גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אגרקסקו השתמשה בכסף שקיבלה לעובדים - לפירעון הלוואות"

200 עובדים לשעבר טוענים כי המדינה הזרימה לחברה - כחלק מתוכנית התייעלות ב-2011 - 12.5 מיליון ש', שיועדו לעובדים ■ לדבריהם, המנכ"ל דאז, דוד בונדי, וחברי הדירקטוריון השתמשו בכספים לפירעון הלוואות החברה או שהעבירו כספים לחקלאים

שלט מחאה של עובדי אגרקסקו / צילום: תמר מצפי
שלט מחאה של עובדי אגרקסקו / צילום: תמר מצפי

במחצית שנת 2011 קרסה בקול נפץ אדיר חברת אגרקסקו שהייתה "ספינת הדגל" של היצוא החקלאי בישראל, ואחת החברות הגדולות, המוערכות ובעלות המוניטין בתחום שיווק התוצרת החקלאית בעולם. החברה הותירה אחריה חובות בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקל.

בהחלטה לפרק את החברה, כתבה שופטת המחוזי דאז, ורדה אלשיך, כי "מעטים מאוד הם הגורמים הנוגעים לאגרקסקו, שלא עולה תמיהה נוכח התנהלותם טרם הקריסה ולאחריה".

הבוקר (ה'), שש שנים לאחר קריסתה של החברה, מגיעה הטרגדיה היוונית הזאת שוב לביהמ"ש - עובדי חברת אגרקסקו, הגישו לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה בהיקף 4.8 מיליון שקל, נגד מנכ"ל חברת אגרקסקו לשעבר, דוד בונדי, ונגד צבי אלון, מאיר יפרח ושמואל (מולי) לויט, ששימשו כדירקטורים בחברה. זאת, בטענה כי הניהול הכושל והלקוי שלהם הוביל לקריסת החברה ולכך שהעובדים לא קיבלו כספים שהגיעו להם מהמדינה.

התביעה שהוגשה על-ידי 200 עובדים - באמצעות עוה"ד גלילה הורנשטיין ואלון הורנשטיין ממשרד הורנשטיין ועוה"ד מאיר לפלר וגל תורג'מן ממשרד לוסטיגמן-לפלר-רוזנברג - עוסקת בסכום של 12.5 מיליון שקל, שהזרימה המדינה לאגרקסקו בסוף 2010, כחלק מתוכנית התייעלות שעליה התחייבה החברה, ושלטענת העובדים יועדו במפורש לעובדי החברה. בתביעה נטען, כי על אף ההתחייבות המפורשת מצד החברה כי כספי העובדים יועברו לעובדים, הרי שבפועל, בתוך זמן קצר מרגע שהתקבלו כספי המדינה בחברה, הם שימשו לצרכים אחרים, לרבות פירעון הלוואות של החברה לבנקים או הועברו למגדלים, ולא הגיעו ליעדם האמיתי.

העובדים טוענים כי האחראים לכך שהם לא קיבלו את הכספים שיועדו להם הם המנכ"ל לשעבר והדירקטורים הנתבעים, אשר "בהתנהלותם הפסולה (בין במעשיהם ובין במחדליהם), הביאו לכך שכספי העובדים לא שימשו ליעדם ולא הועברו לעובדי החברה אלא שימשו לצרכים אחרים, תוך הפרה בוטה של תוכנית ההתייעלות, שכללה התחייבויות מפורשות לטובת העובדים, אשר נותרו מול שוקת שבורה, לאחר שהחברה קרסה סופית מספר חודשים לאחר מכן".

