מכירת השליטה בבזק: השר איוב קרא, הגיע הזמן להתעורר1. אוקיי, אז נדמה שהמחטף למכירת-הבזק של מכירת השליטה בבזק, שבנק הפועלים נתן לו יד, קיבל איזשהו פסק-זמן, והעסקה לא תושלם מיידית, אם בכלל. החיפזון מן השטן, והחיפזון של הבנקים, כנראה ממוראה של ועדת פישמן, איננו משרת את האינטרס הציבורי שמחייב שיקול-דעת בהעברת השליטה המצומק בבזק לידיים אחרות.
אין שום סיבה למהר, ואין שום סיבה למכור את החברה בתספורת של 400 מיליון שקל, אם יש אפשרות לשמוע עוד רוכשים פוטנציאליים כדי לנסות ולשפר את התמורה וכדי להקטין את התספורת.
2. אלא שהסיפור בכל המחטף הזה הוא לא רק הסיפור של הבנקים, אלא גם הסיפור של משרד התקשורת ושל שר התקשורת, איוב קרא. מנסים להעביר פה את השליטה בחברת התקשורת הגדולה בישראל, ושר התקשורת מתקשה להוציא ציוץ מפיו. רגע, למה הוא מחכה? להשלמת העסקה ואז לקבלת האוקיי ממנו כרגולטור?
להוציא כל שני וחמישי הנחיות רגולטוריות לבזק זה אפשרי, אבל להתייחס להעברת שליטה בחטף - זה לא אפשרי. אולי כדאי להזכיר לקרא ולצוות הנהלת משרד התקשורת, מה החוק אומר ומה הוא מאפשר.
ובכן, החוק מקנה סמכויות נרחבות ומגוונות מאוד למשרד התקשורת בנוגע לבזק. צו התקשורת מטיל מגבלות על העברת ורכישה של אמצעי שליטה בחברה, ובכלל זה איסור על החזקת אמצעי שליטה מסוג מסויים בשיעור של 5% או יותר בלא אישור בכתב ומראש של ראש הממשלה ושר התקשורת. כמו כן, העברה או רכישה של שליטה בחברה טעונה אישור השרים. בהיתר שליטה ייקבע שיעור החזקה מזערי בחברה, כאשר העברה של מניות או הנפקת מניות על-ידי החברה, שכתוצאה ממנה יפחת שיעור החזקותיו של בעל היתר השליטה אל מתחת לשיעור המזערי - אסורה ללא אישור השרים מראש.
כמו כן, נקבע, בין היתר, דרישות "ישראליות" לגבי בעל השליטה בחברה - כמו התאגדות בישראל, מרכז עסקים בישראל, וגורם ישראלי שמחזיק בלפחות 19% מגרעין השליטה בבזק. ושימו לב לסמכות הבאה כפי שנקבעה בצו התקשורת: "פעולות מסוימות של בזק טעונות אישור שר התקשורת, וביניהן פירוק מרצון, פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה, שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, מיזוג פיצול של החברה".
למרות שהסעיף האחרון מתייחס לבזק עצמה, אי-אפשר להתעלם ממה שקורה כעת: הרי יורוקום, בעלת השליטה בבזק, מנהלת עתה מגעים עם הבנקים על הסדר נושים, מה שנוגע ישירות לבזק ולגרעין השליטה בה, ויש להתרחשויות הללו השלכות ישירות על מה שיקרה בחברה, על הדירקטוריון שלה ועוד. ואחרי כל זה - משרד התקשורת שהסמכות נתונה בידיו - מתעקש שלא להתייחס למה שקורה. דום שתיקה.
3. מעבר לפן החוקי, יש פה כמובן את האינטרס הציבורי. אין שום סיבה שמשרד התקשורת ימשיך להיות נעול על גרעין שליטה בבזק. בעידן של אייפקס-סבן-ארקין, גרעין השליטה הניב רווחים אדירים לבעלי השליטה, רובם פטורים ממס (החזקות זרות). בעידן של שאול אלוביץ', זה הוביל להסתבכות ולחקירות.
הגיע העת לעידן אחר, כפי שכתבתי בעבר: להורות על מכירה הדרגתית של המניות בבזק בשוק, לפזר את גרעין השליטה דרך הבורסה, ולהפסיק עם השיטה שבה החברה מנוהלת על-פי גחמותיו של בעל שליטה, במיוחד אם הוא מחזיק בשרשור רק 10% מהמניות. זאת לא שליטה, זה פייק שליטה.
eli@globes.co.il
