גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר בדירקטוריונים: מי מקבל 100 אלף שקל בשביל כסת"ח

כך הם התנפחו: שכר מוגזם של עשרות אלפי שקלים בחודש ותעשיית יועצים במאות מיליוני שקלים בשנה הפכו את הדירקטוריונים בחברות הציבוריות לבלתי יעילים ■ גילוי נאות

שכר הבכירים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שכר הבכירים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. כמה פעמים שמעתם בחודשים האחרונים את הצירוף "ממשל תאגידי"? אני מניח שאינספור פעמים. בפרשת בזק, במשבר טבע, בפרשת הפועלים והתלונה על ההטרדה המינית - כולם דיברו על "הממשל התאגידי" הלקוי בחברות, על חוסר התפקוד של הדירקטוריון, על כך שהוא משרת אינטרסים של בעלי השליטה או של ההנהלה או פשוט לא עושה את עבודתו. מחפף, לא יורד לעומק הפרטים, לא מביא בחשבון את מכלול הסיכונים ומתנהל כמו חותמת גומי.

זה קורה בכל פעם מחדש, בכל פעם בחברה אחרת. בכל פעם העיתונות הכלכלית מגלגלת את הדירקטורים בזפת ובנוצות, ועתה הגיע תורם (בצדק) של הדירקטורים בטבע. לכאורה, זה צריך להפתיע. בשנים האחרונות התחדדו הכללים הרגולטוריים לגבי מינוי דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים, גובשו סנקציות חמורות, מנהליות ופליליות, במקרה שדירקטורים לא מצהירים על עניין אישי, ישיר או עקיף, בדיון כזה או אחר. למרות זאת, אנחנו נחשפים שוב ושוב לממשל תאגידי לקוי בחברות גדולות, לכשלים חמורים ולעסקאות מפוקפקות שעוברות דרך הדירקטוריון. למעשה, באופן אבסורדי, ההקשחה הרגולטורית עשתה, בינתיים, את ההפך. היא בנתה דירקטוריונים של כסת"ח, ובעלות גבוהה מאוד. 

השכר המנופח של הדירקטורים

2. למה אני מתכוון? אספתי כמה נתונים על שכר הדירקטורים בשלושה תאגידים גדולים: טבע, בנק הפועלים ובנק לאומי. די נדהמתי מהמספרים. דירקטור בטבע ובבנק הפועלים מרוויח בממוצע כ-100 אלף שקל בחודש (לעתים הסכומים מגיעים ליותר מהשכר של חברי ההנהלה באותן חברות). אלה סכומים עצומים יחסית לדירקטור. מנהלים של חברות בינוניות לא תמיד מקבלים סכומים כאלה. בטבע, למשל, כל דירקטור מקבל מדי שנה מניות חסומות בשווי 130 אלף דולר ביום ההקצאה. לא חשוב מה מצבה העסקי של החברה, ההקצאה יוצאת לדרך. המניה עולה? מה טוב. המניה יורדת? נשאר בכל זאת משהו. בכל שנה, הקצאה של קרוב לחצי מיליון שקל, תוספת של כ-40 אלף חודש ל-90 אלף שקל שדירקטור מקבל בלאו הכי עבור ישיבתו בכיסא הדירקטוריון ובכיסאות הוועדות שהוא חבר בהן. יחד, זה 130 אלף שקל בחודש. זה בלתי נתפס.

כובד האחריות המוטל על כתפיו של הדירקטור (על פי החוק, וכנגזרת יש גם תקנות שכר לדירקטורים) גם יצר מנגנון ניפוח של דיונים בוועדות על גבי ועדות. בבנקים, למשל, יש שורה ארוכה של ועדות: ועדת אשראי, ועדת עסקות עם אנשים קשורים, ועדת ביקורת, ועדה לניהול ובקרת סיכונים, ועדה לבנקאות חו"ל ופעילות בינלאומיות, ועדה למוצרים חדשים, ועדה לממשל תאגידי ומחזיקי עניין, ועדה לאישור השקעות, ועדה לטכנולוגיה ולמחשוב, ועדת כספים ותשקיפים, ועדת תגמול, ועדה לעניין ספציפי כזה או אחר או ועדה לאיתור מנכ"ל. לדירקטורים יש מוטיבציה להיות שותפים בכמה שיותר ועדות, כי כל דיון בוועדה שווה אלפי שקלים. המשפטיזציה הזאת, ותרבות הוועדות לכל פסיק, שנועדה לגונן משפטית על כל החלטה, מנפחות את שכר הדירקטורים לרמות בלתי הגיוניות, מה גם שהגמול הוא ביחס הפוך לתוצאות.

הניפוח לא נגמר בשכר הדירקטורים, הוא רק מתחיל שם. דרך הדירקטוריונים נבנה עוד מנגנון של כסת"ח, באמצעות תעשיית הייעוצים המשפטיים. מתוך הבנה שהם עלולים להיתבע, הדירקטורים דורשים ומקבלים חוות דעת בכל נושא שעומד על הפרק בדיוני הוועדות. יועץ משפטי, יועץ מיסוי, יועץ להגבלים עסקיים, יועץ לתחום עסקי מסוים וכדומה. כל התפקיד של חבורת היועצים הנכבדה הזאת הוא להכשיר את השרץ תמורת כסף טוב, שהרי כסף טוב קונה כל חוות דעת שמתאימה למזמין שלה. כך, יש להקה של יועצים, מעורכי דין ורואי חשבון ועד מומחים אחרים, שהופכים לעט להשכיר. בזמנן, ועדות התגמול אישרו חבילות שכר של 8-9-10 מיליון שקל לבכירי הבנקים, בלי למצמץ, עם חותמת כשרות בדמות ערימת ניירות עם נוסחאות מורכבות שהומצאו על ידי מומחים שנשכרו לכך. בבואו העת, כשתבוא התביעה, אם תבוא, תישלף חוות הדעת שנכתבה על ידי הדירקטוריון ויהיה קושי רב להוכיח שהדירקטורים הפרו את חובת הזהירות (מה גם שיש ביטוח דירקטורים, אם כי הוא לא מכסה הכול, ודאי שלא את הפרת חובת האמונים לחברה והפזיזות). לכל המעורבים יש גם אינטרס לא להשתמש בעורכי דין טובים ועצמאיים שנחשבים "טראבל מייקרים", אלא לשכור את שירותיהם של עורכי דין מהמילייה שלהם, שיעשו להם את החיים יותר נוחים (ראו תופעת הפיני-רובינים).

השכר הגבוה הופך את כל העניין של דירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים למגוחך. בסופו של דבר, כרטיס כניסה לדירקטוריון כמו זה של טבע או בנק הפועלים, שווה הרבה כסף, ולדירקטורים ברור באיזה צד מרוחה החמאה ולמי הם צריכים להכיר תודה (לבעל השליטה, למי שהמליץ, למי שחיבר, למי שדחף למינוי ולמי שימליץ עליהם לכהונה נוספת). תעשיית הייעוצים המשפטיים הפכה למגפה, ויש מי שמרוויחים ממנה. הפיני-רובינים ש"התלבשו" על הבנקים ועל פסי הייצור של הייעוצים הפכו לעשירים כקורח.

בעוד שכר הדירקטורים חשוף ושקוף, השכר של תעשיית הייעוצים איננו גלוי ובבנקים הוא מתחבא תחת הסעיף "שירותים מקצועיים". בשני הבנקים הגדולים (ראו טבלה) זה מגיע לסכומי עתק של כ-300-400 מיליון שקל מדי שנה (חלק גדול מזה להוצאות המשפטיות על רק החקירה של האמריקאים).

