עורכי דין רואי חשבון/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
"אני מרגיש שאני נחקר בחקירה פלילית. מה קורה פה? הבודקים מטעם הממונה על נותני שירות עסקי שאלו אותי שאלות על תיקים שלי, על איך מילאתי את הטפסים מכוח חוק איסור הלבנת הון, וכל מיני שאלות שאין להם סמכות לשאול. הם ממש חקרו אותי. איך עשיתי הערכות סיכונים של לקוחות ואיך החלטתי שלגבי לקוח מסוים אין חשש להלבנת הון". את הדברים הללו לא אומר ל"גלובס" חשוד בפרשייה פלילית, אלא עורך-דין (יכונה כאן א') שחווה לאחרונה טלטלה משמעותית, לאחר שבודקים מטעם הממונה על נותני השירות העסקי ביצעו פשיטה על משרדו.
החוקרים הופיעו על סף דלתו של עו"ד א' ללא התראה מוקדמת ודרשו לראות את הטפסים שמילא במסגרת תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון, שמחיל על עורכי-הדין ורואי-החשבון חובות זיהוי ושמירת מידע של לקוחותיהם. לפי החוק, עורכי דין ורואי-חשבון הנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי - בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים - חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים. זאת, במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב הלקוחות.
אולם הפשיטה במשרדו של עו"ד א' לא הסתיימה בדרישה להצגת המסמכים. החוקרים הציגו בפניו שאלות על האופן שבו מילא את הטופס, על שיקול הדעת שהפעיל בשעה שהגדיר לקוח מסוים ככזה שאין חשש כי הוא ביצע עבירות איסור הלבנת הון, ושאלות נוספות שגרמו לעו"ד א' להרגיש כאילו הוא נתון בחקירה.
מסתבר שעו"ד א' לא לבד. שוק עורכי-הדין ורואי-החשבון נמצא בימים אלה בסערה בעקבות עליית מדרגה באכיפת הפיקוח על המשרדים הנותנים שירותים עסקיים - וזאת במסגרת חוק איסור הלבנת הון. ל"גלובס" נודע, כי בשבועות האחרונים החלה הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר-פלד, לבצע פשיטות פתע על משרדי עו"ד ורו"ח, שלגביהם יש חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות. עד כה בוצעו 6 פשיטות בלבד, באזור הצפון, בשרון ובירושלים, והמשרדים שבהם נערכו הביקורות הפיזיות עד כה הם משרדים קטנים.
"תחושה של חקירה"
הגם שהמהלך - ביקורות הפתע - מהווה חלק מסמכותה של הממונה, והיה צפוי להתחיל בשלב מסוים, התחושות בשוק קשות היום. עורכי דין ששוחחו עם "גלובס" מספרים על תחושה של חדירה לתחום העיסוק שלהם והטלת ספק בשיקול הדעת שהפעילו - במקרה הטוב, וביושר שלהם - במקרה הרע. מקרב עורכי דין שונים עולות טענות על כך שהמבקרים מטעם משרד המשפטים חורגים מסמכותם, ונכנסים לחומרים שאין להם סמכות לגשת אליהם.
"אין למבקרים סמכות לשאול עו"ד 'איך הגעת למסקנה שהאיש הזה והזה לא מסוכן ולא מעלה חשש בקשר להלבנת הון', אך שאלה זו נשאלת, ושאלות נוספות שיוצרות תחושה של חקירה", אומר עו"ד שבמשרדו בוצעה פשיטה. עו"ד המתמחה בעבירות צווארון לבן, מוסיף כי מדברים שסיפר לו אחד מעוה"ד שבמשרדו בוצעה פשיטה, עולה כי לביקור של משרד המשפטים יש אופי חקירתי לחלוטין. "לא כל פשיטה היא מקרית. הממונה מאתרת מידע ממאגרים על עסקאות נדל"ן שפורסמו בטאבו ובמאגרים נוספים, ולפי זה היא יכולה לשאול את עוה"ד 'אם ביצעת את העסקה הזאת ומדוע לא מילאת טופס לפי חוק' או 'למה הגדרת את הלקוח הזה כלא-מסוכן'. היא מגיעה לרוב עם מידע מוקדם ומעמתת את עוה"ד או רואה החשבון עם המידע הזה, והוא צריך לענות ולהציג תשובות. יש לזה דמיון לחקירה".
עו"ד א', בעל משרד אזרחי, לא היה מרוצה מהסיטואציה הזאת, שבה הוא נכנס לנעליו של נחקר. "למה הם חוקרים אותי? יש להם רק סמכות להסתכל בטפסים. למה שאני אענה להם על שאלות שמפקפקות בשיקול הדעת שלי?", הוא תוהה.
התשובה לשאלה הזאת ברורה מאוד על-פי חוק: אם עו"ד יבחר שלא לענות לשאלות שיפנו אליו הבודקים מטעם משרד המשפטים, הוא יהיה חשוף לסנקציות, ובהם עיצומים כספיים משמעותיים - עד 2.26 מיליון שקל קנס לעו"ד ולרו"ח שיפרו את חוק איסור הלבנת הון.
