, מזון המורכב מרכיב אחד בלבד (גם אם הוסף לו תבלין אחד), אבקות ותערובות תיבול, משקאות משכר, שמני מאכל צמחיים ושמן זית אשר עומדים בתקן
■ כמות הנתרן ל-100 מ"ל מזון מוצק שתסומן במדבקה אדומה תהיה 300 מ"ג ומעלה, במקום 400