ניהול ליקוי וכושל

אגרקסקו נקלעה למשבר כלכלי חמור בשלהי שנת 2010-ראשית 2011, שהוביל להגשת בקשה לפירוק החברה ביוני 2011, ולהחלטה על פירוקה באוגוסט אותה שנה. הנסיבות סביב קריסתה של החברה נדונות ונחקרות גם כיום במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים סביב הקריסה, בהם תביעת עתק שהגישו מפרקי אגרקסקו, ד"ר שלמה נס ועו"ד-רו"ח אלי שפלר, נגד המדינה. זאת, בטענה כי מדינת ישראל נהגה "כאחרון הגנבים" בפרשת אגרקסקו, ובתוך כך זנחה "במשיכת כתפיים" את החברה ואת נושיה, לאחר עשרות בשנים שבהן "השתמשה" בה ככלי לקידום מדיניותה; וכן במסגרת הליכי הפירוק של החברה.

לטענת העובדים התובעים, הגם שנסיבות הקריסה עדיין נחקרות ומתבררות, "אין מחלוקת כי לניהול הלקוי והכושל מצד הנהלת החברה, הייתה תרומה מכרעת לכך שבסופו של דבר, מספינת הדגל של היצוא החקלאי הישראלי, נותרה לא יותר מאונייה טרופה".

במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החברה התגלתה מסכת פעולות חמורה ביותר, שבמסגרתה התברר מצבה העגום של החברה במשך שנים, דרכי ניהול פסולות, מחדלים ופעולות פסולות מטעם ההנהלה (לרבות הנתבעים) שהעמיקו את חדלות הפירעון של החברה, הסתרת מצבה הכלכלי הקשה ועוד.

במסגרת הליכי הפירוק של החברה, מונה רו"ח דרור אביב כחוקר ממונה וזה הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א דוח מפורט בדבר התנהלות החברה. העובדים מסתמכים בתביעתם, בין היתר, על דוח חקירה זה, שבמסגרתו חזר ועלה השימוש הפסול בכספים שיועדו לעובדים, בשורה ארוכה של מסמכים והחלטות. "עד עתה, ככל שידוע לתובעים, בכל אלפי העמודים שנכתבו בעניין קריסתה של אגרקסקו, לא ניתן כל נימוק ממשי המצדיק את השימוש הפסול בכספי המדינה שהועברו לחברה, אשר יועדו באופן מובהק לעובדי החברה", נכתב בתביעה.

הנהלת החברה, שהרכבה עבר תהפוכות במשך השנים, כללה את נציגי המגדלים השונים, אשר את תוצרתם שיווקה וייצאה החברה. העובדים מציינים בתביעתם, כי מדוח החוקר עולה, כי להרכב הנהלה זה הייתה השפעה מהותית על קריסת החברה, שעה שהנהלת החברה פעלה באופן שהיטיב עם המגדלים, על חשבון אינטרסים אחרים, לרבות טובתה של החברה.

לפי הנטען בתביעה, מיד בסמוך לאחר קבלת כספי ההתייעלות לחברה, בהיקף כולל של כ-55 מיליון שקל, וכספי העובדים בתוכם, בהיקף של כ-12.5 מיליון שקל, "הועברו כספים אלה, על-ידי הנתבעים או תחת 'פיקוחם' (או שמא יש לומר, 'אי-פיקוחם') בחלקם לשם פירעון הלוואות של החברה בבנקים, ויתרתם - למגדלים, וזאת בניגוד גמור לתוכנית ההתייעלות".

העובדים טוענים, כי ככל שידוע להם, מי שנתן את ההוראות בקשר להעברת הסכומים שהתקבלו מהמדינה לבנקים או למגדלים, היה המנכ"ל לשעבר, בונדי, באופן אישי, וזאת תחת עינם הפקוחה ("או שמא יש לומר עצומה", כלשון התביעה) של חברי הדירקטוריון. לדברי העובדים, דירקטוריון החברה לא קיים דיון ממשי בהעברת כספי העובדים שלא למטרה הבלעדית לשמם ניתנו לחברה, ולמעשה, לא פיקח כלל על הנעשה בכספים או על יישום תוכנית ההתייעלות שלה התחייבה החברה.