הדירקטוריון, אם כן, הופך בעיקר לגורם טכני-פיקוחי, שעסוק מאוד בלגונן ולשרת את עצמו ואת מי ששלח אותו לאולם הדירקטוריון, במקום לגונן ולשרת את החברה או במקום להתעניין בעסקיה ובמהלכיה. רוב הדירקטורים מכירים את החברה שממנה הם מקבלים את השכר המפנק רק דרך אותם אולמות דירקטוריונים והמסדרונות שמובילים אליהם, והם מנותקים לחלוטין מהווייתה העסקית.

3. גם העובדה שישראל היא מדינה קטנה, שכולם בה מכירים את כולם, מעצימה את התופעה. בפרשת ציון קינן, לדוגמה, בנק הפועלים נסמך על חוות דעת של עורך דין מומחה למשפט הפלילי ולאחר מכן אותו עורך דין נשכר ע"י קינן לייצגו באירוע זה (על פי פרסומים, מדובר בעו"ד גיורא אדרת). כך, היועצים רוקדים בשתי חתונות, ולפעמים גם יותר. יש מקרים עוד יותר "משעשעים", שבהם חוות הדעת של היועצים מסבכת את הדירקטוריונים ואחר כך הם נשכרים (שוב) לטפל בבעיות המשפטיות שצצות. כך הם מרוויחים מכל העולמות.

4. אם הדירקטוריונים ושכר הדירקטורים מתנפחים, ואם העצמאות שלהם היא לעג לרש, אז מה הפתרון? זו שאלה טובה שאין עליה תשובות חד-משמעיות.

ראשית, אין צורך בדירקטוריון של 15 איש, כפי שיש כיום בבנקים. לזכותה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, ייאמר שהיא כבר הורתה לבנקים לצמצם את המספר ל-10.

שנית, אין בעיה לשלם לדירקטורים בחברות גדולות כמו בנק הפועלים או טבע 100 אלף שקל, אבל בתנאי שהם יעשו את העבודה שלהם כמו שצריך, שיבדקו עסקאות ויחסמו מהלכים שאינם לטובת החברה.

שלישית, וזה הדבר הכי חשוב: למרות דירקטוריוני המריונטות והעציצים שנחשפנו אליהם במקרים האחרונים של טבע ובזק, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, משום שכל דירקטור בישראל מבין היום שאם הוא לא יעשה את עבודתו, לא רק ששמו יגולגל בזפת ובנוצות בעיתונים; לא רק שעובדים יפגינו מול ביתו, שמו יימרח בתביעות והוא יתגלגל במשך שנים בדיונים שעשויים לשחוק את בריאותו. מדובר לא רק בתביעות אזרחיות, אלא גם בתביעות פליליות. במקרים מסוימים הן עלולות להגיע לכיס הפרטי של הדירקטורים, כיוון שהביטוח אינו מכסה הכול.

העובדה שיש אכיפה די אגרסיבית של רשות ני"ע גם נגד דירקטורים (פרשת בזק), העובדה שמלאו כבר שבע שנים לבית המשפט הכלכלי שפועל ביעילות, והעובדה שעושים שיימינג לדירקטורים כמו גליה מאור - כל אלה יעשו את שלהם. זה החינוך הטוב ביותר לדירקטורים. המנגנון הזה מחנך בפועל את הדירקטורים שישיבה באולם הדירקטוריון או בוועדות השונות לא נועדה למינגלינג או לאכילת תקרובות; זה אינו מקום בילוי שנועד לשמש חותמת גומי לרצונות של אחרים. 

eli@globes.co.il

עוד כתבות

נתוני נדל"ן / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הדיל שנרקם בין המדינה לרשויות המקומיות יעלה לנו ביוקר

הסכמי-הגג בין המדינה לבין רשויות מקומיות בישראל ממשיכים להיחתם בקצב מהיר ■ זה נשמע נהדר, אבל כשבוחנים זאת לעומק, מתגלה בעיה שעלולה לעלות לנו מיליארדי שקלים ■ הפרטים בווידאו

פוטאש / צילום: רויטרס

מוסדיים מישראל רכשו את מניות פוטאש בכיל בכ-700 מיליון ד'

5-6 משקיעים מוסדיים גדולים, יחד עם עוד שני גופים זרים, פנו לפוטאש והגישו הצעה עבור המניות ■ העסקה נסגרה במחיר של 13.6 שקל למניה - דיסקאונט של כ-10% על מחיר השוק

ארז ענתבי / צילום: תמר מצפי

אלוט רוכשת את הסארט-אפ נטונומי, המפתח פתרון הגנת סייבר

בקופתה של חברת ציוד התקשורת 110 מיליון דולר - 66% משווי השוק שלה ■ רכישתה של נטונומי משתלבת בפעילויות החדשות של אלוט

וול סטריט / שאטרסטוק

המדדים ירדו מהשיא: המסחר בוול סטריט נסגר בירידות שערים

המסחר בבורסות אירופה נסגר במגמה מעורבת; מדד הדאקס בלט לחיוב ■ מחוקקים רפובליקנים דרשו ממנכ"ל אפל מידע נוסף על האטת מכשירי האייפון

טל ז'רסקי / צילום: אוריה תדמור

"פגיעה בניטרליות הרשת? לא בטוח שזה גרוע כל-כך"

פרופסור טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה לא נבהל מהרפורמה מעוררת המחלוקת בארה"ב ■ "זה יכול להביא לחדשנות"

ביטקוין. צילום: רויטרס

קריסה במטבעות הדיגיטליים: הביטקוין מתחת ל-12 אלף דולר

המטבעות הדיגיטליים הפופולריים, בהם הביטקוין, האת'ריום והריפל, רושמים ירידות חדות - ככל הנראה על רקע הצעדים הרגולטוריים הננקטים כנגד המסחר בהם, בעיקר באסיה

אייל גירנבאום ואודי טויבין / צילום: יואב פוגל

"בשנה האחרונה האירועים בשוק החיתום מזכירים ריאליטי"

מנהלי אפסילון חיתום מדברים על השנה הסוערת בתחום ("מקבל יותר נפח סגולי מהמשקל שלו") ועל הטרנד המוביל של הנפקות מאמריקה ("עירוי חיצוני לבורסה בת"א")  ■ אנשי השנה של "גלובס"

מלון מרינה הרצליה /צילום: view point

חג'ג' תשיק מלון בהרצליה: "המטרה לא להיות עוד מלון בבוקינג"

קבוצת חג'ג' והאחים כהן הגישו תוכנית להקמת מלון יוקרתי במרינה בהרצליה הכולל 180 סוויטות, עם מעגן מיוחד ליאכטות שיוקם בפתח המלון

משרדי Citrix Systems בעמק הסיליקון / צילום:א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : צילום

סיכון מחושב: כשהכל יקר - אפשר לחשוב על אג"ח בדירוג נמוך

בשוק האג"ח הקונצרניות של ארה"ב נסחרות לא מעט איגרות חוב בדירוג BBB במרווחים גבוהים יחסית, שמציעות למשקיעים תמורה טובה במונחי סיכוי-סיכון ■ האג"ח של חברת התוכנה סיטריקס היא אחת מהן

משתתפי הכנס / צילום: :תמר מצפי

"באג"ח הבורסה הצליחה, אבל בחלק המנייתי יש על מה לעבוד"

כך אמר אורי קרן, מנכ"ל משותף בילין לפידות, בכנס השנתי המשותף לפירמת הייעוץ העסקי דן אנד ברדסטריט ו"גלובס", שעסק בנושאים הבוערים בשוק: עתיד הבורסה, הרגולטורים, הסיכונים וההזדמנויות בבלוקצ'יין

הרובוט ג'וני 5 מתוך הסרט - תקלה מופלאה

המחשבים של עליבאבא ומיקרוסופט קוראים יותר טוב מבני אדם

תוכנות של עליבאבא ומיקרוסופט הציגו תוצאות משופרות ביחס לממוצע האנושי: "הטכנולוגיה תפחית באופן חסר תקדים את הצורך במעורבות אנושית"

Cash & Carry  /צילום: סיון פרג'

