גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה "זה" יעלה לנו?

כל הציטוטים נשמעים טוב - אבל נשארו עוד כמה שאלות שצריכות לקבל תשובה

בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר

1. המסמך הלקוני שהגיע הבוקר (ד') ממשרד האוצר נשמע חגיגי, היסטורי ומבטיח: "תם עידן המונופול". כל המצוטטים המכובדים נשמעים טוב. כמו תמיד. שר האוצר, משה כחלון: "לאזרחי ישראל מגיע משק חשמל תחרותי, חדשני ובמחירים הוגנים - וזה מה שהם מקבלים היום".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "השגנו רפורמה היסטורית במשק החשמל". שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, חתן השמחה: "יישום ההסכמות והוצאתה לפועל של הרפורמה יבטיחו את הגברת התחרות בייצור, הרחבת ההשקעות ברשת החלוקה וההולכה..". אודי אדירי, השושבין, מנכ"ל האנרגיה, מבטיח "משק אנרגיה מבוסס על ייצור מתקדם בטכנולוגיות נקיות, רשת חשמל אמינה ושירות מיטבי לצרכן". החברים החרוצים ישבו בדיונים, במשרדי דירקטוריון חברת החשמל בתל-אביב, וסיימו את הפגישה רק בשעה 5:30 לפנות בוקר. לא ינום ולא ישן שומר ישראל?

2. הבעיה היא שזהו זה. חוץ מסדרה של מילים מבטיחות אין שום דבר רשמי. במקביל יש מידע של כתבי אנרגיה ("גלובס", היום). לכאורה הכול טוב. כל מה שחלמו ולא הצליחו אף פעם: מונופול פחות אימתני, פחות תחנות כוח, פחות עובדים יקרים שעבודתם התייתרה לפני שני עשורים, והעיקר - הוצאת ניהול מערכת החשמל הארצית מהידיים ומהאינטרסים הצרים של מנהלי ועובדי חח"י.

3. כמה שאלות על כסף ומחיר - שכולנו נשלם אותו, גם בתעריפי החשמל.

א. לא חשוב כמה עובדים ייפרדו - אם זה יהיה 1,800, 2,800, או אולי 3,000 (תלוי עם מי מדברים), ברור שאלה אירועים לאורך זמן, הרי מדברים על הליך רפורמה של 8 שנים. מה שמעלה חשש שכל אלה שיגיעו לגיל פרישה רשמי במהלך השנים הללו - ויש הרבה כאלה - ייחשבו אוטומטית כמי שנפרדו מהחברה בגלל או בזכות הרפורמה; ועל הדרך גם יזכו בהטבות כאילו היו "מפוטרים". כמה ז-ה יעלה?

ב. כל מפוטר, יהיו כמה שיהיו, יקבלו כמה שיקבלו, פיצויי פיטורים מוגדלים, תוספות פנסיוניות וגם עוד תוספות פה ושם שכבר מדובר בהן ועוד ידובר. אם חח"י תפטר במסגרת הרפורמה עובדים בגילאי 40-50 - בהחלט מגיע להם פיצוי הולם ומכובד שיאפשר להם להשתלב בעבודה אחרת, למרות שצפוי שזה כנראה יקרה מהר מאוד בחברות העסקיות שמפעילות ועוד יפעילו תחנות כוח פרטיות עסקיות.

מתעוררות שאלות: החברה והעובדים דרשו ועומדים על זה שמפוטרים, בדרך-כלל גברים מגיל מסוים (55? 60?) יקבלו פנסיית גישור - כלומר, כיסוי חודשי כמו-פנסיוני עד למועד כניסת הפנסיה הרשמית של העובד לתוקף. נוכח העובדה שהפנסיה של עובדי חברת החשמל נחשבת מכובדת במיוחד, ואפילו עולה בדרגות בכל שנתיים (עד לפני כמה שנים גם אלמנת פנסיונר הייתה 'עולה' בדרגות בכל שנתיים), נשאלת השאלה: כמה ז-ה יעלה?

ג. העובדים, כלומר מעל 10,000 עובדים קבועים שיישארו בחברה אחרי שהעוזבים יעזבו (במהלך 8 שנים, כאמור), יקבלו מענק-הסכמה של 30 אלף שקל לכל עובד. עוד אלפי העובדים הזמניים יקבלו מענק של 10,000 שקלים. שאלה: למה עובד שנשאר בעבודתו, בדרגתו, בתנאי ההעסקה הטובים שלו (חברת החשמל היא ממקומות התעסוקה המבוקשים במיוחד במשק) ובמכלול ההטבות שלו צריך לקבל "מענק"? על מה בדיוק המענק? על זה שהחברים שלו פורשים? כמה ז-ה יעלה?

ד. עוד סעיף בהסכם מדבר על תוספות פנסיוניות לכל אלה שיישארו בחברה. גם כאן מתנהלת תעשיית מספרים מתוכננת, כל צד והאינטרסים שלו. ההסתדרות מעלה את המחיר כדי להאדיר את מעמדה בעיני הוועדים הגדולים, האוצר מפחית סכומים כי הוא חושש מהתנפלות הציבור. מדברים על תוספת של 1,900, 1,800, 1,700 וגם 2,000 שקל לכל עובד שיישאר בחברה.

שאלה ראשונה: למה? למה עובד שנשאר בחברה, במשכורת ובתנאים, צריך לקבל תוספת פנסיונית? שאלה שנייה: כמה ז-ה יעלה?

5. כמה ז-ה יעלה? וכמה ז-ה יעלה? כמה מיליארדים הולכים כחלון ושטייניץ לשפוך על הרפורמה הזו? כמה מיליארדים מכיסי הציבור תאשר הממשלה להוציא רק כדי לשמור על יחסים קואליציוניים? הערכות: לאורך השנים זה יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים, לא כולל ההכנסות מהמכירה של תחנות הכוח ונכסי הנדל"ן שייכנסו כולם לקופת החברה.

6. בדיחה: מספרים בגאווה שבמסגרת הרפורמה תעביר חברת החשמל למדינה שטחים פנויים באשקלון ובאשדוד. הנה סיפורה המושחת של קרקע אחת באשדוד. ב-1993 נפתח משא ומתן בין חברת החשמל ל'תעשיית רוגוזין ישראל', חברה בורסאית, לרכישה של קרקע באשדוד בסכום של 18 מיליון דולר. זמן מה אחרי, רכש איש העסקים עזרא הראל ז"ל את השליטה בחברה והתקשר עם השופט לשעבר דן כהן, אז עורך דין מוכר ומקושר וגם דירקטור בחברת החשמל.

בשלב כלשהו סוכמה עסקת שוחד בין הראל לדן כהן. כהן, תמורת שוחד שקיבל מהראל, דחף בכוח את ההנהלה והדירקטוריון של חברת החשמל לרכוש את הקרקע, שאיכשהו קיבלה תוך שנה מחיר לגמרי חדש: 62.5 מיליון דולר. בסוף 1995 הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז על סיכום: החברה תרכוש את הקרקע במחיר שנקבע כדי "להוות רזרבה קרקעית ההכרחית להתפתחות חברת החשמל".

לידיעת כחלון ושטייניץ: הקרקע הזו הייתה אז ונותרה עד היום - ריקה ומרוקנת. סביר להניח שהציבור כבר מזמן שילם על הרכישה הזו בתעריף החשמל שלו - ועכשיו, ברפורמה שאתם מתגאים בה - הציבור ישלם עליה שוב. כי חברת החשמל הרי לא תיתן למדינה את הקרקע בחינם. אז שילמנו אז ונשלם שוב - כמה ז-ה יעלה?

7. רפורמה או מריחה? שני המובילים - משה כחלון ואבי ניסנקורן - הם שותפים קואליציוניים בהסתדרות. שניהם, למרות שמנכ"ל האוצר באב"ד הוא שהוביל את הפנייה לבג"ץ, לא רוצים להגיע למצב בו בג"ץ יפעל על-פי החוק והצדק, יתייחס לעובדי מונופולים כאילו הם מונופולים, ויגביל את כוחם ויכולתם להשבית את כל המשק - רק כדי למנוע החלשת מונופולים ושינויים מבניים שהם לטובת הציבור הרחב כולו.

8. בבוא ה"רפורמה" הזו לממשלה ולכנסת, מן הראוי לדרוש ולקבל חשבון מלא. כמה זה יעלה? כמה תזרים המדינה מכספי הציבור? בכמה יעלה תעריף החשמל ולאורך כמה שנים?.

עוד כתבות

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ מעלה הילוך לסיפוח גרינלנד, ושולף איום חדש נגד מדינות נאט"ו

נשיא ארה"ב הודיע ברשת החברתית שלו כי יטיל מכס של 10% על שמונה מדינות נאט"ו החל מ-1 בפברואר עד שלא יגיעו "להסכם לרכישה כוללת של גרינלנד" ● טראמפ איים שב-1 יוני היקף המכס יקפוץ ל-25%

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות החובה בתקנון: מירי רגב שוב לא התייצבה לדיון בוועדת הכלכלה

תקנון הכנסת מחייב שרים בדיווח שנתי לוועדות, אך שרת התחבורה לא הופיעה גם לאחר שמונה ניסיונות תיאום ● לשתות טקילה עם ג'ורדן: מנהלת השיווק של אגדת הכדורסל הגיעה לישראל, ומגלה מה עומד מאחורי המותג Cincoro ● וגם: הסעיף שעיריית ת"א מוסיפה במכרזים להפעלת בתי קפה בנכסיה ● אירועים ומינויים

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

המניות שהפכו למנוע של ת"א – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל ההשקעות שמזהיר מפני האופטימיות בשווקים וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך" ● מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● הפערים המשמעותיים בין הבנקים השונים בריבית על הפיקדונות ● האם הגיע הזמן לצאת מ-S&P500? ● וגם: איך המעבר של הבורסה לשישי עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם?

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרים עזבו, בעלת הדירה התנגדה. למה ביהמ"ש קבע שלא הפרו חוזה?

נקבע כי שוכרים רשאים לעזוב את הדירה גם ללא שוכר חלופי, כאשר בעלת הנכס הכשילה את ניסיונם למצוא מחליף ● בריטיש איירווייס תפצה משפחה בכ־26 אלף שקל, לאחר שעקב ביטול טיסה נקלעו למסע בן תשעה ימים בחזרתם הביתה ● ביהמ"ש ביטל העברה של בני זוג, לאחר שההעברה בוצעה בסמוך לצו חדלות הפירעון ● 3 פסקי דין בשבוע 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה