גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רע לכם? תגידו תודה: איך הייתה נראית ישראל בלי חקירות נתניהו

נתניהו מביא את ישראל להישגים חסרי תקדים, אבל המזרח התיכון כולו עולה באש בעקבות משבר מים, בזמן שהמדינה עוד מנסה להשתקם מהשיתוק האדיר שאחז בה בעקבות שריפות ענק באזור ירושלים ■ 3 תרחישים של השנה שכמעט הייתה

משבר המים / צילום: רויטרס Baz Ratner
משבר המים / צילום: רויטרס Baz Ratner

בלי חקירות נתניהו

איך הייתה נראית 2017 אם לא היו בה את כל הרעש וההמולה של חקירות נתניהו? והכוונה היא לא לשחיתות עצמה, אם הייתה או לא - על השאלה הזו יענה בית המשפט - אלא לתוצאות העגומות של כל הג'ננה שמתרגשת עלינו מאז.

הדרך היחידה שאפשר לדמיין באמצעותה את השנה ללא חקירות נתניהו, היא באמצעות התוצאות העיקריות שלה: הראשונה, אובדן אמון מוחלט במערכת. במלחמתו, הקריב נתניהו את הכבוד כלפי רשויות החוק, ורשויות החוק מצדן איבדו גם הן כל סממן של ממלכתיות. התוצאה השנייה היא שלא חשוב מה צופן העתיד לנתניהו, את התדמית שהדביקה לו השנה הזו (בלי לערב משפחה) - נהנתן צייקן הנזקק למתנות מגבירים, ולפעמים אף דורש אותן, של פוליטיקאי שדואג לעצמו ולהישרדותו יותר מאשר למדינה, שלא יודע מה עושים הקרובים לו ביותר - את זה יהיה לו קשה מאוד להבריש מחליפתו. גם אם רוב ההאשמות יורדו בסוף בכמה דרגות.

זה עצוב. כי נתניהו לא כזה. לולא ההתבוססות במי האפסיים של פוליטיקה נוקדנית ונקמנית, התעסקות בלתי פוסקת בקטנות והתרועעות יתר עם עשירים מהארץ ומחו"ל, אפשר בהחלט לטעון שהוא אחד מראשי הממשלה הטובים ביותר שהיו לנו - כלכלית, ביטחונית, בינלאומית. אפילו הפערים בחברה מראים סימני הצטמצמות. הוא לא אוהב מלחמות ודם, לא יוצא להרפתקאות מיותרות, והוא העביר אותנו דרך משברים עולמיים, גלי הגירה וטרור. לא מנהיג נועז במיוחד, נכון, אבל מי צריך נועז. אומנם איש ימין, אבל תכלס במציאות - די איש מרכז, לא?

מותר לבנאדם שיהיו לו שריטות. יותר מזה, אדם בלי שריטות הוא בובה של חנות ראווה. אבל 2017 הייתה שנה של שריטות בלבד. גם אם (או כאשר) ייצא ממנה כשידו על העליונה, נראה שראש הממשלה יהיה הראשון להירשם לניסוי של העלמת 2017 מהזיכרון הקולקטיבי.

בלי טכנולוגיית ההתפלה

מעט הגשם שירד השבוע היה כמו "בקרוב" של סרט בלי סרט. בא, טפטף, נעלם, משאיר אחריו לא יותר מקצת בוץ והבטחה שלפי כל התחזיות לא תקוים גם החורף הזה. ישראל נכנסת לשנת בצורת חמישית ברציפות.

באוקטובר יצאתי לעשות כתבה על משק המים בישראל תחת הכותרת "למה אנחנו לא מרגישים את משבר המים". הנתונים מייבשים את הגרון; השנים השחונות הביאו לגירעון אדיר של 2.5 מיליארד קוב מים טבעיים. הכינרת, שהגיעה לשפל של מאה שנה, מתקרבת במהירות לקו השחור התחתון. חסרים לה כמעט חמישה מטרים וחצי, המליחות עולה, מיני אצות כחולות שמפרישות רעלנים החלו להופיע, הדגים הולכים ומתמעטים ואם המגמה תמשיך, תיהפך הימה הקטנה והיפה שלנו לבלתי ראויה לשימוש.

אין ספק שאנחנו במשבר מים מהחמורים שידענו - אבל יחד עם זאת, מהקלים שהרגשנו. וזאת בזכות סדרה של צעדים שנעשו לפני כעשור להסדרת משק המים, ובראשם הקמת חמישה מתקני התפלת מי ים, שהצילו את ישראל מאסון של ממש. זה ללא ספק אחד הניצחונות הכי גדולים, אם לא הגדול ביותר, של ישראל. ניצחנו את הטבע בכבודו ובעצמו. יש מים לכולם.

אבל הכול יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. בזמן אמת, התנגד משרד האוצר להקמת המפעלים בגלל ההוצאה האדירה. היה זה ראש רשות המים דאז, פרופ' אורי שני, שדחף את הפרויקט.

מה היה קורה לו משרד האוצר היה מנצח? לפי ההערכות, לולא ההתפלה והצעדים הנוספים, היינו מגיעים לקו השחור כבר בשנת 2010. איך הוא היה נראה? אפשר רק לדמיין. היטל בצורת היה מוטל על כולנו. הערים היו הולכות ומצהיבות, כמו גם צדי הדרכים, כתוצאה מקריסת החקלאות. לא מן הנמנע שהיינו מגיעים אפילו למצב של הקצבות מים בברזים. לולא ההתפלה, היינו נאלצים להמשיך ולשאוב מים מהכנרת, מהנחלים ומהאקוויפרים, מה שהיה מחסל אותם כליל, ממליח את המים ומחריב את עתודות הטבע לתמיד. לולא ההתפלה, היינו מקבלים מזרח תיכון שונה לגמרי, עצבני בהרבה: הדבר היחיד שעוד עובד במערכות היחסים המטורללות שאנחנו מנהלים עם שכנינו הוא משק המים. כל הצדדים מבינים את החשיבות ומכבדים את ההסכמים. בלי ההתפלה, ככל הנראה אי אפשר היה לעמוד בהסכמים האלה - ושאיבת יתר של אחד מהצדדים הייתה יכולה לדרדר את המצב עד למלחמה.

במדינות השכנות לנו שוררים כבר היום משטרי מים אכזריים למדי. הישראלי, שמפונק הרבה יותר מהמצרי או מהירדני, לא היה מקבל את זה כל-כך יפה. תסיסה ציבורית הייתה מתחילה להתעורר ודוחפת את הממשלה לצעדים נמהרים.

בד בבד, ההתעוררות המאוחרת הייתה גורמת להקמה מהירה ולא זהירה של מתקני התפלה יקרים. מכרזים מזורזים, הקלות ליזמים, עמלות למתווכים - רק תחשבו על היקף השחיתות. ובעוד המקורבים מתעשרים, כולם משלמים יותר ויותר על המים ומקבלים פחות ופחות.

בגלל שאיבת היתר, תעשיית התיירות בצפון הייתה קורסת לגמרי, וייבוש ים המלח היה מגביר את תופעת הבולענים, שהייתה הורסת גם את התיירות בדרום. המשק הישראלי היה מוצף באלפים רבים של מובטלים חדשים, שהיו יוצאים למחאה ומשביתים את התנועה בכבישי הארץ.

כבר שלמה המלך ידע כי "מים גנובים ימתקו", ואכן - סוג חדש של פשיעה היה מגיע לישראל: פשיעת מים. מהתחברויות פיראטיות למערכת, מכירה של מים מקולקלים כמים טהורים ומבוקבקים, שוק שחור של מסחר בהקצבות מים, כמו חברות אשראי חוץ בנקאיות, והיו צצות חברות מים חוץ-תשתיתיות שמוכרות מים במחירים מופקעים למאיון העליון - מה שהיה גורם לגל של התפרצויות לבתים עם בריכה, שבתורו היה מוביל לגידור של שכונות שלמות ולהפיכת השכונות העניות לגטאות מיובשים. התפילות ההמוניות לגשם ברחבת הכותל הפכו כבר לעניין שבשגרה, כמו גם למושא ללעג עצוב.

ובמקום שבו אין מים - יש מחלות. יותר ויותר ישראלים סובלים מתופעות הנובעות מחוסר שתייה, כמו מחלות בטן. האלטרנטיבה, צריכה של משקאות ממותקים, גורמת להשמנה. הציבור הישראלי, שגם ככה לא הכי שליו בעולם, היה הופך עצבני יותר ויותר. תגרות ודקירות הופכות לעניין יומיומי.

אם השריפה בירושלים לא הייתה נבלמת

בתחילת נובמבר פרצה שריפה בהרי ירושלים. שתי יממות, חמישה מוקדים, ארבעים צוותי כיבוי, שמונים לוחמי אש, מסוק אחד, שמונה מטוסים שערכו כ-150 גיחות כיבוי מוטסות, ולמעלה מאלפיים דונמים שרופים אחר כך - דעכה האש בעשר וחצי בלילה במוצאי שבת. השריפה אומנם דווחה בתקשורת, אבל לא תפסה כותרות ראשיות. לא הייתה סיבה: האש לא גבתה קורבנות בנפש, מטיילים לא נלכדו, יישובים לא פונו ולא נגרמו נזקים גדולים לרכוש או לתשתיות.

צוותי הכיבוי הגיבו במהירות והפקת הלקחים משריפות קודמות הוכחה כמוצלחת, אף על פי שכבאית נשרפה כליל בתחילתה וגרמה לפאניקה זוטא ולפלשבקים איומים מאוטובוס הסוהרים מהשריפה בכרמל. אבל עם כל הכבוד ללוחמי האש - הייתה רק אחראית אחת לזה שהשריפה לא הגיעה לכותרות הראשיות ולפתיחת המהדורות: הרוח. היא פשוט לא באה. מה היה קורה אילו כן הייתה רוח? המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

"היה לנו הרבה מזל עם השריפה הזאת", אמר לי טפסר ראובן יצחק, מפקד תחנת כיבוי האש בית שמש. לו נשבה, מי יודע מה היה קורה, לאן הייתה פונה האש ובאיזו עוצמה. היא יכולה הייתה יכולה לפנות לכיוון קיבוץ צובה. היא הייתה יכולה לפנות אל עבר מתקן טיהור השפכים שורק שממוקם לא רחוק משם. לו רצתה, יכולה הייתה לנשוב לכיוון תחנת המיתוג הגדולה של חברת החשמל באבן ספיר הקרוב או אל בית החולים הפסיכיאטרי איתנים הסמוך אליה. כל אחד מהתרחישים האלה זוועתי.

לפי טפסר יצחק, בשלבים הראשונים לא היה ברור לאן הולכת הרוח: "לפעמים היא הלכה לשני כיוונים במקביל", אמר. רק דמיינו לכם מה היה קורה במקרה הזה: מתקן טיהור השפכים בשורק הוא המתקן השלישי בגודלו בישראל, שמטהר למעלה מ-90,000 מ"ק שפכים ביום - רק דמיינו 90-80 אלף ליטר של שפכים עושים את דרכם במורד נחל שורק עד לחוף פלמחים. אסון סביבתי בכל קנה מידה.

יכולה הייתה הרוח לשנות כיוון אל המתקן של חברת החשמל - אחת התחנות החשובות של חברת החשמל שקווי המתח הגבוה יוצאים ממנה מספקים חשמל לחצי ירושלים. התחנה אומנם מוקפת אזור חיץ לא מיוער של כ-30 מטרים, ואומנם מערך הכבאות, כמו גם הכבאיות של חברת חשמל, הגנו עליה - אבל רוח חזקה, הודו כולם, יכולה הייתה לעבור אותם. התחנה נותקה ל-24 שעות, אבל השבתה של המתקן הייתה יכולה לגרום הפסקות חשמל ארוכות בירושלים.

לא רחוק מהמתקן של חברת החשמל נמצא בית החולים הפסיכיאטרי איתנים. כ-70 חולים מאושפזים שם. הפעם לא היה צריך לפנות אותם. גם לא את תושבי צובא.

השריפות, אמרו לי מומחים, רק יתגברו. נותר רק לקוות שגם בפעמים הבאות הרוח תבריז מהמסיבה של עצמה.

עוד כתבות

פקקים / צילום: איל יצהר

עתיד התחבורה? "כדאי לשקול אמצעי כפייה, כמו אגרת גודש"

הוועידה של פורום התחבורה העולמי עסקה בעיקר בבטיחות אבל גם בנושאים נוספים: "אגרת גודש נתפסת כמס נוסף, ולכן חשוב שתהיה הסכמה מלאה על צעד כפייתי כזה"

מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה ההצעה לפטור ממס להוצאות מעון רה"מ

זאת בדומה לפטור שניתן לנשיא המדינה ● נציג רשות המסים העריך כי עלות החוק, אותו יזם ח"כ מיקי זוהר, תנוע בין 100-200 אלף שקל לשנה ● חשב משרד רה"מ: הוצאות המים במעון הפרטי של רה"מ, ובכלל זה בריכת השחייה, ממומנות במלואן על חשבון המדינה; ח"כ מיקי לוי: הוצאה זו לבדה מגיעה ל-7,000 שקל בחודש

ארז רפאל / צילום: דור מלכה

דריו הציגה ירידה של 20% באירועי הסוכר הגבוה בחולי סוכרת

לפי נתוני החברה, שמפתחת אפליקציה ומכשיר רפואי לניהול מחלת הסוכרת, שימוש במערכת הוביל גם לעלייה של 11% במספר בדיקות הסוכר שעמדו בנורמה אצל 17 אלף חולי סוכרת סוג 2

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

העלמות מס במגזר הערבי? באוצר יש הסבר אחר לנתוני השכר

באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בחנו את נתוני התעסוקה והשכר של הביטוח הלאומי והגיעו למסקנה: קשה לסקור מגמות בשוק העבודה של ערביי ישראל ● השכר הממוצע של החרדים ירד ב-20 השנה האחרונות

חניך פרויקט תגלית בכותל / צילום: יח"צ

הממשלה תעביר 780 מיליון שקל לפרויקט תגלית

זאת ב-5 השנים הקרובות ● ב-2017 הגיעו לישראל 48 אלף משתתפים באמצעות התוכנית, והשנה מתכננת תגלית להגדיל את מספרם ליותר מ-50 אלף

דניס רוס /צילום: פלאש 90

"במדינות הערביות באזור כבר לא רואים בישראל איום, אלא כמדינה שפועלת לפי מה שהיא אומרת"

כך אמר דניס רוס, בעבר השליח המיוחד של הנשיא קלינטון למזרח התיכון ומילא תפקידי מפתח נוספים בממשל האמריקאי ● בריאיון ל"גלובס" הוא מספר כי נפגש מספר פעמים עם שליחיו של הנשיא טראמפ, והוא משוכנע שהם עושים עבודת הכנה יסודית לקראת פרסום התוכנית לפתרון הסכסוך

פרופ' לואיג'י זינגלס / צילום: איל יצהר

מה חושב על נתניהו האויב הגדול בעולם של יחסי הון שלטון

"אם טראמפ יודח, איוונקה תרוץ לנשיאות ותזכה ברוב סוחף" פרופ' לואיג'י זינגלס, אחד הכלכלנים החשובים בעולם ומי שנחשב לאויב מספר אחת כנגד הון שלטון התארח בישראל וסיפק לא מעט כותרות. גם על ראש הממשלה שלנו היה לו מה לומר. צפו בוידאו

דדי פרלמוטר / צילום: ענבל מרמרי

חמה באוסטרליה: מניית Weebit Nano זינקה בכ-250% תוך שנה

וויביט נאנו שנוסדה ב-2015 עוסקת בתחום הזיכרונות הנדיפים ● כמנכ"ל החברה מכהן קובי חנוך, והיו"ר הוא דדי פרלמוטר, לשעבר בכיר באינטל

חבילות מאמזון \ צילום: שאטרסטוק

צעד נוסף בדרך לישראל: אמזון נפגשת מחר עם Boxit

ענקית הקמעונאות תיפגש עם Boxit הישראלית, ככל הנראה כדי לדון בהתייעלות מערך המשלוחים של החברה בישראל ● לאחרונה לקוחות ישראלים החלו לקבל את שירות הלוקרים כאפשרות בחירה ודיווחו על קיצור משמעותי בזמני ההמתנה ● דואר ישראל: "אנו מברכים על כל תחרות"

אתר בנייה. המצב בשוק הדיור מחייב לנקוט גם צעדים לא שגרתיים / צילום: תמר מצפי

בנק ישראל: אם חברות הנדל"ן לא יתאימו עצמן, הן יהיו בסיכון

מדובר במחקר של בנק ישראל שנערך כחלק מדוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2018 ● 30 חברות נדל"ן ציבוריות נבחנו לאור ההאטה בענף הנדל"ן בשנה וחצי האחרונות ● בבנק ישראל מדגישים כי נכון להיום לא נראה שחברות אלו נמצאות בסכנה שלא יעמדו בהתחייבותיהן, אולם אם המצב יימשך הסכנה לכך תגדל

מיכאל הירשברג מלרג / צילומים: תמר מצפי

כ-8 שנים לאחר שקרסה: נושי מלרג יקבלו ממנהליה 32 מיליון ש'

כך עפ"י פשרה שגובשה בשתי תביעות נגד מנהלי החברה בראשות בעל השליטה מיכאל הירשברג ● משרד רוה"ח קוסט פורר נדרש לשלם 2 מיליון שקל מסכום הפשרה בגין תביעה ייצוגית שבה נכלל

עבודות בקו המהיר לירושלים / צילום: עמירם ברקת

בגלל סכסוך העבודה: פתיחת הקו המהיר ברכבת לי-ם תידחה?

פתיחת הקו המהיר של הרכבת לירושלים, שנקבעה ל-23 לספטמבר, עשויה להתעכב כתוצאה מהכרזת סכסוך עבודה של ועד עובדי הרכבת ● בתחילת השבוע הבא צפוי להתחיל קורס מדריכי נהגי קטר, ולפי לוח הזמנים של הפרויקט, כל דחייה של מעל שבוע בתחילת הקורס תיצור עיכוב בפרויקט כולו

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

מלחמת הסחר נותנת אותותיה: בורסות אסיה ואירופה אדומות

בורסות אסיה ננעלו בירידות חדשות, בעוד המסחר באירופה מתנהל אף הוא במגמה שלילית ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צייץ ביום ו' מחשבון הטוויטר שלו איום למנהיגי אירופה כי אם הם לא יקצצו את המס והרגולציה על חברות אמריקאיות הוא יעלה את המס על רכבים המיובאים לארה"ב מאירופה לכדי 20%

לירה טורקית / צילום: שאטרסטוק

הלירה הטורקית מזנקת בעקבות ניצחון ארדואן בנשיאות

הלירה קפצה ב-1.1% לעומת הדולר והאירו, לאחר שכבר העפילה ב-1.8% בשעות המסחר המוקדמות ●

בר רפאלי וגבי רוטר / צילומים:יחצ  ורפי דלויה

קסטרו רוכשת את הודיס לא בגלל בר רפאלי - אלא בגלל אמזון

בזירת האי-קומרס יש משמעות גדולה למגוון רחב של מותגים, שעשוי לאפשר לקבוצת קסטרו בעתיד להקים אתר סחר לכלל מותגיה, או להתחיל את המו"מ בכניסה לפלטפורמה שאינה בבעלותה מעמדה גבוהה יותר ● פרשנות

רועי כהן / צילום: יח"צ

עודד פלר משקיע 3 מ' ש' בחברת התשתיות מנדלסון שבשליטתו

וגם: איתן בן אליהו מונה לדירקטור בשלמה נדל"ן, יניב חברון מונה לאסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות, ועו"ד רועי כהן נזכר במונדיאל 1982

מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק

רוב החברות הגדולות רוכשות כחול-לבן - אבל משלמות באיחור

כך עולה מנתוני דירוג מעלה לאחריות תאגידית ● 31% מהחברות הגדולות במשק מאפשרות לעובדיהן לעבוד עפ"י בנק שעות שבועי, חודשי או שנתי; ו-17% מהחברות מאפשרות לעובד לשפר את האיזון שבין עבודה לפנאי, תוך המלצה לעובדים שביום אחד בשבוע לא יעבדו שעות נוספות

מתיאוס ריגאס / צלם:יח"צ

אנרג'יאן מתחילה בביצוע קידוחים במים הכלכליים של ישראל

החברה היוונית הודיעה על קידוח אקספלורציה בחלקה הצפוני של חזקת כריש ● אנרג'יאן הודיעה על בחינת קידוחים נוספים - בכריש מזרח ובבלוק 12

איילת שקד

כשהיועמ"ש ושרת המשפטים מתנגחים, מוטב לציבור להקשיב

חוק היועמ"שים של איילת שקד הוא רגע השיא של הפוליטיזציה ● שרת המשפטים נותנת תמיד למהלכים שלה נופך של ממלכתיות ואחריות, אך היום דווקא האיש הבכיר ביותר בתחום הייעוץ המשפטי הגיע במיוחד לדיון בהצעת החוק שלה כדי למנוע לדבריו את פגיעתה בשלטון החוק ● מעל המחזה הנדיר הזה ריחפו גם חקירות משפחת נתניהו ● פרשנות

דונלד טראמפ נואם בסינגפור \ צילום: רויטרס

מסיבת התה 2: רפורמת המס של טראמפ טורפת קלפים

שני מהלכים שיצאו לדרך בסוף 2017 הרעידו את מערכת המס העולמית ושינו את כללי המשחק מבחינת שחקניות גלובליות, שנהנו עד היום מתכנוני מס "יצירתיים" ● כיצד ישפיעו רפורמת המס של טראמפ והיישום של כללי ה-BEPS על החברות הבינלאומיות, ובהן גם חברות רבות הפועלות בישראל ● גלובס השקעות