גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

אורי אריאל פועל להחכרת מיליון דונם בנגב לגידול אבוקדו לסינים

הקרקע, שעל חלקה מגדלים היום חיטה, תוחכר ל-21 שנים במקום לשלוש שנים, והסינים יממנו הקמת שני מתקני התפלה ■ העסקה עלולה לגרום להתייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב

אורי אריאל / צילום: רפי קוץ
אורי אריאל / צילום: רפי קוץ

משרד החקלאות מקדם יוזמה חדשה של שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו לשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים ועסקיים בסין, שבמרכזה הקצאת קרקעות בהיקף גדול בישראל למטרת גידול תוצרים חקלאיים עבור השוק הסיני.

ממשלת סין , במסגרת המדיניות הגלובלית שלה, מקדישה תשומת לב מיוחדת לביטחון תזונתי ולאספקת מזון (לצד השתלטות על מחצבים ואנרגיה בעולם, בעיקר באפריקה). אולם בעוד בסין דואגים לביטחון תזונתי, בישראל עלול מיזם כזה לפגוע באבטחת המזון לאוכלוסיית המדינה, שכן על חלק מהקרקעות שיוקצו לסינים מגדלים היום חיטה עבור המשק הישראלי.

הרעיון לשיתוף פעולה במיזם החקלאי עלה לדיון בעת ביקורו של המנכ"ל בן אליהו בסין לפני שבועיים, שבמסגרתו נערכה סדרה של שיחות עם צמרת משרד החקלאות הסיני בבייג'ין, עם חברות ממשלתיות סיניות ועם גורמים עסקיים. בנוסף לנושא הגידולים החקלאיים, משרד החקלאות מציע לסין ידע וטכנולוגיה בתחום משק החלב והקמת רפתות משוכללות, כפי שמוצע גם לרוסיה.

על פי המתווה המסתמן, יוקצו עבור המיזם לגידולים חקלאיים - שאותו מכנה בן אליהו "פרויקט מיליון הדונם" - מאות אלפי דונמים עד מיליון דונם של אדמה חקלאית, בעיקר בנגב ובערבה. מדובר באדמות בעל, שאין עליהן מערכות השקיה.

הקצאת מאות אלפי דונמים למיזם תהווה גריעה של קרקעות המשמשות לגידול עשבים לצורך האבסת פרות ויצירת תחמיץ, למשל אספסת, ובכך תיתכן פגיעה במשק החלב ותיתכן התייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב.

מוצרי פרימיום חקלאיים

על פי המתווה המסתמן, יוקצו עבור המיזם לגידולים חקלאיים - שאותו מכנה בן אליהו "פרויקט מיליון הדונם" - מאות אלפי דונמים עד מיליון דונם של אדמה חקלאית פנויה, בעיקר בנגב ובערבה. מדובר באדמות בעל, שאין עליהן מערכות השקיה והן אינן חלק אינטגרלי בקרקעות המוחזקות על ידי קיבוצים ומושבים במסגרת תקן הנחלה וחוזי המשבצת. קרקעות אלה, כשהן מוחכרות למושבים ולקיבוצים בהסדרים מיוחדים מעבר לחוזה המשבצת וכאשר הן מוחכרות לגורמים עסקיים פרטיים בתחום החקלאות, מוחכרות ב"חוזים לטווח קצר", לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה.

כחלק מהיוזמה מדובר על שינוי מהותי במשטר החכרת קרקע חקלאית, באופן שקרקעות פנויות שעד כה הוחכרו במסגרת חוזים לטווח קצר, יוחכרו לתקופות ארוכות לחקלאים שישתתפו במיזם. מדובר על החכרת הקרקעות לתקופה של 21 שנים ואופציה להארכת החכירה לעוד 21 שנים, על מנת לאפשר ביטחון ויציבות עסקית לחוכרים.

על פי היוזמה, על קרקעות אלה יגודלו מוצרי פרימיום חקלאיים, שהגורמים הסיניים יתחייבו מראש לרכוש. בעיקר מדובר על גידול אבוקדו, שהוא פרי בעל חיי מדף ארוכים יחסית כשמדובר בהובלה ימית, ואשר נמכר במחירים גבוהים במיוחד בשווקים בסין.

חלק מהמיזם יהיה מימון סיני של עלויות ההשקיה של המטעים. מדובר על הקמת שני מתקני התפלה בים התיכון, לצורך השקיה של שטחים אלה. אפשרות נוספת שעלתה על הפרק היא השתתפות של הסינים בפרויקט תעלת הימים, לצד ישראל וירדן, ושימוש במים מותפלים של התעלה לצורך המיזם החקלאי.

גורמים בענף החקלאות הביעו תמיהה על היוזמה מכמה היבטים: ראשית, השקיית מטעים רק במים מותפלים, על רקע התחזית לבצורת מתמשכת בעיקר בנגב, מעמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של מיזם כזה.

שנית, מתוך השטחים המיועדים למיזם, 100 אלף דונם עלולים להיות ככל הידוע שטחים שבהם מגדלים כיום חיטה (90% מהחיטה הנצרכת בארץ מיובאים לישראל ממדינות שונות בחו"ל). ויתור על שטח כזה מהווה פגיעה בעיקרון של אבטחת אספקת מזון לאוכלוסייה.

בנוסף, הקצאת מאות אלפי דונמים למיזם תהווה גריעה של קרקעות המשמשות לגידול עשבים לצורך האבסת פרות ויצירת תחמיץ, למשל אספסת, ובכך תיתכן פגיעה במשק החלב ותיתכן התייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב.

נקודה נוספת שמעלים המבקרים - שינוי מוחלט במשטר החכרת הקרקעות הפנויות לטווח קצר, לשיטה של החכרות ארוכות טווח, הוא בבחינת התפרקות של המדינה מהיכולת להשתמש בקרקעותיה בגמישות.

"עסקה של מכירת יבול"

ממשרד החקלאות נמסר: "העובדות הן שלא קיימת בעיה של ביטחון מזון של תוצרת חקלאית טרייה - פירות וירקות. כל הצריכה של פירות וירקות בישראל מסופקת על ידי חקלאי ישראל (מלבד במקרים נקודתיים). אדרבה, יש עודפים של תוצרת חקלאית טרייה - פירות וירקות שמשווקים לייצוא. על כשליש מהקרקעות החקלאיות מגדלים תוצרת שאינה מיועדת לשמירה על ביטחון מזון.

"העסקה המדוברת הינה ככל עסקה של מכירה של תוצרת חקלאית טרייה לייצוא. ההבדל בין עסקה זאת אל מול עסקאות דומות בתחום הוא, שמדובר בעסקה לטווח ארוך, שמטרתה לספק ודאות כלכלית. כל יצואן מכל תחום היה שמח לעשות עסקה כזאת.

"לא היה ולא דובר על עסקה שקשורה למקרקעין, אלא בעסקה של מכירת יבול חקלאי. בדיונים בסין השתתף גם מנכ"ל רמ''י, וזאת לאור הדיונים שהתקיימו בוועדת 'ערן ניצן', המדברת על כך שהקרקעות שעליהן החקלאים מגדלים את התוצרת יוחכרו לתקופה ארוכה, ולא לתקופה קצרה כפי שנהוג כיום. היום החוזה עבור אותן קרקעות תקף לשלוש שנים וכל שלוש שנים צריך לחדשו. זאת על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויות הכרוכות בעסקה ארוכת טווח. מכאן נובע שמי שיגדל ויעבד את אותן אדמות הם חקלאי ישראל ולא סינים".

החשש: פגיעה במי הים התיכון

הרעיון של הקמת מתקני התפלה נוספים בחוף הים התיכון לצורך השקיית מיזם חקלאי ענקי, מעורר אצל גורמי סביבה חשש לגבי עתידו של הים התיכון. מדובר בים קטן יחסית, שבחופיו מדינות הסובלות מתופעות של מידבור, מיעוט גשמים ואוכלוסייה צפופה. ריבוי מתקני התפלה לחופיו עלולים לפגוע בו, משום שהתמלחות הנוצרות בתהליך ההתפלה מושלכות בחזרה לתוך המים, ומעצימות את המליחות הטבעית של המים.

"אורך חוף הים של ישראל הוא 197 ק"מ בלבד", אומרת דליה טל, מנהלת קמפיינים בעמותת "צלול". "כיום פועלים לאורך החופים שלושה מתקני התפלה לייצור מי שתייה, כאשר כבר כעת ברור שיש צורך במתקנים נוספים, בשל העלייה בתדירות הבצורות והתמעטות הגשמים, בעיקר בצפון הארץ. בעקבות תופעה זו מתכננת רשות המים כבר עתה להכפיל את מתקן ההתפלה בשורק, במטרה להעביר מים לכנרת, שממנה מועברים מים גם לממלכת ירדן, הסובלת גם היא ממשבר מים חמור.

"מתקן התפלה תופס שטחי חוף יקרים, גורם לזיהום אוויר ולתמלחות שהוא מייצר יש השפעה על מי הים, שתוצאותיה עדיין לא ידועות. יעידו על כך ההתנגדויות להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי. עובדות אלה צריכות להילקח בחשבון לפני שמדינת ישראל מחליטה שוב לייצא למדינות אחרות מים יקרים וחסרים".

עוד כתבות

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% ל-910 מיליון שקל, על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי ברבעון השלישי שהסתכם ב-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה–AI בחינוך ● אירועים ומינויים

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

ב-200 מיליון שקל: פרויקט פריסת הסיבים של בזק ונתיבי ישראל יוצא לדרך

במסגרת השקעה של כ-200 מיליון שקל, בזק ונתיבי ישראל מחברות 48 יישובים ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן לשדרת הסיבים האופטיים הארצית ● המטרה: לשפר את יציבות הגלישה, לצמצם פערי תשתיות ולחזק גם את מערכי התחבורה והביטחון באזור

בורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Chris Jung/NurPhoto

אנבידיה הרגיעה את השווקים: החוזים בוול סטריט עולים, וגם אסיה מתאוששת

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: אחרי ארבעה ימי ירידות בוול סטריט, הדוחות החזקים של אנבידיה מחזירים מעט מהאופטימיות לשווקים ● בורסת דרום קוריאה מובילה את העליות באסיה ● ת"א: הדואליות חוזרות ברובן עם פער ארביטרז' חיובי ● למרות הטלטלה בוול סטריט: רווחי חברות S&P 500 צומחים בקצב המהיר ביותר זה ארבע שנים

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה שמבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?