גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה "זה" יעלה לנו?

כל הציטוטים נשמעים טוב - אבל נשארו עוד כמה שאלות שצריכות לקבל תשובה

בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר

1. המסמך הלקוני שהגיע הבוקר (ד') ממשרד האוצר נשמע חגיגי, היסטורי ומבטיח: "תם עידן המונופול". כל המצוטטים המכובדים נשמעים טוב. כמו תמיד. שר האוצר, משה כחלון: "לאזרחי ישראל מגיע משק חשמל תחרותי, חדשני ובמחירים הוגנים - וזה מה שהם מקבלים היום".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "השגנו רפורמה היסטורית במשק החשמל". שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, חתן השמחה: "יישום ההסכמות והוצאתה לפועל של הרפורמה יבטיחו את הגברת התחרות בייצור, הרחבת ההשקעות ברשת החלוקה וההולכה..". אודי אדירי, השושבין, מנכ"ל האנרגיה, מבטיח "משק אנרגיה מבוסס על ייצור מתקדם בטכנולוגיות נקיות, רשת חשמל אמינה ושירות מיטבי לצרכן". החברים החרוצים ישבו בדיונים, במשרדי דירקטוריון חברת החשמל בתל-אביב, וסיימו את הפגישה רק בשעה 5:30 לפנות בוקר. לא ינום ולא ישן שומר ישראל?

2. הבעיה היא שזהו זה. חוץ מסדרה של מילים מבטיחות אין שום דבר רשמי. במקביל יש מידע של כתבי אנרגיה ("גלובס", היום). לכאורה הכול טוב. כל מה שחלמו ולא הצליחו אף פעם: מונופול פחות אימתני, פחות תחנות כוח, פחות עובדים יקרים שעבודתם התייתרה לפני שני עשורים, והעיקר - הוצאת ניהול מערכת החשמל הארצית מהידיים ומהאינטרסים הצרים של מנהלי ועובדי חח"י.

3. כמה שאלות על כסף ומחיר - שכולנו נשלם אותו, גם בתעריפי החשמל.

א. לא חשוב כמה עובדים ייפרדו - אם זה יהיה 1,800, 2,800, או אולי 3,000 (תלוי עם מי מדברים), ברור שאלה אירועים לאורך זמן, הרי מדברים על הליך רפורמה של 8 שנים. מה שמעלה חשש שכל אלה שיגיעו לגיל פרישה רשמי במהלך השנים הללו - ויש הרבה כאלה - ייחשבו אוטומטית כמי שנפרדו מהחברה בגלל או בזכות הרפורמה; ועל הדרך גם יזכו בהטבות כאילו היו "מפוטרים". כמה ז-ה יעלה?

ב. כל מפוטר, יהיו כמה שיהיו, יקבלו כמה שיקבלו, פיצויי פיטורים מוגדלים, תוספות פנסיוניות וגם עוד תוספות פה ושם שכבר מדובר בהן ועוד ידובר. אם חח"י תפטר במסגרת הרפורמה עובדים בגילאי 40-50 - בהחלט מגיע להם פיצוי הולם ומכובד שיאפשר להם להשתלב בעבודה אחרת, למרות שצפוי שזה כנראה יקרה מהר מאוד בחברות העסקיות שמפעילות ועוד יפעילו תחנות כוח פרטיות עסקיות.

מתעוררות שאלות: החברה והעובדים דרשו ועומדים על זה שמפוטרים, בדרך-כלל גברים מגיל מסוים (55? 60?) יקבלו פנסיית גישור - כלומר, כיסוי חודשי כמו-פנסיוני עד למועד כניסת הפנסיה הרשמית של העובד לתוקף. נוכח העובדה שהפנסיה של עובדי חברת החשמל נחשבת מכובדת במיוחד, ואפילו עולה בדרגות בכל שנתיים (עד לפני כמה שנים גם אלמנת פנסיונר הייתה 'עולה' בדרגות בכל שנתיים), נשאלת השאלה: כמה ז-ה יעלה?

ג. העובדים, כלומר מעל 10,000 עובדים קבועים שיישארו בחברה אחרי שהעוזבים יעזבו (במהלך 8 שנים, כאמור), יקבלו מענק-הסכמה של 30 אלף שקל לכל עובד. עוד אלפי העובדים הזמניים יקבלו מענק של 10,000 שקלים. שאלה: למה עובד שנשאר בעבודתו, בדרגתו, בתנאי ההעסקה הטובים שלו (חברת החשמל היא ממקומות התעסוקה המבוקשים במיוחד במשק) ובמכלול ההטבות שלו צריך לקבל "מענק"? על מה בדיוק המענק? על זה שהחברים שלו פורשים? כמה ז-ה יעלה?

ד. עוד סעיף בהסכם מדבר על תוספות פנסיוניות לכל אלה שיישארו בחברה. גם כאן מתנהלת תעשיית מספרים מתוכננת, כל צד והאינטרסים שלו. ההסתדרות מעלה את המחיר כדי להאדיר את מעמדה בעיני הוועדים הגדולים, האוצר מפחית סכומים כי הוא חושש מהתנפלות הציבור. מדברים על תוספת של 1,900, 1,800, 1,700 וגם 2,000 שקל לכל עובד שיישאר בחברה.

שאלה ראשונה: למה? למה עובד שנשאר בחברה, במשכורת ובתנאים, צריך לקבל תוספת פנסיונית? שאלה שנייה: כמה ז-ה יעלה?

5. כמה ז-ה יעלה? וכמה ז-ה יעלה? כמה מיליארדים הולכים כחלון ושטייניץ לשפוך על הרפורמה הזו? כמה מיליארדים מכיסי הציבור תאשר הממשלה להוציא רק כדי לשמור על יחסים קואליציוניים? הערכות: לאורך השנים זה יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים, לא כולל ההכנסות מהמכירה של תחנות הכוח ונכסי הנדל"ן שייכנסו כולם לקופת החברה.

6. בדיחה: מספרים בגאווה שבמסגרת הרפורמה תעביר חברת החשמל למדינה שטחים פנויים באשקלון ובאשדוד. הנה סיפורה המושחת של קרקע אחת באשדוד. ב-1993 נפתח משא ומתן בין חברת החשמל ל'תעשיית רוגוזין ישראל', חברה בורסאית, לרכישה של קרקע באשדוד בסכום של 18 מיליון דולר. זמן מה אחרי, רכש איש העסקים עזרא הראל ז"ל את השליטה בחברה והתקשר עם השופט לשעבר דן כהן, אז עורך דין מוכר ומקושר וגם דירקטור בחברת החשמל.

בשלב כלשהו סוכמה עסקת שוחד בין הראל לדן כהן. כהן, תמורת שוחד שקיבל מהראל, דחף בכוח את ההנהלה והדירקטוריון של חברת החשמל לרכוש את הקרקע, שאיכשהו קיבלה תוך שנה מחיר לגמרי חדש: 62.5 מיליון דולר. בסוף 1995 הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז על סיכום: החברה תרכוש את הקרקע במחיר שנקבע כדי "להוות רזרבה קרקעית ההכרחית להתפתחות חברת החשמל".

לידיעת כחלון ושטייניץ: הקרקע הזו הייתה אז ונותרה עד היום - ריקה ומרוקנת. סביר להניח שהציבור כבר מזמן שילם על הרכישה הזו בתעריף החשמל שלו - ועכשיו, ברפורמה שאתם מתגאים בה - הציבור ישלם עליה שוב. כי חברת החשמל הרי לא תיתן למדינה את הקרקע בחינם. אז שילמנו אז ונשלם שוב - כמה ז-ה יעלה?

7. רפורמה או מריחה? שני המובילים - משה כחלון ואבי ניסנקורן - הם שותפים קואליציוניים בהסתדרות. שניהם, למרות שמנכ"ל האוצר באב"ד הוא שהוביל את הפנייה לבג"ץ, לא רוצים להגיע למצב בו בג"ץ יפעל על-פי החוק והצדק, יתייחס לעובדי מונופולים כאילו הם מונופולים, ויגביל את כוחם ויכולתם להשבית את כל המשק - רק כדי למנוע החלשת מונופולים ושינויים מבניים שהם לטובת הציבור הרחב כולו.

8. בבוא ה"רפורמה" הזו לממשלה ולכנסת, מן הראוי לדרוש ולקבל חשבון מלא. כמה זה יעלה? כמה תזרים המדינה מכספי הציבור? בכמה יעלה תעריף החשמל ולאורך כמה שנים?.

עוד כתבות

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו