גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשרים שנה לשווא: החזון התכנוני של טירה כבר איננו רלוונטי

תכנית המתאר של טירה אושרה סוף-סוף, אולם התושבים הערבים מבהירים שהיא איננה נותנת מענה לבעיות הקיימות ■ "כמו האוכלוסייה החרדית, גם לנו מאפיינים ייחודיים המשפיעים על התכנון העירוני"

פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי
פרוייקט נטוש של משרד השיכון בטירה / צילום: גיא ורדי

בחודש שעבר, אחרי כמעט עשרים שנות עבודת הכנה והתמודדות אל מול מאות התנגדויות, אושרה תכנית המתאר של העיר טירה (מח/ 281) המגדירה את החזון התכנוני של היישוב עד שנת 2030. אולם מסתבר שהתושבים, או לפחות רבים מהם, אינם שבעי רצון. הם מתלוננים על כך שהתכנית קודמה בתקופה שהעיר, בה חיים היום 25 אלף תושבים, נוהלה על ידי ועדה קרואה ולכן לא ייצגה את רצון התושבים. לטענתם רוב צוות התכנון היה יהודי, ומשך ההכנה של התכנית היה כה ארוך עד שנוצר מצב שהפרוגרמה אינה רלוונטית ואינה מעניקה ליישוב את הפתרונות הנדרשים.

מי שמצטרף לביקורת הוא ראש עיריית טירה, עו"ד מאמון עבד אלחי. עבד אלחי אמר ל"גלובס" שגישת המדינה לעניין תכנון היישוב אינה מסדירה באמת את מצוקת הדיור, וגורמת לתושבים להיות "עבריינים בעל כורחם".

"כמו האוכלוסייה החרדית, אנחנו קבוצה שונה. יש לנו דת שונה ושפה שונה, ומאפיינים ייחודיים המשפיעים על התכנון העירוני", אומר ד"ר ת’אבת אבו ראס, תושב קלנסווה הסמוכה ומנהל שותף ב”קרן אברהם” שפועלת לקידום שוויון ושילוב האוכלוסייה הערבית בארץ. אבו ראס השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אריזונה והוא מומחה להיבטים התכנוניים/נדל”ניים של תחום הקרקעות. בין היתר הוא משמש ראש ועדת הקרקע ותכנון בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. "המרכיב התרבותי לא נלקח בחשבון, כמו למשל העובדה שהערבים אוהבים לגור במשפחות קרובות יחד, וזה דבר שצריך לכבד", הוא מפרט.

אבו ראס מעיד על השינוי שעברה טירה, שבתוך זמן קצר הפכה מיישוב חקלאי, מסורתי, לעיר קטנה. לדבריו, רבים מבני טירה הם משכילים והיישוב אינו מספק עוד את צורכיהם. "אחת הבעיות המרכזיות של בני מעמד הביניים הערבי היא שהמקום נהיה מאד קטן מבחינתו, ולכן הם עוברים לערים כמו כפר סבא", הוא אומר. "יו"ר סניף מרצ בכפר סבא, רופא שיניים, הוא ערבי, תושב טירה לשעבר. אם אני מחפש איכות חיים, למה שלא אחפש את זה בכפר סבא? יש ערבים ברעננה, יש ערבים בתל אביב, יש ערבים בכל מקום".

טירה

תכנית המתאר לעיר טירה היא כוללנית, מה שאומר בין השאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה. במילים אחרות, התכנית מגדירה מחדש את הקו הכחול של העיר (שטחה) וקובעת את יעודי הקרקע (מגורים, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור וכיו”ב). מי שירצה לקדם בינוי, יהיה צריך להכין תב”ע (תוכנית בניין עיר) נקודתית מפורטת.

היעדים של התוכנית הם ביסוס הכלכלה המקומית והיערכות לגידול של עוד 17 אלף תושבים עד שנת 2030. לצורך כך התוכנית מציעה הרחבה של תחום שטח שיפוט העיר תוך הוספת כ-150 דונם מהמועצה האזורית לב השרון ועוד כ-150 דונם מהמועצה האזורית דרום השרון; בסה”כ מדובר בתוספת של 1,750,000 מ”ר שטחי מגורים (9,000 יח”ד), תוספת של 48 אלף מ”ר מסחר, 54 אלף מ”ר תעסוקה ו-275 אלף מ”ר שטחי ציבור.

האחראי על התכנון הוא האדריכל דסמונד קפלן, ובצוות היו שותפים גם אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, אדריכל השימור גיורא סולר והאקולוג חיים שנהר. הבנייה למגורים מוגדרת ע”י המתכננים כ”קליפה” העוטפת את דופן הישוב הקיים. ההרחבה ההיקפית מפורקת ל-12 מתחמים שיתוכננו בנפרד. הצפיפות בשטחי המגורים החדשים היניה שש יח”ד לדונם, כלומר בנייה רוויה.

בשטח האמור יש כיום לא מעט מבני מגורים לא חוקיים, כך שבעיקר מדובר בהסדרה של מצב קיים והיעד הכמותי לא באמת ריאלי. השטח שמצפון וממזרח ליישוב מוגדר על ידי עורכי התכנית, המתבססים על תכנית המתאר הארצית (תמ”א 35), כ”שטח פתוח מיוחד”, שטח ירוק שאסור לבנות עליו. המשמעות היא שאין לגיטימציה לקיומם של בתי עסק רבים שכבר בנויים לאורך ציר כביש 654. מזרחית לכביש 6 מסומן שטח המיועד להקמה של מבני תעסוקה.

מסחר ליהודים בשבת

ההתיישבות בטירה הנושקת לפאתי צפון כפר סבא התחילה לפני כ-300 שנים. כדרכם של כפרים ערבים באזור, היא הייתה מרוכזת סביב המסגד, במקום הגבוה יותר מבחינה טופוגרפית. היישוב התפתח מאוד בעיקר בשנות השמונים של המאה העשרים בהיקף הגרעין המסורתי, ואת השטחים החקלאיים החליפה בנייה צמודת קרקע.

בעשור האחרון התחילה בטירה גם בנייה של בתי דירות בגובה של עד שש קומות, המהווה בעיקר אפיק השקעה עבור בעלי הון מקומיים שמשכירים את הדירות לפלסטינים בעלי אישורי שהייה, או לערבים מהגליל העובדים באזור המרכז.

המרחב הציבורי בטירה בכי רע. הרחובות הראשיים אמנם סלולים, ולאורכם ישנם מדרכות, אך ברחובות הפנימיים ניכרת הזנחה רבה. התחזוקה של הרחובות והכבישים גרועה, אין שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים), יש רק מעט עצים וכמעט אין גני שעשועים או כיכרות שאפשר לשבת בהן. לאורך הרחובות הראשיים יש שילוב של מגורים ומסחר, שמיועד, ואין זה סוד, לתושבי היישובים היהודיים שחולפים כאן במשך השבוע, או מגיעים במיוחד בשבתות.

מדרכות בכביש הראשי בטירה / צילום: גיא ורדי

סוגיית הבעלות על הקרקע מהווה בעיניו של אבו ראס עניין מרכזי בבעיות התכנון העירוני של טירה: "עד 48' התנועה הציונית שלטה ב-6% מהשטח הגאוגרפי של מדינת ישראל. אחרי 48' היא הגיעה לשליטה ב-93.5% משטחי המדינה. הערבים, שהם 20% מכלל האוכלוסייה, שולטים ב-3.5%. טירה יושבת על קרקע פרטית (לא על אדמת מדינה/רשות מקרקעי ישראל), ששייכת לאנשים. ערבי שצריך לבנות בית לא יקבל אישור אם לא ייתן 40% מכל דונם לטובת גני ילדים, בתי ספר, וכבישים. כשאתה (הכוונה ליהודים - ג.נ) קונה בית אתה לא דואג למרחב הציבורי, לחניה. יש מישהו אחר שדואג".

פאדי סמארה, מהנדס תחבורה ומתכנן ערים בוגר טכניון, הוא ממקימי עמותת "מהנדסים למען טירה", גוף התנדבותי הפועל למען שיפור איכות החיים ביישוב. סמארה קושר את הבעייתיות של התפתחות היישוב בעובדה שהקרקע היא פרטית. מבחינתו, מדובר בחסם משמעותי. "הקרקע ברעננה למשל היא קרקע של המדינה. ברגע שהעיר רוצה להתפתח לוקחים משבצת קרקע, שלא שייכת לאף אחד, או ליתר דיוק מוחזקת על ידי רשות מקרקעי ישראל, ומתחילים לתכנן באופן שיאפשר מתן מענה לזוגות הצעירים. מה שקורה ביישובים הערבים זה שהקרקע פרטית, יש ריבוי בעלים והרבה אינטרסים מנוגדים. אי אפשר להכריח בעל קרקע פרטית לקדם בנייה וגם לא לבנות לגובה".

סמארה ממחיש את הבעייתיות באמצעות תצלום אוויר שמראה שאזור מרכז היישוב (לא הגרעין) מיושב בצורה דלילה. לצד הבנייה, שברובה הגדול צמודת קרקע (וילות), ניתן לראות הרבה מאוד שטחים פתוחים. ההסבר של סמארה הוא שבעלי הקרקעות הפרטיים שומרים אותן לצאצאים. אלה שאין למשפחותיהם יתרת אדמות פנויות, נמצאים במצוקת דיור.

סמארה מדגיש בתסכול שתוכנית המתאר שאושרה בחודש שעבר לא מצליחה לענות על עניין הבטחת דיור עתידי לזוגות הצעירים ביישוב. העניין קשור בעיקר לשטח של 400 דונם אדמת מדינה, שהיה אמור להיות חלק מהתוכנית ומיועד לבנייה רוויה, ובלחץ ישובי המועצה האזורית דרום השרון נגרע מהתוכנית.
עו"ד ג'לאל מנסור, מהנדס תחבורה, מודד מוסמך, עו"ד ואיש עסקים מקומי, מסייר איתי ברחבי טירה. גם לו חשוב להבהיר את הבעייתיות הקשורה לעניין הבעלות על הקרקע: "המדינה חושבת שערבים צריכים לגור על אדמות פרטיות ושאדמות המדינה הן רק ליהודים. אני כאבא, שיודע שהעתיד של הבן שלי איננו מובטח, לא מוכר את האדמות שלי".

אנחנו מתחילים את הסיור בגרעין היישוב, ליד המסגד. מנסור מספר שכאן הוא גדל, אבל כעת חיים שם בעיקר עניים ומשת"פים. מי שיכל כבר בנה לעצמו וילה. מחיר של חצי דונם אדמה למגורים בטירה הוא כמיליון שקל, אבל אין היצע.

אנחנו חולפים ליד מתחם בנוי עצום ונטוש שנראה זהה לטיפולוגיה ולאדריכלות של המבנים בשכונת גילה בירושלים. זה לא מקרי: מסתבר שמדובר בפרויקט של משרד השיכון, שתוכנן בתחילת שנות השמונים ע"י האדריכל סלו הרשמן (שאחראי גם לתכנון מבנה הסינמטק בתל אביב).

לדברי מנסור, הקבלן בנה את הפרויקט, אך לפני שסיים לקח את כספי רוכשי הדירות וברח. המבנה לא הושלם, עיריית טירה הכריזה על המקום כמבנה מסוכן, ובכל זאת יש מי שמתגורר בו. מנסור משוכנע שמדובר בשחיתות: "איך זה יכול להיות שהיזם הוא חברה משכנת ובכל זאת, אין מי שדואג לאלה שרכשו במיטב כספם וממשיכים לשלם משכנתא? איפה המדינה בעניין הזה?"

אנו מתקדמים לכיוון צפון ועוברים לתחום המוגדר בתכנית המתאר כשטח חקלאי. כאן יש בנייה בקנה מידה גדול, בעיקר של וילות ענק שהאדריכלות שלהן כפרית, מודרנית ויקרה - בדיוק כמו בכוכב יאיר, השכנה שממול. המבנים אינם חוקיים לכאורה, ובכל זאת הם נהנים מחיבור לרשתות החשמל, הביוב והמים. איך זה עובד? לא ברור. מנסור מסביר שעד שתכנית המתאר הוכנה והתאשרה, עברו עשרים שנים. בינתיים, אנשים בנו ובונים בתים, יוצרים עובדות בשטח.

ראש עיריית טירה עו"ד עבד אלחי מדגיש שהיישוב עובר שינוי משמעותי: "אם מישהו שהלך לעולמו לפני עשר שנים היה חוזר היום לטירה הוא לא היה מכיר את המקום. החברה משתנה מחברה כפרית, מסורתית, לחברה שהיא יותר עירונית. פעם הדגש היה המשפחה, היום כל אחד דואג לעצמו. האדמות פרטיות, ולנו כרשות אין יכולת להכריח את בעלי הקרקעות ליזום בנייה רוויה. ברור שרק בדרך הזאת ניתן לענות על צרכי היישוב. שטח היישוב הוא 11 אלף דונם, אך אין קשר בין פיזור הקרקעות לבין ההגדרה הסטטוטורית שלהן, לבינוי או חקלאות. נוצר מצב שלחלק מהמשפחות אין אפשרות לממש בנייה למגורים בשטחן. בתכניות המאושרות על ידי הוועדה המחוזית מדברים על 7-8 יחידות לדונם, אך אני אומר להם שזה לא יבוצע. אלה אדמות פרטיות. הבעלים שלהן לא ימכרו".

בטירה מצפים לישועה שתגיע מלמעלה, כאילו שאם מדינת ישראל תקצה עוד אדמה לבנייה רוויה הבעיה תיפתר. עבד אלחי לא מצליח לעודד בנייה רוויה בשטחים המאושרים לבנייה למגורים, אך הוא גם לא מסוגל, או לא מעוניין, להתמודד עם תופעת הבנייה הלא חוקית בשטחים החקלאיים: "כל הזמן מופנית כלפי המגזר הערבי האשמה על בנייה לא חוקית. יש לי פה מאות כתבי אישום שאנחנו מגישים נגד עברייני בנייה. להגיד לך את האמת? אני מבין אותם. לפעמים אין ברירה. הם עבריינים בעל כורחם". 

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז נמסר: "תכנית המתאר לעיר טירה מתווה את התכנון העתידי של העיר ונותנת מענה לגידול הצפוי באוכלוסיה. בהליך הכנת התכנית היו שותפים נציגי היישוב והיא מתחשבת במאפיינים הייחודיים של היישוב. בהתאם לכך מקודמות בעיר אלפי יח"ד בתכניות מפורטות במוסדות התכנון ובהן תכנית שמקדמת המדינה הכוללת כ-750 יח"ד בשטחים שבבעלות המדינה. התכנית מוסיפה 9,000 יח"ד הדרושות לאוכלוסיה ההולכת וגדלה, וכן היא מקצה שטח של כ-180 דונם לתעשייה ושטח להקמת תחנת רכבת לרווחת תושבי העיר. הוועדה המחוזית פועלת יחד נציגי העיר כדי לפתור בעיות הנוגעות בקניין".

טירה

מספר תושבים: 25 אלף

הרכב אוכלוסיה: 100% מוסלמים

שטח שיפוט של העיר: 11.8 אלף דונם

דירוג סוציו-אקונומי: 4

שכר ממוצע שכירים: 6,000 שקל

שטחים ריקים באמצע היישוב / צילום: גיא ורדי

עוד כתבות

טלק של ג'ונסון אנד ג'ונסון / צילום: רויטרס

דיווח: ג'ונסון & ג'ונסון ידעה והסתירה במשך שנים קיום אסבסט בטלק שלה; מניית החברה צונחת

רויטרס מדווחים כי במשך שנים (1971-2000) ג'ונסון & ג'ונסון ידעו כי אבקת הטלק לתינוקות מכילה אסבסט ● מניית החברה צונחת ● בג'ונסון אנד ג'ונסון מכחישים

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול  עם דונלד טראמפ/ צילום: Reuters, Carlos Barria

מה משפיע על כלכלת ארה"ב? זו לא הריבית, זו הפוליטיקה

משקל רב, אולי רב מדי, ניתן לאחרונה לסוגיית הריבית בארה"ב, ולא מעט קישורים נעשו בין קצב העלאות הריבית ב-2019 לבין התנודתיות בשווקים ● אבל בנק מרכזי אחראי בסופו של דבר רק על המדיניות המוניטרית, וההשפעה המהותית על הכלכלה היא האופן שבו נעשה שימוש בכספי המסים - כלומר הסוגיה הפוליטית

איוונדר הוליפילד, אלוף האגרוף לשעבר, ששימש כפרזנטור ל - AriseBank / צילום: רויטרס

סטארט-אפ הקריפטו AriseBank ישלם 2.3 מיליון דולר לאחר שהואשם בהונאת משקיעים בארה"ב

ארייז-בנק, אחת החברות הראשונות שנתבעו על ידי הרגולטור בארה"ב בגין הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי (ICO), הואשמה על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית כי הונתה משקיעים כשאמרה שהיא מקימה בנק למטבעות דיגיטליים ● החברה טענה כי גייסה 600 מיליון דולר, אך בפועל גייסה רק 4.25 מיליון דולר ממאות משקיעים

כנרת / צילום: שלומי יוסף

ממפלס הכנרת לגל ההתייקרויות - כמה אתם שולטים בחדשות?

מה גובה התביעה של יאיר נתניהו, בכמה יעלו תעריפי החשמל והמים, וכמה פשיטות רגל הוכרזו בשנה שעברה? 11 שאלות שיבחנו מה אתם זוכרים מכותרות השבוע

זירת הירי בצומת בית אסף / צילום: רויטרס

המתיחות באיו"ש: חייל נפצע קשה בפיגוע בבית אל; הובאו למנוחות הרוגי פיגוע הירי בצומת בית אסף

מצוד אחר המחבל שחדר הבוקר לבית אל ודקר חייל ● לפני הצהריים הובאו למנוחות שני לוחמי צה"ל שנהרגו בפיגוע הירי שאירע אתמול בצומת גבעת אסף שבבנימין; נמשך המצוד אחר חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע

ירון זליכה / צילום: יח"צ

פרופ' ירון זליכה מבטיח: "נוריד את מחיר החשמל ב-20%, נחתוך את מחיר הגז ב-50%"

החשב הכללי לשעבר פרס ברדיו 103 FM את תכניותיו לוועדה בראשותו ובמרכזן הכרזת מלחמה על המונופולים בתחום המזון הגז ותחומים אחרים - "אם אלה לא ירסנו את עצמם" ● טרכטנברג: "פירוק המונופולים לא יפתור את בעיית יוקר המחייה"

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה בבורסה בת"א: מדד הבנקים קפץ ב-1%

יום המסחר האחרון לשבוע זה ננעל בטריטוריה הירוקה ברקע לעליות מעבר לים ● מניית לאומי עלתה במחזור הגבוה בשוק, אחריה פועלים שטיפסה 1.5% ● מחזור המסחר הסתכם ב-1.2 מיליארד שקל

קאר שולץ / צילום: יחצ

עוזבת את פתח תקוה: טבע מעבירה את המטה הגלובלי שלה לרמת החייל בתל אביב

חברת טבע פעלה בשנים האחרונות למציאת אתר שישמש מטה גלובלי מאוחד שלה ● הערב הודיעה על מעבר לרחוב דבורה הנביאה ברמת החייל בתל אביב ● הבניין החדש יאוכלס כולו על ידי עובדי המטה של החברה

קואופ שופ/ צילום: תמר מצפי

המכירה יוצאת לדרך: נאמני קואופ הגישו בקשה לקבלת הצעות

הנאמנים עו"ד ד"ר שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב הגישו לבית המשפט בקשה לאפשר לפרסם הזמנה לקבל הצעות לרכישת מניות החברה, פעילותה ונכסיה ● "תכנית ההבראה שהוצגה בבקשת ההקפאה, המהווה, לכאורה, אלטרנטיבה, אינה ישימה ואינה נותנת מענה לטובת הנושים"

אונאמי/ צילום: צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בוז'ולה נובו, כתב הגנה: למה לא לתת ליין פשוט לשמח? 

אין כל רע כמובן ביינות רציניים, עמוקים, מורכבים ואפילו מסובכים להבנה. גם אני נהנה מהם. ועוד איך ● אבל יין שמח הוא יין משמח. ואין יין יותר משמח מבוז'ולה נובו

גלובסטוק

"כשאתה צופה בפורנו, אתה לוקח חלק פעיל בניצול נשים"

השבוע בגלובסטוק, הפודקאסט השבועי של "גלובס" ● ליאת רון מדברת עם רועי ברק, ראש מערכת החדשות של גלובס, על הסיבה שבגללה הוא תומך בחוק הפורנו החדש ● האזינו

הדודאים / צילום: מרגלית חרסונסקי

ההופעה שהפכה לנוסטלגית עוד במהלכה, ופרידה מיגאל בשן

הדודאים נשארים רלוונטיים כבר 60 שנה, כי הם לא מפסיקים להתרענן ולהתחדש ● ופרידה מיגאל בשן

גלובסטוק

הפודקאסט השבועי: מה הקשר בין אייל גולן לניצב בדימוס ניסו שחם?

השבוע ב"גלובסטוק", הפודקאסט השבועי של "גלובס" ● אלה לוי וינריב, כתבת המשפט של "גלובס", בשיחה עם ליאת רון: "היכן שהזירה הפלילית נכשלת, אנחנו כציבור צריכים להתעורר" ● האזינו

קבל עם ושושלת / איור: עומר הופמן

קבל עם ושושלת: שיחה בבית הוריי מעולם לא הסתיימה במקום ובזמן המוקצב

אחת הדרכים להתמודד עם מפגש משפחתי רב-דורי ועם הקושי למצוא מכנה משותף בין כל-כך הרבה אנשים שאת רובם לא מכירים, היא לנסות להסביר לטף השואל את מי הולכים לפגוש

רומא/ צילום: באדיבות נטפליקס

ביקורת קולנוע: "רומא" עומד בציפיות המאוד גבוהות ממנו

"רומא" מצדיק לא רק את ההתלהבות לה זכה, אלא גם כל אינץ' וכל דציבל של אולמות הקולנוע ● אפילו שאפשר גם בנטפליקס ● ביקורת

משה כחלון בכנס "עיר הנדל"ן" באילת / צילום: ארז דולב

כחלון, אתה רציני? פרופ' ירון זליכה הוא אמן אשליות

לטעמי, לא זה האיש שמסוגל לבדוק ברצינות את עניין יוקר המחיה: זליכה הוא בעיקר בעד עצמו, והתדמית ההירואית שלו מעשירה את חשבון הבנק שלו ● פרשנות

שוק חג המולד בווינה  / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

שופינג לחג המולד: מסע מטורף בין השווקים באירופה והכל בפחות ממחיר טיסה לאילת

מסע דילוגים מטורף בין שוקי חג מולד באירופה ● בדרך ללונדון קופצים לסיביו, רומניה ● בדרך חזרה עוצרים בברטיסלבה, סלובקיה, ומשם ממשיכים לחגיגות הכריסמס בווינה ● כל זה עלה פחות מטיסה לאילת (ואירע לפני הפיגוע בשטרסבורג שהזכיר למי שצריך, ששום מקום לא באמת בטוח)

איציק אוזנה/ צילום: יוסי כהן

"כתוב לי בתוכנית העבודה שעד גיל 50 אנהל את שופרסל": מנכ"ל אייס כבר מסמן את התפקיד הבא

חצי שנה אחרי שניסיון ההנפקה של החברה נכשל, איציק אוזנה, מנכ"ל אייס, מספר בראיון ראשון ל"גלובס" למה המהלך לא צלח: "יכולנו להנפיק אם היינו מתגמשים על המחיר" ● על התוכניות לעתיד: "נקים רשת חשמל חדשה שתהיה היחידה שפעילה בשבת" ● על אמזון: "אנחנו בהחלט יכולים להיות חלק מהחנויות שמציגות באתר"

דוכן פירות וירקות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

נמוך יותר מהתחזיות: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.3%

הציפיות בשווקים היו לירידה של שתי עשיריות האחוז, על רקע הירידה במחיר הנפט וירידות מחירים בסעיפי החופשות והפנאי אחרי החגים ● ירידות מחירים נרשמו בסעיפי הפירות הטריים, תרבות ובידור, ריהוט לבית ותחבורה ציבורית; עליות מחירים נרשמו בהלבשה וירקות טריים

משה כחלון / צילום: איל יצהר

שיא במספר הדירות החדשות שנמכרו באוקטובר: המספר הגבוה זה 15 חודשים

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי באוקטובר נמכרו בישראל 2037 דירות חדשות, המספר הגבוה ביותר מאז יולי 2017 ● ייתכן שמדובר בקבלנים ש"ישבו על הגדר" ומוכנים כעת למכור, גם אם הדבר כרוך בהתפשרות על המחיר