גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף יצא מארה"ב ב-2017, האם ימשיך לצאת גם ב-2018?

תעשיית ה-ETF (תעודות סל) פרחה השנה בארצות הברית ■ המגמה ברורה - הכספים על מניות יוצאים מארה"ב ■ לאילו שווקים הם זרמו ומה הסכנות בהם

ETF / צילום: שאטרסטוק
ETF / צילום: שאטרסטוק

שנת 2017 אמנם עוד לא הסתיימה, אך כבר כעת ברור כי זו שנה שתהיה נקודת ציון משמעותית בתעשיית ה-ETF (תעודות סל). בשנה שחלפה גייסו קרנות הסל בעולם סכום חסר תקדים עבור שנה בודדת של כ-600 מיליארד דולר, רובו למניות (כ-430 מיליארד דולר). תעשיית ה-ETF בעולם מנהלת עתה נכסים בכ-4.7 טריליון דולר, שני שלישים מתוכם בקרנות סל הנסחרות בארה"ב (כ-3.4 טריליון דולר).

למרות המספרים המהפנטים האלה, המהפכה האמיתית מסתתרת דווקא מאחוריהם. אחרי שנים שהובילה את התעשייה בביצועים, בתשואות ובגיוסים, ב-2017 זרם הרוב המוחלט של הכסף למניות מחוץ לארה"ב. שוק המניות האמריקאי מרכז אמנם את רוב תשומת הלב של המשקיעים, השווקים והכותרות בעיתונות וברשתות החברתיות, אבל בשנה החולפת גייסו קרנות הסל על מדדים, סקטורים ומדדים מיוחדים בתוך ארה"ב 186 מיליארד דולר בלבד, בעוד שקרנות סל על מניות ומדדים מחוץ לארה"ב גייסו כ-250 מיליארד דולר, לפי נתונים של בלומברג.

התמונה דומה גם אם נבחן רק את קרנות הסל הנסחרות בארה"ב, מה שמעיד כי גם המשקיעים האמריקאים עצמם מוכנים לפזר יותר מבעבר את תיק המניות שלהם. רובם עושים זאת דרך קרנות סל, תוך שהם פדו השקעות בהיקף 204 מיליארד דולר מקרנות נאמנות על מניות בארה"ב והשקיעו את הכסף בקרנות סל בארה"ב ובעיקר מחוצה לה, לפי נתונים של חברת המחקר ICI העוקבת אחר זרימת הכסף בעולם.

לאן הלך הכסף?

רוב הכסף שיצא מהשוק האמריקאי הגיע לקרנות סל המתמקדות בסלים של שווקים ולא בבורסה ספציפית אחת. הכוונה לקרנות סל על מדדי השווקים המפותחים מחוץ לארה"ב של MSCI או FTSE, שגייסו כ-52 מיליארד דולר מתחילת 2017 או על מדדים שונים של תמהיל ממוקד יותר של בורסות באירופה שגייסו עוד כ-37 מיליארד דולר. בנוסף, בלטה גם הגדלה של ההשקעה בשוק המניות ביפן, שגייס בקרנות סל כ-50 מיליארד דולר בשנה החולפת ובסל מניות מהשווקים המתעוררים שגייס כ-45 מיליארד דולר.

לאן הלך הכסף מחוץ לארהב

מה חיפשו המשקיעים?

הנכונות של משקיעים אמריקאים וכאלה שהם מחוץ לארה"ב לפזר ב-2017 את תיקי המניות גם לשווקים אחרים, באה אחרי שמונה שנים בהן הפגין שוק המניות האמריקאי ביצועים טובים משמעותית משווקים אחרים. היציאה ממשבר 2008 יחד עם משברים בשווקים אחרים (משבר החובות באירופה ב-2011, המשברים שחוותה יפן בעקבות הצונמי וההידרדרות הכלכלית ועוד), הובילו לכך ששנה אחרי שנה השוק האמריקאי הוכיח עצמו מחדש.

אך ב-2017 מצאו עצמם לא מעט משקיעים מתלבטים אם התמחור הגבוה של שוק המניות האמריקאי מוצדק. מכפילי הרווח, מכפיל ההון ומכפיל EV/Ebitda בארה"ב גבוהים גם ביחס לשווקים אחרים וגם ביחס להיסטוריה בארה"ב. בנוסף, התקשו משקיעים לראות את החברות האמריקאיות מציגות קצב צמיחה שיצדיק המשך גידול ברמות התמחור. המכפילים באירופה, יפן, בריטניה, ישראל נמוכים בהרבה - למרות שגם הם אינם זולים בצורה יוצאת דופן.

ואולם, בשנה החולפת זכו המשקיעים לשתי הפתעות נעימות. בשוק האמריקאי, הצליחו החברות להפגין קצבי צמיחה מהמהירים של השנים האחרונות - מה שאכן הצדיק את רמות המכפילים ואת הביצועים של המניות בארה"ב. ההפתעה הגדולה השנייה היתה שלראשונה מזה שנים, גם החברות באירופה, ביפן ובשאר העולם הציגו קצב צמיחה מרשים, כפי שניתן היה לראות בדוחות הכספיים לרבעון האחרון, מה שתרם בצורה משמעותית לביצועים שלהם והצדיק את ההחלטה של המשקיעים לגוון את תיק ההשקעות.

מה יהיה ב-2018?

הבשורה הגדולה של 2018 היא שלראשונה מזה שנים, אין כמעט מדינה שלא צפויה להציג צמיחה חיובית וזאת לאחר שנים רבות שבהן מידי שנה קבוצת מדינות אחרת "סחבה" על גבה את שאר העולם. נתוני המאקרו בכל העולם טובים, כלכלות כמו אירופה ויפן מציגות נתונים מפתיעים מהצפוי מידי רבעון ומדדי מנהלי הרכש בתחומי התעשייה והשירותים מצביעים על המשך התרחבות בחודשים הקרובים.

לפי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, ב-2018 תצמח כלכלת העולם ב-3.7%, 0.1% יותר מכפי שהעריכה רק לפני חמישה חודשים. ב-2017 צפויה צמיחה של 3.6%, אחרי צמיחה של 3.2% ב-2016. ארה"ב צפויה לצמוח בשנה הקרובה בכ-2%, בדומה לאירופה. השווקים המתעוררים יצמחו בכמעט 5%.

יחד עם תמחור זול יותר מזה של השווקים בארה"ב, נראה שיש כרגע סיכויים גבוהים שהסטת הכספים מחוץ לשוק האמריקאי תימשך גם ב-2018. בעוד שמכפיל הרווח של S&P500 כרגע הוא 22.6, גבוה משמעותית מהמכפיל הממוצע של 17; המכפיל של מדד יורוסטוקס 600 באירופה הוא 20.6, קרוב מאוד למכפיל הממוצע שלו בשנים האחרונות. המכפיל של הדקס הוא 19, לעומת ממוצע של 17 בשנים האחרונות. בת"א 125 עומד המכפיל של 19.8 לעומת ממוצע של 18.5. גם בשאר המכפילים התמונה דומה - הנתונים כיום קרובים לממוצע הרבה יותר מאשר בשוק האמריקאי, כך שבאופן יחסי ישראל, גרמניה, יפן ובריטניה זולים יותר.

בנוסף, נראה כי בשנה הקרובה צפויה צמיחה נאה של החברות בשווקים רבים בעולם. כך למשל, לפי בלומברג בעוד שהחברות האמריקאיות צפויות להגדיל את הרווח למניה ב-2018 ב-12%, החברות ביפן צפויות לצמוח ב-17%. בשווקים המתעוררים צפויה צמיחה של כ-12%, בסין 15% ובהודו 21%.

תנודתיות מטבע היא גורם משמעותי כשמדובר על הסטת כספים למדינות שונות בעולם. על רקע הצפי לעליית ריבית בארה"ב, למשל, עשוי הדולר להתחזק בשנה הקרובה, מה שעשוי להשפיע לרעה על השווקים המתעוררים שהתלות שלהם במטבע האמריקאי עדיין גבוהה.

ביפן, לין יש קורלציה הפוכה לשוק המניות וככל שהוא נחלש הבורסה לרוב עולה. באירופה אירו חלש תורם יותר לחברות ולרוב מוביל לביצועים טובים יותר בבורסות. השורה התחתונה היא שברוב השווקים בעולם יש חשיבות לגידור המטבע או לכל הפחות לבחינה של הנושא.

■ הכותב הוא מנהל הפרויקטים ופיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

יוקר המחיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דוח מרכז טאוב: "כלכלת ישראל נמצאת בסיכון ממשי"

הוצאות המלחמה העלו את הגירעון בתקציב המדינה, את החוב ביחס לתוצר ואת נטל תשלומי הריבית, כמו גם את הפגיעה בפריון, בהשקעות ובצריכה הפרטית - כך לפי דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב • במרכז מזהירים: ללא השקעה בתשתיות ובהון האנושי, הצמיחה תיחלש, והשירותים האזרחיים ייפגעו

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock

הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

הממשלה מצאה ייעוד לעודפי התקציב. מה הם, ועם מה אסור לבלבל אותם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

הרטיבות פגעה באיכות החיים של התובעים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בגלל רטיבות וליקויים משמעותיים: בעלי דירות יפוצו ב-7.5 מיליון שקל

ביהמ"ש חייב את חברת אלעד מגורים החדשה לפצות בעלי דירות בירושלים ● עוד אישר השופט כי לרוכשים נגרמה עוגמת-נפש: "מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות"

היקף המשכנתאות עלה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו

היתרה על המשכנתאות עלתה ב־195 מיליון שקל מתחילת 2025 - כך עולה מנתוני בנק ישראל ● בין הסיבות לעלייה: רכישות נדל"ן יוקרתיות בפרויקטים בנתניה ובירושלים ● עם זאת, נראה כי ההיקף הכולל עדיין קטן ביחס לשוק הישראלי

בועז גלעד / איור: גיל ג'יבלי

היזם הפסיד למשקיעים 160 מיליון שקל באחת הפרשות החמורות של העשור - אבל זכה לקנס מופחת

כ־160 מיליון שקל שגייסה חברת הנדל"ן ברוקלנד של בועז גלעד ירדו לטמיון, והוא הואשם בהטעיית משקיעים ובהפרות דיווח ● רשות ני"ע הגדירה את הפרשה כחמורה ביותר זה 14 שנים, אך בגלל היעדר נתונים מלאים על מצבו הכלכלי של גלעד, התיק נסגר בקנס נמוך - כמעט מחצית ממה שביקשה הרשות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ: להוציא צו ביניים שיקפיא את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל

בהרב-מיארה פרסמה את התגובה לבקשה לצו ביניים בנושא, ואמרה כי החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל "רצופת פגמים" ● היועמ"שית טענה כי על בג"ץ למנוע כל מהלך בעניין עד להכרעה בעתירות, והבהירה: "הנזק שייגרם הוא משמעותי ובלתי הפיך"

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ הוציא צו ביניים: סגירת גלי צה"ל הוקפאה

נשיא העליון יצחק עמית הוציא צו ביניים שמקפיא את החלטת הממשלה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית, וזאת עד לדיון בעתירות נגד המהלך ● ההחלטה ניתנה לאחר הודעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי היא תומכת בהוצאת הצו

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בפגישתם במאר-א-לגו / צילום: AP, Alex Brandon

טראמפ באיום על חמאס: "ייפתחו שערי הגיהינום"

הנשיא האמריקאי במסר לחמאס: "הם יקבלו זמן קצר לפירוק מנשקם, אם לא - ייפתחו שערי הגיהינום" ●  על האיראנים אמר טראמפ: "אני מקווה שהם לא מנסים להתעצם, לא רוצים לבזבז דלק של מפציצי B2" ● נחשף מסמך פנימי של חמאס, שמתאר כיצד ארגון הטרור זיהה במדיניות ישראל העדפה ברורה לניהול סכסוך ולהרתעה – ולא להפלת שלטונו ● מנהיג החות'ים: לא נסכים להפר את הריבונות של סומליה ולהוות איום ביטחוני נגדנו ולאזור אפריקה בכלל ● עדכונים שוטפים

אסי עזר ורותם סלע מנחי ''הכוכב הבא'' של קשת, ו''ווארט'' של רשת / צילום: צילומי מסך מאתרי קשת ורשת

העלאות המחירים מגיעות גם לטלוויזיה: המהלך של קשת ורשת

ערוצי הטלוויזיה קשת ורשת מעלים את מחירי המדיה למפרסמים ב-7%-10% בממוצע ● כ-450 בכירים מהמגזר עסקי ניסו להבין כיצד לסייע בהתמודדות עם הקיטוב בחברה הישראלית ● והיועץ הכלכלי של בנק הפועלים יעמוד בראש המכון החדש לחקר יזמות ● אירועים ומינויים

דוח חדש על הפער הבין דורי / צילום: Shutterstock

גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

מחקרים בינלאומיים מצביעים על מהפכה בתפיסת העבודה בקרב צעירים ● לפי נתוני חילן לשנים 2025-2023, בישראל הפער בין דורות משקף בעיקר שלב חיים ומידת מחויבות לשוק העבודה ● מנכ"ל חילן Value: ארגונים שלא יבצעו התאמות כבר עכשיו, ימצאו את עצמם לא רלוונטיים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

רכבים חשמליים / צילום: Shutterstock

פשרה של הרגע האחרון: מה יקרה למס על רכבים חשמליים מ-1 בינואר?

עפ"י הפשרה, גובה מס הקנייה יעלה מ-45% ל-48%, וזאת במקום ל-52% כפי שרצה האוצר בתחילה ● במקביל, הגובה המרבי של הטבת המס בשקלים התכווץ ב-8,000 שקל נוספים ויעמוד על 22 אלף שקל בלבד

השנה הטובה של הבורסה / צילום: Shutterstock

שיאניות התשואה וחגיגת משקיעי הריטייל: 5 הערות על השנה ההיסטורית בבורסה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ומפרסמת את הנתונים של 2025: מחזורי המסחר זינקו, שוק ההנפקות התאושש, ומניות הפיננסים הפכו ללהיט ללא תחרות ● וגם: המשקיעים שהציפו את השוק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח קפץ, מניות הבנייה ירדו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מידרוג בוחנת את השפעת רכישת השליטה באלומיי על נופר אנרג'י ● מימושים באר פי אופטיקל ● שוב אנרגיה תקים פרויקט סולארי משולב אגירה באשלים ● הבורסה נפרדת מימי ראשון והמחיר: מאז 2000, כ-50% מהתשואה בבורסה נרשמה ביום זה ● מיטב: השוק המקומי יקר, אך עדיין צפוי לייצר תשואה עודפת

''מיוחסת''. האחים כועסים / צילום: באדיבות yes

כשהכסף נכנס לתמונה, הכול מתערער: "מיוחסת" מעלה שאלות על פריבילגיות

בקומדיה החדשה שעלתה ל-yes ניצבת צעירה שמקבלת ירושה מפתיעה ● היא נשאבת לדרמה משפחתית של חלוקת הון ויחסי כוח, אך מציבה מראה לאחים שגדלו בעושר, ומציעה דרך אחרת לנהל כסף, בלי לוותר על קשר, חום ואנושיות

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst

מים, נפט וציר אסטרטגי מול טורקיה: מאחורי ההכרה הישראלית בסומלילנד

אחרי שנים של מגננה מול שלוחות הטרור של איראן וההתפשטות הטורקית, ירושלים מאמצת אסטרטגיה יצירתית - הכרה במדינה שאיש לא הכיר בה קודם ● מהקשרים ההדוקים של נתניהו עם מודי ההודי ועד מלחמות המים והנפט מול מצרים וסומליה - כך נבנה הציר החדש

ספינה של נאט''ו שטה באזור הארקטי / צילום: Shutterstock

החששות מעימותים בקוטב הצפוני עולים, וכלי המלחמה החדשים לא יעזרו

בקצה העולם הקפוא, במינוס 40 מעלות, שלדות אלומיניום מתנפצות, ונוזלים הידראוליים קופאים תוך 30 דקות ● גם הבינה המלאכותית חסרת תועלת בשל מחסור בתשתיות ● מציאות זו מאלצת את המעצמות לפתח טכנולוגיה ייעודית, שתשרוד את תנאי הקיצון של הקוטב הצפוני