גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רע לכם? תגידו תודה: איך הייתה נראית ישראל בלי חקירות נתניהו

נתניהו מביא את ישראל להישגים חסרי תקדים, אבל המזרח התיכון כולו עולה באש בעקבות משבר מים, בזמן שהמדינה עוד מנסה להשתקם מהשיתוק האדיר שאחז בה בעקבות שריפות ענק באזור ירושלים ■ 3 תרחישים של השנה שכמעט הייתה

משבר המים / צילום: רויטרס Baz Ratner
משבר המים / צילום: רויטרס Baz Ratner

בלי חקירות נתניהו

איך הייתה נראית 2017 אם לא היו בה את כל הרעש וההמולה של חקירות נתניהו? והכוונה היא לא לשחיתות עצמה, אם הייתה או לא - על השאלה הזו יענה בית המשפט - אלא לתוצאות העגומות של כל הג'ננה שמתרגשת עלינו מאז.

הדרך היחידה שאפשר לדמיין באמצעותה את השנה ללא חקירות נתניהו, היא באמצעות התוצאות העיקריות שלה: הראשונה, אובדן אמון מוחלט במערכת. במלחמתו, הקריב נתניהו את הכבוד כלפי רשויות החוק, ורשויות החוק מצדן איבדו גם הן כל סממן של ממלכתיות. התוצאה השנייה היא שלא חשוב מה צופן העתיד לנתניהו, את התדמית שהדביקה לו השנה הזו (בלי לערב משפחה) - נהנתן צייקן הנזקק למתנות מגבירים, ולפעמים אף דורש אותן, של פוליטיקאי שדואג לעצמו ולהישרדותו יותר מאשר למדינה, שלא יודע מה עושים הקרובים לו ביותר - את זה יהיה לו קשה מאוד להבריש מחליפתו. גם אם רוב ההאשמות יורדו בסוף בכמה דרגות.

זה עצוב. כי נתניהו לא כזה. לולא ההתבוססות במי האפסיים של פוליטיקה נוקדנית ונקמנית, התעסקות בלתי פוסקת בקטנות והתרועעות יתר עם עשירים מהארץ ומחו"ל, אפשר בהחלט לטעון שהוא אחד מראשי הממשלה הטובים ביותר שהיו לנו - כלכלית, ביטחונית, בינלאומית. אפילו הפערים בחברה מראים סימני הצטמצמות. הוא לא אוהב מלחמות ודם, לא יוצא להרפתקאות מיותרות, והוא העביר אותנו דרך משברים עולמיים, גלי הגירה וטרור. לא מנהיג נועז במיוחד, נכון, אבל מי צריך נועז. אומנם איש ימין, אבל תכלס במציאות - די איש מרכז, לא?

מותר לבנאדם שיהיו לו שריטות. יותר מזה, אדם בלי שריטות הוא בובה של חנות ראווה. אבל 2017 הייתה שנה של שריטות בלבד. גם אם (או כאשר) ייצא ממנה כשידו על העליונה, נראה שראש הממשלה יהיה הראשון להירשם לניסוי של העלמת 2017 מהזיכרון הקולקטיבי.

בלי טכנולוגיית ההתפלה

מעט הגשם שירד השבוע היה כמו "בקרוב" של סרט בלי סרט. בא, טפטף, נעלם, משאיר אחריו לא יותר מקצת בוץ והבטחה שלפי כל התחזיות לא תקוים גם החורף הזה. ישראל נכנסת לשנת בצורת חמישית ברציפות.

באוקטובר יצאתי לעשות כתבה על משק המים בישראל תחת הכותרת "למה אנחנו לא מרגישים את משבר המים". הנתונים מייבשים את הגרון; השנים השחונות הביאו לגירעון אדיר של 2.5 מיליארד קוב מים טבעיים. הכינרת, שהגיעה לשפל של מאה שנה, מתקרבת במהירות לקו השחור התחתון. חסרים לה כמעט חמישה מטרים וחצי, המליחות עולה, מיני אצות כחולות שמפרישות רעלנים החלו להופיע, הדגים הולכים ומתמעטים ואם המגמה תמשיך, תיהפך הימה הקטנה והיפה שלנו לבלתי ראויה לשימוש.

אין ספק שאנחנו במשבר מים מהחמורים שידענו - אבל יחד עם זאת, מהקלים שהרגשנו. וזאת בזכות סדרה של צעדים שנעשו לפני כעשור להסדרת משק המים, ובראשם הקמת חמישה מתקני התפלת מי ים, שהצילו את ישראל מאסון של ממש. זה ללא ספק אחד הניצחונות הכי גדולים, אם לא הגדול ביותר, של ישראל. ניצחנו את הטבע בכבודו ובעצמו. יש מים לכולם.

אבל הכול יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. בזמן אמת, התנגד משרד האוצר להקמת המפעלים בגלל ההוצאה האדירה. היה זה ראש רשות המים דאז, פרופ' אורי שני, שדחף את הפרויקט.

מה היה קורה לו משרד האוצר היה מנצח? לפי ההערכות, לולא ההתפלה והצעדים הנוספים, היינו מגיעים לקו השחור כבר בשנת 2010. איך הוא היה נראה? אפשר רק לדמיין. היטל בצורת היה מוטל על כולנו. הערים היו הולכות ומצהיבות, כמו גם צדי הדרכים, כתוצאה מקריסת החקלאות. לא מן הנמנע שהיינו מגיעים אפילו למצב של הקצבות מים בברזים. לולא ההתפלה, היינו נאלצים להמשיך ולשאוב מים מהכנרת, מהנחלים ומהאקוויפרים, מה שהיה מחסל אותם כליל, ממליח את המים ומחריב את עתודות הטבע לתמיד. לולא ההתפלה, היינו מקבלים מזרח תיכון שונה לגמרי, עצבני בהרבה: הדבר היחיד שעוד עובד במערכות היחסים המטורללות שאנחנו מנהלים עם שכנינו הוא משק המים. כל הצדדים מבינים את החשיבות ומכבדים את ההסכמים. בלי ההתפלה, ככל הנראה אי אפשר היה לעמוד בהסכמים האלה - ושאיבת יתר של אחד מהצדדים הייתה יכולה לדרדר את המצב עד למלחמה.

במדינות השכנות לנו שוררים כבר היום משטרי מים אכזריים למדי. הישראלי, שמפונק הרבה יותר מהמצרי או מהירדני, לא היה מקבל את זה כל-כך יפה. תסיסה ציבורית הייתה מתחילה להתעורר ודוחפת את הממשלה לצעדים נמהרים.

בד בבד, ההתעוררות המאוחרת הייתה גורמת להקמה מהירה ולא זהירה של מתקני התפלה יקרים. מכרזים מזורזים, הקלות ליזמים, עמלות למתווכים - רק תחשבו על היקף השחיתות. ובעוד המקורבים מתעשרים, כולם משלמים יותר ויותר על המים ומקבלים פחות ופחות.

בגלל שאיבת היתר, תעשיית התיירות בצפון הייתה קורסת לגמרי, וייבוש ים המלח היה מגביר את תופעת הבולענים, שהייתה הורסת גם את התיירות בדרום. המשק הישראלי היה מוצף באלפים רבים של מובטלים חדשים, שהיו יוצאים למחאה ומשביתים את התנועה בכבישי הארץ.

כבר שלמה המלך ידע כי "מים גנובים ימתקו", ואכן - סוג חדש של פשיעה היה מגיע לישראל: פשיעת מים. מהתחברויות פיראטיות למערכת, מכירה של מים מקולקלים כמים טהורים ומבוקבקים, שוק שחור של מסחר בהקצבות מים, כמו חברות אשראי חוץ בנקאיות, והיו צצות חברות מים חוץ-תשתיתיות שמוכרות מים במחירים מופקעים למאיון העליון - מה שהיה גורם לגל של התפרצויות לבתים עם בריכה, שבתורו היה מוביל לגידור של שכונות שלמות ולהפיכת השכונות העניות לגטאות מיובשים. התפילות ההמוניות לגשם ברחבת הכותל הפכו כבר לעניין שבשגרה, כמו גם למושא ללעג עצוב.

ובמקום שבו אין מים - יש מחלות. יותר ויותר ישראלים סובלים מתופעות הנובעות מחוסר שתייה, כמו מחלות בטן. האלטרנטיבה, צריכה של משקאות ממותקים, גורמת להשמנה. הציבור הישראלי, שגם ככה לא הכי שליו בעולם, היה הופך עצבני יותר ויותר. תגרות ודקירות הופכות לעניין יומיומי.

אם השריפה בירושלים לא הייתה נבלמת

בתחילת נובמבר פרצה שריפה בהרי ירושלים. שתי יממות, חמישה מוקדים, ארבעים צוותי כיבוי, שמונים לוחמי אש, מסוק אחד, שמונה מטוסים שערכו כ-150 גיחות כיבוי מוטסות, ולמעלה מאלפיים דונמים שרופים אחר כך - דעכה האש בעשר וחצי בלילה במוצאי שבת. השריפה אומנם דווחה בתקשורת, אבל לא תפסה כותרות ראשיות. לא הייתה סיבה: האש לא גבתה קורבנות בנפש, מטיילים לא נלכדו, יישובים לא פונו ולא נגרמו נזקים גדולים לרכוש או לתשתיות.

צוותי הכיבוי הגיבו במהירות והפקת הלקחים משריפות קודמות הוכחה כמוצלחת, אף על פי שכבאית נשרפה כליל בתחילתה וגרמה לפאניקה זוטא ולפלשבקים איומים מאוטובוס הסוהרים מהשריפה בכרמל. אבל עם כל הכבוד ללוחמי האש - הייתה רק אחראית אחת לזה שהשריפה לא הגיעה לכותרות הראשיות ולפתיחת המהדורות: הרוח. היא פשוט לא באה. מה היה קורה אילו כן הייתה רוח? המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

"היה לנו הרבה מזל עם השריפה הזאת", אמר לי טפסר ראובן יצחק, מפקד תחנת כיבוי האש בית שמש. לו נשבה, מי יודע מה היה קורה, לאן הייתה פונה האש ובאיזו עוצמה. היא יכולה הייתה יכולה לפנות לכיוון קיבוץ צובה. היא הייתה יכולה לפנות אל עבר מתקן טיהור השפכים שורק שממוקם לא רחוק משם. לו רצתה, יכולה הייתה לנשוב לכיוון תחנת המיתוג הגדולה של חברת החשמל באבן ספיר הקרוב או אל בית החולים הפסיכיאטרי איתנים הסמוך אליה. כל אחד מהתרחישים האלה זוועתי.

לפי טפסר יצחק, בשלבים הראשונים לא היה ברור לאן הולכת הרוח: "לפעמים היא הלכה לשני כיוונים במקביל", אמר. רק דמיינו לכם מה היה קורה במקרה הזה: מתקן טיהור השפכים בשורק הוא המתקן השלישי בגודלו בישראל, שמטהר למעלה מ-90,000 מ"ק שפכים ביום - רק דמיינו 90-80 אלף ליטר של שפכים עושים את דרכם במורד נחל שורק עד לחוף פלמחים. אסון סביבתי בכל קנה מידה.

יכולה הייתה הרוח לשנות כיוון אל המתקן של חברת החשמל - אחת התחנות החשובות של חברת החשמל שקווי המתח הגבוה יוצאים ממנה מספקים חשמל לחצי ירושלים. התחנה אומנם מוקפת אזור חיץ לא מיוער של כ-30 מטרים, ואומנם מערך הכבאות, כמו גם הכבאיות של חברת חשמל, הגנו עליה - אבל רוח חזקה, הודו כולם, יכולה הייתה לעבור אותם. התחנה נותקה ל-24 שעות, אבל השבתה של המתקן הייתה יכולה לגרום הפסקות חשמל ארוכות בירושלים.

לא רחוק מהמתקן של חברת החשמל נמצא בית החולים הפסיכיאטרי איתנים. כ-70 חולים מאושפזים שם. הפעם לא היה צריך לפנות אותם. גם לא את תושבי צובא.

השריפות, אמרו לי מומחים, רק יתגברו. נותר רק לקוות שגם בפעמים הבאות הרוח תבריז מהמסיבה של עצמה.

עוד כתבות

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?