רגע לפני הדיון בבית המשפט בבקשה להכניס את נציגי הבנקים ליורוקום תקשורת, שלפה אמש (א') החברה שפן מהכובע והציגה לבנקים הנושים מתווה למכירת החברה לאיש העסקים נתי סיידוף. עסקה זו כוללת הזרמה מיידית לבנקים של 350 מיליון שקל, ובמקביל מחיקה של 400 מיליון שקל מהחוב.
אמנם הדרך לאישור העסקה עדיין ארוכה - בבנק דיסקונט, למשל, מתכוונים לבחון לעומק את האופציה לעסקה הזו שכוללת תספורת לא מבוטלת - אולם אין ספק שהדבר טרף את הקלפים בסאגת החובות של שאול אלוביץ' המסתכמים ב-1.5 מיליארד שקל.
למרות שגובש מתווה לעסקה, ולמרות שבתחילה חשבו חלק מהגורמים כי ניתן יהיה לדחות את הדיון הראשון בתיק בבית המשפט, בסופו של דבר הוחלט היום (ב') לקיים אותו.
מינוי משקיפים
הערב ניתנה החלטת השופט איתן אורנשטיין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית), לפיה ימונו למשקיפים בחברת יורוקום תקשורת עורכי הדין פנחס רובין (מייצג בנק הפועלים) אמנון לורך (מייצג בנק דיסקונט) ואורי גאון (מייצג הבנק הבינלאומי).
המינוי ייכנס לתוקף, על-פי קביעת בית המשפט, בעוד 3 ימים, ובכך למעשה סורבה בקשת בא-כוח יורוקום תקשורת, עו"ד צוריאל לביא, לעכב בשבוע את כניסתו לתוקף של המינוי על-מנת למצות את בחינת העסקה המתגבשת למכירת החברה לאיש העסקים נתי סיידוף. כל אחד מהמשיפים, נקבע, יפקיד התחייבות עצמית בסך מיליון שקל.
השופט אורנשטיין קבע כי הסמכויות שיינתנו למשקיפים יכללו את הזכות לקבל מהחברה "את מלוא המידע מכל מין וסוג שהוא של החברה, לרבות דוחות כספיים, חשבונות ונתונים הנוגעים לפעילותה לנכסיה, ולזכויות בחברות-הבנות". עוד מוסמכים המשקיפים "לשקול ביצוע פעולות דחופות ולהמליץ עליהן לפני האורגנים המוסמכים של החברה", כשהכוונה היא למכירת נכסים.
בין השאר, המשקיפים ישתתפו בישיבות של הדירקטוריון, יהיו רשאים להסתייע בבעלי מקצוע בכפוף לקבלת אישור בית המשפט ולפנות לבית המשפט לקבלת הוראות להפעלת סמכויותיהם.
"להסרת ספק" הוסיף וקבע השופט, "אין במינוי כדי לאיין את סמכויות דירקטוריון החברה, ועדות החברה ובעלי התפקידים בחברה".
במהלך השבוע הזה הבנקים יבחנו לעומק את ההצעה ויחליטו אם להתקדם במגעים מול סיידוף או מול משקיע אחר - או לחלופין לשוב לפסים משפטיים.
"ניסיונות להגיע לפתרון"
בתחילת הדיון היום אמר עו"ד פיני רובין, המייצג את בנק הפועלים שהוביל את הליך הפנייה לבית המשפט, כי "נעשו ניסיונות כדי להגיע לפתרון למצוקה הזו, ולא הצלחנו בכך. אין ספק שהחברה חדלת פירעון, ולכן בלית-ברירה צריך לעשות מעשה. הגשנו בקשת פירוק ובקשה למינוי בעל תפקיד. אנחנו רוצים שישמעו אותנו, שיתנו את הכבוד".
השופט אורנשטיין אמר כי אם יש כוונה להגיע להסדר, צריך להסיר את הבקשה לפירוק. עו"ד צוריאל לביא, המייצג את יורוקום, התייחס בדיון לעסקה המתגבשת עם סיידוף ואמר: "היינו שקופים לגמרי בחודשים האחרונים כלפי הבנקים. זה לא סוד שבימים האחרונים מתנהלים מגעים עם משקיע, שלפי ההתרשמות שלנו עשוי להביא פתרון".
