הולולנס של מיקרוסופט / צילום: רויטרס
זו הייתה ההבטחה הגדולה של עולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות. אחרי המחשב האישי, האינטרנט והסמארטפונים, בשנים האחרונות הבטיחו לנו שמחשוב לביש זה הדבר הבא. כולנו נלבש מחשבים על גופנו, בצורת שעונים חכמים, צמידים חכמים, והמלהיב מכולם - משקפיים חכמים, שמתבססים על מציאות מוגברת.
הרעיון מאחורי המשקפיים האלה הוא לטשטש את הגבול בין המציאות שעינינו רואות לבין מה שהמכשיר יקרין, או במילים אחרות - מציאות מלאכותית שגורמת לחושינו להאמין שהיא אמיתית.
זה נשמע לרבים כמו מדע בדיוני, והציפייה הייתה בהתאם. אלא שאז המציאות המוגברת התנגשה על קרקע המציאות: גלאס של גוגל זכו לבאזז שלילי במיוחד, מג'יק ליפ פיזרו הבטחות ולא הגיעו לשוק, הולולנס של מיקרוסופט די נעלמו, ואף חברה אחרת לא הצליחה לפרוץ בתחום הזה. יחד עם העובדה שהשעונים החכמים, ובראשם אפל ווטש, לא הצליחו לפרוץ מעבר לנישה צרה יחסית, נראה היה שהמחשוב הלביש כבר לא יממש את ההבטחות הגדולות.
אלא שבחודשים האחרונים מצטברים סימנים שהמצב הזה עשוי להשתנות. מג'יק ליפ סוף-סוף חשפו את המוצר שלהם, גלאס מצאו לקוחות בשוק הארגוני, הולולנס מתרחבים לתחומים חדשים, ואפילו למשקפי השמש הכושלים של סנאפ יש תקווה חדשה. בכתבה זו נציג תמונת מצב של ארבעת הפיתוחים האלה, הבולטים בשוק המשקפיים החכמים, שעשויים לגרום ל-2018 להיות השנה שבה סוף-סוף המוצר הזה יצליח.
מג'יק ליפ One הטכנולוגיה מרתקת, השאר מעורפל
בשבוע שעבר מג'יק ליפ, אחד הסטארט-אפים המסקרנים ביותר בעמק הסיליקון, חשף סוף-סוף את הפיתוח שלו: משקפי מציאות מוגברת. הסטארט-אפ, שפעל בחשאיות מאז 2010 וגייס קרוב ל-2 מיליארד דולר, בין היתר מחברות כמו גוגל ועליבאבא, מתכנן להשיק את המוצר בשנה הבאה. התאריך המדויק והמחיר עדיין אינם ידועים.
המשקפיים, שמכונים One, מקרינים תמונות לרשתית המשתמש כך שיראו כאילו הם נמצאים בעולם האמיתי. הם ממפים את המרחב באמצעות חיישני מצלמה, מציב בו עצמים וירטואליים שיכולים לחסום עצמים אמיתיים, זוכרים אתרים שמיפו ומשמרים את האשליה. הטכנולוגיה שמאחוריהם נחשבת לחדשנית בתחום המציאות המוגברת, וכתב ה"רולינג סטון" שבחן את המשקפיים התלהב מהביצועים.
המכשיר יגיע עם שלט מגע ומחשב קטן ועגול שמתחבר לגוף באמצעות קליפס. לפי מנכ"ל מג'יק ליפ, רוני אבוביץ', הגרסה הראשונית של המשקפיים מיועדת ליוצרים, אך לא מדובר רק במפתחי תוכנה - אלא גם באמנים, פסלים ומהנדסים. במידה רבה, הצלחתם או כישלונם יסמנו את הכיוון שאליו תצעד התעשייה כולה: שוויה של מג'יק ליפ נאמר כיום בקרוב ל-6 מיליארד דולר, והמספר הזה יכול לזנק - או להתרסק - בהתאם לתגובות בשוק.
לאורך השנים התמודדה מג'יק ליפ עם תגובות מעורבות. מצד אחד, מי שבחנו את הטכנולוגיה שלה מקרוב בדרך כלל התלהבו, ובמאי 2016 היא כיכבה על שער המגזין Wired. מצד שני, ההתמהמהות בחשיפת המוצר הובילה לדיווחים שלפיהם היא אינה מצליחה למסחר אותו, והחברה ספגה גם פרסום מחמיא פחות, כולל תביעה בדבר אפליה על רקע מגדרי מעובדת לשעבר. גם חשיפת המוצר, המתבסס על פטנטים סודיים, לא פיזרה את הספקות סביב החברה.
בביקורת שכתב סם מצ'קוביץ' באתר "ארסטכניקה", למשל, נכתב שההכרזה היתה מעורפלת מדי. הוא מתח ביקורת על כך שאחרי שנים של עבודה, השקעות וציפיות עצומות, מג'יק ליפ לא הציגה סרטון אלא רק כמה תמונות לא ברורות - ואף פקפק באמינותן. עוד הוא מחה על כך שתיאור המוצר רק חזר על הבטחות שכבר נשמעו, ושהחברה בחרה לשווק אותו בשני גדלים שונים, במקום ליצור מודלים שניתן להתאים לכל גודל ראש, כפי שעשו חברות אחרות בתחום. במג'יק ליפ טענו בתגובה שהתמונות אמיתיות, אך עברו פוטושופ כדי להסיר מהן סודות מסחריים.
היו גם ביקורות על העיצוב של המוצר: ב"ביזנס אינסיידר", לדוגמה, טענו שאף אחד לא ירצה לקנות אותו. סופיה דומינגז, שהקימה בעצמה סטארט-אפ בתחום המציאות המוגברת, כתבה ב"רולינג סטון" שה-One מזכיר לה משקפת, ואמרה שעם מראה כזה המשקפיים לא יצליחו בשוק המיינסטרים. עוד היא כתבה שהמוצר אמנם מציג התקדמות לעומת המתחרים, אך מג'יק ליפ היו צריכים להתקדם יותר בהתחשב בסכומים שגייסו. היא הביעה חשש שאם המוצר ייכשל, זה יעכב את כל התעשייה שנים.
מיקרוסופט הולולנס נכנסים לחדר הניתוח
ב-2015, כשמיקרוסופט חשפה לראשונה את הולולנס, התגובה היתה התפעלות. המשקפיים שילבו הולוגרמות על פני העולם האמיתי, ואפשרו להשתמש בפקודות קוליות ובתנועות עיניים כדי לשלוט באובייקטים הווירטואליים ששולבו בו. סרטוני ההדגמה הציגו חלליות ואופנועים שהושתלו באמצע הסלון, חלונות סקייפ על קיר הבית וטיולים במאדים. אלא שמאז ההכרזה הראשונית, ההתקדמות היתה איטית למדי.
המהדורה הראשונה של הולולנס יצאו לשוק שנה לאחר מכן, ונמכרה ב-3,000 דולר למפתחים וב-5,000 דולר לארגונים (בגרסה עם אבטחה מוגברת) - הרחק מהישג ידם של הצרכנים הביתיים. מיקרוסופט שמה דגש על שוק המעצבים: הרעיון היה לאפשר להם לבחון רעיונות תלת-ממדיים בסביבה שמדמה את העולם האמיתי, ולהראות אותם לקולגות שאינם נמצאים באותו חדר.
המשקפיים מאומצים בהדרגה בידי החברות המסחריות, ובעיקר חברות התחבורה. וולבו, פולקסווגן ואאודי כולן בוחנות את הולולנס, וכך גם נאס"א. פורד החליטה להרחיב את השימוש במשקפיים אחרי שלב פיילוט, ומשתמשת בהם כדי לאפשר עיצוב מהיר של שינויים ברכבים. בעזרת המשקפיים, המעצבים יכולים לראות את השינויים על גבי מכונית קיימת, במקום להשתמש במודל. בתקופה האחרונה מצאו למשקפיים שוק חדש: רופאים.
החודש, בבית חולים בפריז, נערך ניתוח שבו הרופאים הרכיבו הולולנס, שאפשר להם לעשות ויזואליזציה לאנטומיה של המנותח בזמן ההליך. ב-CES, כנס האלקטרוניקה הגדול בעולם שייערך בחודש הבא, תוצג פלטפורמה בשם "Nomadeec". היא תאפשר לרופאים להשתמש בהולולנס בזמן מתן טיפול חירום רפואי כדי לגשת למידע חשוב לגבי המטופלים בזמן אמת וללא שימוש בידיים, וכדי לערוך ועידה וירטואלית עם רופאים אחרים ולהתייעץ איתם.
המהלכים האלה נועדו להפוך את הולולנס למשפיע יותר בשוק המקצועי ב-2018, אם כי הגרסה החדשה של המשקפיים צפויה לצאת רק בשנה שלאחר מכן, ולכלול שבב בינה מלאכותית. לפי מיקרוסופט השבב ינתח מידע ויזואלי על המכשיר מבלי להעלות אותו קודם לענן, והתוצאה תהיה ביצועים טובים יותר, אבטחה מוגברת ואי-תלות בחיבור קבוע לאינטרנט.
נראה שמיקרוסופט זנחה כרגע את הניסיון להוציא מוצר מציאות מוגברת לשוק הצרכני. עבורו היא שחררה באוקטובר את פלטפורמת "Windows Mixed Reality", הכוללת סדרת משקפיים שבנו חברות כמו HP, Dell, לנובו ו-Acer. הם מציגים מציאות וירטואלית ולא שילוב בין הוירטואלית לממשית, ומיועדים לצרכים בידוריים כמו משחקים וצפייה בסרטים ב-360 מעלות.
גלאס EE הצרכנים קטלו, הארגונים התלהבו
ב-2013 גוגל הייתה זו שיצרה את מרוץ המשקפיים החכמים המקורי, כשהשיקה את גוגל גלאס - מוצר שעורר בשעתו סקרנות גדולה. המשקפיים, שעלו 1,500 דולר, נראו מרחוק כמו משקפיים רגילים. אלא שבמקום עדשות הם הציגו מול עיני המשתמש מידע כמו מזג אוויר והוראות הליכה, אפשרו לצלם תמונות ווידאו וגם לנהל שיחות. הם התבססו על הפעלה קולית, כך שהם לא דרשו שימוש בידיים.
אף שמגזין טיים הכריז על גוגל גלאס כאחד המוצרים הטובים באותה שנה, הוא נכשל לחלוטין. המשתמשים הרגישו שהמוצר לא מתפתח באופן שהובטח, שהיה מגושם וחסר פואנטה. מרכיבי גלאס אף התקבלו בבוז בציבור, וזכו לכינוי המעליב Glassholes. החשש היה שמרכיבי גלאס יכולים לצלם בסתר את שאר האנשים בחדר, וכתוצאה מכך ברים ומסעדות אסרו להרכיב אותם בתחומם. בנוסף עלו שאלות בנוגע לבטיחות המוצר, וכמה רשויות אסרו על שימוש בו בזמן נהיגה. לבסוף, בתחילת 2015, גוגל הפסיקה את הפרויקט.
אלא שמאז, בשקט בשקט, גלאס עוברים רנסנס. חלק מאותם משתמשים ראשונים גילו שהמשקפיים נותנים פתרון לעובדים שזקוקים למידע בזמן אמת בזמן שהידיים שלהם אינן פנויות. חברות החלו לקנות יחידות של גלאס ולהשתמש בהם בשילוב תוכנה מותאמת. גוגל שמה לכך, ובאפריל 2014 החלה לפתח גרסה משופרת ונפרדת לחלוטין מגרסת הצרכנים, שזכתה לכינוי EE והתאימה לתכונות שהלקוחות העסקיים ביקשו. בינואר 2015 הם הוציאו את הגרסה באופן ראשוני, וביקשו מהחברות לא לחשוף את המוצר.
