גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה "זה" יעלה לנו?

כל הציטוטים נשמעים טוב - אבל נשארו עוד כמה שאלות שצריכות לקבל תשובה

בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר

1. המסמך הלקוני שהגיע הבוקר (ד') ממשרד האוצר נשמע חגיגי, היסטורי ומבטיח: "תם עידן המונופול". כל המצוטטים המכובדים נשמעים טוב. כמו תמיד. שר האוצר, משה כחלון: "לאזרחי ישראל מגיע משק חשמל תחרותי, חדשני ובמחירים הוגנים - וזה מה שהם מקבלים היום".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "השגנו רפורמה היסטורית במשק החשמל". שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, חתן השמחה: "יישום ההסכמות והוצאתה לפועל של הרפורמה יבטיחו את הגברת התחרות בייצור, הרחבת ההשקעות ברשת החלוקה וההולכה..". אודי אדירי, השושבין, מנכ"ל האנרגיה, מבטיח "משק אנרגיה מבוסס על ייצור מתקדם בטכנולוגיות נקיות, רשת חשמל אמינה ושירות מיטבי לצרכן". החברים החרוצים ישבו בדיונים, במשרדי דירקטוריון חברת החשמל בתל-אביב, וסיימו את הפגישה רק בשעה 5:30 לפנות בוקר. לא ינום ולא ישן שומר ישראל?

2. הבעיה היא שזהו זה. חוץ מסדרה של מילים מבטיחות אין שום דבר רשמי. במקביל יש מידע של כתבי אנרגיה ("גלובס", היום). לכאורה הכול טוב. כל מה שחלמו ולא הצליחו אף פעם: מונופול פחות אימתני, פחות תחנות כוח, פחות עובדים יקרים שעבודתם התייתרה לפני שני עשורים, והעיקר - הוצאת ניהול מערכת החשמל הארצית מהידיים ומהאינטרסים הצרים של מנהלי ועובדי חח"י.

3. כמה שאלות על כסף ומחיר - שכולנו נשלם אותו, גם בתעריפי החשמל.

א. לא חשוב כמה עובדים ייפרדו - אם זה יהיה 1,800, 2,800, או אולי 3,000 (תלוי עם מי מדברים), ברור שאלה אירועים לאורך זמן, הרי מדברים על הליך רפורמה של 8 שנים. מה שמעלה חשש שכל אלה שיגיעו לגיל פרישה רשמי במהלך השנים הללו - ויש הרבה כאלה - ייחשבו אוטומטית כמי שנפרדו מהחברה בגלל או בזכות הרפורמה; ועל הדרך גם יזכו בהטבות כאילו היו "מפוטרים". כמה ז-ה יעלה?

ב. כל מפוטר, יהיו כמה שיהיו, יקבלו כמה שיקבלו, פיצויי פיטורים מוגדלים, תוספות פנסיוניות וגם עוד תוספות פה ושם שכבר מדובר בהן ועוד ידובר. אם חח"י תפטר במסגרת הרפורמה עובדים בגילאי 40-50 - בהחלט מגיע להם פיצוי הולם ומכובד שיאפשר להם להשתלב בעבודה אחרת, למרות שצפוי שזה כנראה יקרה מהר מאוד בחברות העסקיות שמפעילות ועוד יפעילו תחנות כוח פרטיות עסקיות.

מתעוררות שאלות: החברה והעובדים דרשו ועומדים על זה שמפוטרים, בדרך-כלל גברים מגיל מסוים (55? 60?) יקבלו פנסיית גישור - כלומר, כיסוי חודשי כמו-פנסיוני עד למועד כניסת הפנסיה הרשמית של העובד לתוקף. נוכח העובדה שהפנסיה של עובדי חברת החשמל נחשבת מכובדת במיוחד, ואפילו עולה בדרגות בכל שנתיים (עד לפני כמה שנים גם אלמנת פנסיונר הייתה 'עולה' בדרגות בכל שנתיים), נשאלת השאלה: כמה ז-ה יעלה?

ג. העובדים, כלומר מעל 10,000 עובדים קבועים שיישארו בחברה אחרי שהעוזבים יעזבו (במהלך 8 שנים, כאמור), יקבלו מענק-הסכמה של 30 אלף שקל לכל עובד. עוד אלפי העובדים הזמניים יקבלו מענק של 10,000 שקלים. שאלה: למה עובד שנשאר בעבודתו, בדרגתו, בתנאי ההעסקה הטובים שלו (חברת החשמל היא ממקומות התעסוקה המבוקשים במיוחד במשק) ובמכלול ההטבות שלו צריך לקבל "מענק"? על מה בדיוק המענק? על זה שהחברים שלו פורשים? כמה ז-ה יעלה?

ד. עוד סעיף בהסכם מדבר על תוספות פנסיוניות לכל אלה שיישארו בחברה. גם כאן מתנהלת תעשיית מספרים מתוכננת, כל צד והאינטרסים שלו. ההסתדרות מעלה את המחיר כדי להאדיר את מעמדה בעיני הוועדים הגדולים, האוצר מפחית סכומים כי הוא חושש מהתנפלות הציבור. מדברים על תוספת של 1,900, 1,800, 1,700 וגם 2,000 שקל לכל עובד שיישאר בחברה.

שאלה ראשונה: למה? למה עובד שנשאר בחברה, במשכורת ובתנאים, צריך לקבל תוספת פנסיונית? שאלה שנייה: כמה ז-ה יעלה?

5. כמה ז-ה יעלה? וכמה ז-ה יעלה? כמה מיליארדים הולכים כחלון ושטייניץ לשפוך על הרפורמה הזו? כמה מיליארדים מכיסי הציבור תאשר הממשלה להוציא רק כדי לשמור על יחסים קואליציוניים? הערכות: לאורך השנים זה יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים, לא כולל ההכנסות מהמכירה של תחנות הכוח ונכסי הנדל"ן שייכנסו כולם לקופת החברה.

6. בדיחה: מספרים בגאווה שבמסגרת הרפורמה תעביר חברת החשמל למדינה שטחים פנויים באשקלון ובאשדוד. הנה סיפורה המושחת של קרקע אחת באשדוד. ב-1993 נפתח משא ומתן בין חברת החשמל ל'תעשיית רוגוזין ישראל', חברה בורסאית, לרכישה של קרקע באשדוד בסכום של 18 מיליון דולר. זמן מה אחרי, רכש איש העסקים עזרא הראל ז"ל את השליטה בחברה והתקשר עם השופט לשעבר דן כהן, אז עורך דין מוכר ומקושר וגם דירקטור בחברת החשמל.

בשלב כלשהו סוכמה עסקת שוחד בין הראל לדן כהן. כהן, תמורת שוחד שקיבל מהראל, דחף בכוח את ההנהלה והדירקטוריון של חברת החשמל לרכוש את הקרקע, שאיכשהו קיבלה תוך שנה מחיר לגמרי חדש: 62.5 מיליון דולר. בסוף 1995 הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז על סיכום: החברה תרכוש את הקרקע במחיר שנקבע כדי "להוות רזרבה קרקעית ההכרחית להתפתחות חברת החשמל".

לידיעת כחלון ושטייניץ: הקרקע הזו הייתה אז ונותרה עד היום - ריקה ומרוקנת. סביר להניח שהציבור כבר מזמן שילם על הרכישה הזו בתעריף החשמל שלו - ועכשיו, ברפורמה שאתם מתגאים בה - הציבור ישלם עליה שוב. כי חברת החשמל הרי לא תיתן למדינה את הקרקע בחינם. אז שילמנו אז ונשלם שוב - כמה ז-ה יעלה?

7. רפורמה או מריחה? שני המובילים - משה כחלון ואבי ניסנקורן - הם שותפים קואליציוניים בהסתדרות. שניהם, למרות שמנכ"ל האוצר באב"ד הוא שהוביל את הפנייה לבג"ץ, לא רוצים להגיע למצב בו בג"ץ יפעל על-פי החוק והצדק, יתייחס לעובדי מונופולים כאילו הם מונופולים, ויגביל את כוחם ויכולתם להשבית את כל המשק - רק כדי למנוע החלשת מונופולים ושינויים מבניים שהם לטובת הציבור הרחב כולו.

8. בבוא ה"רפורמה" הזו לממשלה ולכנסת, מן הראוי לדרוש ולקבל חשבון מלא. כמה זה יעלה? כמה תזרים המדינה מכספי הציבור? בכמה יעלה תעריף החשמל ולאורך כמה שנים?.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער