שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
עכשיו זה רשמי: הבנקים לוקחים את קבוצת יורוקום תקשורת שבשליטת שאול אלוביץ' לבית המשפט. בנק דיסקונט, הפועלים והבינלאומי הגישו היום (ד') בקשת פירוק ליורוקום תקשורת, המחזיקה בשרשור במניות גרעין השליטה של בזק, בחברת חלל תקשורת ובחברות נוספות."יורוקום תקשורת חדלת פירעון. הניסיונות להשיג הסדר לא צלחו, ועל-כן ככל שלא ישתנו הנסיבות, אין מנוס מלהורות על פירוקה", נכתב בבקשה. הבנקים מבקשים במקביל למנות את עורכי הדין פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאון לבעלי תפקידים ביורוקום שינהלו את הליך מכירת נכסי החברה המשועבדים לבנקים.
נזכיר, כי לפני קרוב לחודש שלחו הבנקים מכתב התראה לקבוצת יורוקום תקשורת בטרם פנייה לבית המשפט, והיום, יומיים לאחר שהדד-ליין להגעה להסדר פקע, הם פנו לבית המשפט: "במהלך התקופה שלאחר משלוח מכתבי ההתראה קיימה החברה פגישות עם נושים שונים שלה, לרבות המבקשים, במסגרתם הודתה, בפה מלא, בחדלות פירעונה ובאי-יכולתה לפרוע את חובותיה", נכתב במסמך שהגישו הבנקים. "על-פי הערכות החברה שנמסרו לבנקים הנושים, לרבות בכתב, חובות החברה עולים במאות מיליוני שקלים על שווי השוק של נכסיה".
בבנקים מתייחסים גם לסירובו של אלוביץ' להזרים הון לחברה במסגרת הסדר החוב, וכותבים כי "דרישות שהועלו על-ידי הבנקים לעבות באופן מיידי את הון החברה באופן משמעותי באמצעות הזרמת בעלים לצורך פירעון חובות לנושים - לא נענו, ומכל מקום לא נענו באופן מספק. לאור האמור, יש לראות ביורוקום תקשורת כחברה חדלת פירעון שיש להורות על פירוקה", מנמקים הבנקים את ההחלטה לבקש הפירוק.
מצוקה פיננסית מאז שנת 2015
המסמכים שהוגשו לביהמ"ש חושפים את היקף החוב ליורוקום תקשורת העומד על 961 מיליון שקל: דיסקונט הוא הנושה הגדול ביותר עם חוב של 480 מיליון שקל, בנק הפועלים עם 350 מיליון שקל והבינלאומי עם 141 מיליון שקל. חובות אלו לא כוללים את החוב של החברות-בנות להן לא הוצאה היום בקשת פירוק. בסך-הכול, חובות יורוקום תקשורת והחברות-בנות מגיעים לכ-1.2 מיליארד שקל.
המסמכים שהוגשו היום לבית המשפט חושפים כי יורוקום תקשורת נמצאת במצוקה פיננסית לפחות מאז שנת 2015, ובמהלך שלוש השנים האחרונות הוחלפו לא מעט מכתבים של עורכי הדין של הבנקים שהפעילו לחץ על אלוביץ' לעמוד בפירעון החוב. מצבה הרעוע, והלחץ שהפעילו עליו הבנקים בשנים האחרונות, אף הובילו את אלוביץ' לבצע את עסקת בעלי העניין הבעייתית למכירת yes לבזק - עסקה שגררה בסופו של דבר חקירה מצד הרשות לני"ע ושהתמורה בגינה שימשה כמקור להחזר של חלק מחובות הבנקים.
האשראי שסיבך את קבוצת יורוקום הוא אשראי ישן שמרביתו ניתן בתקופה בה עיקר הפעילות של יורוקום הייתה ביבוא מכשירי נוקיה, שהייתה אז שחקנית משמעותית בשוק הסלולר ונפלה בעקבות כניסת הסמארטפונים. בניגוד למקרים אחרים, האשראי בקבוצת יורוקום לא ניתן בקונסורציום, אלא בזמנים שונים מול בנקים שונים ותחת תנאים שונים. השונות הזו הקשתה גם היא על הקבוצה לגבש הסדר חוב עם כלל נושיה. מהגשת המסמכים לבית המשפט היום ניתן לראות כיצד כל בנק התמודד עם האשראי לקבוצה.
