עובד בזק / צילום: רפי קוץ
עובדי בזק דורשים לקבל אופציות ובונוסים במקרה של העברת השליטה בחברה - כך נודע ל"גלובס". כמו כן, הוועד דורש לקבוע מדיניות דיבידנדים, התחייבות לשמירה על האיתנות הפיננסית של בזק והתחייבות להמשך ההשקעות. דרישות העובדים מעוגנות בבקשת הוועד לסכסוך עבודה, עליו פורסם השבוע ב"גלובס", אך לראשונה כאמור נחשפים כאן עיקרי הפרטים שלו.
נציין, כי בעת העברת השליטה לקבוצת סבן-אייפקס בעשור הקודם, קיבלו העובדים אופציות וחיים סבן אף נפגש אישית עם ועד העובדים ודאג להבטיח להם שזכויותיהם לא יקופחו. גם שאול אלוביץ' אחריו העניק לעובדים אופציות והבטיח להם שורה של הטבות, וככלל היחסים בינו לבין ועד העובדים היו טובים מאוד ואף נדיבים מאוד.
כעת כאמור, רוצים העובדים להבטיח שמי שייכנס לנעליו של אלוביץ' ישמור על ההבטחות שניתנו להם.
לא התוכנית הראשונה
בעת הפרטת החברה באוקטובר 2005 קיבלו העובדים מהמדינה אופציות ל-4.71% מההון של בזק, או 123 מיליון מניות. מחיר המימוש שנקבע בתוכנית היה אז 2.4 שקלים המותאם לדיבידנדים. היקף ההטבה הכולל, שחושב על-פי מחיר המניה בבורסה דאז (6.6 שקלים) בניכוי מחיר המימוש, נאמד בכ-517 מיליון שקל.
האופציות הן לא ההטבה היחידה שקיבלו העובדים. בתחילת 2008 אישרו בעלי המניות של החברה תוכנית אופציות נוספת, שהובטחה לעובדים כחלק מהסכם העסקה החדש עליו חתמו לאחר ההפרטה.
תוכנית זו העניקה לעובדים אופציות נוספות ל-78 מיליון מניות בזק, במחיר מימוש של כ-3.2 שקלים למניה. מחיר המימוש היה נמוך ב-50% ממחיר המניה בבורסה בעת מתן האופציות. עובדי החברה יכלו לממש אופציות אלו בסוף 2008, למשך תקופה של 5 שנים.
ב-2015 הוארך ההסכם הקיבוצי בבזק עד סוף 2021. מדובר על הארכה ותיקון של הסכם שנחתם לראשונה בדצמבר 2006. התיקון שיפר את תנאי ההעסקה של כלל העובדים בבזק - עובדים קבועים, עובדים המועסקים על בסיס חודשי ועל בסיס שעתי. ההסכם החדש חל על כ-6,500 עובדי החברה, ולפיו העלאת השכר הגבוהה ביותר תינתן לבעלי השכר הנמוך ותעמוד על כ-7% בממוצע בכל שנה עד 2021.
בנוסף, הבונוס השנתי שמקבל כל עובד בחברה יגדל ב-20%.
ההסכם כולל גם תוספת ממוצעת של 10% לפנסיה של עובדים שייצאו לפרישה מוקדמת, מעבר לנהוג היום. כחלק מההסכם יקבלו כ-200 עובדים קביעות בשנה הקרובה. כמו כן, הוסכם כי בשנות ההסכם כל עבודות החברה יתבצעו על-ידי עובדיה המועסקים בהעסקה ישירה ולא ייצאו לחברות קבלן וכוח אדם.
בזק דיווחה כי במסגרת הסדרי הפרישה החברה תוכל לסיים עבודתם של עד 203 עובדים קבועים בכל שנה כחלק מההסכם. עלות ההסכם, כולל שיפורי השכר אך לא כולל פרישת עובדים, עומדת על כ-280 מיליון שקל לכל תקופת ההסכם, מתוכם כ-30 מיליון שקל מותנים בתוצאות החברה.
"פניות מגופים מקומיים וזרים"
נזכיר כי יומיים לאחר הפרסום לפיו איש העסקים נתי סיידוף עומד לרכוש את יורוקום תקשורת, בעלת השליטה בבזק, אין כלל ודאות שהעסקה אכן תצא אל הפועל. הבנקים מקיימים בימים אלה מרתון שיחות עם סיידוף ועם משקיעים נוספים בניסיון לגבש תוך כמה ימים עסקה שתחסוך את המשך ההליך המשפטי בפרשה.
גורם בנקאי אמר אתמול ל"גלובס" כי "מאז פרסום מתווה העסקה עם סיידוף, אנחנו מקבלים פניות מגופים שאומרים לנו להמתין ולשמוע גם את הצעותיהם שכוללות תספורת נמוכה יותר". ל"גלובס" אף נודע כי אחד הגורמים עימו מתנהלות שיחות הוא מאיר שמיר. בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי שמיר כבר הביע בעבר עניין ברכישת יורוקום תקשורת.
שמיר, למעשה, מציע עסקה דומה פחות או יותר במבנה של העסקה שסיידוף מציע. אלא שמכשול מרכזי לעסקה איתו קשור בחוק הריכוזיות, משום שהוא עתיד לבצע את העסקה באמצעות מבטחשמיר שבשליטתו - מה שיוסיף עוד קומה לפירמידה של יורוקום. נזכיר, כי לפי חוק הריכוזיות יש לקפל שכבה בפירמידה של יורוקום, ואילו אם שמיר יקנה את השליטה בחברה יהיה צורך לבצע קיפול של שתי שכבות בפירמידה.
בנוסף, ל"גלובס" נודע כי לדיסקונט הגיעו פניות רבות של גופים מקומיים וזרים שמתעניינים בקבוצת החברות ובכוונת הבנק לבדוק את כל האלטרנטיבות שלפניו.
ליורוקום תקשורת חוב של כ-1.5 מיליארד שקל (כולל חוב של החברות-בנות והחוב של יורוקום נדל"ן). סיידוף מציע במסגרת העסקה הזרמה של 360 מיליון שקל ליורוקום תקשורת שתשמש כפירעון לחוב של הבנקים. במקביל יימחק לבנקים חוב בסדר גודל של כ-400 מיליון שקל. בכך יישאר ביורוקום תקשורת חוב של 750 מיליון שקל, שאמור להיפרס ולהיפרע בתוכנית מימושים שתגובש עם הבנקים ושפרטיה עדיין לא ברורים. אלוביץ' עצמו אמור להישאר עם החזקת מיעוט של 10%-20%, כאשר כל הכנסה שהחזקות אלו יניבו לו תשמש כפירעון לבנקים.