מהמכתבים ועד לעיצום הכספי
הכול התחיל בתיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון - שהוכנס לחוק במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ב-2 בספטמבר 2015 - והטיל חובות על עורכי דין ורואי-חשבון, הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי-חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.
בפברואר 2016, החלה הממונה על נותני שירות עסקי בהליכי פיקוח מול ציבור עוה"ד ורוה"ח המפוקחים. ההתחלה הייתה "רגועה" - הביקורות נעשות בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טפסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים. עד כה נעשו כ-2,800 פניות בכתב אל עורכי דין ורואי-חשבון, רבים מהמבוקרים כבר השיבו לפניות, וכל העת הממונה ממשיכה לקבל תשובות.
בחלק ניכר מהמקרים תוצאות הביקורת העלו עמידה של המבוקרים בהוראות החוק, אולם ממספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. כעת, לאחר בחינת הטפסים ותוצרי הביקורת, עובר הטיפול בתיקים לשלב השני - ביקורות הפתע בחלק מהמשרדים הללו - וזה השלב הפחות נעים עבור עוה"ד ורוה"ח, שנדרשים לתת לממונה תשובות ולהציג בפני הבודקים מסמכים שיסירו את עננת הקנס מעל ראשם.
לפי החוק, סמכות הממונה לערוך ביקורת פתע קיימת בשני מקרים: אם עוה"ד או רוה"ח לא שיתף פעולה עם הממונה כנדרש (למשל, כאשר קיבל פנייה בכתב להעביר טפסים לממונה אך לא מסר מענה); או כאשר עולה חשש בנוגע לאותו עו"ד או רו"ח שהוא הפר את החוק (למשל כאשר הטפסים במשרד ריקים, הטפסים מעוררים חשד כי אחד הלקוחות ביצע עבירות הלבנת הון, אך עוה"ד הסווה את המעשים או שידוע שיש עסקאות שלא דווחו על-ידי אותו עו"ד). הביקורת הן חלק מסמכותה, אך גם מחובתה ל הממונה, המחויבת בחוק לתת למבוקרים הזדמנות להגיב לחשדות או לחששות שעולים נגדם לפני שהיא מעבירה את עניינם לוועדת העיצומים.
ואז מגיע החלק השלישי, והבעייתי ביותר עבור עוה"ד ורוה"ח - שלב הכרעה אם להטיל עיצומים כספיים על מי מרואי-החשבון ועורכי-הדין שהפרו את הוראות החוק. בתום הביקורות יועברו חלק מהתיקים, שבהם הממונה חוששת להפרת החוק, לטיפול ועדת העיצומים. ההליך הזה נמצא בפתח. ועדת עיצומים ראשונה תתכנס באמצע ינואר 2018, כך שייתכן שבקרוב מאוד יינתן העיצום הכספי הראשון מכוח החוק.
בשוק, כך נראה, עוד לא הפנימו את "רוע הגזירה". ל"גלובס" נודע, כי בימים אלה משתתפים מאות עורכי דין בהרצאות והדרכות בזק כיצד למלא את טפסי זיהוי הלקוח מכוח חוק איסור הלבנת הון.
חשש מפגיעה במוניטין
לדברי עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בעבירות צווארון לבן והלבנת הון, "הבהלה סביב הנושא גדולה מאוד. החובות שהוטלו על עורכי דין ורואי-חשבון בחוק איסור הלבנת הון, ייאכפו בזמן הקרוב באמצעות ועדות העיצומים, וכעת ניתן להטיל עיצומים כספיים בסכום של עד ל-2.2 מיליון שקל על המפרים. אולם, נראה שרק עכשיו מתחילה לחלחל ההבנה בקרב עוה"ד ורוה"ח בדבר המשמעות והנטל שהוטל עליהם".
עו"ד גרוסמן מבהירה כי בנוסף לקנסות, המהלכים של הממונה עלולים לגרום לנזקים לא מבוטלים למשרדי עו"ד ורו"ח שלא יעמדו בדרישות. "אמנם נכון שעוה"ד ורוה"ח אינם הסקטור האזרחי הראשון המגויס למשימת המאבק בפשיעה, כאשר קדמו להם הבנקים, נותני שירותי מטב (צ'יינג'ים), חברות הביטוח, ואחרים. אולם זהו הסקטור הראשון המורכב ממשרדים פרטיים, שהמוניטין המקצועי הוא הנכס הכי חשוב שלהם. אם יפורסמו החלטות ועדות העיצומים ויחשפו שמות המפרים, יביא הדבר לפגיעה ישירה במוניטין זה".
עוד מזהירה עו"ד רוסמן מהדיונים בפני וועדת העיצומים. לדבריה, "קשה לצאת זכאי מדיוני ועדת העיצומים". והיא מסבירה: "הניסיון שהצטבר בוועדות העיצומים הדנות בענייניהם של הסקטורים האחרים, וביניהם הבנקים, לא מבשר טובות. הוועדות נוהגות להטיל עיצומים בעיקר בגלל כשלים טכניים, כולל פעוטים, ונוטות לדחות את טענות המפרים.
"יתרה מכך, הוועדות מורכבות משלושה נציגים ממשלתיים: שני נציגי משרד המשפטים ונציג הרשות לאיסור הלבנת הון. המפקחים שעורכים את הבדיקות שבעקבותיהם מוגשות הבקשות לעיצומים הם בעצמם עובדי משרד המשפטים. לבנקים יש מערכי ציות גדולים הכוללים עובדים ייעודיים המפקחים על היישום והביצוע. הם משקיעים השקעות עצומות בכוח אדם, במחשוב ובהדרכה, ובכל זאת מטילות עליהם ועדות העיצומים פעם אחר פעם עיצומים כבדים. לרוב עורכי-הדין הפרטיים אין יכולת כזאת. ככל הנראה, בעתיד סכומי העיצומים יעלו באופן משמעותי".
- מ-2015 היה ברור שזה מגיע, אז למה עוה"ד ורוה"ח מתעוררים רק עכשיו והולכים ללמוד את הנושא?
עו"ד גרוסמן: "זה נכון שזה מסוג הדברים שברור היה שהם יקרו, אבל כשהם קורים - אז הם דרמטיים. קודם כל, כל כניסה למשרד עו"ד היא בעייתית. עורכי דין מרגישים שהמשרד זה מקום בטוח עבור המידע של לקוחותיהם ועל הלקוחות. הם מרגישים שהמשרד הוא מבצר שבו המידע של הלקוחות נשמר בחיסיון מוחלט, וזו כל מהות הייעוץ המקצועי של עורכי-הדין. הוא בנוי על ההנחה הזו ועל התחושה הזו. ברגע שהתחושה הזו נפרצת, יש תחושה של חדירה למקום שהיה מוגן עד היום. וזו בהחלט דרמה".
בנוסף אומרת עו"ד גרוסמן, כי יש תמיד חשש שהמבקרים ייכנסו למקומות שהם לא אמורים להיכנס אליהם במשרד עו"ד. "ההנחה היא שהם יעשו את העבודה שלהם בצורה ראויה, והם יעשו רק מה שמותר, ומה שנחוץ. אבל ברגע שנכנסים לתוך משרד, והם יכולים לראות את שמות הלקוחות ואת מהות התיקים במשרד, התחושה היא תחושה לא פשוטה שעלולה להיות זליגה של מידע שהם לא אמורים להיות חשופים אליו", היא מציינת.
עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בחוק איסור הלבנת הון, אומר כי "אכן לאחרונה החלו ביקורות של מפקחים מטעם הממונה על נותני שירות עסקי במשרדי עו"ד ורו"ח, וזאת לאחר שנשלחו מכתבים למאות משרדים במייל. בשלב זה, מאחר שנושא הביקורות נלמד על-ידי שני הצדדים 'תוך כדי תנועה', חשוב שכל נותן שירות עסקי יתרענן על החובות האמורות".
עוד מוסיף עו"ד גולדמן, כי "מאחר שלפני מספר ימים גם קיבלה הממונה סמכויות נרחבות עוד יותר, כגון אפשרות של העברת מידע למשטרה וסמכות לברר 'עם כל אדם' על מילוי החובות של נותן שירות עסקי , הלשכות המקצועיות יגדירו איך להגדיר ולממש את הסמכויות האמורות ודרכי הפעולה".
הממונה על נותני השירות העסקי מסרה בתגובה: "ביקורות אצל עו"ד ורו"ח נערכות ככלל מרחוק, דהיינו באמצעות דרישת מסמכים דרך הדואר (בין אלקטרוני ובין רגיל).
"רק במקרים בהם עוה"ד או רוה"ח לא נענה לדרישה להמצאת מסמכים או כאשר מתעורר חשש להפרת חובותיו לפי החוק או הצו יכולה להיערך אצלו ביקורת במקום, על ידי מפקח מטעם הממונה על נותני שירות עסקי. ביקורת במקום נערכת, ככלל, כביקורת פתע. עם חקיקת החוק והתקנות נקבע, בשיתוף עם הלשכות המקצועיות, נוהל אשר קובע את אופן ביצוע הביקורות במקום. על פי הנוהל במקרה בו נמצאו ליקויים במילוי חובותיו של עוה"ד או רוה"ח, ידרוש המפקח הסבר לאותם ליקויים. המפקח מטעם הממונה פועל כראוי וכנדרש ממנו.
"ככל שסבור עוה"ד המבוקר כי חל במקרה זה חיסיון עו"ד לקוח, הרי שהוא רשאי לסרב לענות לשאלה. יצויין כי באם לא יינתן הסבר מספק לכשלים על הממונה לשקול העברת עניינו של המבוקר לוועדת עיצומים או ועדת משמעת. המפקחים מיחידת הממונה על נותני שירות עסקי פועלים בהתאם לסמכויותיהם כדין, כדי להביא לאכיפת הוראות החוק והצו וכדי להביא להבנת והטמעת חובות אלה בקרב הגורמים המפוקחים".