גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגרילים עתידה של מדינה

בבחירות "כל קול קובע", וזה התברר שוב במלוא העוצמה השבוע בווירג'יניה, ארה"ב

קלפי בארה"ב / צילום: רויטרס
קלפי בארה"ב / צילום: רויטרס

הערב (שעון ישראל) עמדה ועדת הבחירות המרכזית של מדינת וירג'יניה, ליד עיר הבירה וושינגטון, להגריל את בית הנבחרים שלה.

לא, זו אינה מטאפורה. להגריל, פשוטו כמשמעו. פקידי הוועדה עמדו להכניס פתקים למכלי פלסטיק קטנים, שפעם היו משמשים סרטי צילום; לטלטל, לפתוח, ולשלוף פתק. אם על הפתק יופיע שמו של דיוויד יאנסי, בית הנבחרים של וירג'יניה יישאר בשליטת המפלגה הרפובליקאית; אם יופיע שמה של שלי סימונדס, 17 שנות המונופול הרפובליקאי יסתיימו.

זה כנראה לא יקרה הערב, מפני שברגע האחרון שלי סימונדס עתרה אל בית משפט מקומי לתקן "טעות טכנית גסה" של בית משפט אחר, לפסול פתק הצבעה אחד ויחיד של יאנסי, ולהעניק לה את מושב בית הנבחרים. על פתק אחד ויחיד יקום או ייפול בית הנבחרים של מדינה בת 8.5 מיליון תושבים.

ואף כי גורלו של מושב בבית נבחרים של מדינה אחת מ-50 אינו מעורר בדרך כלל עניין מחוץ לגבולות המדינה או מחוץ למחוז הבחירה שבו נמצא המושב, מעשה וירג'יניה זוכה עכשיו בתשומת לב יוצאת דופן בתקשורת האמריקאית. נובע ממנו שיעור באזרחות, היכול להילמד בעצם בכל חברה דמוקרטית. עניינו אלמנטרי לחלוטין: כל קול קובע.

ההתמודדות על מחוז הבחירה מס' 94, בעיר ניוז פורט בווירג'יניה, מאמת את העובדה החבוטה הזו.

וירג'יניה הסגולה

בשבעה בנובמבר היו בווירג'יניה בחירות כלליות. היא בחרה מושל חדש ואסיפה מחוקקת. הבחירות שם התפתחו למבחן מסקרן של דעת הקהל האמריקאית. זו הייתה הפעם הראשונה מאז בחירת דונלד טראמפ שמדינה שלמה הלכה לקלפיות.

וירג'יניה מאופיינת בעגה הפוליטית האמריקאית כ"מדינה סגולה", זאת אומרת מדינה המתנדנדת בין הדמוקרטים (הכחולים) לרפובליקאים (האדומים. קצת משעשע, בהתחשב בזה שהרפובליקאים הם מפלגת הימין).

וירג'יניה שייכת לדרום. בירתה ריצ'מונד הייתה מקום מושבה של ממשלת הקונפדרציה, שפרשה מארה"ב ב-1861, כדי להגן על מוסד העבדות. המרד התמוטט חמש שנים אחר כך. וירג'יניה חזרה הביתה, אבל הצביעה במשך מאה שנה נגד שיווי זכויות האזרח של השחורים.

עד 1964, הדרום הצביע כמעט כאיש אחד לטובת הדמוקרטים, זכר לאיבתם למפלגה הרפובליקאית שהנהיגה את הצפון במלחמת האזרחים. ב-1964, נשיא דמוקרטי דרומי, לינדון ג"ונסון ממדינת טקסס, הנהיג מאמץ הירואי בקונגרס לסיים אחת ולתמיד את ההפרדה הגזעית.

הדרום לא סלח לדמוקרטים, וערק בהמוניו אל הרפובליקאים. ההגמוניה הרפובליקאית בווירג'יניה נפלה לבסוף קורבן לדמוגרפיה המשתנה. הגירה מסיבית, פנימית וחיצונית, לצפון וירג'יניה, שינתה את מאזן הכוחות. הבאים זה מקרוב היו פחות אידיאולוגיים ויותר ליברלים מוותיקי המדינה.

בהדרגה, וירג'יניה חדלה להיות מונחת בכיסם של הרפובליקאים. היא התחילה לבחור סנאטורים דמוקרטיים ומושלים דמוקרטיים. האסיפה המחוקקת שלה, לעומת זאת, על שני בתיה (בית נבחרים וסנאט), נשארה בידי הרפובליקאים.

11,608 מול 11,607

בבחירות לנשיאות של השנה שעברה, וירג'יניה הייתה המדינה הדרומית היחידה שהצביעה לטובת הילארי קלינטון, בהפרש של חמישה אחוזים. אבל בהתקרב הבחירות למושל בתחילת החודש שעבר, סקרי דעת הקהל הראו מאבק צמוד עם נטייה גוברת לטובת הרפובליקאים.

יום הבחירות הפריך את הסקרים מעיקרם. לא זו בלבד שהמועמד הדמוקרטי כבש את כהונת המושל בסערה (בהפרש של 9%), אלא שהדמוקרטים מחקו כמעט לחלוטין את הרוב הרפובליקאי העצום בבית הנבחרים. ערב הבחירות, הרפובליקאים החזיקו 67 ממאה מושבי הבית, הדמוקרטים - רק 33. במוצאי יום הבחירות התברר שהרפובליקאים הפסידו לפחות 16 מושבים, והרוב שלהם כמעט נמחק.

כמעט. אבל הדמוקרטים דרשו ספירה חוזרת בכמה מחוזות בחירה עם רוב רפובליקאי קטנטן. המחוז מס' 94 בניוז פורט הניב מהפך, בהפרש של קול אחד. ב-20 בדצמבר הכריזה הכותרת הראשית ב-Daily Press, העיתון היומי של ניוז פורט, "11,608-11,607". למחרת החליט בית משפט מקומי להכשיר פתק הצבעה, שנפסל בספירה הקודמת בגלל מחיקות שנעשו עליו. הפתק הגדיל בקול אחד את התמיכה ברפובליקאי דיוויד יאנסי. תיקו השתרר אפוא במחוז ה-94.

לוועדת הבחירות המרכזית לא הייתה ברירה. היא הודיעה, כי ב-27 בדצמבר היא תכריע את גורל המחוז ה-94 בהטלת גורל. לא הייתה לה ברירה, מפני שזה לשון החוק בווירג'יניה: תיקו מצריך גורל.

בחירות הן בדרך כלל עניינן של מדינות אינדיבידואליות בארה"ב, לא של הממשלה הפדרלית. אין אפוא הסכמה כללית על גורלות. אבל יש עוד מדינות, המבכרות הטלת גורל על פני הצבעה חוזרת. בקולורדו למשל הסתיימו בחודש שעבר שש התמודדויות על כהונות מקומיות בהטלת גורל. צפון קרוליינה מטילה גורלות, ובלבד שבהצבעה השתתפו לא יותר מ-5,000 בוחרים. ההגבלה הזו מבטיחה שגורל לא יחרוץ בחירות לכהונות מרכזיות.

המנדט של 537 הקולות

זוכרים את נובמבר 2000? הפרש הניצחון בבחירות לנשיאות ארה"ב היה אז כל-כך קטן, ש-537 קולות במדינת פלורידה (מתוך שישה מיליון) עמדו להכריע את הכף לטובת ג"ורג" דאבליו בוש נגד אל גור. במשך חמישה שבועות היה גורל הנשיאות תלוי על בלימה, וההכרעה נפלה לבסוף בבית המשפט העליון.

לאמיתו של דבר אפשר להגיד על הבחירות של 2000 שהן הסתיימו בתיקו. ניצחון על יסוד 537 קולות בארץ של 350 מיליון שקול כנגד הטלת מטבע. אבל מה היה קורה אילו ההפרש בפלורידה היה של קול אחד ויחיד? או שלא היה כלל הפרש?

האם הפרש קטנטן, או סף-תיקו, או תיקו צריך להשפיע על התנהגות המנצח, או המנצחים? האם מותר, או רצוי, שהם ינהגו במנדט שלהם באותו האופן שהיה נוהג מנצח בהפרש גדול, או גדול מאוד? גו'רג' דאבליו בוש לא רק ניצח בהפרש מיקרוסקופי בפלורידה, אלא בעצם הפסיד במניין הקולות הכללי: אל גור קיבל חצי מיליון קולות יותר ממנו. זה לא הפריע לבוש להנהיג את אחד הממשלים הימניים האידיאולוגיים והנוקשים ביותר בתולדות ארה"ב, בלי רמז של פשרה או של פיוס.

בימים האלה עינינו צופות בנשיא, שהובס במניין הקולות הכללי: דונלד טראמפ קיבל שלושה מיליון קולות פחות מהילארי קלינטון. הוא נבחר לנשיא בזכות הפרשים קטנים מאוד - אם כי גדולים מ-537 - בשלוש מדינות מפתח. החוקיות של בחירתו כמובן אינה מוטלת בספק, אבל האומנם יש לו המנדט המוסרי לחולל מהפכה?

אנחנו יודעים שהרוב קובע, ובאוסף הקלישאות שלנו אנחנו מוצאים גם את זו המטעימה ש"רוב של קול אחד הוא רוב". עכשיו אפשר להוסיף, שגם רוב של הטלת גורל הוא רוב. הבבלים הקדמונים היו מטילים גורל כדי להחליט איזו עיר יכבשו למחרת. מי צריך להצביע, כאשר אפשר להטיל מטבע.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה האחד מגיע משוק התקשורת, השני בנקאי ותיק ושניהם יעמדו בראש אפליקציות תשלום מובילות ● איך עמית דדוש ואריק פרישמן ישפיעו על התשלום הדיגיטלי?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלה נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה