אחרי הירידה החדה בכל מדדי האקזיטים ב-2016 לעומת השנים שקדמו לה, שנת 2017 מסמנת התאוששות מסוימת בהייטק הישראלי. על פי דו"ח של פירמת רואי החשבון PwC ישראל, הסתכם השנה היקף האקזיטים של חברות הייטק ישראליות ב-7.44 מיליארד דולר, גידול של 110% לעומת היקף האקזיטים ב-2016, שהסתכם בכ-3.5 מיליארד דולר.
הנתונים אינם מתייחסים לרכישות של מובילאיי ונויורודרם, שהיו מגדילות את היקף האקזיטים ל-23.8 מיליארד דולר, משום ששתי החברות כבר דווחו כאקזיט כשהונפקו ב-2014. בדו"ח לא נכללו גם אקזיטים של פחות מ-5 מיליון דולר.
54% מהיקף האקזיטים שאליהם מתייחס הדו"ח היו בתחומי המחשוב ותוכנה לתאגידים, כולל טכנולוגיות סייבר. חברות אינטרנט היו אחראיות ל-14% מהיקפי האקזיטים, חברות מדעי החיים ל-13% וחברות התקשורת ל-9%.
על פי PwC, 80% מהאקזיטים ב-2017 היו עסקאות מכירה ו-20% הנפקות בבורסות. מספר האקזיטים הכולל היה 70, וההיקף הממוצע של כל אחד מהם 106 מיליון דולר. נתונים אלה מלמדים על גידול של כ-110% במספר העסקאות ושל 66% בהיקפן הממוצע לעומת 2016, בה התבצעו 50 עסקאות בהיקף ממוצע של 64 מיליון דולר. אף שנתוני 2017 טובים מאלה של 2016, בכל אחת מהשנים 2012 עד 2015 היה ההיקף הממוצע של כל אקזיט גדול מההיקף השנה.
התאוששות נרשמה גם במספר ההנפקות הראשוניות ובהיקפן. 11 חברות הייטק ישראליות הונפקו השנה בבורסות שונות - בישראל, ארה"ב, שבדיה, אנגליה ואוסטרליה - וגייסו כולן יחד 414 מיליון דולר, לפי שווי כולל של 1.5 מיליארד דולר. זוהי עלייה משמעותית לעומת 2016, אז הונפקו רק שתי חברות, שגייסו 44 מיליון דולר. מצד שני, ב-2015 אמנם התקיימו 8 הנפקות, פחות מהשנה, אך היקפן הכולל היה גדול משמעותית והסתכם ב-3.5 מיליארד דולר.
ההנפקה הגדולה של השנה היתה של חברת ForeScout, שבסוף אוקטובר גייסה בנאסד"ק 116 מיליון דולר לפני שווי של 814 מיליון דולר. "אנו צופים כי בשנת 2018, תימשך מגמה זו, וכי מספר ההנפקות הראשוניות לציבור בקרב חברות טכנולוגיה, ביניהן גם חברות Biomed יעלה", כתבו אנשי PwC. "כמו כן, לדעתנו שווקים חדשים כדוגמת הבורסה הקנדית ושווקים שונים במזרח הרחוק כדוגמת הונג קונג וסינגפור יהוו גם הם אופציה אטרקטיבית לביצוע של IPO".
חלוקת העסקאות על פני 2017 לא היתה רציפה. בעוד שהחצי הראשון של השנה נראה כהמשך ישיר של 2016, עם עסקאות ב-1.9 מיליארד דולר בלבד, החצי השני של השנה נראה אחרת לחלוטין, עם עסקאות ב-5.5 מיליארד דולר. בניסיון להסביר זאת כתבו ב-PwC: "כוחות משמעותיים העיבו בתחילתה של השנה על השוק המקומי, ביניהם מגבלות על השקעות חוץ מצד הממשל הסיני, הרפורמה הצפויה במשטר המס האמריקאי, ואולי אף העובדה כי לאחר רכישות משמעותיות שבוצעו בשנים האחרונות, נזקקו הרוכשים לזמן עיכול סביר בטרם יחזרו לסיבוב נוסף.
"מנגד, כמות הכסף הזמינה בשווקים הגלובליים, וריבית שגם לאחר מספר תיקונים מינוריים עדיין נותרה ברמה אפסית, המשיכו לשמש ככוחות נגד הפועלים לטובת שוק הטכנולוגיה המקומי. כוחות אלה, כך נראה, עשו את שלהם והיטו את הכף במחצית השנייה של שנת 2017, עם לא פחות מ-55 רוכשים שונים בשנה זו, לעומת 48 בשנת 2016".
הסברים אלה מהווים רק נדבך אחד של המגמות בשוק, כתבו ב-PwC והוסיפו כי יש צורך לבחון דברים ברזולוציות גבוהות יותר. "לא ניתן להתעלם מהתהליך האבולוציוני שחל בשנים האחרונות בדמות היזם הישראלי. אם בשנים עברו היה נדמה כי היזם המקומי מחפש את הדרך למימוש מהיר, נדמה כי שנת 2017 מסמלת יותר מכל את ההתפתחות שחלה בחברות הטכנולוגיה המקומיות. כך, שנת 2017 אופיינה בריבוי עסקאות גדולות יותר, עם עסקה ממוצעת (ללא Mobileye ו-NeuroDerm) של 106 מיליון דולר.
"למעשה, בשנת 2017 נרשמו 11 עסקאות רכישה בסכום העולה על 250 מיליון דולר, כאשר מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר היווה לא פחות משליש ממספר העסקאות הכולל (לעומת 15 אחוזים בשנה קודמת). נתון מעניין נוסף נוגע לחלקן של החברות הישראליות בסצנת הרכישות המקומית, עם לא פחות מ-13 עסקאות רכישה. כך, חברות כדוגמת Gett, אינוביד, פלייטיקה, רדוור וטופ רמדור ביצעו עסקאות רכישה בסכום כולל של למעלה מ-400 מיליוני דולר, ללא ספק ביטוי לדרך שבה הן תופסות ומגדירות את עצמן ויש שיגידו רמז לבאות".
לדברי ירון ויצנבליט, שותף הייטק ב-PwC ישראל, "עד יוני-יולי 2017 היה נראה ששוק ההייטק הישראלי נתון לחסדיו של העולם. מה שקורה שם יקרה כאן. המחצית השניה היתה פנטסטית, ואם מסתכלים יותר עמוק, רואים שמרבית הרוכשים לא היו כאן אף פעם בישראל. אם בעבר הסיכוי של חברות ישראליות להירכש היה על ידי מי שיעשה אינטגרציה טבעית לטכנולוגיה שלהם - גוגל, פייסבוק וכך הלאה - השנה רואים שמושגים כמו כלכלה שיתופית ומוצר כשירות הם אלה שקובעים את הטון. חברות מהעולם המסורתי, נניח יצרניות תכשיטים מחפשות פה חברות שיביאו אותן לאינטרנט (הכוונה לרכישת R2Net על ידי Signet, נ"י); חברות רכב מחפשות טכנולוגיות סייבר (קונטיננטל שרכשה את ארגוס, נ"י) וטכנולוגיות של רכבים אוטונומיים, בנקים מחפשים טכנולוגיות בתחום הפינטק, יצרני אלקטרוניקה שמבינים שהם לא יכולים להמשיך לספק את המוצרים באותה דרך, וזה יכול להפוך לשירות.
"יש מספר דברים שקורים בעומקם של דברים, שמשפיעים וישפיעו לדעתנו על שוק האקזיטים הישראלי. המודלים הכלכליים מתערערים לחלוטין. בעוד מספר שנים אתה לא תקנה רכב, הרכב יבוא לאסוף אותך מהבית. לא בטוח שתלך ותלון במלון, אתה תשתמש בדירה של מישהו אחר, זה כבר קורה עכשיו. המודלים הכלכליים עוברים זעזוע עמוק, בעוד כמה שנים נראה כלכלה אחרת לגמרי, והיופי הוא שישראל נמצאת בחזית העניין . יש כאן מצד אחד משקיעים שיודעים לקחת נשימה ארוכה ולתמוך בחברות ישראליות, יש כאן יזמים מנוסים - היזמות הפכה בישראל למקצוע - שיודעים לבנות הנהלות חזקות בעבר, ואם תחבר את זה לעובדה שהישראלים עדיין ניחנים ביצירתיות וביכולת לזהות את המקומות הכואבים.
"השילוב בין אקו-סיסטם בוגר יותר של ההייטק הישראלי - גם מבחינת משקיעים וגם מבחינת היזמים שלא רצים לאקזיט אלא רוצים לבנות חברה - יחד עם המודלים הכלכליים החדשים מייצרים פה שוק פורה עם פוטנציאל אדיר לעתיד. אני מטפל אישית במובילאיי, מכיר את החברה מאוד מקרוב, בסוף זאת חברה ישראלית קטנבה במושגים עולמיים מירושלים. זה סיפור שיעצב את האקזיטים הבאים. יש כאן יצרנית צ'יפים - אינטל - שמחפשת את דרכה, לשמר את עצמה כרלוונטית, והיא מוצאת את זה פה בישראל; והיא מתמודדת עם חברה שבנתה הנהלה חזקה, שיודעת למכור והיא עצמאית, ואז מקבלים אקזיט כזה. אני חושב ששנים קדימה נראה עוד ועוד עסקאות ענק כאלה בישראל .
"אם מסתכלים על עוד משהו מעניין השנה - חברות טכנולוגיה ישראליות גם היו חלק מהמשחק ורכשו חברות הייטק מקומיות. זה מראה שהן משתמשות בטכנולוגיה כדי להפוך לחדי קרן, וזה מלמד על כך שאסטרטגיית האקזיט הולכת ומשנה כיוון לעסקאות ענק".