מאז ועד היום חברת X, שהוקמה כמחלקה בגוגל והפכה לחברה-אחות תחת תאגיד אלפבית, מוכרת לארגונים את גלאס EE. המהדורה הוכרזה רשמית ביולי השנה, לאחר שכבר נמכרו ממנה אלפי יחידות לעשרות מקומות עבודה, ובהם ג'נרל אלקטריק, בואינג, חברת המשלוחים DHL ופולקסווגן. המשקפיים הותאמו בעיקר לעובדי מפעלים ומחסנים, ונועדו לשפר את ביצועים. באלפבית מתגאים בכך שיצרנית ציוד הלקוחות Agco דיווחה כי הצליחה להפחית את זמן הייצור ב-25% בעזרת המשקפיים, וטוענת שהם מאפשרים לרופאים להקדיש זמן רב יותר למטופלים.
מבחינה טכנית, במהדורת מקומות העבודה אפשר לחבר את גלאס למשקפי ראייה או למשקפי מגן; העיצוב מתקפל, ותוכנן כך שיהיה נוח גם בשימוש ארוך טווח; המעבד, המצלמה, וחיבור ה-WiFi שודרגו, תקני הבטיחות הוקשחו והסוללה נועדה להספיק לכל יום העבודה. כמו מיקרוסופט, גם במקרה של אלפבית לא ברור אם ומתי גלאס יחזרו לשוק הצרכני, אבל ב-2018 הם צפויים להגיע לארגונים נוספים.
ספקטקלס סנאפ לא ממהרת לוותר
המשקפיים החכמים של סנאפ הושקו בנובמבר 2016, והפיצ'ר שהם הציעו היה פשוט יותר מזה של המתחרות: מדובר במשקפי שמש המאפשרים לצלם דרכם סרטונים ולשתף אותם בסנאפצ'ט. הביקורות הראשוניות היו נלהבות: "הם נראים טוב על כל אחד ואיכות הווידאו מצוינת" נכתב ב-Cnet. המשקפיים נמכרו ב-130 דולר, וכשהם אזלו היו אפילו מי ששילמו תמורתם 5,000 דולר באיביי.
אלא שהציפיות הגבוהות מספקטלס לא התממשו. נראה שהפגם העיקרי במשקפיים הוא שהם אינם מציעים חידוש אמיתי לעומת מצלמת סמארטפון, ושהם אינם יכולים לצלם תמונות אלא סרטונים בלבד. בנוסף המצלמה עובדת רק באור יום, והמשקפיים מתממשקים עם רשת חברתית אחת בלבד - סנאפצ'ט, כמובן. לאחרונה הם הגיעו לשפל ברמת הפופולריות, וכעת אפשר למצוא אותם באיביי במבצעים מגוחכים כמו "שישה זוגות ב-100 דולר". באוקטובר נחשף שהחברה העריכה יתר על המידה את הפופולריות הצפויה של המשקפיים, ושנשארו לה עודפים של מאות אלפי יחידות מהמוצר, מה שעלול לגרור הפסדים של עשרות מיליוני דולרים.
למרות הכל, יכול להיות שלספקטקלס עדיין יש תקווה. החודש סנאפ הוציאה את "לנס סטודיו", אפליקציה לעיצוב עדשות לסנאפצ'ט - אותם אפקטים שמתלבשים על הסרטונים והתמונות שהמשתמשים שולחים זה לזה (כמו פרצוף הכלב המפורסם, או האפשרות "להקיא" קשת). הכלי יאפשר ליצור עדשות בעיצובים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, ולהוסיף אובייקטים.
נכון להיום קיימות באפליקציה 3,000 עדשות שסנאפ יצרה, ולפי נתוניה שליש מ-178 מיליון המשתמשים היומיים בסנאפצ'ט משחקים בהן כל יום. זו הפעם הראשונה שבה משתמשים יוכלו ליצור עדשות לסנאפצ'ט בעצמם, וחשוב עוד יותר מבחינה כלכלית - המפרסמים יוכלו לעשות זאת. לא מפתיע, אם כן, שלפי הדיווחים סנאפ פועלת עתה להפוך את ספקטקלס למשקפיים שיתמכו במציאות מוגברת. אם מפתחים ומשתמשי סנאפצ'ט יוכלו ליצור עדשות עבור ספקטקלס דרך לנס סטודיו, ולראות דרכם את העולם, המשקפיים יוכלו להפוך מאכזבה להצלחה.