השנה הפכה המנהיגות הנשית לחלק מרכזי בסיפור של העיתון "גלובס". כנגד כל הסיכויים יצאה אלונה בר און למסע לרכישת העיתון, וצירפה אליה את ענת אגמון. לראשונה בתקשורת הישראלית, שתי נשים חזקות מבצעות מהלך נועז ומשמעותי והופכות לבעלות עיתון - זה בדיוק המצע שעליו יושב הרעיון שבבסיס "ליידי גלובס".
באירוע המנהיגות הנשית של "ליידי גלובס" נשאה דברים אלונה בר און, בהופעה פומבית ראשונה מאז הרכישה.
"סיפור הרכישה של גלובס היה סיפור עם המון כוח נשי, וככל הנראה זה לא קרה סתם.", סיפרה בר און באירוע, "הכול התחיל במודעה בעיתון, שבמסגרתה הכונסים של בנק לאומי מכרו את העיתון שאבא שלי (חיים בר און) ייסד עם כוכבית - הוא לא הקים אותו, אבל זה היה כלום כשהוא רכש את זה. את העיתון שהוא הקים ובנה, וכל הבית שלנו חי ונשם, ואני עבדתי ברצפת הייצור שלו מגיל כלום, כונסי הנכסים של הבנקים בחרו למכור במודעה בעיתון, עמ' 19, פונט 3, ריווח אפס, ולא לספר לי על זה. מישהו היה צריך לספר לי שהייתה מודעה. כך זה התחיל.
"באותו שלב לא חשבתי שארכוש את גלובס. היו לי הרבה עניינים אחרים. אני בת 40, עוד לא עשיתי ילדים, יש לי עסק שאני צריכה לטפל בו, זה לא הסתדר לי בלו"ז, ונורא רציתי שידיים טובות ייקחו את העיתון הזה. מה גם שבשלב ההוא כבר השקעתי כסף במספיק פסיכולוגים כדי להשתחרר מהמותג.
"חיפשתי את הידיים הטובות, והן לא הגיעו. ואז הגיעה המודעה, וטסתי לבית המשפט.
"באופן בלתי צפוי לחלוטין, השופט איתן אורנשטיין החליט לתמוך בי. הוא שלח אותי לגישור, וכך הגעתי לאישה הראשונה בסיפור - הילה גרסטל. אין שום סיכוי שהייתי פה עכשיו אלמלא היא.
"היא אמרה לי 'או שאת קונה את העיתון, או שזה הולך לדוידוביץ' (האוליגרך)'. אמרתי לה שאני רוצה לתת את זה לידיים טובות אחרות, לא להפוך לבעלים בעצמי, והיא ענתה לי 'נ-ג-מ-ר-!'. אבל היא עשתה את זה בעדינות נשית, אין סיכוי שגבר היה אומר את זה, וזה היה מתקבל על דעתי.
"הלכתי הביתה, והתחלתי לחשוב למה לקנות את גלובס, אם בכלל. יש סברה שאומרת שעשיתי את זה בגלל אבא שלי. אבל לאבא שלי היו שלוש משאלות שכבר מילאתי, כסף הייתי יכולה לעשות בעוד דרכים, ומה שנשאר זה 'סט ערכים'. בלילה כתבתי שמונה נקודות על נייר, שעסקו בין היתר בעצמאות התוכן ובביזנס פרנדלינס, ועם הנייר הזה הלכתי לחפש שותפים.
"התור לשותפים היה מאוד קטן. בניתי נעל זכוכית כמו של סינדרלה, ואף אחד לא רצה אותה. אבל אז הנעל הזו התאימה לאדם אחד בלבד, והאדם הזה נמצא פה: ענת אגמון. יש לי שותפה שהיה לה אוהל במחאת האוהלים, לא יכולתי לדמיין יותר טוב מזה. ברגע שענת ראתה את סט הערכים, היא החליטה ללכת על העסקה, וזה מה שקיוויתי לו. הייתי מעדיפה ללכת לבית המשפט ולהגיד 'לא הצלחתי' על פני זה שסט הערכים לא יבוא לידי ביטוי. לכן אני אומרת: לא הייתי יכולה לעמוד פה בלעדיה.
"זה מה שקרה גם עם נעמה (סיקולר), עורכת גלובס, ולא בכדי. זה לא קורה סתם. לנשים, לאתיקה ולערכים יש חיבור אמיתי. זה מרגש, ואפשר לקחת את זה למעלה. בגלובס היה כוח נשי שחיכה לנו. אני גאה בזה, גאה להיות פה, ואנחנו נחושות להצליח".