גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

אורי אריאל פועל להחכרת מיליון דונם בנגב לגידול אבוקדו לסינים

הקרקע, שעל חלקה מגדלים היום חיטה, תוחכר ל-21 שנים במקום לשלוש שנים, והסינים יממנו הקמת שני מתקני התפלה ■ העסקה עלולה לגרום להתייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב

אורי אריאל / צילום: רפי קוץ
אורי אריאל / צילום: רפי קוץ

משרד החקלאות מקדם יוזמה חדשה של שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו לשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים ועסקיים בסין, שבמרכזה הקצאת קרקעות בהיקף גדול בישראל למטרת גידול תוצרים חקלאיים עבור השוק הסיני.

ממשלת סין , במסגרת המדיניות הגלובלית שלה, מקדישה תשומת לב מיוחדת לביטחון תזונתי ולאספקת מזון (לצד השתלטות על מחצבים ואנרגיה בעולם, בעיקר באפריקה). אולם בעוד בסין דואגים לביטחון תזונתי, בישראל עלול מיזם כזה לפגוע באבטחת המזון לאוכלוסיית המדינה, שכן על חלק מהקרקעות שיוקצו לסינים מגדלים היום חיטה עבור המשק הישראלי.

הרעיון לשיתוף פעולה במיזם החקלאי עלה לדיון בעת ביקורו של המנכ"ל בן אליהו בסין לפני שבועיים, שבמסגרתו נערכה סדרה של שיחות עם צמרת משרד החקלאות הסיני בבייג'ין, עם חברות ממשלתיות סיניות ועם גורמים עסקיים. בנוסף לנושא הגידולים החקלאיים, משרד החקלאות מציע לסין ידע וטכנולוגיה בתחום משק החלב והקמת רפתות משוכללות, כפי שמוצע גם לרוסיה.

על פי המתווה המסתמן, יוקצו עבור המיזם לגידולים חקלאיים - שאותו מכנה בן אליהו "פרויקט מיליון הדונם" - מאות אלפי דונמים עד מיליון דונם של אדמה חקלאית, בעיקר בנגב ובערבה. מדובר באדמות בעל, שאין עליהן מערכות השקיה.

הקצאת מאות אלפי דונמים למיזם תהווה גריעה של קרקעות המשמשות לגידול עשבים לצורך האבסת פרות ויצירת תחמיץ, למשל אספסת, ובכך תיתכן פגיעה במשק החלב ותיתכן התייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב.

מוצרי פרימיום חקלאיים

על פי המתווה המסתמן, יוקצו עבור המיזם לגידולים חקלאיים - שאותו מכנה בן אליהו "פרויקט מיליון הדונם" - מאות אלפי דונמים עד מיליון דונם של אדמה חקלאית פנויה, בעיקר בנגב ובערבה. מדובר באדמות בעל, שאין עליהן מערכות השקיה והן אינן חלק אינטגרלי בקרקעות המוחזקות על ידי קיבוצים ומושבים במסגרת תקן הנחלה וחוזי המשבצת. קרקעות אלה, כשהן מוחכרות למושבים ולקיבוצים בהסדרים מיוחדים מעבר לחוזה המשבצת וכאשר הן מוחכרות לגורמים עסקיים פרטיים בתחום החקלאות, מוחכרות ב"חוזים לטווח קצר", לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה.

כחלק מהיוזמה מדובר על שינוי מהותי במשטר החכרת קרקע חקלאית, באופן שקרקעות פנויות שעד כה הוחכרו במסגרת חוזים לטווח קצר, יוחכרו לתקופות ארוכות לחקלאים שישתתפו במיזם. מדובר על החכרת הקרקעות לתקופה של 21 שנים ואופציה להארכת החכירה לעוד 21 שנים, על מנת לאפשר ביטחון ויציבות עסקית לחוכרים.

על פי היוזמה, על קרקעות אלה יגודלו מוצרי פרימיום חקלאיים, שהגורמים הסיניים יתחייבו מראש לרכוש. בעיקר מדובר על גידול אבוקדו, שהוא פרי בעל חיי מדף ארוכים יחסית כשמדובר בהובלה ימית, ואשר נמכר במחירים גבוהים במיוחד בשווקים בסין.

חלק מהמיזם יהיה מימון סיני של עלויות ההשקיה של המטעים. מדובר על הקמת שני מתקני התפלה בים התיכון, לצורך השקיה של שטחים אלה. אפשרות נוספת שעלתה על הפרק היא השתתפות של הסינים בפרויקט תעלת הימים, לצד ישראל וירדן, ושימוש במים מותפלים של התעלה לצורך המיזם החקלאי.

גורמים בענף החקלאות הביעו תמיהה על היוזמה מכמה היבטים: ראשית, השקיית מטעים רק במים מותפלים, על רקע התחזית לבצורת מתמשכת בעיקר בנגב, מעמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של מיזם כזה.

שנית, מתוך השטחים המיועדים למיזם, 100 אלף דונם עלולים להיות ככל הידוע שטחים שבהם מגדלים כיום חיטה (90% מהחיטה הנצרכת בארץ מיובאים לישראל ממדינות שונות בחו"ל). ויתור על שטח כזה מהווה פגיעה בעיקרון של אבטחת אספקת מזון לאוכלוסייה.

בנוסף, הקצאת מאות אלפי דונמים למיזם תהווה גריעה של קרקעות המשמשות לגידול עשבים לצורך האבסת פרות ויצירת תחמיץ, למשל אספסת, ובכך תיתכן פגיעה במשק החלב ותיתכן התייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב.

נקודה נוספת שמעלים המבקרים - שינוי מוחלט במשטר החכרת הקרקעות הפנויות לטווח קצר, לשיטה של החכרות ארוכות טווח, הוא בבחינת התפרקות של המדינה מהיכולת להשתמש בקרקעותיה בגמישות.

"עסקה של מכירת יבול"

ממשרד החקלאות נמסר: "העובדות הן שלא קיימת בעיה של ביטחון מזון של תוצרת חקלאית טרייה - פירות וירקות. כל הצריכה של פירות וירקות בישראל מסופקת על ידי חקלאי ישראל (מלבד במקרים נקודתיים). אדרבה, יש עודפים של תוצרת חקלאית טרייה - פירות וירקות שמשווקים לייצוא. על כשליש מהקרקעות החקלאיות מגדלים תוצרת שאינה מיועדת לשמירה על ביטחון מזון.

"העסקה המדוברת הינה ככל עסקה של מכירה של תוצרת חקלאית טרייה לייצוא. ההבדל בין עסקה זאת אל מול עסקאות דומות בתחום הוא, שמדובר בעסקה לטווח ארוך, שמטרתה לספק ודאות כלכלית. כל יצואן מכל תחום היה שמח לעשות עסקה כזאת.

"לא היה ולא דובר על עסקה שקשורה למקרקעין, אלא בעסקה של מכירת יבול חקלאי. בדיונים בסין השתתף גם מנכ"ל רמ''י, וזאת לאור הדיונים שהתקיימו בוועדת 'ערן ניצן', המדברת על כך שהקרקעות שעליהן החקלאים מגדלים את התוצרת יוחכרו לתקופה ארוכה, ולא לתקופה קצרה כפי שנהוג כיום. היום החוזה עבור אותן קרקעות תקף לשלוש שנים וכל שלוש שנים צריך לחדשו. זאת על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויות הכרוכות בעסקה ארוכת טווח. מכאן נובע שמי שיגדל ויעבד את אותן אדמות הם חקלאי ישראל ולא סינים".

החשש: פגיעה במי הים התיכון

הרעיון של הקמת מתקני התפלה נוספים בחוף הים התיכון לצורך השקיית מיזם חקלאי ענקי, מעורר אצל גורמי סביבה חשש לגבי עתידו של הים התיכון. מדובר בים קטן יחסית, שבחופיו מדינות הסובלות מתופעות של מידבור, מיעוט גשמים ואוכלוסייה צפופה. ריבוי מתקני התפלה לחופיו עלולים לפגוע בו, משום שהתמלחות הנוצרות בתהליך ההתפלה מושלכות בחזרה לתוך המים, ומעצימות את המליחות הטבעית של המים.

"אורך חוף הים של ישראל הוא 197 ק"מ בלבד", אומרת דליה טל, מנהלת קמפיינים בעמותת "צלול". "כיום פועלים לאורך החופים שלושה מתקני התפלה לייצור מי שתייה, כאשר כבר כעת ברור שיש צורך במתקנים נוספים, בשל העלייה בתדירות הבצורות והתמעטות הגשמים, בעיקר בצפון הארץ. בעקבות תופעה זו מתכננת רשות המים כבר עתה להכפיל את מתקן ההתפלה בשורק, במטרה להעביר מים לכנרת, שממנה מועברים מים גם לממלכת ירדן, הסובלת גם היא ממשבר מים חמור.

"מתקן התפלה תופס שטחי חוף יקרים, גורם לזיהום אוויר ולתמלחות שהוא מייצר יש השפעה על מי הים, שתוצאותיה עדיין לא ידועות. יעידו על כך ההתנגדויות להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי. עובדות אלה צריכות להילקח בחשבון לפני שמדינת ישראל מחליטה שוב לייצא למדינות אחרות מים יקרים וחסרים".

עוד כתבות

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

איזנקוט מנסה למחוק את הרפורמה של לוין. ממה הוא צריך להיזהר?

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מהן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית, ומהם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

מה יעשו המניות הדואליות מחר, והאזהרה למשקיעים: "אל תבטחו בריבאונד"

המניות הדואליות יחזרו לתל אביב בפער ארביטראז' שלילי של 1.5% ● הנאסד"ק חתם את השבוע הגרוע מזה שש שנים ועבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● הפיחות החד בשקל מצמצם משמעותית את הסיכוי להורדת בישראל ● השווקים יצטרכו לצלוח את מדד האינפלציה המועדף על הפד ● וגם: הרף החשוב שה-S&P 500 שבר - והמשמעויות להמשך הדרך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

אירועים שמאפשרים לקום בבוקר לעבודה ולילדים / צילום: Shutterstock

לא צריך להשתכר כדי לשחרר: הוולנס הגיע לחיי הלילה

הפקות שנגמרות מוקדם, אירועי יום ומסיבות ריצה: תעשיית הבילוי שמה פתאום את הבריאות במרכז ● בהיעדר האלכוהול היקר, שהיה אחראי לרווחיות, נולד מנוע כלכלי חדש ומתוחכם

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

מדד הפחד / צילום: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת ai)

מדד הפחד זינק ב־86% בשבוע: מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

מניות הטכנולוגיה התרסקו, S&P500 רשם שבוע גרוע במיוחד, ומדד הפחד הגיע לשיא של שנה וחצי ● אלא שמחקרים היסטוריים מגלים שדווקא כשהפאניקה בשיאה, התשואות בשנה שלאחר מכן נוטות להיות גבוהות ● האם גם הפעם מדובר בהזדמנות, או שהירידות רק החלו?

עמוס רגב / צילום: תמר מצפי

העיתונאי והעורך הבכיר עמוס רגב הלך לעולמו

עמוס רגב, העורך המייסד של "ישראל היום" ומי שנמנה עם בכירי העיתונאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 75 ● רגב ז"ל, שכיהן בעבר בתפקידי מפתח ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", הותיר אחריו אישה ושני ילדים ● הלווייתו תיערך ביום שלישי בבית העלמין ירקון

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

אילוסטרציה: Shutterstock

היא הייתה הבורסה הטובה בעולם מתחילת השנה, ואז נפלה 17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?