בנק דיסקונט הוא כאמור הנושה הגדול ביותר עם חוב של 600 מיליון שקל (כולל לחברות-בנות). מהדוחות הכספיים של הבנק, ניתן להעריך כי הוא הפריש סדר גודל של קרוב לחצי מיליארד שקל ב-3 השנים האחרונות מהחוב להפסדי אשראי. דיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, זיהה את המצב לפני כשנתיים ופעל במהירות מול הקבוצה לשיפור מצבו, וקיבל ביטחונות בדמות בית יורוקום וכ-18% ממניות אינטרנט זהב השוות כיום כ-95 מיליון שקל.
צעד זה עורר את כעסו של בנק הפועלים, שלו חוב מוערך של 400 מיליון שקל לקבוצה כולה, מתוכו הופרש לפי הערכות סכום של 350 מיליון שקל בדוחות הבנק. מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט צורף, בין היתר, גם מכתבו של בנק הפועלים בנושא המחלוקת בחלוקת השעבודים. "לא מקובל על הבנק שהחברה יצרה לטובת דיסקונט במאי 2015 ובינואר 2016 שעבודים על מניות אינטרנט זהב. הדבר מהווה הפרה על התחייבותכם מ-2008 שלא למשכן נכסים מנכסיכם", נכתב ממשרד עורכי הדין גורנציקי ושות' שייצג את בנק הפועלים. בנק הפועלים דרש לבטל את השעבודים החדשים לדיסקונט - מה שכידוע לא התרחש.
קבוצת יורוקום ביטלה את הטענות ואמרה בתשובה כי הבנק ידע על המגעים עם דיסקונט, וכי הקבוצה קיימה במקביל מגעים גם עם בנק הפועלים. "אכן נכון שעדיין טרם גובש הסכם כולל עם בנק הפועלים. יחד עם זאת, הקבוצה פועלת בשקיפות ובהקפדה על שוויון אמיתי בין הנושים", כתבו בתשובה פליקס כהן ועמי ברלב מיורוקום תקשורת. בכל מקרה, עיבוי הביטחונות לבנק דיסקונט לא פתר את הבעיה. מהמסמכים עולה כי ביוני האחרון שלח דיסקונט מכתב ליורוקום תקשורת ובו התריע על-כך שהחברה לא עמדה בתשלום ריבית בגובה של כ-12 מיליון שקל.
מחלוקת לגבי חלוקת הביטחונות
בנק הפועלים לא הגיע בשנים האחרונות להסדר המקובל עליו עם יורוקום תקשורת. מהמסמכים עולה כי בעקבות זאת שלח הבנק מאוקטובר 2016 מספר מכתבים הדורשים טיפול בחוב. לפני כשלושה שבועות החליט הבנק להחריף את הצעדים ושלח מכתב התראה בטרם פנייה לבית משפט - פנייה שכאמור בוצעה היום.
המחלוקת לגבי חלוקת הביטחונות בין בנק הפועלים לדיסקונט, שמן הסתם לא יסכים לוותר על הביטחונות שקיבל, מקשה גם כן על גיבוש הסדר חוב ומוסיפה למתיחות בין כל הצדדים במקרה המורכב הזה.
ליורוקום תקשורת גם חוב של 170 מיליון שקל לבנק הבינלאומי, ובסה"כ חוב מוערך של 200 מיליון שקל, כולל לחברות-בנות. מהבקשה עולה כי הבנק, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, ניסה לגבש עם החברה הסדר חוב, ובנובמבר האחרון הצטרף ליתר הבנקים במכתב ההתראה בטרם פנייה לבית המשפט.
בשבועות האחרונים עשו ביורוקום מאמצים להגיע להסדר חוב, אלא שהבנקים דורשים כי הסדר שכזה יכלול הזרמה של 100-150 מיליון שקל מצד אלוביץ'. אלוביץ' מסרב לכך מכיוון שאין לו ערבות אישית לחוב. כמו כן, גם הזרמה כזו עלולה שלא לפתור את הבעיות בקבוצה לטווח ארוך, ואלוביץ' לא רוצה להגיע למצב שבו הוא מזרים סכומים מהותיים ובטווח הארוך מאבד בכל זאת את השליטה בקבוצה.
הפתרון שניסו הצדדים למצוא הוא בגיוס משקיע חיצוני שיבצע את ההשקעה. השבוע פורסם ב"גלובס" כי התקיימו מגעים שכאלה מול מאיר שמיר, אולם שמיר מוכן לבצע השקעה כזו רק אם תתבצע מחיקה של חלק מהחוב (הערכות שמדובר על כ-400 מיליון שקל) שתשפר את מצבה הפיננסי של הקבוצה. בבנקים נרתעים בשלב זה מביצוע מחיקה ומעדיפים מסלול פנייה לבית משפט. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שבחסות בית המשפט יבוצע הסדר חוב עם משקיע חיצוני שיכלול גם מחיקת חוב.