גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגרילים עתידה של מדינה

בבחירות "כל קול קובע", וזה התברר שוב במלוא העוצמה השבוע בווירג'יניה, ארה"ב

קלפי בארה"ב / צילום: רויטרס
קלפי בארה"ב / צילום: רויטרס

הערב (שעון ישראל) עמדה ועדת הבחירות המרכזית של מדינת וירג'יניה, ליד עיר הבירה וושינגטון, להגריל את בית הנבחרים שלה.

לא, זו אינה מטאפורה. להגריל, פשוטו כמשמעו. פקידי הוועדה עמדו להכניס פתקים למכלי פלסטיק קטנים, שפעם היו משמשים סרטי צילום; לטלטל, לפתוח, ולשלוף פתק. אם על הפתק יופיע שמו של דיוויד יאנסי, בית הנבחרים של וירג'יניה יישאר בשליטת המפלגה הרפובליקאית; אם יופיע שמה של שלי סימונדס, 17 שנות המונופול הרפובליקאי יסתיימו.

זה כנראה לא יקרה הערב, מפני שברגע האחרון שלי סימונדס עתרה אל בית משפט מקומי לתקן "טעות טכנית גסה" של בית משפט אחר, לפסול פתק הצבעה אחד ויחיד של יאנסי, ולהעניק לה את מושב בית הנבחרים. על פתק אחד ויחיד יקום או ייפול בית הנבחרים של מדינה בת 8.5 מיליון תושבים.

ואף כי גורלו של מושב בבית נבחרים של מדינה אחת מ-50 אינו מעורר בדרך כלל עניין מחוץ לגבולות המדינה או מחוץ למחוז הבחירה שבו נמצא המושב, מעשה וירג'יניה זוכה עכשיו בתשומת לב יוצאת דופן בתקשורת האמריקאית. נובע ממנו שיעור באזרחות, היכול להילמד בעצם בכל חברה דמוקרטית. עניינו אלמנטרי לחלוטין: כל קול קובע.

ההתמודדות על מחוז הבחירה מס' 94, בעיר ניוז פורט בווירג'יניה, מאמת את העובדה החבוטה הזו.

וירג'יניה הסגולה

בשבעה בנובמבר היו בווירג'יניה בחירות כלליות. היא בחרה מושל חדש ואסיפה מחוקקת. הבחירות שם התפתחו למבחן מסקרן של דעת הקהל האמריקאית. זו הייתה הפעם הראשונה מאז בחירת דונלד טראמפ שמדינה שלמה הלכה לקלפיות.

וירג'יניה מאופיינת בעגה הפוליטית האמריקאית כ"מדינה סגולה", זאת אומרת מדינה המתנדנדת בין הדמוקרטים (הכחולים) לרפובליקאים (האדומים. קצת משעשע, בהתחשב בזה שהרפובליקאים הם מפלגת הימין).

וירג'יניה שייכת לדרום. בירתה ריצ'מונד הייתה מקום מושבה של ממשלת הקונפדרציה, שפרשה מארה"ב ב-1861, כדי להגן על מוסד העבדות. המרד התמוטט חמש שנים אחר כך. וירג'יניה חזרה הביתה, אבל הצביעה במשך מאה שנה נגד שיווי זכויות האזרח של השחורים.

עד 1964, הדרום הצביע כמעט כאיש אחד לטובת הדמוקרטים, זכר לאיבתם למפלגה הרפובליקאית שהנהיגה את הצפון במלחמת האזרחים. ב-1964, נשיא דמוקרטי דרומי, לינדון ג"ונסון ממדינת טקסס, הנהיג מאמץ הירואי בקונגרס לסיים אחת ולתמיד את ההפרדה הגזעית.

הדרום לא סלח לדמוקרטים, וערק בהמוניו אל הרפובליקאים. ההגמוניה הרפובליקאית בווירג'יניה נפלה לבסוף קורבן לדמוגרפיה המשתנה. הגירה מסיבית, פנימית וחיצונית, לצפון וירג'יניה, שינתה את מאזן הכוחות. הבאים זה מקרוב היו פחות אידיאולוגיים ויותר ליברלים מוותיקי המדינה.

בהדרגה, וירג'יניה חדלה להיות מונחת בכיסם של הרפובליקאים. היא התחילה לבחור סנאטורים דמוקרטיים ומושלים דמוקרטיים. האסיפה המחוקקת שלה, לעומת זאת, על שני בתיה (בית נבחרים וסנאט), נשארה בידי הרפובליקאים.

11,608 מול 11,607

בבחירות לנשיאות של השנה שעברה, וירג'יניה הייתה המדינה הדרומית היחידה שהצביעה לטובת הילארי קלינטון, בהפרש של חמישה אחוזים. אבל בהתקרב הבחירות למושל בתחילת החודש שעבר, סקרי דעת הקהל הראו מאבק צמוד עם נטייה גוברת לטובת הרפובליקאים.

יום הבחירות הפריך את הסקרים מעיקרם. לא זו בלבד שהמועמד הדמוקרטי כבש את כהונת המושל בסערה (בהפרש של 9%), אלא שהדמוקרטים מחקו כמעט לחלוטין את הרוב הרפובליקאי העצום בבית הנבחרים. ערב הבחירות, הרפובליקאים החזיקו 67 ממאה מושבי הבית, הדמוקרטים - רק 33. במוצאי יום הבחירות התברר שהרפובליקאים הפסידו לפחות 16 מושבים, והרוב שלהם כמעט נמחק.