נציגי הבנקים הסכימו במהלך הדיון לפסק-זמן של שבוע בניסיון לגבש הסדר. עם זאת, עו"ד רובין ביקש כי סיידוף יפקיד דמי רצינות של 5 מיליון שקל. השופט אורנשטיין לא התלהב מהבקשה, ועדיין לא ברור אם היא תצא אל הפועל.
אל רשימת הנושים של קבוצת יורוקום הדורשים פירעון מיידי הצטרפו ביומיים האחרונים שני שחקנים נוספים: קונסורציום בראשות מזרחי-טפחות שהעניק אשראי לחברה-האחות יורוקום נדל"ן, שעומד כיום על 240 מיליון שקל. על אף שמצבם טוב משמעותית מהמצב ביורוקום תקשורת, נושי יורוקום נדל"ן דרשו להצטרף לתהליך פניית הבנקים הנושים ביורוקום תקשורת ולמנות את עו"ד חגי אולמן כנציג שיממש את הביטחונות של בעלי החוב, בהם מניות חלל תקשורת וחלק מפרויקט מידטאון בתל-אביב.
"ישנם שני שיעבודים מרכזיים בפרויקט מידטאון. זהו אירוע מורכב שבו יורוקום היא רק שותפה, וצריך יהיה לטפל בעדינות בנכס הזה. יש מסים משמעותיים, ויש בעיה למכור את הנכס שכן מדובר בנדל"ן בתהליך בנייה", אמר היום אולמן בבית המשפט, וציין כי היום אחר-הצהריים אמורה להתקיים פגישה עם סיידוף. בפגישה זו אמור סיידוף, ככל הנראה, להרגיע את נושי יורוקום נדל"ן שכספם ייפרע להם במלואו.
גם בזק הצטרפה אתמול להליך הפנייה לבית המשפט, שכן קבוצת יורוקום אמורה להחזיר לה קרוב ל-120 מיליון שקל שאותם העבירה כחלק מהעסקה למכירת yes לבזק. אלא ש-yes לא עמדה ביעדים המצדיקים את הסכום, ויורוקום כבר השתמשה בכספים שקיבלה ממנה לצורך הקטנת החוב לבנקים ואין ביכולתה להחזיר את הכסף.
נציג בזק, עו"ד רונן מטרי, ציין כי "נכון להיום יש להחזיר 117 מיליון שקל שהם חוב ישיר של יורוקום תקשורת לבזק".
השופט אורנשטיין ביקר את התנהלותה של בזק בהליך גביית החוב ואמר: "הייתם צריכים לעגן בטוחות בהסכם הקיים. אני ער ליחסים בין בזק ליורוקום תקשורת".
בשוק ההון הגיבו בחיוב
למרות שלא ברור עדיין אם אכן העסקה למכירת קבוצת יורוקום הכוללת את בזק, חלל וחברות נוספות תתבצע, בשוק ההון הגיבו בחיוב לכך שאלוביץ' הנמצא תחת עננת כתב אישום יזוז הצידה. מניית בזק טיפסה היום בכ-3%, חברת בי קום המחזיקה בשליטה בבזק זינקה ב-10%, ומניית אינטרנט זהב הנמצאת בקומה מעל קפצה בקרוב ל-9% (הנתונים נכונים לשעות הצהריים). בכך השלימו מניות הקבוצה זינוק של 10%-25% מאז פניית הבנקים לבית המשפט בשבוע שעבר.
מאז אותה פנייה גבר זרם המתעניינים ברכישת בזק, שכן נראה היה שישנה כוונה אמיתית למכור את החברה. בסופו של דבר, בקבוצת יורוקום מיהרו לקדם עסקה, רגע לפני שנציגי הבנקים מקבלים היתר מבית המשפט לקחת חלק בהליך מימוש נכסי החברה. בשבועות האחרונים נבדקו מספר אופציות למכירת יורוקום, בהן לאיש העסקים מאיר שמיר. אלא שנראה כי סיידוף היה הרציני והנחוש ביותר.
נזכיר, כי סיידוף, הפעיל בעיקר בשוק הנדל"ן האמריקאי, החליט לבצע עסקה משמעותית בשוק המקומי. הוא התמודד על רכישת חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים וכן התמודד על רכישת השליטה באפריקה ישראל - שאותה הפסיד אתמול למוטי בן-משה. בחצי השנה האחרונה בחן סיידוף את רכישת בזק, ונראה כי החליט ללכת סופית על העסקה לאחר שהבין שהפסיד במירוץ על אפריקה ישראל.
מכיוון שסיידוף התכונן לרכישת אפריקה ישראל, הרי שמצויים בידיו הון נזיל של 350 מיליון שקל לצורך ביצוע העסקה ביורוקום. לכן הוא הסכים להתחייב לביצוע העסקה, לשמחתם של אנשי יורוקום שמקווים שהדבר יחסוך את הליך פירוק החברה.
מה כוללת העסקה?
אז מה למעשה כוללת העסקה המתגבשת עם סיידוף? נזכיר כי לקבוצת יורוקום חוב כולל מוערך של כ-1.5 מיליארד שקל (כולל לחברות-בנות וליורוקום נדל"ן, החברה-האחות). במסגרת העסקה, אמור סיידוף להזרים כ-350 מיליון שקל לפירעון החוב לבנקים ולבצע מחיקה של 400 מיליון שקל נוספים. החברה תישאר עם חוב של כ-750 מיליון שקל, שייפרעו ממימוש נכסי יורוקום.
עדיין לא ברור אילו נכסים יעדיף סיידוף לממש, אולם ברור שזו לא תהיה אינטרנט זהב - בעלת השליטה בבזק. הערכות הן כי סיידוף גם יעדיף להישאר עם ההחזקה בחברת חלל תקשורת. בנוסף, הבנקים אמורים לקבל מנגנון אפסייד במקרה ששווי הנכסים בחברות יעלה משמעותית. אלוביץ' צפוי להישאר עם מניות מיעוט ביורוקום תקשורת, אבל עדיין לא ברור מה יהיה היקף ההחזקה.
אמש העבירו בקבוצת יורוקום את המתווה שגובש עם סיידוף אל הבנקים הנושים - דיסקונט, פועלים והבינלאומי. לפי הערכות, בבנק הפועלים, שכאמור הוביל את אלוביץ' לבית המשפט, נוטים בחיוב לאשר את העסקה. בבנק דיסקונט, לעומת זאת, פחות מתלהבים מהעסקה ורוצים לבחון אותה לעומק. כאמור, העסקה שמציע סיידוף כוללת תספורת לא מבוטלת של 25% בממוצע לכלל הנושים. נושי יורוקום נדל"ן צפויים לקבל את מלוא החוב, מכיוון שיש להם ביטחונות גבוהים משווי החוב, כך שבפועל מי שיספוג את התספורת יהיו הבנקים.
הביטחונות של בנק הפועלים נמוכים משמעותית מגובה החוב של הבנק המוערך בכ-400 מיליון שקל, ולכן ניתן להבין מדוע הוא נוטה לתמוך בהצעה של סיידוף הכוללת הזרמת הון חיצונית. לעומת זאת, דיסקונט חיזק את הביטחונות שלו מול יורוקום לפני כשנתיים, וקיבל לידיו חלק ממניות אינטרנט זהב וכן את בית יורוקום. לכן, מבחינת דיסקונט לא בטוח שעסקה הכוללת תספורת שכזו היא הצעד הנכון עבורו, והוא מעדיף לקחת את הזמן ולבחון לעומק את האלטרנטיבות.
בין אם עסקת סיידוף תצא אל הפועל ובין אם לא, נראה כי תקופת אלוביץ' בבזק עומדת להסתיים - 7 שנים לאחר שרכש את השליטה בחברה.
בוועד העובדים של החברה מוטרדים מחילופי הבעלות הצפויים. הבוקר פנה שלמה כפיר, יו"ר ועד העובדים בבזק, להסתדרות בבקשה להכריז על סכסוך עבודה בחברה. כפיר ציין בבקשה כי במהלך השנים האחרונות השליטה בבזק הועברה מיד ליד בין גופים, שכל מטרתם הייתה להפיק רווחים מהירים לבעל השליטה על חשבון החברה. לדבריו, אם אכן מתקיימים מגעים למכירת השליטה, הרי שהם עומדים בניגוד להבטחות מפורשות שנתן לאחרונה אלוביץ'.