עו"ד פיני רובין / צילום: תמר מצפי
1. הדוח של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בעניין הטענות על הטרדה מינית נגד ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, רצוף בכל המילים הנכונות: "שקיפות", "ממשל תאגידי לקוי", "טעות חמורה בשיקול-הדעת", "ללא אתגור, בקרה ופיקוח מספקים", "התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות ניהול בנקאי תקין ועם כללי ממשל תאגידי תקין", "פעולות בניגוד למצופה ביחס שבין נושא משרה בכירה של גוף מפוקח לבין המפקח עליו".
כל המילים היפות הללו אכן משקפות את מצבו של הממשל התאגידי בבנק הפועלים בפרשה הזו בפרט ושל הממשל התאגידי בכל הארגונים הגדולים בישראל. בסופו של דבר, בר העלתה על המוקד - אם אפשר לקרוא לזה כך - את יו"ר הדירקטוריון לשעבר, יאיר סרוסי, שכבר הודח מתפקידו, ונראה כי הפיקוח מצא בו את השעיר לעזאזל.
וגם יש את הש"ג - במקרה הזה יו"ר ועדת הביקורת, דפנה שורץ, שהודחה מתפקידה לאחר שלא ביקשה מסרוסי לכנס את הדירקטוריון ולא כינסה את ועדת הביקורת שבראשה היא עומדת. שורץ הודחה? לא ממש, היא תמשיך לכהן כדירקטורית בבנק, כך שההדחה היא מתפקיד מסוים ולא הדחה מהבנק.
2. נאה דורש, נאה מקיים, ודווקא חדוה בר, מי ששמה את השקיפות על ראש שמחתה, נפלה היא עצמה בנושא. הפסקה הכי חשובה בדוח שהיא כתבה מתייחסת להחלטתו של סרוסי להתנהל כפי שהתנהל, ומסתבר שזה לא היה על רק על דעת עצמו. על-פי הדוח, היועץ המשפטי של הבנק המליץ לסרוסי מספר פעמים במהלך האירוע לדווח לדירקטוריון ולפיקוח על הבנקים, אולם יו"ר הבנק העדיף לאמץ את עמדתו של עורך דין אחר, שאינו נמנה עם מערך הייעוץ המשפטי של הבנק ואשר לא נשכר על-ידי היועץ המשפטי לייעוץ וייצוג אינטרס הבנק בעניין הנדון.
בר קובעת בדוח כי סרוסי שגה כשהסתמך על עמדה משפטית "שניתנה בתנאים המתוארים לעיל". סליחה? האם הציבור לא זכאי לדעת מיהו אותו עורך דין שבו נועץ סרוסי? האם מי שדורשת שקיפות מבנק הפועלים מעדיפה לא להיות שקופה כשמדובר באותו "עורך דין אחר"?
3. התהייה מתחדדת ומתעצמת, כשעל-פי כל הערכות (שפורסמו ב"גלובס"), מדובר בלא אחר מאשר מגה-עורך דין: הכוונה היא, ככל הנראה, לעורך דין פיני רובין, שמקורבי סרוסי מדגישים מאוד בשיחות פרטיות שהוא נועץ בו טרם החלטתו להתנהל כפי שהתנהל, אך הוא מסרב להסגיר את שמו באופן גלוי.
אם כך הוא הדבר מדוע בר אינה חושפת את שמו? מפאת כבודו, מפאת עוצמתו או משילוב של השניים? האם נוח להיתלות בסרוסי שכבר בחוץ ובשורץ, ולא לגעת באנשים החזקים באמת שעדיין מכהנים בתפקידם?
4. אם אכן מדובר ברובין - ומרבית הסימנים מובילים למסקנה הזו - זה כבר עניין לדוח נפרד. מערכת היחסים שנוצרה בין בנק הפועלים לבין פיני רובין היא מערכת יחסים שדומה מאוד בזמנו לזו שהייתה בין עו"ד דליה טל לבנק לאומי. זו מערכת שבה לעורך דין אחד יש השפעה עצומה על כל המהלכים המשפטיים של הבנק, בין אם הוא נשכר על-ידיו באופן רשמי ובין הוא משמש כיועץ לא רשמי, כפי שכנראה התרחש במקרה של סרוסי.
במקרה של רובין ובמקרה של טל, זה מקרה קלאסי של ידו בכל ויד כל בו. טל הייתה חברתה הקרובה של מנכ"לית לאומי, גליה מאור, והשתלטה על המערך המשפטי של הבנק; רובין הוא פרקליטה הפרטי של שרי אריסון והשתלט אט-אט על המערך המשפטי של בנק הפועלים: הוא בענייני המס עם האמריקאים, הוא בענייני החוב והתספורת, הוא בענייני רגולציה, הוא בענייני הכול.
הדומיננטיות הזו איננה בריאה וחייבת להיפסק, כפי שהופסקה בזמנו בבנק לאומי. מעבר לכסף הגדול שזורם, מדובר כמובן בכוח ובהשפעה עצומים ובמעגלים של לקוחות שמצטרפים לרובין בגלל נגישותו הרבה לבעלת השליטה בבנק ולנושאי תפקידים בו.
5. מצער לראות שהמפקחת על הבנקים נזהרה מאוד בכבודו של רובין, מצער עוד יותר לראות שהיא לא פועלת להפסיק את הסימביוזה של הבנק עם הפרקליט הבכיר. וזה לא רק התפקיד שלה, מן הסתם, אלא גם תפקידו של דירקטוריון בנק הפועלים, אפרופו ממשל תאגידי. וזה, במיוחד, תפקידו של עודד ערן, יו"ר הדירקטוריון ועורך דין בעצמו.