גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדד הגיוון ל-2017: פערי שכר קיצוניים לרעת יוצאי אתיופיה

נציבות שוויון זכויות בעבודה: פערי השכר לרעת יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר ■ ייצוג נמוך של קבוצות מיעוט בסגל האקדמי ■ הנשיא ריבלין: "דרושה פעולה עקבית ומתמשכת"

הפגנת יוצאי אתיופיה בתל-אביב / צילום: רויטרס
הפגנת יוצאי אתיופיה בתל-אביב / צילום: רויטרס

עד כמה שוק העבודה בישראל מגוון? עד כמה מקופחות אוכלוסיות המיעוט? בחברה הישראלית, בואכה שנת 2018, נשים מרוויחות פחות - ואישה הנמנית עם קבוצת מיעוט, כלומר ממוצא ערבי או אתיופי - תהיה בעלת הכנסה הנמוכה ביותר במשק. גם גברים מקבוצות המיעוט הללו מופלים לרעה: אקדמאים מהמגזר הערבי מרוויחים הרבה פחות משכר האקדמאים של היהודים ובני העדה האתיופיות אינם מצליחים להשתלב בענפים רבים בשוק העבודה.

נתונים אלה ועוד מתפרסמים במדד הגיוון לשנת 2017 שערכה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. את המדד, שנערך זו השנה השנייה, הגיש היום (ד') שר העבודה והרווחה חיים כץ לנשיא המדינה. מדד הגיוון הוא כלי מחקרי שפותח על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

הדוח בדק ייצוג בשוק העבודה של חמש קבוצות הנמצאות בעמדת מיעוט: נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה. הבדיקה נערכה לפי ענפי תעסוקה שונים, דוגמת ייצור טקסטיל והלבשה, ייצור מוצרי מזון, שירותי תקשורת, מחקר מדעי ופיתוח, אדריכלות והנדסה, תכנות מחשבים ועוד. הבדיקה כללה השוואה לרמות השכר בין המועסקים בחלוקה מגדרית ובין רמת ההשכלה, כלומר רמות השכר של אקדמאים מול אקדמאים מקבוצות מיעוט.

מהמחר עולה כי השכלה אקדמית אינה מבטיחה שוויון הזדמנויות עבור קבוצות מיעוט. כך למשל, אקדמאים ערבים, יוצאי אתיופיה וחרדים הם בעלי ייצוג נמוך במיוחד ברוב הענפים. כמו כן, אקדמאים מקבוצות מיעוט סובלים מפערי שכר גבוהים יותר משכירים שאינם אקדמאים מקבוצות מיעוט.

הממצאים מצביעים גם על כך שאקדמאים יוצאי אתיופיה חווים את הבידול התעסוקתי הקיצוני ביותר מבין הקבוצות שנבחנו. בנוסף, עולה כי אקדמאים מקבוצות מיעוט מיוצגים ייצוג יתר בענפים שבהם רמת ההשתכרות נמוכה, וייצוג חסר בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה.

למרות העלייה בשיעורי ההשכלה והתעסוקה בקרב קבוצות מיעוט, לאקדמאים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה יש ייצוג נמוך בענפים שמשלמים את השכר הגבוה במשק והם חווים פערי שכר. בענף תכנות מחשבים, לדוגמה, ערבים מרוויחים 66% משכרם של יהודים, חרדים מרוויחים 69% משכרם של יהודים שאינם חרדים, ויוצאי אתיופיה מרוויחים 54% משכרם של יהודים שאינם יוצאי אתיופיה. בחמישה מהענפים שנבחנו אקדמאים יוצאי אתיופיה לא מועסקים כלל, ובמחצית מהענפים שנבחנו עובדים פחות מ-40 שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בענף.

גם עבור נשים, השכלה אקדמית לא מצמצמת את פערי המגדר. כך, בענף תכנות המחשבים, נשים אקדמאיות מרוויחות 67% משכר הגברים, ובענף מחקר מדעי ופיתוח - 56% משכר הגברים. כמו כן, נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים.

ברוב הענפים שנבחנו, שיעור האקדמאים הערבים והחרדים גבוה יותר בארגונים קטנים, ואילו שיעור אקדמאים יוצאי אתיופיה גבוה יותר בארגונים הגדולים. בהיבט השכר מראה המדד כי ברוב הענפים, ארגונים גדולים אינם חוד החנית בהובלת שוויון הזדמנויות, בייחוד עבור אקדמאים. 

יוצאי אתיופיה מרוויחים פחות

ככלל, לקבוצות מיעוט יש ייצוג נמוך בקרב הסגל האקדמי, בייחוד באוניברסיטאות. ממצאי המדד קובעים: אין חברי סגל בכיר יוצאי אתיופיה (נכון ל-2013), אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר יורד ככל שהדרגה עולה, לערבים יש ייצוג חסר בסגל הבכיר, וייצוגם נמוך במיוחד בדרגות פרופסורה. האוניברסיטאות והמכללות משלמות שכר קרוב לשוויוני לנשים ולערבים באותה דרגה, אולם פערי הקידום המשמעותיים יוצרים פערי שכר בקרב הסגל.

מסקנות עורכי המדד הן שהגורמים המובילים לפערי השכר הגבוהים בענפים שבהם רמת השכר נמוכה, הן בידול מקצועי, תת-תעסוקה או אפליה ישירה. תעשיות ברמות שכר נמוכות הן בעלות הגיוון הרב ביותר בכוח האדם, ואילו התעשיות המשלמות שכר גבוה ביותר במשק ממוקמות בתחתית דירוג הייצוג, כלומר הגיוון בהן הוא הקטן ביותר.

האפליה חוצה כאמור את כל רמות השכר, אולם שכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט מופלים פחות בשכרם לעומת שכירים אקדמאים מקבוצות מיעוט. הענפים עם שוויוניות שכר גבוהה יחסית הם בעיקר ענפי "צווארון כחול", המשלמים את השכר הנמוך במשק. הסיבה לכך טמונה בעובדה ששכר המינימום הקבוע בחוק מהווה גבול תחתון, כך שמטבעו הוא מוביל לצמצום פערים.

בשורה התחתונה, שכירים אקדמאים מקבוצות מיעוט אינם משולבים בתעסוקה איכותית וחווים פערי שכר גבוהים יותר משכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט.

נשים: ייצוג יתר מלווה בפערי שכר

נשים נמצאות בעמדת מיעוט בשוק העבודה, ופערי השכר שלהן בהשוואה לגברים גבוהים. שיעור הנשים האקדמאיות מתוך אוכלוסיית האקדמאים בגילאי העבודה עומד על 55%, ושיעור הנשים הלא-אקדמאיות מתוך אוכלוסיית הלא-אקדמאים בכוח העבודה עומד על 48.3%.

ייצוג הנשים משתנה בין הענפים: בענפים מסוימים, כמו שירותי תקשורת, שירותי תעסוקה או שירותים פיננסיים יש לנשים ייצוג יתר, שמלווה בפערי שכר, ובאחרים קיים ייצוג חסר משמעותי. גם כאן חוזרת המסקנה שהשכלה גבוהה לא מגדילה את ייצוג הנשים בענפים החזקים או מקטינה את פערי השכר המגדריים. בהיבט השכר, אקדמאיות ערביות הן המקופחות ביותר. לדוגמה, בענף הביטוח ערבייה אקדמאית מרוויחה 39% משכר אישה מקבוצת הרוב ו-23% משכרו של גבר מקבוצת הרוב. מצבן של נשים אתיופיות אקדמאיות טוב יותר ביחס לנשים הערביות.

ערבים: השכלה גבוהה לא מצמצמת פערים

ייצוג הערבים האקדמאים והלא-אקדמאים הוא הנמוך ביותר בענפים שבהם ההכנסה הממוצעת גבוהה יותר, וגם כאן עולה כי השכלה גבוהה לא מצמצמת את הפערים. ב-12 מתוך 20 הענפים הבולטים במגזר העסקי השכירים, הערבים האקדמאים סובלים מפערי שכר גבוהים יותר ממקביליהם הלא-אקדמאים. בענף הביטוח, למשל, שכירים אקדמאים ערבים מרוויחים 46% משכר השכירים האקדמאים היהודים, בשעה שהשכירים הערבים הלא-אקדמאים מרוויחים 59% משכר היהודים הלא-אקדמאים בענף.

אתיופים: בידול תעסוקתי קיצוני

במחצית מהענפים שנבחנו מועסקים פחות מ-40 שכירים אקדמאים יוצאי אתיופיה בכל ענף. מנגד, מיוצגים יוצאי אתיופיה ייצוג יתר בענפים עם שכר האקדמאים הנמוך ביותר במשק. גם פערי השכר עבור יוצאי אתיופיה הם הגבוהים ביותר מבין כל פערי השכר של הקבוצות שנבחנו במדד.

ושוב, גם כאן ההשכלה לא תורמת לצמצום הפערים: בענף מכירה קמעונאית יוצאי אתיופיה לא-אקדמאים מרוויחים 79% משכר קבוצת ההשוואה, לעומת יוצאי אתיופיה אקדמאים שהכנסתם הממוצעת היא 47% משכר קבוצת ההשוואה. גם ברמת השכר גברים אתיופים, אקדמאיים ולא-אקדמאיים, הם המקופחים ביותר ביחס לקבוצות האחרות.

חרדים: ייצוג אקדמי נמוך

ברוב הענפים, ייצוג החרדים האקדמאים הוא נמוך ועומד על פחות מ-50% משיעורם בגילאי העבודה. לעומת זאת, ייצוגם של חרדים לא-אקדמאים גבוה יותר. לחרדים אקדמאים יש ייצוג גבוה יחסית בהשוואה לשכירים האקדמאים הערבים, וברוב הענפים גם שוויוניות שכר גבוהה יותר. בדומה לאקדמאים יוצאי אתיופיה, לחרדים יש ייצוג יתר בענף שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות.

בני 45 ומעלה: פערי ייצוג

הענפים שבהם קיים ייצוג נמוך יחסית של עובדים אקדמאים בני 45 ומעלה, הם ענפים שבהם משולם שכר ממוצע גבוה עד גבוה מאוד, דוגמת תכנות, ביטוח ושירותי תקשורת. בענפי הפרסום, השירותים משפטיים ושירותי החשבונאות ייצוגם עומד על פחות מ-40% משיעורם באוכלוסייה

בשונה משאר הקבוצות שנבחנו, פערי הייצוג של בני 45 ומעלה גדולים יותר בקרב קבוצת הלא-אקדמאים בהשוואה לקבוצת האקדמאים. המסקנה היא שבני 45 ומעלה שמשולבים בשוק העבודה משתכרים ברמת שכר גבוהה, ושבני 45 ומעלה שמחפשים עבודה סובלים מחסמי כניסה, בעיקר בענפים החזקים ובענפי הטכנולוגיה העילית.

"הנתונים מראים כי יש פערים משמעותיים גם בייצוג וגם בשכר לאקדמאים מהקבוצות במדד. אנו רואים כי השכלה אקדמאית לא מצליחה לצמצם לבדה את הפערים בשוק העבודה", אמרה בעקבות הדוח עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. "כולנו צריכים להתגייס לטובת שינוי המצב. שוויון הזדמנויות וגיוון תעסוקתי הוא האינטרס של כולנו, בנוסף ליתרונות הכלכליים שיש בגיוון התעסוקתי, אנו מאמינים שתחום התעסוקה מאפשר לאוכלוסיות רבות ומגוונות להיפגש וייצר חיבור ושילוב בין כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית".

"אני מאמין שתוך שנים ספורות נראה שוק עבודה שוויוני יותר", אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ. לדבריו, המשרד "מפתח ומרחיב תוכניות עבור אנשים עם אתגרים תעסוקתיים, ומספק הכשרה איכותית שמסייעת להיקלט במעגל התעסוקה בתנאי שכר משופרים, להגיע לתפקידים בכירים ואף לצאת לדרך עצמאית".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר: "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, ערבים, ויוצאי אתיופיה בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים. אני בוחר לשאוב אופטימיות מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת - מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי; מסורת של התחייבות לעבוד קשה מאוד כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו".

בשבוע שעבר התקיים במשכן הכנסת בירושלים כנס "מפת הדרכים לחברה משותפת בישראל" בהשתתפות 15 חברי כנסת מהשמאל והימין. בכנס המרכז לקידום חברה משותפת בישראל בגבעת חביבה הציג המלצות לחיים משותפים ולצמצום פערים גם בתחום התעסוקה. בין ההמלצות שהועברו: הרחבת שוק תעסוקת ההייטק הפתוח לערבים והצבת יעדים לשילוב נשים ערביות במשרדי הממשלה ובמשרות ציבוריות. כעת ניתן לקוות שההמלצות גם ייושמו.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

ירידות בפתיחת המסחר בת"א: טבע צונחת ביותר מ-4%

המסחר בת"א נפתח בהמשך לנעילה השלילית בוול סטריט בסוף השבוע האחרון ● מדד ת"א 35 מאבד 0.75%, ת"א 90 יורד ב-0.46% ● המניות הדואליות מכבידות בפתיחה, אופקו מאבדת 0.8%, ומניית טאואר מאבדת 3.5% ● מודי'ס מזהירה כי דירוג האשראי של ישראל בסכנה בצל חוסר הוודאות הפוליטית

מתוך התערוכה "התהלוכה" של עידו מרקוס / צילום: יובל חי

המהומה היא חיינו. תערוכות כאוטיות שכדאי לראות

דימויים שעברו תהליך של הפשטה וריקון ממשמעותם, יצירות שחושפות את הבעבוע הכאוטי והאובססיה של האמנים ועבודות סוריאליסטיות של אמן שנחשב לאאוטסיידר, מוצגות בתערוכות בתל אביב ובלוחמי הגטאות

רמי פורטיס / צילום: גיל רובינשטיין

פורטיס כבר לא משוגע: "לא רוצה להיות ראש ממשלה"

ההופעה של רמי פורטיס בבארבי השבוע הייתה "על בטוח" - לא מאתגרת, אך הכרחית למלחמה בפסימיות

קבוצות רכישה / צילום: Shutterstock

קבוצות הרכישה ספגו מכה נוספת מבית המשפט

שלילת הפטור מהיטל השבחה לקבוצת רכישה נובעת מתפיסה שכל חברי הקבוצה הם "יחידה כלכלית אחת"

 

 

אוניברסיטת תל אביב/  צילום: Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

מהתרומה לאוניברסיטת ת"א ועד פרשת האופיואידים: הסתבכות מש' סאקלר מטלטלת את עולם הפילנתרופיה

"ידיהם מוכתמות בדם", אומר תובע כללי אמריקאי ● "הם הוסיפו לעשות כסף כאשר מאות אלפים מתו", אומרת מועמדת לנשיאות ● מה ייעשה בנדבנותה המופלגת של משפחת סאקלר ומי בעצם ישלם את המחיר?

חמדה מרק / צילום: איל יצהר

"החלטתי ללמוד כלכלה דווקא בגלל שהיה קשה להתקבל"

פורטפוליו עם חמדה מרק, הפורשת מתפקיד ראש אגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים וסמנכ"לית במשרד הביטחון, על הרצון לתרום למדינה, על ההישגים ועל הסיוע לחיילים

מחאת גרינפיס במטה שופרסל / צילום:

פעילי גרינפיס במחאה במטה שופרסל: עצרו את הרס היערות

הפעילים טיפסו על עמוד מול מטה החברה והניפו שלט עם הכיתוב "שופרסל הורסים יערות בשבילך"; מסרבים להתפנות עד שהחברה תיענה לבקשתם להיפגש ותגיב לטענותיהם ● שופרסל הזמינה את המשטרה למקום

כנס ג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" / צילום: שאולי לנדנר

כמה זמן לוקח לגייס מתכנתים ומה הטכנולוגיה תעשה ליחסים בין אישיים: השבוע שהיה בהייטק

כל מה שהיה בכנס ג'רני ● וגם: כמה זמן לוקח לגייס מתכנתים, ואנשי הפרסום שחצו את הקווים מגיעים למיטאפ של "גלובס" • כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

ריץ פלאזה, ניו יורק. לשעבר של יצחק תשובה  / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

השוק מתקרב לשיא? למשקיעים הזרים ירד התיאבון והם נפטרים מנדל"ן אמריקאי

הרבעון השני של שנת 2019 היה הראשון מאז 2013 שבו המשקיעים מכרו יותר נכסים מאשר קנו ● "הנדל"ן האמריקאי מתומחר ברמה גבוהה מאוד כעת, ואנשים חושבים שאנחנו קרובים לשיא השוק", אומר אחד המומחים בתחום

פקק תנועה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לתשומת לב הממשלה הבאה: השקעה אזרחית נמוכה מעידה על חוסר אמונה בעתיד

את היעדר ההשקעה כולנו יכולים להרגיש בקלות: בשעות אבודות בכבישים הפקוקים ובצביטה הקלה בלב שחש כל מי שמשאיר את ילדיו בבוקר בידי גננת וסייעת המופקדות על 35 ילדים ● אבל כשמביטים אל מנופי הענק של הרכבת הקלה, בכל זאת אפשר לחוש קצת אופטימיות ● פרשנות

יונתן צ'רצ'י / צילום: איל יצהר

"אני בדרך לפת לחם, אבל אני מאושר"

בשנים האחרונות השחקן יונתן צ'רצ'י עושה רק מה שטוב לו. לכן, יש תקופות שהוא חי כמו שייח' עשיר וימים שבקושי נשאר לו כסף לשכר דירה

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

לאחר כישלון ההנפקה: האם פעילות WeWork בישראל בסכנה?

ענקית חללי העבודה המשותפים, שנתקלה בכתף קרה של המשקיעים בוול סטריט, שוכרת ומפעילה 10 מתחמים בישראל ומתכננת לפתוח שלושה נוספים ● שי ליפמן, ווליו בייס: "גם אם WeWork תיפול, יהיו מי שייקחו את החללים במקומה" ● ניתוח גלובס

מדד המותגים: טואלטיקה וניקיון / אילוסטרציה: דגנית ג'מצי, גלובס

הדירוג: אלה המותגים המובילים בענף הטואלטיקה ומוצרי הניקיון

גם בתחום הטואלטיקה נרשמו התייקרויות בשנה האחרונה, אבל בניגוד לשוק המזון והמשקאות, שבו העלאות המחירים הביאו לירידה ענפית - קטגוריות טיפוח הפרט והמוצרים לבית דווקא נהנו מצמיחה ריאלית

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

גנץ יקבל ראשון את הרכבת הממשלה? המשותפת שוקלת בחיוב להמליץ עליו וליברמן לא חושף את הקלפים

מדובר בהחלטה תקדימית של המפלגות הערביות שבעבר העדיפו להימנע מהמלצה כלשהי ● השינוי בגישת המפלגות הערביות נובע בעיקרו מדרישת החברה הערבית להיות מעורבים יותר בקבלת ההחלטות ובענייני היום יום

ג’ו ביידן/ צילום: רויטרס

השערוריה החדשה של טראמפ: "טראמפ לחץ על נשיא אוקראינה לחקור את בנו של ג'ו ביידן"

טראמפ מסתבך בשערוריה חדשה: ניצול מעמדו כנשיא כדי ללחוץ על אוקראינה לאסוף חומרים מחשידים על משפחת מתחרהו הפוטנציאלי בבחירות לנשיאות ב-2020

חצבים 2019 / צילום: יותם יעקבסון

החצבים כבר כאן

בסוף הקיץ, כשכבר נדמה שאי אפשר לסבול עוד את החום, פורחים החצבים ומזכירים שהסתיו כבר ממש בפתח ● הצעות למסלולים שבכולם אפשר לראות את הפרח המשמח

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

איך קרה שהפוליטיקאים מהמגזר הערבי למדו לעבוד עם פקידי האוצר

ב–2014 קרא הממונה על התקציבים דאז, אמיר לוי, לראשי רשויות בחברה הערבית ללחוץ על המדינה לקבל תקציבים • שם נולד התהליך שהוביל להחלטה להזרים מיליארדי שקלים למגזר • בינתיים, תהליך השתלבות דומה במגזר החרדי לא מצליח ● פרשנות

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

טראמפ הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של איראן: "מוכנים לאופציה צבאית"

טראמפ צפוי לכנס דיון בבית הלבן על צעדי תגובה אפשריים למתקפה על מתקני הנפט בסעודיה ● לפי גורמים אמריקניים, בין האופציות הנוספות - תגבור הסיוע לריאד או פעולות סייבר ● בטהראן מזהירים: "נגיב מהים התיכון עד הים האדום"

כסף/ עיצוב תמונה אפרת לוי

מועד ההכרה בהפסד הון - כבר לא בידיים שלנו?

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ידין סגל מעלה את השאלה אם חל שינוי מגמה באשר להכרה בהפסדי הון ● כך או אחרת, מומלץ להשקיע מאמץ מיוחד בעיגון אובייקטיבי של מועד התגבשותו של ההפסד

אנרגיות מתחדשות. השקעה עם רווח כללי וחברתי/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

היקף של 270 מיליארד דולר לשנה: זה ענף ההשקעות החם הבא

בשנה האחרונה הושקעו יותר מ-270 מיליארד דולר באנרגיות מתחדשות, והתעשייה העולמית כבר שווה יותר מטריליון דולר ● האנרגיות החלופיות נהפכו למשתלמות יותר לצרכן בזכות טכנולוגיות שפיתחו יזמים כמו גיא סלע, ממייסדי סולאראדג' - שנפטר בטרם עת, אבל בידיעה כי המהפכה הושלמה