מנכ"ל שופרסל: "התקופה שהספקים הכתיבו מחירים הסתיימה"

הרשת השיקה היום את מערך Cash and Carry, חנויות שימכרו בסיטונאות לעסקים כמו מכולות ובתי קפה, במחירים נמוכים בשל כוח הקנייה שלה ■ המנכ"ל איציק אברכהן: "שופרסל תתרום לכך שעסקים קטנים יהיו יציבים יותר ויוכלו לגלגל את ההוזלה לצרכן"

בועז סטמבלר / צילום: איל יצהר

מכרז הדיגיטל של לפמ: 3 משרדים עלו לשלב הסופי

זהות המשרדים שנבחרו לעלות רחוקה מלהפתיע: Go Interactive ,iProspect ואושן מקבוצת TMF ■ תקציב הדיגיטל של לשכת הפרסום הממשלתית הוא מהגדולים בארץ, והיקפו כ-70 מיליון שקל

כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור

שאמה-הכהן ישלם 200 אלף ש' לעובד עיריית ר"ג בגין לשון הרע

ביהמ"ש קבע לאחרונה כי פרסומיו של חבר הכנסת לשעבר בדף הפייסבוק הפרטי שלו בינואר 2014 נחשבים לשון הרע נגד חיים קרשינקר, שעבד אז ביחידת ההנדסה של תמ"א 38 בעיריית ר"ג

מכס נתבג / צילום: איל יצהר

חשיפה: יחידת המכס הסודית של משרד הביטחון

כך עוברות סחורות אזרחיות ביחידת מכס שכפופה ישירות למשרד הביטחון ■ המשרד אישר את קיום היחידה, אך סירב למסור ל"גלובס" את רשימת הגופים האזרחיים הממשלתיים שעוברים דרכה

אוריאל לין / צילום: איל יצהר

איגוד לשכות המסחר נגד אמזון: יש לבטל את הפטור ממע"מ

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה לרשות המסים בשורת דרישות על רקע כניסתה של ענקית הקמעונאות הבינלאומית לפעילות בארץ ■ "עלינו להבטיח שאם אמזון אכן תיכנס לישראל, היא תצטרך לשלם את מלוא המסים המוטלים על המגזר הקמעונאי"

קמפיין סלקום / צילום מסך

חוסכים בעלויות: "משיח" של קשת תעלה קודם בסלקום TV

סלקום תישא במחצית מעלות הסדרה, שתהפוך להפקת המקור הראשונה שלה, והיא תעלה קודם כל בפלטפורמה שלה ■ עפ"י הערכות, השקעת סלקום בסדרה, שתעלה במהלך 2018, עומדת על כמה מיליוני שקלים

סניף של תיגבור / צילום: אריאל ירוזולימסקי

מתגברים את תיק ההשקעות במניה קטנה - אך מבטיחה

האטרקטיביות של מניית חברת תיגבור, שעוסקת בכוח-אדם, בסיעוד ובשמירה ואבטחה, נובעת מכמה גורמים ■ החברה מחלקת רווחים ביד נדיבה, התוצאות שלה טובות מכפי שנראה - בגלל הפסד ארעי שייעלם, ומכפיל הרווח שבו היא נסחרת כיום מכווץ

אילן רביב ברק סורני חנה הולנדר וטל קדם / צילום: תמר מצפי

עיכוב במהלך הדגל: תעודות הסל יהפכו לקרנות רק ב-2019?

תיקון 28, שאותו מובילה רשות ני"ע, נדחה בגלל חוסר מוכנות במערכות התפעול של הבנקים ■ לפי שעה הדחייה הרשמית היא מאפריל השנה ליוני

שרה נתניהו  / צילום: ליאור מזרחי

היקף המשרה של שרה נתניהו עלה משליש משרה לחצי משרה

זאת החל מ-1 בספטמבר 2017 - כך עולה מהשלמת מידע שהעבירה עיריית ירושלים בעקבות עתירתו של העיתונאי בן כספית לפי חוק חופש המידע