עלייתה ונפילתה

חברת אגרקסקו הוקמה ב-1956 על רקע משבר בענף החקלאות בישראל והצורך שהתעורר להקמת גוף שיאפשר לייצא במשותף תוצרת חקלאית של כלל המגדלים החקלאיים. במשך עשרות שנים שימשה אגרקסקו לשיווק ולייצוא תוצרת חקלאית טרייה והייתה "ספינת הדגל" של היצוא החקלאי בישראל, ואחת החברות הגדולות, המוערכות ובעלות המוניטין בתחום שיווק התוצרת החקלאית בעולם.

עם הקמתה סווגה אגרקסקו כחברה "מעורבת". בעליה היו המדינה (כ-30%); המועצה לייצור צמחים ושיווקם והמועצה לענף הלול, הנשלטות בפועל על-ידי המדינה (56%); תנובה (כ-11%); והתאחדות מגדלי הבקר (כ-1%). בפועל ולפי תקנות, החברה פעלה כמוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר), שחילק את נכסי החברה ורווחיה בין חבריה. זה היה גוף סגור, מקושר ומסתורי, שטופח בידי הלובי החקלאי.

שינויי הרגולציה שיזמה המדינה בשנות ה-90 פתחו את שוק היצוא החקלאי לתחרות והובילו להקמת חברות יצוא פרטיות והתאגדויות של מגדלים לשיווק עצמי. אף שפתיחת השוק שינתה לחלוטין את כללי המשחק ופגעה במעמד היצוא המונופוליסטי של אגרקסקו, לא ביצעו ההנהלה והבעלים - החקלאים, המדינה והמועצות - התאמות מבנה ולא נערכו למצב החדש, והחברה נקלעה לקשיים.

בראשית שנת 2012 ניתן נגד אגרקסקו צו פירוק, ובהמשך החברה נמכרה והפכה לחברה פרטית - "אגרקסקו-כרמל", תוך הותרת חובות של מאות מיליוני שקלים לנושים שונים.

"לא ידענו שמתוך הכספים שהעבירה המדינה, היו כספים שיועדו לעובדים"

מאיר יפרח, לשעבר חבר דירקטוריון אגרקסקו, מסר בתגובה: "לא ידוע לי על כך שמתוך הכספים שהועברו מהמדינה לאגרקסקו, היו כספים שיועדו ספציפית לעובדים. הכספים יועדו לצורך הבראת החברה, ובהתאם לכך פעלנו.

"לא ידוע לי כי נצבעו כספים באופן ספציפי לטובת העובדים. כשקיבלנו את הכספים, לא ידענו שהחברה עומדת לקרוס. הכסף ניתן לטובת החברה ולהמשך קיומה, ולצערנו מהלך ההבראה לא הצליח. את הדברים הללו אבהיר גם בביהמ"ש, לאחר שאקבל את כתב התביעה".

צבי אלון, לשעבר חבר דירקטוריון אגרקסקו, מסר בתגובה: "לא ראיתי את כתב התביעה ואני לא יודע בדיוק על מה מדובר. מפניית 'גלובס' אליי, אני מבין שהעובדים טוענים שכספים שהגיעו מהמדינה היו צריכים להגיע אליהם. אני מניח שהדירקטוריון שאני הייתי בו פעל נכון וחוקית. הייתי דירקטור חדש באגרקסקו, אבל עד כמה שאני מכיר את הנושא, בעת הפירוק עובדי אגרקסקו לא יצאו ניזוקים לעומת עובדים בגופים אחרים.

"כל אחד מותר לו לחשוב שהיה מגיע לו יותר, אך זה לא אומר שהוא אכן זכאי לכספים שהוא דורש. אם פעם בגוף מסוים נתנו למישהו בנסיבות פרישה אחוזים כאלו ואחרים, אז מותר לכל השאר לרצות את זה, אבל זה לא אומר שאם הם לא קיבלו את זה, אז מישהו פגע בהם".

דוד בונדי מסר בתגובה: "כתב התביעה טרם הגיע אלי. כשאראה את התביעה אגיב לדברים בביהמ"ש".

עוד כתבות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן