גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשרים שנה לשווא: החזון התכנוני של טירה כבר איננו רלוונטי

תכנית המתאר של טירה אושרה סוף-סוף, אולם התושבים הערבים מבהירים שהיא איננה נותנת מענה לבעיות הקיימות ■ "כמו האוכלוסייה החרדית, גם לנו מאפיינים ייחודיים המשפיעים על התכנון העירוני"

פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי
פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי

בחודש שעבר, אחרי כמעט עשרים שנות עבודת הכנה והתמודדות אל מול מאות התנגדויות, אושרה תכנית המתאר של העיר טירה (מח/ 281) המגדירה את החזון התכנוני של היישוב עד שנת 2030. אולם מסתבר שהתושבים, או לפחות רבים מהם, אינם שבעי רצון. הם מתלוננים על כך שהתכנית קודמה בתקופה שהעיר, בה חיים היום 25 אלף תושבים, נוהלה על ידי ועדה קרואה ולכן לא ייצגה את רצון התושבים. לטענתם רוב צוות התכנון היה יהודי, ומשך ההכנה של התכנית היה כה ארוך עד שנוצר מצב שהפרוגרמה אינה רלוונטית ואינה מעניקה ליישוב את הפתרונות הנדרשים.

מי שמצטרף לביקורת הוא ראש עיריית טירה, עו"ד מאמון עבד אלחי. עבד אלחי אמר ל"גלובס" שגישת המדינה לעניין תכנון היישוב אינה מסדירה באמת את מצוקת הדיור, וגורמת לתושבים להיות "עבריינים בעל כורחם".

"כמו האוכלוסייה החרדית, אנחנו קבוצה שונה. יש לנו דת שונה ושפה שונה, ומאפיינים ייחודיים המשפיעים על התכנון העירוני", אומר ד"ר ת’אבת אבו ראס, תושב קלנסווה הסמוכה ומנהל שותף ב"קרן אברהם" שפועלת לקידום שוויון ושילוב האוכלוסייה הערבית בארץ. אבו ראס השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אריזונה והוא מומחה להיבטים התכנוניים/נדל"ניים של תחום הקרקעות. בין היתר הוא משמש ראש ועדת הקרקע ותכנון בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. "המרכיב התרבותי לא נלקח בחשבון, כמו למשל העובדה שהערבים אוהבים לגור במשפחות קרובות יחד, וזה דבר שצריך לכבד", הוא מפרט.

אבו ראס מעיד על השינוי שעברה טירה, שבתוך זמן קצר הפכה מיישוב חקלאי, מסורתי, לעיר קטנה. לדבריו, רבים מבני טירה הם משכילים והיישוב אינו מספק עוד את צורכיהם. "אחת הבעיות המרכזיות של בני מעמד הביניים הערבי היא שהמקום נהיה מאד קטן מבחינתו, ולכן הם עוברים לערים כמו כפר סבא", הוא אומר. "יו"ר סניף מרצ בכפר סבא, רופא שיניים, הוא ערבי, תושב טירה לשעבר. אם אני מחפש איכות חיים, למה שלא אחפש את זה בכפר סבא? יש ערבים ברעננה, יש ערבים בתל אביב, יש ערבים בכל מקום".

טירה

תכנית המתאר לעיר טירה היא כוללנית, מה שאומר בין השאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה. במילים אחרות, התכנית מגדירה מחדש את הקו הכחול של העיר (שטחה) וקובעת את יעודי הקרקע (מגורים, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור וכיו"ב). מי שירצה לקדם בינוי, יהיה צריך להכין תב"ע (תוכנית בניין עיר) נקודתית מפורטת.

היעדים של התוכנית הם ביסוס הכלכלה המקומית והיערכות לגידול של עוד 17 אלף תושבים עד שנת 2030. לצורך כך התוכנית מציעה הרחבה של תחום שטח שיפוט העיר תוך הוספת כ-150 דונם מהמועצה האזורית לב השרון ועוד כ-150 דונם מהמועצה האזורית דרום השרון; בסה"כ מדובר בתוספת של 1,750,000 מ"ר שטחי מגורים (9,000 יח"ד), תוספת של 48 אלף מ"ר מסחר, 54 אלף מ"ר תעסוקה ו-275 אלף מ"ר שטחי ציבור.

האחראי על התכנון הוא האדריכל דסמונד קפלן, ובצוות היו שותפים גם אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, אדריכל השימור גיורא סולר והאקולוג חיים שנהר. הבנייה למגורים מוגדרת ע"י המתכננים כ"קליפה" העוטפת את דופן הישוב הקיים. ההרחבה ההיקפית מפורקת ל-12 מתחמים שיתוכננו בנפרד. הצפיפות בשטחי המגורים החדשים היניה שש יח"ד לדונם, כלומר בנייה רוויה.

בשטח האמור יש כיום לא מעט מבני מגורים לא חוקיים, כך שבעיקר מדובר בהסדרה של מצב קיים והיעד הכמותי לא באמת ריאלי. השטח שמצפון וממזרח ליישוב מוגדר על ידי עורכי התכנית, המתבססים על תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35), כ"שטח פתוח מיוחד", שטח ירוק שאסור לבנות עליו. המשמעות היא שאין לגיטימציה לקיומם של בתי עסק רבים שכבר בנויים לאורך ציר כביש 654. מזרחית לכביש 6 מסומן שטח המיועד להקמה של מבני תעסוקה.

מסחר ליהודים בשבת

ההתיישבות בטירה הנושקת לפאתי צפון כפר סבא התחילה לפני כ-300 שנים. כדרכם של כפרים ערבים באזור, היא הייתה מרוכזת סביב המסגד, במקום הגבוה יותר מבחינה טופוגרפית. היישוב התפתח מאוד בעיקר בשנות השמונים של המאה העשרים בהיקף הגרעין המסורתי, ואת השטחים החקלאיים החליפה בנייה צמודת קרקע.

בעשור האחרון התחילה בטירה גם בנייה של בתי דירות בגובה של עד שש קומות, המהווה בעיקר אפיק השקעה עבור בעלי הון מקומיים שמשכירים את הדירות לפלסטינים בעלי אישורי שהייה, או לערבים מהגליל העובדים באזור המרכז.

המרחב הציבורי בטירה בכי רע. הרחובות הראשיים אמנם סלולים, ולאורכם ישנם מדרכות, אך ברחובות הפנימיים ניכרת הזנחה רבה. התחזוקה של הרחובות והכבישים גרועה, אין שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים), יש רק מעט עצים וכמעט אין גני שעשועים או כיכרות שאפשר לשבת בהן. לאורך הרחובות הראשיים יש שילוב של מגורים ומסחר, שמיועד, ואין זה סוד, לתושבי היישובים היהודיים שחולפים כאן במשך השבוע, או מגיעים במיוחד בשבתות.

מדרכות בכביש הראשי בטירה / צילום: גיא ורדי

סוגיית הבעלות על הקרקע מהווה בעיניו של אבו ראס עניין מרכזי בבעיות התכנון העירוני של טירה: "עד 48' התנועה הציונית שלטה ב-6% מהשטח הגאוגרפי של מדינת ישראל. אחרי 48' היא הגיעה לשליטה ב-93.5% משטחי המדינה. הערבים, שהם 20% מכלל האוכלוסייה, שולטים ב-3.5%. טירה יושבת על קרקע פרטית (לא על אדמת מדינה/רשות מקרקעי ישראל), ששייכת לאנשים. ערבי שצריך לבנות בית לא יקבל אישור אם לא ייתן 40% מכל דונם לטובת גני ילדים, בתי ספר, וכבישים. כשאתה (הכוונה ליהודים - ג.נ) קונה בית אתה לא דואג למרחב הציבורי, לחניה. יש מישהו אחר שדואג".

פאדי סמארה, מהנדס תחבורה ומתכנן ערים בוגר טכניון, הוא ממקימי עמותת "מהנדסים למען טירה", גוף התנדבותי הפועל למען שיפור איכות החיים ביישוב. סמארה קושר את הבעייתיות של התפתחות היישוב בעובדה שהקרקע היא פרטית. מבחינתו, מדובר בחסם משמעותי. "הקרקע ברעננה למשל היא קרקע של המדינה. ברגע שהעיר רוצה להתפתח לוקחים משבצת קרקע, שלא שייכת לאף אחד, או ליתר דיוק מוחזקת על ידי רשות מקרקעי ישראל, ומתחילים לתכנן באופן שיאפשר מתן מענה לזוגות הצעירים. מה שקורה ביישובים הערבים זה שהקרקע פרטית, יש ריבוי בעלים והרבה אינטרסים מנוגדים. אי אפשר להכריח בעל קרקע פרטית לקדם בנייה וגם לא לבנות לגובה".

סמארה ממחיש את הבעייתיות באמצעות תצלום אוויר שמראה שאזור מרכז היישוב (לא הגרעין) מיושב בצורה דלילה. לצד הבנייה, שברובה הגדול צמודת קרקע (וילות), ניתן לראות הרבה מאוד שטחים פתוחים. ההסבר של סמארה הוא שבעלי הקרקעות הפרטיים שומרים אותן לצאצאים. אלה שאין למשפחותיהם יתרת אדמות פנויות, נמצאים במצוקת דיור.

סמארה מדגיש בתסכול שתוכנית המתאר שאושרה בחודש שעבר לא מצליחה לענות על עניין הבטחת דיור עתידי לזוגות הצעירים ביישוב. העניין קשור בעיקר לשטח של 400 דונם אדמת מדינה, שהיה אמור להיות חלק מהתוכנית ומיועד לבנייה רוויה, ובלחץ ישובי המועצה האזורית דרום השרון נגרע מהתוכנית.
עו"ד ג'לאל מנסור, מהנדס תחבורה, מודד מוסמך, עו"ד ואיש עסקים מקומי, מסייר איתי ברחבי טירה. גם לו חשוב להבהיר את הבעייתיות הקשורה לעניין הבעלות על הקרקע: "המדינה חושבת שערבים צריכים לגור על אדמות פרטיות ושאדמות המדינה הן רק ליהודים. אני כאבא, שיודע שהעתיד של הבן שלי איננו מובטח, לא מוכר את האדמות שלי".

אנחנו מתחילים את הסיור בגרעין היישוב, ליד המסגד. מנסור מספר שכאן הוא גדל, אבל כעת חיים שם בעיקר עניים ומשת"פים. מי שיכל כבר בנה לעצמו וילה. מחיר של חצי דונם אדמה למגורים בטירה הוא כמיליון שקל, אבל אין היצע.

אנחנו חולפים ליד מתחם בנוי עצום ונטוש שנראה זהה לטיפולוגיה ולאדריכלות של המבנים בשכונת גילה בירושלים. זה לא מקרי: מסתבר שמדובר בפרויקט של משרד השיכון, שתוכנן בתחילת שנות השמונים ע"י האדריכל סלו הרשמן (שאחראי גם לתכנון מבנה הסינמטק בתל אביב).

לדברי מנסור, הקבלן בנה את הפרויקט, אך לפני שסיים לקח את כספי רוכשי הדירות וברח. המבנה לא הושלם, עיריית טירה הכריזה על המקום כמבנה מסוכן, ובכל זאת יש מי שמתגורר בו. מנסור משוכנע שמדובר בשחיתות: "איך זה יכול להיות שהיזם הוא חברה משכנת ובכל זאת, אין מי שדואג לאלה שרכשו במיטב כספם וממשיכים לשלם משכנתא? איפה המדינה בעניין הזה?"

אנו מתקדמים לכיוון צפון ועוברים לתחום המוגדר בתכנית המתאר כשטח חקלאי. כאן יש בנייה בקנה מידה גדול, בעיקר של וילות ענק שהאדריכלות שלהן כפרית, מודרנית ויקרה - בדיוק כמו בכוכב יאיר, השכנה שממול. המבנים אינם חוקיים לכאורה, ובכל זאת הם נהנים מחיבור לרשתות החשמל, הביוב והמים. איך זה עובד? לא ברור. מנסור מסביר שעד שתכנית המתאר הוכנה והתאשרה, עברו עשרים שנים. בינתיים, אנשים בנו ובונים בתים, יוצרים עובדות בשטח.

ראש עיריית טירה עו"ד עבד אלחי מדגיש שהיישוב עובר שינוי משמעותי: "אם מישהו שהלך לעולמו לפני עשר שנים היה חוזר היום לטירה הוא לא היה מכיר את המקום. החברה משתנה מחברה כפרית, מסורתית, לחברה שהיא יותר עירונית. פעם הדגש היה המשפחה, היום כל אחד דואג לעצמו. האדמות פרטיות, ולנו כרשות אין יכולת להכריח את בעלי הקרקעות ליזום בנייה רוויה. ברור שרק בדרך הזאת ניתן לענות על צרכי היישוב. שטח היישוב הוא 11 אלף דונם, אך אין קשר בין פיזור הקרקעות לבין ההגדרה הסטטוטורית שלהן, לבינוי או חקלאות. נוצר מצב שלחלק מהמשפחות אין אפשרות לממש בנייה למגורים בשטחן. בתכניות המאושרות על ידי הוועדה המחוזית מדברים על 7-8 יחידות לדונם, אך אני אומר להם שזה לא יבוצע. אלה אדמות פרטיות. הבעלים שלהן לא ימכרו".

בטירה מצפים לישועה שתגיע מלמעלה, כאילו שאם מדינת ישראל תקצה עוד אדמה לבנייה רוויה הבעיה תיפתר. עבד אלחי לא מצליח לעודד בנייה רוויה בשטחים המאושרים לבנייה למגורים, אך הוא גם לא מסוגל, או לא מעוניין, להתמודד עם תופעת הבנייה הלא חוקית בשטחים החקלאיים: "כל הזמן מופנית כלפי המגזר הערבי האשמה על בנייה לא חוקית. יש לי פה מאות כתבי אישום שאנחנו מגישים נגד עברייני בנייה. להגיד לך את האמת? אני מבין אותם. לפעמים אין ברירה. הם עבריינים בעל כורחם". 

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז נמסר: "תכנית המתאר לעיר טירה מתווה את התכנון העתידי של העיר ונותנת מענה לגידול הצפוי באוכלוסיה. בהליך הכנת התכנית היו שותפים נציגי היישוב והיא מתחשבת במאפיינים הייחודיים של היישוב. בהתאם לכך מקודמות בעיר אלפי יח"ד בתכניות מפורטות במוסדות התכנון ובהן תכנית שמקדמת המדינה הכוללת כ-750 יח"ד בשטחים שבבעלות המדינה. התכנית מוסיפה 9,000 יח"ד הדרושות לאוכלוסיה ההולכת וגדלה, וכן היא מקצה שטח של כ-180 דונם לתעשייה ושטח להקמת תחנת רכבת לרווחת תושבי העיר. הוועדה המחוזית פועלת יחד נציגי העיר כדי לפתור בעיות הנוגעות בקניין".

טירה

מספר תושבים: 25 אלף

הרכב אוכלוסיה: 100% מוסלמים

שטח שיפוט של העיר: 11.8 אלף דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 4

שכר ממוצע שכירים: 6,000 שקל

שטחים ריקים באמצע היישוב / צילום: גיא ורדי

עוד כתבות

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת-ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שיאים חדשים בוול סטריט בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● מגמה חיובית באירופה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"