גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טור פרידה

איך פספסנו את דוד לוי, ומי ירוויח מעובדים זרים בהייטק

אורלי לוי-אבקסיס / צילום: פלאש 90
אורלי לוי-אבקסיס / צילום: פלאש 90

הפוסט האישי והמרגש שפרסמה בימים האחרונים חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס לרגל יום הולדתו ה-80 של אביה, הוא זמן טוב לחשבון נפש. לא רק על היחס ללוי, אלא על החברה הישראלית כולה שגם בשנת 2018 הבאה עלינו לטובה רואה בדמות המזרחי משהו לצחוק עליו. חברה שעדיין מקדשת את הכוח ועורגת לאליטה ישנה של נסיכים - אם לא נתניהו אז גנץ, אם לא גנץ אז הנדל.

זה זמן טוב לחשבון נפש גם עבור בני עדתי, יוצאי צפון אפריקה, שהעדיפו את הירושלמי הנהנתן מרחביה שהתחנך באמריקה, על פני העולה ממרוקו שהגיע לבית שאן ונלחם על הזכויות של פועלי הבניין בשנות השישים. האיש שהיה לחוטב העצים ושואב המים של קיבוצי האזור, כשעבד בייעור הגלבוע ובחפירת תעלות עבור מקורות, מי שנשפט ל-12 ימי מחבוש לאחר שעקר דלת בלשכת העבודה אחרי תקופה של אבטלה מרה, היחיד בממשלה שהתריע מפני הטבח בסברה ושתילה עוד לפני שהפלנגות נכנסו למחנות. לוי יכול היה להיות המנהיג המרשים והאותנטי ביותר של תנועת הליכוד אחרי עידן מנחם בגין - במקום זה בחרו חבריה בעידן קיסריה, הסיגרים והשמפניות.

האינטליגנציה של לוי, נועם ההליכות, היושרה והמתינות בכל מה שקשור לזירה הלבנונית (מול הפלסטינים הוא נחשב דווקא ניצי יותר), נמחקו כלא היו. נמחקו כי היה מי שדאג לצרוב אותו בתודעה כמזרחי הנעלב, המקופח, המזגזג, הדמגוג, רודף כבוד גם כשלא מגיע לו. כזה הוא המזרחי על המרקע גם כמה עשורים מאוחר יותר: עממי, חם מזג, איש משפחה, לעתים קרובות גם עילג, ככה בשביל הבונוס. תמצאו אותו בתפקיד המוסכניק, הסבתא שמעמידה סירים, הטכנאי שמבקש קפה, או הפוליטיקאי הטמבל מנתניה (כי בנתניה יש יותר טמבלים, ברור). את האשכנזי תמצאו בתפקיד הרופא, הבנקאי, או כמובן: ראש הממשלה.

אם יש משהו מנחם בעוול הפרטי-לאומי של דוד לוי, זו בתו הפרטית-לאומית, אורלי לוי. ההתרפקות שלה על דמות האבא, זה שלא ממש הכרנו, חידדה את גודל הפספוס, גם בלי לומר מילה על עצם הפספוס. לוי התגלתה כבת לתפארת, ועתה נותר לקוות שגם הקריירה הפוליטית שלה תהיה כזו (בטח אחרי ההתנתקות שלה מ"ישראל ביתנו" והריקבון שמלווה את המפלגה הזו). אורלי היא לא רק התיקון בתודעה, היא גם התקווה שמשהו בכל זאת עוד עשוי להשתנות פה.

כן, לשבור

"המונופול לא באמת נשבר", זעקו כותרות העיתונים הכלכליים, גם זה שלנו, בעקבות הרפורמה בחברת החשמל. לא ברור מתי שבירה הפכה לערך (להוציא את "כן לשבור" של ז'בוטינסקי), אבל העובדה היא שהמונופול בתחום ייצור החשמל כבר נשבר לפני כמה שנים עם ההקמה של תחנות כוח פרטיות, וכעת יישבר עוד יותר על רקע הסעיף המרכזי ברפורמה שמאלץ את חברת החשמל למכור 5 תחנות קיימות. גם תחום אספקת החשמל, המקטע שאחראי לצד של השירות והגבייה מול הצרכן, ייפתח לתחרות.

הדבר היחיד שהחליטו לא לשבור, ותודה לאל על כך, הוא המונופול בתחום הולכת החשמל. זהו המקטע החשוב של התשתית, אותם קווי מתח גבוהים או טמונים שפרוסים לאורכה ולרוחבה של המדינה.

בעשור הקודם אצו-רצו אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר יחד עם מקהלת השופרות שלהם בתקשורת וגיבשו רפורמה שאמורה הייתה לפרק את החברה לחתיכות ולייצר תחרות בכל אחד מהמקטעים. לקח לאנשי האוצר כמה שנים בודדות להודות שהתוכנית ההיא לא התאימה למדינה קטנה כמו ישראל, ושהניסיון מקליפורניה וממדינות נוספות הראה שפירוק מקטע ההולכה עלול היה להביא למבול של הפסקות חשמל ועוד מיני אסונות, שבסופן לא תאמינו: הלאמה.

אז באוצר הודו, אבל השופרות המשיכו להטיף לפירוק ולשבירה, כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק. לא עזרה גם העובדה שלפי כל קנה מידה מקומי ובינלאומי, לרבות סקרי שביעות רצון, השירות של חברת החשמל הוא לא פחות מפנטסטי. בטח ברמת השטח, במהירות התגובה של הצוותים לתקלות.

ומה לגבי המחיר? מי יבטיח שהרפורמה תוזיל לנו את החשבון? המחיר ממילא מפוקח היום על-ידי המדינה, שמצידה הייתה יכולה לעשות הרבה יותר מול מי שבאמת שולטים על השורה התחתונה: יצחק תשובה והחברים שלו בשותפויות הגז.

עכשיו תאמרו - אין לך טיפת ביקורת על הוועד וההסתדרות. ובכן, יש דווקא יש. על אף הרציונל בקביעת "תג מחיר" לתוכנית שמביאה לפרישתם של 2,800 עובדים (גם אם זה בתנאים מצוינים), לא ראוי לדרוש (ולקבל) מענק בגובה 30 אלף שקל לכל עובד קבוע בחברה שהיא גוף ציבורי. עוד יותר לא ראוי לקבוע שעובדים "זמניים" יקבלו מענק נמוך בהרבה (10,000 שקל), בטח כש"הזמניות" בחברה עומדת על עשר שנים שלמות וארוכות.

עובדי חברת החשמל צריכים להיות גאים בתנאים הטובים שלהם ולא להתבייש בכוח הארגוני שאיפשר להם את זה, אבל ההתעקשות על מענק במקרה הזה רק מחזקת את המסיתים ואת מי שמבקשים לשבור לא רק עוד מקטע במערכת החשמל - אלא את העבודה המאורגנת בכלל. נכון, עם תדמית לא הולכים למכולת, אבל התדמית היא לעתים הדבר היחיד שמפריד בינם לבין עוד רפורמה מיותרת.

מהנדסי עירך קודמים

השבוע פורסם כי אגף התקציבים באוצר מתכוון לכלול בחוק ההסדרים הקרוב סעיף שיקל על יבוא עובדים זרים לענף ההייטק. בדיוק כמו בהחלטת הממשלה מינואר האחרון, התירוץ הוא מחסור באלפי מהנדסים. מי שמעלה באופן עקבי את הטענה למחסור הם ראשי חברות ההייטק, ששוכחים כי הם עצמם נוהגים לפטר בסיטונות מהנדסים כחול-לבן שחצו את גיל הארבעים. הם גם שוכחים את הסנוביזם הכללי שלהם, וסנוביזם זו כנראה מילה מכובסת למשהו הרבה יותר גרוע בכל מה שקשור לגיוס מהנדסים בני מיעוטים, או "סתם" כאלה שלא ממש נמנים עם הדי.אן.איי ההומוגני יחסית של הענף הזה.

כששאלתי על כך את סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בעמותת "צופן" שעוסקת בשילוב מהנדסים ערבים בהייטק, נדמה היה שהתפרצתי לדלת פתוחה לרווחה. "יבוא זרים רק יגדיל את הקושי הקיים היום, במקום לנצל קודם את הפוטנציאל הקיים במגזר הערבי", הוא אומר. לדבריו, ישנו גידול עקבי במספר הסטודנטים הערבים במקצועות המחשב וצריך לעשות יותר כדי לחזק את המגמה הזו. "אם בשנת 2008 היו רק 350 סטודנטים ערבים למדעי המחשב ולמערכות מידע, הרי שנכון לשנת 2016 היו כבר 2,000 סטודנטים כאלה", הוא מוסיף.

סעדי מגלה, בטח לא תפלו מהכיסא, שהממשלה עדיין לא יישמה החלטה שהתקבלה כבר לפני שנה להקצות 900 מיליון שקל לצורך עידוד צעירים ערבים עוד בשלב התיכון, וכי גם החלטה נוספת להקים פארק תעשיות הייטק בכפר קאסם עדיין לא יצאה לפועל. אז למה למהר להביא זרים? אולי כי זה קל יותר, ואולי כי מישהו בתעשייה פשוט רוצה להוריד את רמות השכר שממשיכות לטפס.

יאללה ביי

אחרי 12 שנים, זהו הטור האחרון שלי ב"גלובס". הייתם הקוראים הנהדרים בעולם, במיוחד אתם המופרעים שעדיין מתעקשים להחזיק את הנייר הוורוד שמודפס כל יום במכונות הכי משוכללות של טכנולוגיית האתמול. אם המילה הכתובה היא שיר, הנייר הוא הרומנטיקה. תחזיקו בה כל עוד אפשר, כל זמן שהיא פה. אני מקווה שהצלחתי לעניין אתכם, לאתגר קצת את התפיסות והמחשבות, אפילו להרגיז מדי פעם.

האמנתי ואני עדיין מאמין בעיתונות עם אג'נדה, כזו שמניחים על השולחן ללא תחפושת, בלי אובייקטיביות מזויפת שרק פוגעת באמון ובאמינות. אג'נדה לא צריכה לבוא עם אוטומטיות: לא כל קפיטליזם חזירי, לא כל הפרטה גרועה, לא כל איש שמאל הוא דמוקרט גדול.

כלכלה בריאה, כמו עיתונות טובה, לא יכולה לסגוד להון, כשם שאסור לה לקדש רק את הצרכן או העובד. כל עובד הוא גם צרכן, כל צרכן הוא גם עובד. מאחורי "יוקר המחיה" יש אנשים שעמלים על מוצר - היום זה הם, מחר אתם. היו שלום, עוד ניפגש.

עוד כתבות

פיני מלכה / צילום:איל יצהר

יזמי כפר הנופש פלמחים לביהמ"ש: ביטול המכרז מנוגד לחוק

המדינה ביטלה בעקבות לחץ ציבורי את האישור שניתן לתוכנית לשמירת חוף פתוח ונגיש ■ החברות שזכו במכרז ב-2004 טוענות כי השקעה של עשרות מיליוני שקלים נזרקה לים

מכס נתבג / צילום: איל יצהר

חשיפה: יחידת המכס הסודית של משרד הביטחון

כך עוברות סחורות אזרחיות ביחידת מכס שכפופה ישירות למשרד הביטחון ■ המשרד אישר את קיום היחידה, אך סירב למסור ל"גלובס" את רשימת הגופים האזרחיים הממשלתיים שעוברים דרכה

טעינת רכב חשמלי / צילום: שאטרסטוק

מש' האנרגיה ישקיע 25 מ' ש' בתשתית טעינת רכבים

המשרד יקים בשנים הקרובות בין אלף לאלפיים עמדות טעינה ■ בעמדות ימכרו רשויות מקומיות ובעלי חניונים חשמל במחיר לא מפוקח

דיזולב וקולון   / צילום:יחצ

תביעה: רקיט בנקיזר גנבה מאיתנו את המוצר סטריפים לכביסה

התובעים, חברת דיזולב ישראל ודרור פאר, דורשים 5 מיליון שקל בטענה כי ייצגו בבלעדיות את היצרנית הקנדית דיזולב, ופנו לרקיט במטרה לעניין אותה ברכישת המפעל והזכויות למוצר - וכעבור כמה חודשים קולון יצאה עם מוצר משלה, שייצרה עבורה החברה הקנדית ■ רקיט: "תביעת-סרק"

מלט הר טוב / צילום: יחצ

מלט הר-טוב: נסגור את המפעל ונפטר 120 עובדים

זאת בעקבות ההחלטה להטיל בלו על חומר הבעירה המשמש לייצור מלט ■ במפעל אומרים כי זוהי מכת מוות: "מאז שנכנסנו למשחק רק מנחיתים עלינו מכות ומורידים עלינו פצצות"

פול זינגר, מנכ"ל קרן אליוט / צילום: מייק בלייק, רויטרס

מהלך קרן אליוט בבזק: מהלך אמיתי או סיבוב על המניה?

מאחר שבזק אינה יכולה להדיח את הדירקטורים שלה בעצמה, המהלך של אליוט נראה כניסיון לעשות סיבוב על מניית בזק וליהנות מדיבידנד

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

העמלה הצולבת תרד - אבל פחות ממה שוועדת שטרום המליצה

הוועדה הציעה להפחית את העמלה הצולבת ל-0.3% ■ בנק ישראל בחר ב-0.5% ■ קביעת המתווה תאפשר לבנקים הגדולים לקדם סוף-סוף את מכירתן של ישראכרט ולאומי קארד

Cash & Carry  /צילום: סיון פרג'

מנכ"ל שופרסל: "התקופה שהספקים הכתיבו מחירים הסתיימה"

הרשת השיקה היום את מערך Cash and Carry, חנויות שימכרו בסיטונאות לעסקים כמו מכולות ובתי קפה, במחירים נמוכים בשל כוח הקנייה שלה ■ המנכ"ל איציק אברכהן: "שופרסל תתרום לכך שעסקים קטנים יהיו יציבים יותר ויוכלו לגלגל את ההוזלה לצרכן"

ארז ענתבי / צילום: תמר מצפי

אלוט רוכשת את הסארט-אפ נטונומי, המפתח פתרון הגנת סייבר

בקופתה של חברת ציוד התקשורת 110 מיליון דולר - 66% משווי השוק שלה ■ רכישתה של נטונומי משתלבת בפעילויות החדשות של אלוט

נתוני נדל"ן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הדיל שנרקם בין המדינה לרשויות המקומיות יעלה לנו ביוקר

הסכמי-הגג בין המדינה לבין רשויות מקומיות בישראל ממשיכים להיחתם בקצב מהיר ■ זה נשמע נהדר, אבל כשבוחנים זאת לעומק, מתגלה בעיה שעלולה לעלות לנו מיליארדי שקלים ■ הפרטים בווידאו

כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור

שאמה-הכהן ישלם 200 אלף ש' לעובד עיריית ר"ג בגין לשון הרע

ביהמ"ש קבע לאחרונה כי פרסומיו של חבר הכנסת לשעבר בדף הפייסבוק הפרטי שלו בינואר 2014 נחשבים לשון הרע נגד חיים קרשינקר, שעבד אז ביחידת ההנדסה של תמ"א 38 בעיריית ר"ג

פוטאש / צילום: רויטרס

מוסדיים מישראל רכשו את מניות פוטאש בכיל בכ-700 מיליון ד'

5-6 משקיעים מוסדיים גדולים, יחד עם עוד שני גופים זרים, פנו לפוטאש והגישו הצעה עבור המניות ■ העסקה נסגרה במחיר של 13.6 שקל למניה - דיסקאונט של כ-10% על מחיר השוק

משרדי Citrix Systems בעמק הסיליקון / צילום:א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : צילום

סיכון מחושב: כשהכל יקר - אפשר לחשוב על אג"ח בדירוג נמוך

בשוק האג"ח הקונצרניות של ארה"ב נסחרות לא מעט איגרות חוב בדירוג BBB במרווחים גבוהים יחסית, שמציעות למשקיעים תמורה טובה במונחי סיכוי-סיכון ■ האג"ח של חברת התוכנה סיטריקס היא אחת מהן

youtube / צילום: שאטרסטוק

בחירה לא שגרתית: אנשי השיווק של 2017 - "היוטיוברים"

עפ"י איגוד השיווק, יוטיוב הפך להיות הטלוויזיה של דור ה-Z, ובהתאם הפכו היוטיוברים למנהלי הערוצים המובילים בקרב צעירים ואלה שמחליטים במה בני נוער יצפו בזמנם החופשי

שרה נתניהו  / צילום: ליאור מזרחי

היקף המשרה של שרה נתניהו עלה משליש משרה לחצי משרה

זאת החל מ-1 בספטמבר 2017 - כך עולה מהשלמת מידע שהעבירה עיריית ירושלים בעקבות עתירתו של העיתונאי בן כספית לפי חוק חופש המידע

קרנית פלוג / צילום: רויטרס

ר' ההגבלים: "מתווה העמלה הצולבת לא נעשה בשת"פ עימנו"

בנק ישראל הודיע היום על הפחתה בעמלה הצולבת בכרטיסי אשראי מ-0.7% ל-0.5% במשך 6 שנים

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ממשל טראמפ מקפיא 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א

דוברת משרד-החוץ האמריקאי: הצעד "אינו עונש" ■ גורמי ממשל: ארגון הסעד והתעסוקה של או"ם חייב לשנות את דרכי פעולתו ■ שגריר ישראל באו"ם: הגיע הזמן להפסיק את אבסורד אונר"א

יאיר גולדפינגר, בעל השליטה במדיפאואר / צילום: חברת מדיפאואר

יאיר גולדפינגר יגדיל חלקו בוויטסמוק ואת מעורבותו בניהולה

חברת הטכנולוגיה תבצע הקצאה פרטית של 6.5% מהונה תמורת 1.5 מיליון שקל שישלם גולדפינגר, ש"מעוניין להתמנות בעתיד לדירקטור בחברה"

אביחי מנדלבליט / צילום:  מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

פסיקת העליון: היועמ"ש יוכל לערוך בעצמו שימוע לשרה נתניהו

הפסיקה היא תגובה לעתירתו של עיתונאי "הארץ", אורי משגב שנועדה למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לערוך בעצמו שימוע לשרה נתניהו בתיק החקירה המכונה "פרשת המעונות" בו חשודה

בועז סטמבלר / צילום: איל יצהר

מכרז הדיגיטל של לפמ: 3 משרדים עלו לשלב הסופי

זהות המשרדים שנבחרו לעלות רחוקה מלהפתיע: Go Interactive ,iProspect ואושן מקבוצת TMF ■ תקציב הדיגיטל של לשכת הפרסום הממשלתית הוא מהגדולים בארץ, והיקפו כ-70 מיליון שקל