מלצר / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חקיקת הכנסת ופסיקת בתי המשפט אמורים לתת מענה לקונפליקטים יומיומיים ולהסדיר את התנהגות החברה, אבל מתברר שיש תופעות חברתיות שקשה מאוד להסדיר, כמו מעמדם של הטיפים למלצרים ולמצריות במסעדות ובבתי קפה.
אחרי כמה פסקי דין שלא ממש נאכפו בשטח, בשבוע שעבר חזר הנושא לדיון בבית הדין הארצי לעבודה, בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור, במסגרת ערעור בתיק "ד.ע. יבוא וניהול מסעדנות נגד יחיאל בודה".
השאלה העקרונית שעמדה לדיון: האם הטיפים שמקבלים מלצרים צריכים להיחשב על-ידי המעסיקים לחלק משכר העבודה, גם לצורך חישוב שכר מינימום וגם מעבר לכך או שמדובר בתוספת לשכר העבודה?
מהדיון בבית הדין הארצי עלה שבעולם נהוגות שתי גישות הפוכות: באירופה המעסיק מחויב לשלם למלצרים שכר עבודה מלא, וברצותו ישאיר הלקוח טיפ או לא ישאירו. במקומות אחרים, הטיפ כולו נחשב שכר עבודה והמעסיק יכול לעשות בו כבשלו. עו"ד יניב אופק, בא-כוחה של חברת המסעדנות, בעתירה, טען שיש בישראל "הסכמה חברתית" ש"הטיפ הוא חלק מהעלות של הארוחה המושתת על הסועד ומיועדת לעובד". לטענתו, ככל שהטיפים שמקבל מלצר עולים על שכר המינימום במשק, לא צריך לחייב את המעסיק להוסיף לו שכר. לפי גישתו, הפסיקה צריכה לאפשר מצב שבו מסך כל הטיפים תוכל המסעדה לשלם הן את שכר המינימום והם את הזכויות הסוציאליות של המלצרים ככל שהטיפים יספיקו לכך.
בעקבות הטענה הזאת, אחד השופטים העיר שכאשר מלצר מקבל, נניח, טיפים שמגיעים ל-10,000 שקל בחודש, אזי לכאורה "זה צריך להיות השכר שצריך לשמש בסיס לכל חישוב זכויותיו הסוציאליות, כולל פיצויי פיטורים, הפרשה לפנסיה, חופשה, שעות נוספות וכדומה. אופק מחה על ההערה הזאת, מאחר שכאמור לשיטתו במצב כזה המסעדה מחויבת לשלם למלצר שכר מינימום מתוך הטיפים שקיבל אך ביתרת הכסף היא יכולה לעשות שימוש כאוות נפשה. "אם זו מסקנת בית הדין אז הייתי חוזר לשיטה שלא יהיה טיפ והשכר כולו ישולם על-ידי המסעדה", אמר והזהיר: "אם בית הדין ישנה את הנוהג הקיים בענף (שלפיו המעסיק שולט בטיפים) אין לי דרך לדעת איך הענף יגיב. אני יכול לחשוב שערך המנות יתייקר ושכר המלצרים יירד. אני לא יכול לנבא את זה".
מאחר שמדובר בדיון עקרוני עם השלכות רוחב על המשק כולו, התייצבו להליך גם נציגי ההסתדרות, היועץ המשפטי לממשלה, משרד העבודה והרווחה, ואיגוד המסעדות.
עו"ד ארנה לין, המייצגת את ההסתדרות, טענה כי פסקי הדין של בתי הדין לעבודה ובג"ץ סביב זכויות המלצרים והשטח הם שני דברים שונים. "אנחנו חושבים שרע מאוד שאנשים בראשית דרכם המקצועית ייחשפו לדברים הכי לא טובים שיש במערכת ההעסקה", אמרה והבהירה שעמדת ההסתדרות היא שלא ניתן לאפשר למעסיקים לשלם מתוך הטיפים את הזכויות הסוציאליות של המלצרים או להחשיב אותם כחלק משכר המינימום שלהם. "מערכת המשפט אמרה שזה יכול לחכות למחוקק והמחוקק לא הרים את הכפפה, שנים, אנחנו חושבים שהמצב שמתקיים בשטח הוא לא חינוך טוב ולא מצב טוב וכולל פגיעה קשה מאוד בעובדים".
לדברי לין, בדיקת ההסתדרות העןלתה שבישראל מועסקים בין 160 אלף ל-200 אלף עובדים כמלצרים. "אין ספק שפסיקה אמיצה תשפיע על השוק וזה מה שאנחנו רוצים. מאוד קשה לארגן את השוק הזה אבל יש מקום לארגן אותו ואני חושבת שיש דרכים חוקיות על-ידי משא ומתן בין גופים יציגים אולי להסדיר באופן הדרגתי את הנושא כדי שהשוק יוכל לעכל את השינוי. אבל זה צריך לבוא מאמירה קודמת של בית הדין הארצי לגבי המצב החוקי שבו הטיפ הוא שכר עבודה על כל המתחייב מכך".
בעיה לא רק בטיפים
עו"ד יאנה סימקין, באת-כוח של היועץ המשפטי לממשלה, הבהירה כי עמדת המדינה היא שהנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה. עם זאת, היא ציינה כי הגורמים המקצועיים ניסו לפעול לקידום חקיקה כזו ללא הצלחה. לדבריה יש לרשום את הטיפים בקופה של העסק או ביומן המלצרים כדי שתהיה ודאות מה השכר. "ככל שלא נדע מבחינת הרישום מה השכר ששולם לא נדע לקבוע מה השכר לשעה, האם שולמו כלל הזכויות לפי כל הוראות חוקי המגן", אמרה. לכן היא צידדה בעמדת ההסתדרות שלפיה הטיפ הוא חלק משכר העבודה וכל הטיפים צריכים "לעבור דרך התלוש, על כל המשתמע מכך. בין היתר, שיהיה ניכוי של דמי ביטוח לאומי ומס במקור".
שופטי בית הדין הארצי לעבודה צפויים לקבל הכרעה בבעיית הטיפים בשבועות או בחודשים הקרובים, בתקווה שהכרעה כזו תחלחל על השטח ובאמת תבוצע על-ידי המסעדות.
בינתיים, חשוב לומר, בעיית הטיפים היא לא היחידה המטרידה את עשרות ומאות המלצרים ושאר העובדים הזוטרים בעולם המסעדות ובתי הקפה. זה כמה שנים, לדוגמה, שמנהלים מלצרי ועובדי קפה נואר מאבק מול מעסיקתם בניסיון להתארגן ולשפר את זכויותיהם. שלשום (ב') קיבל בית הדין הארצי ערעור שהגישה ההסתדרות, כגוף המייצג את העובדים במאבק, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה שלא להעניק לעובדים צווים זמניים נגד התנכלות הנהלת קפה נואר לפעילי ההתארגנות ופגיעה בזכות ההתארגנות וזכות השביתה של העובדים. בכל מקרה, דרכם של רבים מהמלצריות והמלצרים בישראל לעידן של העסקה הוגנת היא עדיין רחוקה.