כמעט. אבל הדמוקרטים דרשו ספירה חוזרת בכמה מחוזות בחירה עם רוב רפובליקאי קטנטן. המחוז מס' 94 בניוז פורט הניב מהפך, בהפרש של קול אחד. ב-20 בדצמבר הכריזה הכותרת הראשית ב-Daily Press, העיתון היומי של ניוז פורט, "11,608-11,607". למחרת החליט בית משפט מקומי להכשיר פתק הצבעה, שנפסל בספירה הקודמת בגלל מחיקות שנעשו עליו. הפתק הגדיל בקול אחד את התמיכה ברפובליקאי דיוויד יאנסי. תיקו השתרר אפוא במחוז ה-94.

לוועדת הבחירות המרכזית לא הייתה ברירה. היא הודיעה, כי ב-27 בדצמבר היא תכריע את גורל המחוז ה-94 בהטלת גורל. לא הייתה לה ברירה, מפני שזה לשון החוק בווירג'יניה: תיקו מצריך גורל.

בחירות הן בדרך כלל עניינן של מדינות אינדיבידואליות בארה"ב, לא של הממשלה הפדרלית. אין אפוא הסכמה כללית על גורלות. אבל יש עוד מדינות, המבכרות הטלת גורל על פני הצבעה חוזרת. בקולורדו למשל הסתיימו בחודש שעבר שש התמודדויות על כהונות מקומיות בהטלת גורל. צפון קרוליינה מטילה גורלות, ובלבד שבהצבעה השתתפו לא יותר מ-5,000 בוחרים. ההגבלה הזו מבטיחה שגורל לא יחרוץ בחירות לכהונות מרכזיות.

המנדט של 537 הקולות

זוכרים את נובמבר 2000? הפרש הניצחון בבחירות לנשיאות ארה"ב היה אז כל-כך קטן, ש-537 קולות במדינת פלורידה (מתוך שישה מיליון) עמדו להכריע את הכף לטובת ג"ורג" דאבליו בוש נגד אל גור. במשך חמישה שבועות היה גורל הנשיאות תלוי על בלימה, וההכרעה נפלה לבסוף בבית המשפט העליון.

לאמיתו של דבר אפשר להגיד על הבחירות של 2000 שהן הסתיימו בתיקו. ניצחון על יסוד 537 קולות בארץ של 350 מיליון שקול כנגד הטלת מטבע. אבל מה היה קורה אילו ההפרש בפלורידה היה של קול אחד ויחיד? או שלא היה כלל הפרש?

האם הפרש קטנטן, או סף-תיקו, או תיקו צריך להשפיע על התנהגות המנצח, או המנצחים? האם מותר, או רצוי, שהם ינהגו במנדט שלהם באותו האופן שהיה נוהג מנצח בהפרש גדול, או גדול מאוד? גו'רג' דאבליו בוש לא רק ניצח בהפרש מיקרוסקופי בפלורידה, אלא בעצם הפסיד במניין הקולות הכללי: אל גור קיבל חצי מיליון קולות יותר ממנו. זה לא הפריע לבוש להנהיג את אחד הממשלים הימניים האידיאולוגיים והנוקשים ביותר בתולדות ארה"ב, בלי רמז של פשרה או של פיוס.

בימים האלה עינינו צופות בנשיא, שהובס במניין הקולות הכללי: דונלד טראמפ קיבל שלושה מיליון קולות פחות מהילארי קלינטון. הוא נבחר לנשיא בזכות הפרשים קטנים מאוד - אם כי גדולים מ-537 - בשלוש מדינות מפתח. החוקיות של בחירתו כמובן אינה מוטלת בספק, אבל האומנם יש לו המנדט המוסרי לחולל מהפכה?

אנחנו יודעים שהרוב קובע, ובאוסף הקלישאות שלנו אנחנו מוצאים גם את זו המטעימה ש"רוב של קול אחד הוא רוב". עכשיו אפשר להוסיף, שגם רוב של הטלת גורל הוא רוב. הבבלים הקדמונים היו מטילים גורל כדי להחליט איזו עיר יכבשו למחרת. מי צריך להצביע, כאשר אפשר להטיל מטבע.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה העדיפו את מדינות המפרץ על פני ישראל - עכשיו המציאות מתפוצצת להן בפנים

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות באירופה; מחירי הנפט ממשיכים לטפס

בורסת פרנקפורט יורד בכ-2% ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● מחירי הנפט ממשיכים לעלות אחרי הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז ● וול סטריט הגיבה יחסית במתינות למבצע הצבאי נגד איראן, מניות הטכנולוגיה התאוששו ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קפצו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין התאושש ונסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

כוחות צה''ל בדרום לבנון, ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל נכנס קרקעית ללבנון; דיווחים על תקיפת אתר הגרעין בנתנז

צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • בלילה - מטח נרחב מאיראן לעבר ישראל: אין נפגעים בנפש, רסיסים נפלו במרכז • כל העדכונים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"