אורי אריאל / צילום: רפי קוץ
משרד החקלאות מקדם יוזמה חדשה של שר החקלאות אורי אריאל ומנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו לשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים ועסקיים בסין, שבמרכזה הקצאת קרקעות בהיקף גדול בישראל למטרת גידול תוצרים חקלאיים עבור השוק הסיני.
ממשלת סין , במסגרת המדיניות הגלובלית שלה, מקדישה תשומת לב מיוחדת לביטחון תזונתי ולאספקת מזון (לצד השתלטות על מחצבים ואנרגיה בעולם, בעיקר באפריקה). אולם בעוד בסין דואגים לביטחון תזונתי, בישראל עלול מיזם כזה לפגוע באבטחת המזון לאוכלוסיית המדינה, שכן על חלק מהקרקעות שיוקצו לסינים מגדלים היום חיטה עבור המשק הישראלי.
הרעיון לשיתוף פעולה במיזם החקלאי עלה לדיון בעת ביקורו של המנכ"ל בן אליהו בסין לפני שבועיים, שבמסגרתו נערכה סדרה של שיחות עם צמרת משרד החקלאות הסיני בבייג'ין, עם חברות ממשלתיות סיניות ועם גורמים עסקיים. בנוסף לנושא הגידולים החקלאיים, משרד החקלאות מציע לסין ידע וטכנולוגיה בתחום משק החלב והקמת רפתות משוכללות, כפי שמוצע גם לרוסיה.
על פי המתווה המסתמן, יוקצו עבור המיזם לגידולים חקלאיים - שאותו מכנה בן אליהו "פרויקט מיליון הדונם" - מאות אלפי דונמים עד מיליון דונם של אדמה חקלאית, בעיקר בנגב ובערבה. מדובר באדמות בעל, שאין עליהן מערכות השקיה.
הקצאת מאות אלפי דונמים למיזם תהווה גריעה של קרקעות המשמשות לגידול עשבים לצורך האבסת פרות ויצירת תחמיץ, למשל אספסת, ובכך תיתכן פגיעה במשק החלב ותיתכן התייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב.
מוצרי פרימיום חקלאיים
על פי המתווה המסתמן, יוקצו עבור המיזם לגידולים חקלאיים - שאותו מכנה בן אליהו "פרויקט מיליון הדונם" - מאות אלפי דונמים עד מיליון דונם של אדמה חקלאית פנויה, בעיקר בנגב ובערבה. מדובר באדמות בעל, שאין עליהן מערכות השקיה והן אינן חלק אינטגרלי בקרקעות המוחזקות על ידי קיבוצים ומושבים במסגרת תקן הנחלה וחוזי המשבצת. קרקעות אלה, כשהן מוחכרות למושבים ולקיבוצים בהסדרים מיוחדים מעבר לחוזה המשבצת וכאשר הן מוחכרות לגורמים עסקיים פרטיים בתחום החקלאות, מוחכרות ב"חוזים לטווח קצר", לתקופה של שלוש שנים עם אופציה להארכה.
כחלק מהיוזמה מדובר על שינוי מהותי במשטר החכרת קרקע חקלאית, באופן שקרקעות פנויות שעד כה הוחכרו במסגרת חוזים לטווח קצר, יוחכרו לתקופות ארוכות לחקלאים שישתתפו במיזם. מדובר על החכרת הקרקעות לתקופה של 21 שנים ואופציה להארכת החכירה לעוד 21 שנים, על מנת לאפשר ביטחון ויציבות עסקית לחוכרים.
על פי היוזמה, על קרקעות אלה יגודלו מוצרי פרימיום חקלאיים, שהגורמים הסיניים יתחייבו מראש לרכוש. בעיקר מדובר על גידול אבוקדו, שהוא פרי בעל חיי מדף ארוכים יחסית כשמדובר בהובלה ימית, ואשר נמכר במחירים גבוהים במיוחד בשווקים בסין.
חלק מהמיזם יהיה מימון סיני של עלויות ההשקיה של המטעים. מדובר על הקמת שני מתקני התפלה בים התיכון, לצורך השקיה של שטחים אלה. אפשרות נוספת שעלתה על הפרק היא השתתפות של הסינים בפרויקט תעלת הימים, לצד ישראל וירדן, ושימוש במים מותפלים של התעלה לצורך המיזם החקלאי.
גורמים בענף החקלאות הביעו תמיהה על היוזמה מכמה היבטים: ראשית, השקיית מטעים רק במים מותפלים, על רקע התחזית לבצורת מתמשכת בעיקר בנגב, מעמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של מיזם כזה.
שנית, מתוך השטחים המיועדים למיזם, 100 אלף דונם עלולים להיות ככל הידוע שטחים שבהם מגדלים כיום חיטה (90% מהחיטה הנצרכת בארץ מיובאים לישראל ממדינות שונות בחו"ל). ויתור על שטח כזה מהווה פגיעה בעיקרון של אבטחת אספקת מזון לאוכלוסייה.
בנוסף, הקצאת מאות אלפי דונמים למיזם תהווה גריעה של קרקעות המשמשות לגידול עשבים לצורך האבסת פרות ויצירת תחמיץ, למשל אספסת, ובכך תיתכן פגיעה במשק החלב ותיתכן התייקרות ממשית במחירי מוצרי חלב.
נקודה נוספת שמעלים המבקרים - שינוי מוחלט במשטר החכרת הקרקעות הפנויות לטווח קצר, לשיטה של החכרות ארוכות טווח, הוא בבחינת התפרקות של המדינה מהיכולת להשתמש בקרקעותיה בגמישות.
"עסקה של מכירת יבול"
ממשרד החקלאות נמסר: "העובדות הן שלא קיימת בעיה של ביטחון מזון של תוצרת חקלאית טרייה - פירות וירקות. כל הצריכה של פירות וירקות בישראל מסופקת על ידי חקלאי ישראל (מלבד במקרים נקודתיים). אדרבה, יש עודפים של תוצרת חקלאית טרייה - פירות וירקות שמשווקים לייצוא. על כשליש מהקרקעות החקלאיות מגדלים תוצרת שאינה מיועדת לשמירה על ביטחון מזון.
"העסקה המדוברת הינה ככל עסקה של מכירה של תוצרת חקלאית טרייה לייצוא. ההבדל בין עסקה זאת אל מול עסקאות דומות בתחום הוא, שמדובר בעסקה לטווח ארוך, שמטרתה לספק ודאות כלכלית. כל יצואן מכל תחום היה שמח לעשות עסקה כזאת.
"לא היה ולא דובר על עסקה שקשורה למקרקעין, אלא בעסקה של מכירת יבול חקלאי. בדיונים בסין השתתף גם מנכ"ל רמ''י, וזאת לאור הדיונים שהתקיימו בוועדת 'ערן ניצן', המדברת על כך שהקרקעות שעליהן החקלאים מגדלים את התוצרת יוחכרו לתקופה ארוכה, ולא לתקופה קצרה כפי שנהוג כיום. היום החוזה עבור אותן קרקעות תקף לשלוש שנים וכל שלוש שנים צריך לחדשו. זאת על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויות הכרוכות בעסקה ארוכת טווח. מכאן נובע שמי שיגדל ויעבד את אותן אדמות הם חקלאי ישראל ולא סינים".
החשש: פגיעה במי הים התיכון
הרעיון של הקמת מתקני התפלה נוספים בחוף הים התיכון לצורך השקיית מיזם חקלאי ענקי, מעורר אצל גורמי סביבה חשש לגבי עתידו של הים התיכון. מדובר בים קטן יחסית, שבחופיו מדינות הסובלות מתופעות של מידבור, מיעוט גשמים ואוכלוסייה צפופה. ריבוי מתקני התפלה לחופיו עלולים לפגוע בו, משום שהתמלחות הנוצרות בתהליך ההתפלה מושלכות בחזרה לתוך המים, ומעצימות את המליחות הטבעית של המים.
"אורך חוף הים של ישראל הוא 197 ק"מ בלבד", אומרת דליה טל, מנהלת קמפיינים בעמותת "צלול". "כיום פועלים לאורך החופים שלושה מתקני התפלה לייצור מי שתייה, כאשר כבר כעת ברור שיש צורך במתקנים נוספים, בשל העלייה בתדירות הבצורות והתמעטות הגשמים, בעיקר בצפון הארץ. בעקבות תופעה זו מתכננת רשות המים כבר עתה להכפיל את מתקן ההתפלה בשורק, במטרה להעביר מים לכנרת, שממנה מועברים מים גם לממלכת ירדן, הסובלת גם היא ממשבר מים חמור.
"מתקן התפלה תופס שטחי חוף יקרים, גורם לזיהום אוויר ולתמלחות שהוא מייצר יש השפעה על מי הים, שתוצאותיה עדיין לא ידועות. יעידו על כך ההתנגדויות להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי. עובדות אלה צריכות להילקח בחשבון לפני שמדינת ישראל מחליטה שוב לייצא למדינות אחרות מים יקרים וחסרים".