ביטקוין. צילום: רויטרס
קדחת המטבעות הווירטואליים כבשה את הדיון הכלכלי-טכנולוגי בשבועות האחרונים, וקשה לראות את הסוגיה יורדת מסדר היום בעתיד הנראה לעין. לאחרונה בלמה הרשות לניירות ערך כניסה של חברות בורסאיות בניחוח ביטקוין ובלוקצ'יין למדדי הבורסה המרכזיים, ואולם הטיפול בסוגיית המטבעות הדיגיטליים חורג ממגרשה של הרשות. בלילת הביקושים והבורות בתחום המטבעות הדיגיטליים תופחת ומחייבת מענה רגולטורי מצד גורמים רבים, ובראשם בנק ישראל.
במדינה שבה ראש ממשלה הנתפס כבר-סמכא כלכלי ממלמל כמה משפטים הנתפסים במסגרת הדיון השטחי בנושא כהמלצת קנייה למטבעות דיגיטליים, הרגולטורים חייבים להיות דרוכים ומוכנים עם מסגרת רגולטורית הולמת, הגם שבכלכלות מפותחות מקבילות הרגולטורים מחשבים אף הם מסלול בימים אלו. סנוניות ראשונות של קבלנים וספקי שירותי תיירות המוכנים לקבל תשלום בביטקוין כבר נצפו בישראל, ובתנאים מסוימים אנו עשויים לראות האצה של הפעילות במטבע דיגיטלי, על כל הסכנות הכרוכות בכך.
מתן שירותי מטבע בתחום המטבעות הווירטואליים מאתגר את המערכת הבנקאית, שפעילות לא זהירה שלה בתחום עשויה למצב אותה כשותפה פעילה בעבירות הלבנת הון. הבנקים הישראלים עדיין מלקקים את פצעיהם מפרשיות הלבנת הון קודמות, ולפיכך ללא בניית מסגרת חוקית מוסדרת על ידי נציגים מבנק ישראל, רשות הלבנת הון, משרד המשפטים וכו', לא סביר שהבנקים המקומיים יאפשרו העברת כספים במסגרת טרנזאקציות במטבעות דיגיטליים.
במציאות זו, מוצאים עצמם עוד ועוד ישראלים עומדים על מדרכות תל אביב עמוסים במזוודות עם מזומנים בתור לרכוש ביטקוין. מדובר בסיטואציה סוריאליסטית המזכירה את המציאות ששררה בימי השוק השחור במסחר במטבע חוץ, לפני מספר עשורים ברחובות ישראל.
אנו מכירים בעובדה כי העומס על אנשי הטכנולוגיה של הפיקוח על הבנקים הוא כבד, לנוכח האתגרים הגדולים הניצבים בפני המערכת הבנקאית במסגרת המהפכה הטכנולוגית המתרחשת למול עינינו. הפיקוח על הבנקים נדרש לתעדף פרויקטים טכנולוגיים, ואולם בשווקים הפיננסיים אין ואקום, כך שתעדוף נמוך של קידום הסדרת הטיפול במטבעות הדיגיטליים עשוי להביא לפגיעה קשה בציבור, אשר נאלץ לרכוש מטבעות דיגיטליים ברחובות העיר, לשלם עמלות מטורפות ולהתפלל כי לא ייעקץ על ידי נוכלים.
כמו שצבאה של מדינת ישראל צריך להתמודד עם אתגרים במספר גזרות במקביל, כך גם הצבא הכלכלי של המדינה אינו יכול לתרץ גרירת רגליים רגולטורית בטיפול במטבעות דיגיטליים, בזמן שאלו, והטכנולוגיה המאפשרת אותם, פותחים את מהדורות החדשות באופן יומי.
התחושה של המתבונן מן הצד היא כי הפיקוח על הבנקים נרדם בשמירה ולא העריך נכונה את האתגר האדיר שמזמנים לו המטבעות הדיגיטליים, ומלבד פרסום חוזר למיטיבי לכת אי שם בתחילת שנת 2014, לא יישר קו עם ההתפתחויות המואצות בתחום. בתנאים שנוצרו, טוב יעשו בפיקוח על הבנקים אם יתעשתו ויובילו במשותף עם רגולטורים אחרים מהלך מהיר ויסודי להסדרת התחום.
איפה בנק ישראל?
לאיש אין יכולת לחזות את מחירם העתידי של המטבעות הדיגיטליים, אך ברור כי המשך הראלי העצום במחירם יביא עוד ועוד אזרחי ישראל לרצות ולהצטייד בהם. לפיכך, ישראל בהובלת הפיקוח על הבנקים חייבת להקים צוות משימה שיגבש ויפרסם בלוחות זמנים קצרים ואפקטיביים מסגרת חוקית לטיפול בסוגיית המטבעות הדיגיטליים.
בנק ישראל מתיימר להניף את דגל החינוך הפיננסי חדשות לבקרים, מתוך הבנה כי קיים פער עצום בין הרצוי למצוי בתחום זה בישראל, ואולם דווקא כאשר נדרשת התערבות פעילה מצדו בנדון, בנק ישראל עושה מעט מדי ומסתפק בחוזר האמור משנת 2014, שהשורה התחתונה שלו היא כי השקעה במטבעות דיגיטליים - זו השקעה מסוכנת. את זה גם הבת שלי בחטיבת הביניים השכילה להבין.
במציאות שנוצרה ניתן לצפות מבנק ישראל כי ייצא בהסברה רחבה ומונגשת לציבור הרחב ביחס למטבעות הדיגיטליים, באופן שמצד אחד מסביר את הסוגיה בשפת העם ולא בשפת האקדמיה, ומצד שני מציג את עמדתו בנדון ומצייד את המשקיעים בעצות פרקטיות.
המשבר בטבע, שהביא לפיטורי עובדים המוניים, הוכיח שוב כי במדינת ישראל הפוליטיקאים והדיון הציבורי מתנהלים פעמים רבות כאשר הסוסים כבר ברחו מזמן מהאורווה. במציאות שכזו, פוליטיקאים ורגולטורים מסוגלים לעשות מעט מאוד אם בכלל כדי לסייע בשיקום הנזקים. בסוגיית המסחר במטבעות הדיגיטליים וההסברה בנושא, חייבים להקדים תרופה למכה, וזאת על מנת שראש ממשלת ישראל לא יידרש לזמן את שגריר הביטקוין בישראל ללשכתו למזעור נזקים.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם