גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טור פרידה

איך פספסנו את דוד לוי, ומי ירוויח מעובדים זרים בהייטק

הפוסט האישי והמרגש שפרסמה בימים האחרונים חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס לרגל יום הולדתו ה-80 של אביה, הוא זמן טוב לחשבון נפש. לא רק על היחס ללוי, אלא על החברה הישראלית כולה שגם בשנת 2018 הבאה עלינו לטובה רואה בדמות המזרחי משהו לצחוק עליו. חברה שעדיין מקדשת את הכוח ועורגת לאליטה ישנה של נסיכים - אם לא נתניהו אז גנץ, אם לא גנץ אז הנדל.

זה זמן טוב לחשבון נפש גם עבור בני עדתי, יוצאי צפון אפריקה, שהעדיפו את הירושלמי הנהנתן מרחביה שהתחנך באמריקה, על פני העולה ממרוקו שהגיע לבית שאן ונלחם על הזכויות של פועלי הבניין בשנות השישים. האיש שהיה לחוטב העצים ושואב המים של קיבוצי האזור, כשעבד בייעור הגלבוע ובחפירת תעלות עבור מקורות, מי שנשפט ל-12 ימי מחבוש לאחר שעקר דלת בלשכת העבודה אחרי תקופה של אבטלה מרה, היחיד בממשלה שהתריע מפני הטבח בסברה ושתילה עוד לפני שהפלנגות נכנסו למחנות. לוי יכול היה להיות המנהיג המרשים והאותנטי ביותר של תנועת הליכוד אחרי עידן מנחם בגין - במקום זה בחרו חבריה בעידן קיסריה, הסיגרים והשמפניות.

האינטליגנציה של לוי, נועם ההליכות, היושרה והמתינות בכל מה שקשור לזירה הלבנונית (מול הפלסטינים הוא נחשב דווקא ניצי יותר), נמחקו כלא היו. נמחקו כי היה מי שדאג לצרוב אותו בתודעה כמזרחי הנעלב, המקופח, המזגזג, הדמגוג, רודף כבוד גם כשלא מגיע לו. כזה הוא המזרחי על המרקע גם כמה עשורים מאוחר יותר: עממי, חם מזג, איש משפחה, לעתים קרובות גם עילג, ככה בשביל הבונוס. תמצאו אותו בתפקיד המוסכניק, הסבתא שמעמידה סירים, הטכנאי שמבקש קפה, או הפוליטיקאי הטמבל מנתניה (כי בנתניה יש יותר טמבלים, ברור). את האשכנזי תמצאו בתפקיד הרופא, הבנקאי, או כמובן: ראש הממשלה.

אם יש משהו מנחם בעוול הפרטי-לאומי של דוד לוי, זו בתו הפרטית-לאומית, אורלי לוי. ההתרפקות שלה על דמות האבא, זה שלא ממש הכרנו, חידדה את גודל הפספוס, גם בלי לומר מילה על עצם הפספוס. לוי התגלתה כבת לתפארת, ועתה נותר לקוות שגם הקריירה הפוליטית שלה תהיה כזו (בטח אחרי ההתנתקות שלה מ"ישראל ביתנו" והריקבון שמלווה את המפלגה הזו). אורלי היא לא רק התיקון בתודעה, היא גם התקווה שמשהו בכל זאת עוד עשוי להשתנות פה.

כן, לשבור

"המונופול לא באמת נשבר", זעקו כותרות העיתונים הכלכליים, גם זה שלנו, בעקבות הרפורמה בחברת החשמל. לא ברור מתי שבירה הפכה לערך (להוציא את "כן לשבור" של ז'בוטינסקי), אבל העובדה היא שהמונופול בתחום ייצור החשמל כבר נשבר לפני כמה שנים עם ההקמה של תחנות כוח פרטיות, וכעת יישבר עוד יותר על רקע הסעיף המרכזי ברפורמה שמאלץ את חברת החשמל למכור 5 תחנות קיימות. גם תחום אספקת החשמל, המקטע שאחראי לצד של השירות והגבייה מול הצרכן, ייפתח לתחרות.

הדבר היחיד שהחליטו לא לשבור, ותודה לאל על כך, הוא המונופול בתחום הולכת החשמל. זהו המקטע החשוב של התשתית, אותם קווי מתח גבוהים או טמונים שפרוסים לאורכה ולרוחבה של המדינה.

בעשור הקודם אצו-רצו אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר יחד עם מקהלת השופרות שלהם בתקשורת וגיבשו רפורמה שאמורה הייתה לפרק את החברה לחתיכות ולייצר תחרות בכל אחד מהמקטעים. לקח לאנשי האוצר כמה שנים בודדות להודות שהתוכנית ההיא לא התאימה למדינה קטנה כמו ישראל, ושהניסיון מקליפורניה וממדינות נוספות הראה שפירוק מקטע ההולכה עלול היה להביא למבול של הפסקות חשמל ועוד מיני אסונות, שבסופן לא תאמינו: הלאמה.

אז באוצר הודו, אבל השופרות המשיכו להטיף לפירוק ולשבירה, כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק. לא עזרה גם העובדה שלפי כל קנה מידה מקומי ובינלאומי, לרבות סקרי שביעות רצון, השירות של חברת החשמל הוא לא פחות מפנטסטי. בטח ברמת השטח, במהירות התגובה של הצוותים לתקלות.

ומה לגבי המחיר? מי יבטיח שהרפורמה תוזיל לנו את החשבון? המחיר ממילא מפוקח היום על-ידי המדינה, שמצידה הייתה יכולה לעשות הרבה יותר מול מי שבאמת שולטים על השורה התחתונה: יצחק תשובה והחברים שלו בשותפויות הגז.

עכשיו תאמרו - אין לך טיפת ביקורת על הוועד וההסתדרות. ובכן, יש דווקא יש. על אף הרציונל בקביעת "תג מחיר" לתוכנית שמביאה לפרישתם של 2,800 עובדים (גם אם זה בתנאים מצוינים), לא ראוי לדרוש (ולקבל) מענק בגובה 30 אלף שקל לכל עובד קבוע בחברה שהיא גוף ציבורי. עוד יותר לא ראוי לקבוע שעובדים "זמניים" יקבלו מענק נמוך בהרבה (10,000 שקל), בטח כש"הזמניות" בחברה עומדת על עשר שנים שלמות וארוכות.

עובדי חברת החשמל צריכים להיות גאים בתנאים הטובים שלהם ולא להתבייש בכוח הארגוני שאיפשר להם את זה, אבל ההתעקשות על מענק במקרה הזה רק מחזקת את המסיתים ואת מי שמבקשים לשבור לא רק עוד מקטע במערכת החשמל - אלא את העבודה המאורגנת בכלל. נכון, עם תדמית לא הולכים למכולת, אבל התדמית היא לעתים הדבר היחיד שמפריד בינם לבין עוד רפורמה מיותרת.

מהנדסי עירך קודמים

השבוע פורסם כי אגף התקציבים באוצר מתכוון לכלול בחוק ההסדרים הקרוב סעיף שיקל על יבוא עובדים זרים לענף ההייטק. בדיוק כמו בהחלטת הממשלה מינואר האחרון, התירוץ הוא מחסור באלפי מהנדסים. מי שמעלה באופן עקבי את הטענה למחסור הם ראשי חברות ההייטק, ששוכחים כי הם עצמם נוהגים לפטר בסיטונות מהנדסים כחול-לבן שחצו את גיל הארבעים. הם גם שוכחים את הסנוביזם הכללי שלהם, וסנוביזם זו כנראה מילה מכובסת למשהו הרבה יותר גרוע בכל מה שקשור לגיוס מהנדסים בני מיעוטים, או "סתם" כאלה שלא ממש נמנים עם הדי.אן.איי ההומוגני יחסית של הענף הזה.

כששאלתי על כך את סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בעמותת "צופן" שעוסקת בשילוב מהנדסים ערבים בהייטק, נדמה היה שהתפרצתי לדלת פתוחה לרווחה. "יבוא זרים רק יגדיל את הקושי הקיים היום, במקום לנצל קודם את הפוטנציאל הקיים במגזר הערבי", הוא אומר. לדבריו, ישנו גידול עקבי במספר הסטודנטים הערבים במקצועות המחשב וצריך לעשות יותר כדי לחזק את המגמה הזו. "אם בשנת 2008 היו רק 350 סטודנטים ערבים למדעי המחשב ולמערכות מידע, הרי שנכון לשנת 2016 היו כבר 2,000 סטודנטים כאלה", הוא מוסיף.

סעדי מגלה, בטח לא תפלו מהכיסא, שהממשלה עדיין לא יישמה החלטה שהתקבלה כבר לפני שנה להקצות 900 מיליון שקל לצורך עידוד צעירים ערבים עוד בשלב התיכון, וכי גם החלטה נוספת להקים פארק תעשיות הייטק בכפר קאסם עדיין לא יצאה לפועל. אז למה למהר להביא זרים? אולי כי זה קל יותר, ואולי כי מישהו בתעשייה פשוט רוצה להוריד את רמות השכר שממשיכות לטפס.

יאללה ביי

אחרי 12 שנים, זהו הטור האחרון שלי ב"גלובס". הייתם הקוראים הנהדרים בעולם, במיוחד אתם המופרעים שעדיין מתעקשים להחזיק את הנייר הוורוד שמודפס כל יום במכונות הכי משוכללות של טכנולוגיית האתמול. אם המילה הכתובה היא שיר, הנייר הוא הרומנטיקה. תחזיקו בה כל עוד אפשר, כל זמן שהיא פה. אני מקווה שהצלחתי לעניין אתכם, לאתגר קצת את התפיסות והמחשבות, אפילו להרגיז מדי פעם.

האמנתי ואני עדיין מאמין בעיתונות עם אג'נדה, כזו שמניחים על השולחן ללא תחפושת, בלי אובייקטיביות מזויפת שרק פוגעת באמון ובאמינות. אג'נדה לא צריכה לבוא עם אוטומטיות: לא כל קפיטליזם חזירי, לא כל הפרטה גרועה, לא כל איש שמאל הוא דמוקרט גדול.

כלכלה בריאה, כמו עיתונות טובה, לא יכולה לסגוד להון, כשם שאסור לה לקדש רק את הצרכן או העובד. כל עובד הוא גם צרכן, כל צרכן הוא גם עובד. מאחורי "יוקר המחיה" יש אנשים שעמלים על מוצר - היום זה הם, מחר אתם. היו שלום, עוד ניפגש.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: Associated Press, Patrick Pleul/Pool

50 האנשים העשירים בעולם איבדו השנה יותר מחצי טריליון דולר. מי המפסיד הגדול?

ההון של אילון מאסק, ג'ף בזוס, ביל גייטס ואחרים נפגע בזמן ששוק המניות מפלרטט בפעם הראשונה עם שוק דובי מאז תחילת המגפה

ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים

דוח חדש קובע: ישראל מובילה בפיקוח על מטבעות וירטואליים

כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ה-FATF, פרסם דוח חדש בו  נבחן פעילויות ישראל במשטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור ● ישראל עלתה גבוה בתחומי טכנולוגיות חדשות בדגש על מטבעות וירטואליים, ובתחומי שיתוף פעולה בין גופי האכיפה בישראל

אוכלוסיה עירונית וכפרית בעולם

מתי באמת עזבנו את הכפר? המהפכה ההיסטורית של האורבניזציה

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם ● והפעם: האנושות החלה להעדיף ערים על פני כפרים רק בשנת 2006

רם ברק, אישור חוק ''ממדים ללימודים'', אמש / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחרי המאבק: חוק ממדים ללימודים אושר סופית בכנסת

לאחר שבקואליציה רע"מ וח"כ ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ הודיעו כי לא יתמכו בחוק שיעניק מימון לתואר הראשון ללוחמים ובאופוזיציה, בהובלת הליכוד, התכוונו להפיל את החוק - נמצאה פשרה שהובילה לאישורו ● המימון עלה ל-75%, וחברי הליכוד והמתנגדים מהקואליציה לא השתתפו בהצבעה

איציק אברכהן, מנכ''ל שופרסל היוצא / צילום: איל יצהר

מי מנסה לעכב את אסיפת המניות שתסלול את חזרתו של אברכהן לשופרסל?

בעל מניות ברשת שופרסל, שלא הזדהה בשמו, פנה לחברה בטענה לאי סדרים ודרש כי אסיפת בעלי המניות הקרובה תידחה ● האסיפה נקבעה ל-21 ביוני, ובמסגרתה תתקיים גם הצבעה על חזרתו הצפויה של איציק אברכהן, המנכ"ל לשעבר

חייל  צה''ל / צילום: Shutterstock, Stavchansky Yakov

לקראת הדיון על מימון הלימודים ללוחמים, הסוד נחשף: כמה משרתים בשירות החובה של צה"ל

סקר ההוצאות וההכנסות של הלמ"ס מגלה כי בישראל יש 152 אלף חיילי חובה, נכון ל-2019 ● מהן הבעיות של צירוף חיילי הסדיר למדד כוח העבודה?

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

רווח של 2.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון לקבוצת דלק

שווי קבוצת דלק של יצחק תשובה קפץ פי 15 תוך שנתיים ונושק ל-10 מיליארד שקל, משפל של 652 מיליון שקל בפרוץ המגיפה ● היעד הבא של הקבוצה הוא להנפיק את חברת הנפט מהים הצפוני אית'קה לפי שווי של 6 מיליארד דולרים לפחות

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

לאחר שעתר: אורי יוגב יוכל לעיין בבקשה לשיתוף הפעולה בין חברות הסלולר

בקשת חברות הסלולר לשיתוף פעולה בהקמת אתרים לרשות התחרות, הובילה לעתירה של חברת תיבר מקבוצת אלומה בראשות אורי יוגב, שביקשה לראות את הבקשה אך סורבה ● לאחר שעתרה, הסכימו החברות כפשרה לחשוף חלק מהמסמכים

הציבור מתנפל על ההלוואות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרי הדירות ישלמו את מחיר העלאת הריבית

עוד לא ברור אם העלאת הריבית תצנן את שוק רכישת הדירות, אך כבר עושה רושם שהיא תתדלק את שוק השכירות הבוער ● הבעיה היא שהממשלה נראית כתקועה בקונספציה של מתן עדיפות לרוכשי דירות על חשבון השוכרים, וקשה לראות אותה משנה את הגישה

אזרחים ותיקים. הוצאות שונות מההוצאות של חלקים אחרים באוכלוסייה / צילום: Shutterstock, goodluz

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף הלמ"ס: החיים התייקרו יותר עבור אזרחים ותיקים

ההוצאות של אזרחים ותיקים שונות מההוצאות של משקי הבית הממוצעים - מה שהוביל לכך שבני 65+ סבלו יותר מעליות המחירים בין 2013 ל-2020, לפי מחקר של הלמ"ס והמכון הישראלי לדמוקרטיה ● קצבאות הזקנה בארץ מוצמדות למדד המחירים לצרכן ואם היו מוצמדות לממד מותאם לקבוצת הגיל, הן היו צריכים לעלות יותר

אנבידיה / צילום: Shutterstock, Michael Vi

אנבידיה תאט גם את הגיוסים אך טוענת: נגייס עוד 1,000 עובדים בישראל

החברה העולמית אישרה כי היא מאטה את קצב גיוסי העובדים, לאחר שמידע על כך דלף מהחברה ● בין הסיבות להחלטה: הסביבה המאקרו כלכלית העולמית וסימנים לאינפלציה מטפסת

מנכ''ל בנק הפועלים, דב קוטלר / צילום: איל יצהר

התגמול ההוני למנהלי הפועלים הוחלט מראש, אך פורסם בעיתוי עקום

אף שיחס ההלימות שלו מאפשר לו לחלק דיבידנדים, הפועלים החליט להימנע מכך ● עם זאת, סמוך להודעתו כי לא יחלוק עם בעלי המניות את רווחיו, פרסם הבנק הודעה שלפיה הוא מעניק תגמול הוני באמצעות מניות חסומות לעשרות מנהלים, בראשות המנכ"ל דב קוטלר ● הצמידות בין שני הדיווחים מתקבלת באופן עקום בשוק

בניינים על גדות התעלה באמסטרדם. ממשלת הולנד תגביר פיקוח על שכר הדירה / צילום: Shutterstock, James Parascandola

מחירי השכירות מזנקים גם בהולנד. כך המדינה רוצה להילחם בזה

בכוונת הממשלה ההולנדית להגביר את פיקוח המחירים, כך שב-90% מהדירות הפנויות שכר הדירה ייקבע על ידי הרשויות לפי מדד מורכב, ולא על ידי בעלי הדירות ● האינפלציה בהולנד היא בין הגבוהות ביותר באירופה, עם שיעור של 11.2% באפריל האחרון (לעומת אפריל אשתקד)

שר הביטחון בני גנץ / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

עובדי משרד הביטחון שובתים: "עסקאות במיליארד שקל תקועות"

לטענת העובדים, תנאי עסקתם ושכרם נפגעו, בין היתר בעקבות פרויקטים שאינם חלק משגרת העבודה • המשמעות: עיכוב בשיפוץ מעון רה"מ ובמעבר צה"ל לנגב

חנן פרידמן, מנכ''ל לאומי / צילום: אורן דאי

לאומי מציג רווח של 1.6 מיליארד שקל וחותך את הדיבידנד בחצי

הבנק הציג גידול של יותר מ-20% בתיק האשראי לעומת הרבעון המקביל אשתקד ורשם רווח של כמעט 200 מיליון שקל בגין מיזוג הפעילות בארה"ב לוואלי נשיונל • מנגד, הירידות בשוקי ההון והשפעת נגזרים והפרשי שער כמעט ואיפסו את ההכנסות שאינן מריבית • יחלק דיבידנד בשיעור נמוך מהמדיניות בסך של 322 מיליון שקל

פרויקט פינוי בינוי / צילום: שירי דובר

הרווח היזמי במוקד: מחלוקת בין משרדי המשפטים לרשות החדשנות על תמחור מיזמי פינוי בינוי

משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית מתווכחים בנוגע לשאלה האם דרוש רף מינימלי לרווח היזמי במיזמי התחדשות עירונית ● מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית במשרד השיכון והבינוי, עו"ד אלעזר במברגר, הגדיר את ההחלטה שלא לקבוע שיעור רווח יזמי סביר "שינוי תמוה"

קלרנה היא אחת מקורבנותיו של משבר השווי שהחל בשוק ההון וחלחל גם לתחום חברות הטכנולוגיה הפרטיות / צילום: Shutterstock, luchunyu

הקיצוצים מגיעים לפינטק: קלרנה מתכננת לפטר 10% מהעובדים

בשבדיה מדווחים כי ענקית הפינטק קלרנה (Klarna) מתכננת לקצץ 10% מעובדיה כחלק ממהלך ארגון מחדש ויציאה לסיבוב גיוס שכולל הפחתה של שווי החברה מ-46 מיליארד דולר ל-30 מיליארד דולר בלבד ● ההתאוששות מהקורונה, לצד האינפלציה העולמית ועליית הסיכוי להאטה כלכלית הרעו את מצבה של החברה 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

ככה נראית העלאת ריבית הדרגתית? בשוק הופתעו מהמהלך של בנק ישראל

הריבית עלתה היום ב-0.4% לרמה של 0.75% - הרף הגבוה של ציפיות השוק, אך בבנק ישראל הגדירו אותה כהעלאה "הדרגתית" ● אבל עם קצב אינפלציה של 4% אל מול צמיחה שעדיין נחשבת לחזקה, המחיר של לשקוט על השמרים כבד מדי

המייסדים של Semperis. מימין: גיא טברובסקי, מיקי ברזמן ומתן ליברמן / צילום: סמפריס

חברת הסייבר סמפריס גייסה 200 מיליון דולר בהובלת KKR

סמפריס, שהוקמה ב-2013, עוסקת בהגנה על כלי ניהול הרשתות Active Directory של מיקרוסופט נגד התקפות סייבר ופרצות נתונים ● ב-2020 היא דיווחה על הכנסות של 11.6 מיליון דולר ולפי רויטרס הן יותר מהוכפלו אשתקד

סמסונג. רוב ההשקעה תהיה בקוריאה הדרומית / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

סמסונג תשקיע 360 מיליארד דולר בתעשיות השבבים והתרופות

קבוצת סמסונג הצהירה כי תשקיע כ-360 מיליארד דולר עד 2026 כדי לחזק את עסקי השבבים והתרופות שלה ● הקבוצה, שבבעלותה נמצאות גם סמסונג אלקטרוניקה וסמסונג ביולוגיקס, הבטיחה ליצור 80 אלף מקומות עבודה עד לאותה השנה, בעיקר בתעשיית השבבים וביו-פרמצבטית