גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רע לכם? תגידו תודה: איך הייתה נראית ישראל בלי חקירות נתניהו

נתניהו מביא את ישראל להישגים חסרי תקדים, אבל המזרח התיכון כולו עולה באש בעקבות משבר מים, בזמן שהמדינה עוד מנסה להשתקם מהשיתוק האדיר שאחז בה בעקבות שריפות ענק באזור ירושלים ■ 3 תרחישים של השנה שכמעט הייתה

משבר המים / צילום: רויטרס Baz Ratner
משבר המים / צילום: רויטרס Baz Ratner

בלי חקירות נתניהו

איך הייתה נראית 2017 אם לא היו בה את כל הרעש וההמולה של חקירות נתניהו? והכוונה היא לא לשחיתות עצמה, אם הייתה או לא - על השאלה הזו יענה בית המשפט - אלא לתוצאות העגומות של כל הג'ננה שמתרגשת עלינו מאז.

הדרך היחידה שאפשר לדמיין באמצעותה את השנה ללא חקירות נתניהו, היא באמצעות התוצאות העיקריות שלה: הראשונה, אובדן אמון מוחלט במערכת. במלחמתו, הקריב נתניהו את הכבוד כלפי רשויות החוק, ורשויות החוק מצדן איבדו גם הן כל סממן של ממלכתיות. התוצאה השנייה היא שלא חשוב מה צופן העתיד לנתניהו, את התדמית שהדביקה לו השנה הזו (בלי לערב משפחה) - נהנתן צייקן הנזקק למתנות מגבירים, ולפעמים אף דורש אותן, של פוליטיקאי שדואג לעצמו ולהישרדותו יותר מאשר למדינה, שלא יודע מה עושים הקרובים לו ביותר - את זה יהיה לו קשה מאוד להבריש מחליפתו. גם אם רוב ההאשמות יורדו בסוף בכמה דרגות.

זה עצוב. כי נתניהו לא כזה. לולא ההתבוססות במי האפסיים של פוליטיקה נוקדנית ונקמנית, התעסקות בלתי פוסקת בקטנות והתרועעות יתר עם עשירים מהארץ ומחו"ל, אפשר בהחלט לטעון שהוא אחד מראשי הממשלה הטובים ביותר שהיו לנו - כלכלית, ביטחונית, בינלאומית. אפילו הפערים בחברה מראים סימני הצטמצמות. הוא לא אוהב מלחמות ודם, לא יוצא להרפתקאות מיותרות, והוא העביר אותנו דרך משברים עולמיים, גלי הגירה וטרור. לא מנהיג נועז במיוחד, נכון, אבל מי צריך נועז. אומנם איש ימין, אבל תכלס במציאות - די איש מרכז, לא?

מותר לבנאדם שיהיו לו שריטות. יותר מזה, אדם בלי שריטות הוא בובה של חנות ראווה. אבל 2017 הייתה שנה של שריטות בלבד. גם אם (או כאשר) ייצא ממנה כשידו על העליונה, נראה שראש הממשלה יהיה הראשון להירשם לניסוי של העלמת 2017 מהזיכרון הקולקטיבי.

בלי טכנולוגיית ההתפלה

מעט הגשם שירד השבוע היה כמו "בקרוב" של סרט בלי סרט. בא, טפטף, נעלם, משאיר אחריו לא יותר מקצת בוץ והבטחה שלפי כל התחזיות לא תקוים גם החורף הזה. ישראל נכנסת לשנת בצורת חמישית ברציפות.

באוקטובר יצאתי לעשות כתבה על משק המים בישראל תחת הכותרת "למה אנחנו לא מרגישים את משבר המים". הנתונים מייבשים את הגרון; השנים השחונות הביאו לגירעון אדיר של 2.5 מיליארד קוב מים טבעיים. הכינרת, שהגיעה לשפל של מאה שנה, מתקרבת במהירות לקו השחור התחתון. חסרים לה כמעט חמישה מטרים וחצי, המליחות עולה, מיני אצות כחולות שמפרישות רעלנים החלו להופיע, הדגים הולכים ומתמעטים ואם המגמה תמשיך, תיהפך הימה הקטנה והיפה שלנו לבלתי ראויה לשימוש.

אין ספק שאנחנו במשבר מים מהחמורים שידענו - אבל יחד עם זאת, מהקלים שהרגשנו. וזאת בזכות סדרה של צעדים שנעשו לפני כעשור להסדרת משק המים, ובראשם הקמת חמישה מתקני התפלת מי ים, שהצילו את ישראל מאסון של ממש. זה ללא ספק אחד הניצחונות הכי גדולים, אם לא הגדול ביותר, של ישראל. ניצחנו את הטבע בכבודו ובעצמו. יש מים לכולם.

אבל הכול יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. בזמן אמת, התנגד משרד האוצר להקמת המפעלים בגלל ההוצאה האדירה. היה זה ראש רשות המים דאז, פרופ' אורי שני, שדחף את הפרויקט.

מה היה קורה לו משרד האוצר היה מנצח? לפי ההערכות, לולא ההתפלה והצעדים הנוספים, היינו מגיעים לקו השחור כבר בשנת 2010. איך הוא היה נראה? אפשר רק לדמיין. היטל בצורת היה מוטל על כולנו. הערים היו הולכות ומצהיבות, כמו גם צדי הדרכים, כתוצאה מקריסת החקלאות. לא מן הנמנע שהיינו מגיעים אפילו למצב של הקצבות מים בברזים. לולא ההתפלה, היינו נאלצים להמשיך ולשאוב מים מהכנרת, מהנחלים ומהאקוויפרים, מה שהיה מחסל אותם כליל, ממליח את המים ומחריב את עתודות הטבע לתמיד. לולא ההתפלה, היינו מקבלים מזרח תיכון שונה לגמרי, עצבני בהרבה: הדבר היחיד שעוד עובד במערכות היחסים המטורללות שאנחנו מנהלים עם שכנינו הוא משק המים. כל הצדדים מבינים את החשיבות ומכבדים את ההסכמים. בלי ההתפלה, ככל הנראה אי אפשר היה לעמוד בהסכמים האלה - ושאיבת יתר של אחד מהצדדים הייתה יכולה לדרדר את המצב עד למלחמה.

במדינות השכנות לנו שוררים כבר היום משטרי מים אכזריים למדי. הישראלי, שמפונק הרבה יותר מהמצרי או מהירדני, לא היה מקבל את זה כל-כך יפה. תסיסה ציבורית הייתה מתחילה להתעורר ודוחפת את הממשלה לצעדים נמהרים.

בד בבד, ההתעוררות המאוחרת הייתה גורמת להקמה מהירה ולא זהירה של מתקני התפלה יקרים. מכרזים מזורזים, הקלות ליזמים, עמלות למתווכים - רק תחשבו על היקף השחיתות. ובעוד המקורבים מתעשרים, כולם משלמים יותר ויותר על המים ומקבלים פחות ופחות.

בגלל שאיבת היתר, תעשיית התיירות בצפון הייתה קורסת לגמרי, וייבוש ים המלח היה מגביר את תופעת הבולענים, שהייתה הורסת גם את התיירות בדרום. המשק הישראלי היה מוצף באלפים רבים של מובטלים חדשים, שהיו יוצאים למחאה ומשביתים את התנועה בכבישי הארץ.

כבר שלמה המלך ידע כי "מים גנובים ימתקו", ואכן - סוג חדש של פשיעה היה מגיע לישראל: פשיעת מים. מהתחברויות פיראטיות למערכת, מכירה של מים מקולקלים כמים טהורים ומבוקבקים, שוק שחור של מסחר בהקצבות מים, כמו חברות אשראי חוץ בנקאיות, והיו צצות חברות מים חוץ-תשתיתיות שמוכרות מים במחירים מופקעים למאיון העליון - מה שהיה גורם לגל של התפרצויות לבתים עם בריכה, שבתורו היה מוביל לגידור של שכונות שלמות ולהפיכת השכונות העניות לגטאות מיובשים. התפילות ההמוניות לגשם ברחבת הכותל הפכו כבר לעניין שבשגרה, כמו גם למושא ללעג עצוב.

ובמקום שבו אין מים - יש מחלות. יותר ויותר ישראלים סובלים מתופעות הנובעות מחוסר שתייה, כמו מחלות בטן. האלטרנטיבה, צריכה של משקאות ממותקים, גורמת להשמנה. הציבור הישראלי, שגם ככה לא הכי שליו בעולם, היה הופך עצבני יותר ויותר. תגרות ודקירות הופכות לעניין יומיומי.

אם השריפה בירושלים לא הייתה נבלמת

בתחילת נובמבר פרצה שריפה בהרי ירושלים. שתי יממות, חמישה מוקדים, ארבעים צוותי כיבוי, שמונים לוחמי אש, מסוק אחד, שמונה מטוסים שערכו כ-150 גיחות כיבוי מוטסות, ולמעלה מאלפיים דונמים שרופים אחר כך - דעכה האש בעשר וחצי בלילה במוצאי שבת. השריפה אומנם דווחה בתקשורת, אבל לא תפסה כותרות ראשיות. לא הייתה סיבה: האש לא גבתה קורבנות בנפש, מטיילים לא נלכדו, יישובים לא פונו ולא נגרמו נזקים גדולים לרכוש או לתשתיות.

צוותי הכיבוי הגיבו במהירות והפקת הלקחים משריפות קודמות הוכחה כמוצלחת, אף על פי שכבאית נשרפה כליל בתחילתה וגרמה לפאניקה זוטא ולפלשבקים איומים מאוטובוס הסוהרים מהשריפה בכרמל. אבל עם כל הכבוד ללוחמי האש - הייתה רק אחראית אחת לזה שהשריפה לא הגיעה לכותרות הראשיות ולפתיחת המהדורות: הרוח. היא פשוט לא באה. מה היה קורה אילו כן הייתה רוח? המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

"היה לנו הרבה מזל עם השריפה הזאת", אמר לי טפסר ראובן יצחק, מפקד תחנת כיבוי האש בית שמש. לו נשבה, מי יודע מה היה קורה, לאן הייתה פונה האש ובאיזו עוצמה. היא יכולה הייתה יכולה לפנות לכיוון קיבוץ צובה. היא הייתה יכולה לפנות אל עבר מתקן טיהור השפכים שורק שממוקם לא רחוק משם. לו רצתה, יכולה הייתה לנשוב לכיוון תחנת המיתוג הגדולה של חברת החשמל באבן ספיר הקרוב או אל בית החולים הפסיכיאטרי איתנים הסמוך אליה. כל אחד מהתרחישים האלה זוועתי.

לפי טפסר יצחק, בשלבים הראשונים לא היה ברור לאן הולכת הרוח: "לפעמים היא הלכה לשני כיוונים במקביל", אמר. רק דמיינו לכם מה היה קורה במקרה הזה: מתקן טיהור השפכים בשורק הוא המתקן השלישי בגודלו בישראל, שמטהר למעלה מ-90,000 מ"ק שפכים ביום - רק דמיינו 90-80 אלף ליטר של שפכים עושים את דרכם במורד נחל שורק עד לחוף פלמחים. אסון סביבתי בכל קנה מידה.

יכולה הייתה הרוח לשנות כיוון אל המתקן של חברת החשמל - אחת התחנות החשובות של חברת החשמל שקווי המתח הגבוה יוצאים ממנה מספקים חשמל לחצי ירושלים. התחנה אומנם מוקפת אזור חיץ לא מיוער של כ-30 מטרים, ואומנם מערך הכבאות, כמו גם הכבאיות של חברת חשמל, הגנו עליה - אבל רוח חזקה, הודו כולם, יכולה הייתה לעבור אותם. התחנה נותקה ל-24 שעות, אבל השבתה של המתקן הייתה יכולה לגרום הפסקות חשמל ארוכות בירושלים.

לא רחוק מהמתקן של חברת החשמל נמצא בית החולים הפסיכיאטרי איתנים. כ-70 חולים מאושפזים שם. הפעם לא היה צריך לפנות אותם. גם לא את תושבי צובא.

השריפות, אמרו לי מומחים, רק יתגברו. נותר רק לקוות שגם בפעמים הבאות הרוח תבריז מהמסיבה של עצמה.

עוד כתבות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

לשכת רה"מ: "השינויים שמבקש חמאס - לא מקובלים על ישראל"

למרות חילוקי הדעות, צוות המו"מ ימריא מחר לקטאר ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

מארבעה נשאר אחד: מאבקי הכוחות והכסף הגדול שטלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר