גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה "זה" יעלה לנו?

כל הציטוטים נשמעים טוב - אבל נשארו עוד כמה שאלות שצריכות לקבל תשובה

בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר

1. המסמך הלקוני שהגיע הבוקר (ד') ממשרד האוצר נשמע חגיגי, היסטורי ומבטיח: "תם עידן המונופול". כל המצוטטים המכובדים נשמעים טוב. כמו תמיד. שר האוצר, משה כחלון: "לאזרחי ישראל מגיע משק חשמל תחרותי, חדשני ובמחירים הוגנים - וזה מה שהם מקבלים היום".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "השגנו רפורמה היסטורית במשק החשמל". שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, חתן השמחה: "יישום ההסכמות והוצאתה לפועל של הרפורמה יבטיחו את הגברת התחרות בייצור, הרחבת ההשקעות ברשת החלוקה וההולכה..". אודי אדירי, השושבין, מנכ"ל האנרגיה, מבטיח "משק אנרגיה מבוסס על ייצור מתקדם בטכנולוגיות נקיות, רשת חשמל אמינה ושירות מיטבי לצרכן". החברים החרוצים ישבו בדיונים, במשרדי דירקטוריון חברת החשמל בתל-אביב, וסיימו את הפגישה רק בשעה 5:30 לפנות בוקר. לא ינום ולא ישן שומר ישראל?

2. הבעיה היא שזהו זה. חוץ מסדרה של מילים מבטיחות אין שום דבר רשמי. במקביל יש מידע של כתבי אנרגיה ("גלובס", היום). לכאורה הכול טוב. כל מה שחלמו ולא הצליחו אף פעם: מונופול פחות אימתני, פחות תחנות כוח, פחות עובדים יקרים שעבודתם התייתרה לפני שני עשורים, והעיקר - הוצאת ניהול מערכת החשמל הארצית מהידיים ומהאינטרסים הצרים של מנהלי ועובדי חח"י.

3. כמה שאלות על כסף ומחיר - שכולנו נשלם אותו, גם בתעריפי החשמל.

א. לא חשוב כמה עובדים ייפרדו - אם זה יהיה 1,800, 2,800, או אולי 3,000 (תלוי עם מי מדברים), ברור שאלה אירועים לאורך זמן, הרי מדברים על הליך רפורמה של 8 שנים. מה שמעלה חשש שכל אלה שיגיעו לגיל פרישה רשמי במהלך השנים הללו - ויש הרבה כאלה - ייחשבו אוטומטית כמי שנפרדו מהחברה בגלל או בזכות הרפורמה; ועל הדרך גם יזכו בהטבות כאילו היו "מפוטרים". כמה ז-ה יעלה?

ב. כל מפוטר, יהיו כמה שיהיו, יקבלו כמה שיקבלו, פיצויי פיטורים מוגדלים, תוספות פנסיוניות וגם עוד תוספות פה ושם שכבר מדובר בהן ועוד ידובר. אם חח"י תפטר במסגרת הרפורמה עובדים בגילאי 40-50 - בהחלט מגיע להם פיצוי הולם ומכובד שיאפשר להם להשתלב בעבודה אחרת, למרות שצפוי שזה כנראה יקרה מהר מאוד בחברות העסקיות שמפעילות ועוד יפעילו תחנות כוח פרטיות עסקיות.

מתעוררות שאלות: החברה והעובדים דרשו ועומדים על זה שמפוטרים, בדרך-כלל גברים מגיל מסוים (55? 60?) יקבלו פנסיית גישור - כלומר, כיסוי חודשי כמו-פנסיוני עד למועד כניסת הפנסיה הרשמית של העובד לתוקף. נוכח העובדה שהפנסיה של עובדי חברת החשמל נחשבת מכובדת במיוחד, ואפילו עולה בדרגות בכל שנתיים (עד לפני כמה שנים גם אלמנת פנסיונר הייתה 'עולה' בדרגות בכל שנתיים), נשאלת השאלה: כמה ז-ה יעלה?

ג. העובדים, כלומר מעל 10,000 עובדים קבועים שיישארו בחברה אחרי שהעוזבים יעזבו (במהלך 8 שנים, כאמור), יקבלו מענק-הסכמה של 30 אלף שקל לכל עובד. עוד אלפי העובדים הזמניים יקבלו מענק של 10,000 שקלים. שאלה: למה עובד שנשאר בעבודתו, בדרגתו, בתנאי ההעסקה הטובים שלו (חברת החשמל היא ממקומות התעסוקה המבוקשים במיוחד במשק) ובמכלול ההטבות שלו צריך לקבל "מענק"? על מה בדיוק המענק? על זה שהחברים שלו פורשים? כמה ז-ה יעלה?

ד. עוד סעיף בהסכם מדבר על תוספות פנסיוניות לכל אלה שיישארו בחברה. גם כאן מתנהלת תעשיית מספרים מתוכננת, כל צד והאינטרסים שלו. ההסתדרות מעלה את המחיר כדי להאדיר את מעמדה בעיני הוועדים הגדולים, האוצר מפחית סכומים כי הוא חושש מהתנפלות הציבור. מדברים על תוספת של 1,900, 1,800, 1,700 וגם 2,000 שקל לכל עובד שיישאר בחברה.

שאלה ראשונה: למה? למה עובד שנשאר בחברה, במשכורת ובתנאים, צריך לקבל תוספת פנסיונית? שאלה שנייה: כמה ז-ה יעלה?

5. כמה ז-ה יעלה? וכמה ז-ה יעלה? כמה מיליארדים הולכים כחלון ושטייניץ לשפוך על הרפורמה הזו? כמה מיליארדים מכיסי הציבור תאשר הממשלה להוציא רק כדי לשמור על יחסים קואליציוניים? הערכות: לאורך השנים זה יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים, לא כולל ההכנסות מהמכירה של תחנות הכוח ונכסי הנדל"ן שייכנסו כולם לקופת החברה.

6. בדיחה: מספרים בגאווה שבמסגרת הרפורמה תעביר חברת החשמל למדינה שטחים פנויים באשקלון ובאשדוד. הנה סיפורה המושחת של קרקע אחת באשדוד. ב-1993 נפתח משא ומתן בין חברת החשמל ל'תעשיית רוגוזין ישראל', חברה בורסאית, לרכישה של קרקע באשדוד בסכום של 18 מיליון דולר. זמן מה אחרי, רכש איש העסקים עזרא הראל ז"ל את השליטה בחברה והתקשר עם השופט לשעבר דן כהן, אז עורך דין מוכר ומקושר וגם דירקטור בחברת החשמל.

בשלב כלשהו סוכמה עסקת שוחד בין הראל לדן כהן. כהן, תמורת שוחד שקיבל מהראל, דחף בכוח את ההנהלה והדירקטוריון של חברת החשמל לרכוש את הקרקע, שאיכשהו קיבלה תוך שנה מחיר לגמרי חדש: 62.5 מיליון דולר. בסוף 1995 הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז על סיכום: החברה תרכוש את הקרקע במחיר שנקבע כדי "להוות רזרבה קרקעית ההכרחית להתפתחות חברת החשמל".

לידיעת כחלון ושטייניץ: הקרקע הזו הייתה אז ונותרה עד היום - ריקה ומרוקנת. סביר להניח שהציבור כבר מזמן שילם על הרכישה הזו בתעריף החשמל שלו - ועכשיו, ברפורמה שאתם מתגאים בה - הציבור ישלם עליה שוב. כי חברת החשמל הרי לא תיתן למדינה את הקרקע בחינם. אז שילמנו אז ונשלם שוב - כמה ז-ה יעלה?

7. רפורמה או מריחה? שני המובילים - משה כחלון ואבי ניסנקורן - הם שותפים קואליציוניים בהסתדרות. שניהם, למרות שמנכ"ל האוצר באב"ד הוא שהוביל את הפנייה לבג"ץ, לא רוצים להגיע למצב בו בג"ץ יפעל על-פי החוק והצדק, יתייחס לעובדי מונופולים כאילו הם מונופולים, ויגביל את כוחם ויכולתם להשבית את כל המשק - רק כדי למנוע החלשת מונופולים ושינויים מבניים שהם לטובת הציבור הרחב כולו.

8. בבוא ה"רפורמה" הזו לממשלה ולכנסת, מן הראוי לדרוש ולקבל חשבון מלא. כמה זה יעלה? כמה תזרים המדינה מכספי הציבור? בכמה יעלה תעריף החשמל ולאורך כמה שנים?.

עוד כתבות

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה, ארגון פרו־איראני מקומי בונה אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכב מסין

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

זו תהיה הטעות הכי גדולה לתיק ההשקעות שלכם

בין המתיחות הגאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