גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקן חדש לחכירות תפעוליות מעורר תרעומת במגזר העסקי

תקן IFRS מספר 16, שייכנס לתוקף ב-2019, מכניס לראשונה את החכירות התפעוליות של החברות הציבוריות לתוך המאזן ■ "עשוי להיות פה שינוי דרמטי במערכת היחסים של הקניונים עם בעלי החנויות" אומר רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות במרכז הבינתחומי בהרצליה ■ בזק בחרה להחיל את התקן כבר ב-2018

דירקטוריון חברת בזק החליט בסוף השבוע האחרון לאמץ כבר ב-1 בינואר 2018 את תקן ה-IFRS מספר 16, שעוסק בחכירות נכסים (ליסינג). את התקן מחויבות כל החברות הישראליות לאמץ רק החל מ-1 בינואר 2019, אולם בזק בחרה כאמור להקדים את אימוצו ל-2018.

תקן החכירות התפעוליות

התקן, שמכניס לראשונה את החכירות התפעוליות של החברות הציבוריות אל תוך הדוחות הכספיים, ישפיע לדברי בזק על הטיפול החשבונאי שלה בהסכמי חכירת נדל"ן, אתרים סלולריים, רכבים ונכסים אחרים. כתוצאה מיישום התקן תכיר בזק החל מתחילת 2018 בנכסים ובהתחייבויות בגין חכירות נכסים אלה, שעד כה טופלו כחכירות תפעוליות.

התקן החדש מעורר לא מעט תרעומת בקרב מנהלים בכירים במגזר העסקי הישראלי, אולם לדעת גורמים בענף החשבונאות המקומי הוא נחשב לשינוי החשבונאי הגדול ביותר שקרה כאן מאז המעבר לעריכת הדוחות הכספיים על פי תקן החשבונאות הבינלאומי (IFRS) לפני כעשור.

אצל בזק, למשל, השפעת יישום התקן על הרווח הנקי ב-2018 תהיה זניחה לדעת החברה, אולם הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) השנתי דווקא אמור לגדול בכ-400 מיליון שקל, לאחר שעמד ב-2016 על 2.8 מיליארד שקל (תוספת של כ-14%). זאת בשל העברת דמי השכירות בהיקף זה, שנרשמו עד כה כהוצאות הפעלה, לרישום תחת הפחתות והוצאות מימון.

בזק העריכה כי בדוח תזרים המזומנים תציג עלייה של 400 מיליון שקל בתזרים מפעילות שוטפת, אל מול ירידה בהיקף זהה בתזרים מפעילות מימון. מאזן החברה יתנפח בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל, שיירשם מצד אחד כנכסים שאינם שוטפים, ומהצד השני יתחלק בין התחייבויות שוטפות (400 מיליון שקל) להתחייבויות שאינן שוטפות.

כיצד יושפעו דוחות בזק ב-2018 מהיישום המוקדם של תקן החכירה התפעולית

השפעה מהותית שתצריך שינויים

תקן החכירות התפעוליות והשלכות כניסתן לדוחות הכספיים היווה את נושא המפגש של פורום שווי הוגן, מייסודו של ביה"ס למנהל עסקים ע"ש אריסון במרכז הבינתחומי בהרצליה. מייסדי הפורום, פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב, כינסו בחודש שעבר לדיון בנושא נציגים מקרב הרגולטורים השונים, בכירים במשרדי רואי החשבון הגדולים, בנקאים, אנליסטים בשוק ההון המקומי וכמובן מנהלי כספים של כמה מהחברות הציבוריות הגדולות.

במהלך הדיון נשמעה ביקורת רבה על התקן הבינלאומי החדש, שישראל כמובן מחויבת באימוצו, אולם היה ברור לכולם שמדובר בהשפעה מהותית, שתדרוש שינויים הן בהתנהלות העסקית של החברות והן בהתייחסות של שוק ההון לדוחותיהן הכספיים.

רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בבית ספר אריסון למנהל עסקים, פתח את הדיון והסביר כי מדובר בשינוי חשבונאי שנועד לסגור חולשה גדולה מאוד של החשבונאות. "עד עכשיו חכירות תפעוליות לא הופיעו במאזני החברה, ולכן כונו 'מימון חוץ-מאזני'. מצב זה יצר הטיה של חברות לטובת חכירות תפעוליות, כך שלסגירת הטיה זו יכולות כעת להיות השלכות משמעותיות על שיווי המשקל של החברות, בהחלטה בין רכישה של נכס לבין חכירה תפעולית שלו".

שוב הוסיף כי עיקר החוכרים שיושפעו מזה הם קמעונאיות המזון והאופנה, חברות הדלק, חברות מתחום ההובלה הימית והאווירית, וכן כל חברה שיש לה ליסינג של רכבים, מגזר ההייטק, חברות הסלולר ועוד. "יש למעבר השלכות מאוד מעניינות על היחסים הפיננסיים. גם לכיוון הפחות טוב של גידול ברמת המינוף, אך גם לכיוון הטוב יותר של העלייה ב-EBITDA. אני חושב שהחשבונאות עושה מהלך מאוד משמעותי ומתקרבת לכלכלה, בכך שהיא מבטלת את ההעדפה המלאכותית שנוצרה לחכירות התפעוליות".

מהבחינה החשבונאית, הסביר שוב, הדרישה בתקן החדש היא שבמועד הכניסה לחכירה יידרש החוכר להכיר במאזן בנכס (שיופחת על פני תקופת החכירה) ובהתחייבות הפיננסית עליו. כתוצאה מכך, המינוף של חברות שיושפעו מהתקן ישתנה בצורה משמעותית מאוד. בדוח רווח והפסד ישונו תשלומי החכירה, ובמקום להירשם כהוצאות שכירות, יירשמו מעתה כעלויות הפחתה והוצאות מימון.

גם דוח תזרים מזומנים ישתנה לדברי רו"ח שוב מהקצה אל הקצה. אם עד כה נרשמו דמי השכירות בפעילות השוטפת, הרי שלאחר יישום התקן יעברו החזרי הקרן לתזרים מפעילות מימון, בעוד שבנוגע לתשלומי הריבית, החברה תבחר אם לסווגם כפעילות שוטפת או מימונית.

"להנהלה יהיה יותר שיקול דעת"

נציגיה של בזק לא נטלו חלק בדיון, אולם ענף התקשורת זכה לייצוג מצדו של שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של סלקום, שיצא בביקורת חריפה על התקן. לדבריו, השינויים בחישוב ה-EBITDA הרחיבו את הפערים בין גישת מעריכי השווי לגישת שוק ההון, ובעקבות זאת תיווצר שונות גדולה בין הערכות שווי. "בדיעבד, לא נעים להגיד, זה ישרת את מזמין העבודה מכיוון שיהיו לו כמה גישות לבחור ביניהן. מי שקורא דוח כספי יצטרך להכיר היטב את התעשייה כדי להבין אותו", ציין פרילינג והוסיף, כי "ברמת המאקרו אנחנו מתרחקים מהכלכלה יותר מדי, משאירים יותר מדי שיקול דעת למעריכי השווי והופכים את הדוחות הכספיים לפחות רלוונטיים. התקן החדש הופך את הקשר עם החברה ואת הדרך שבה היא מדווחת על פרמטרים לא חשבונאיים על פי התקינה לחשובים יותר. להנהלה יהיה יותר שיקול דעת, ואני לא חושב שזה בריא".

מגזר נוסף שיושפע מהתקן החדש הוא ההובלה הימית והאווירית. מגזר זה יוצג בדיון בידי אורן הר-נבו מחברת אל על, שאמר כי "אנחנו מתייחסים לכניסת התקן הזה באופן יותר דרמטי מהכניסה ל-IFRS. הוא תופס אותנו בעיצומה של תכנית הצטיידות. אנחנו הולכים לחכור כמה מטוסים יקרים מאוד, ולכן ההשפעה של התקן הזה, ביחד עם נקודת הזמן שהוא תופס אותנו בה, מאוד דרמטית מבחינתנו".

הר-נבו, מנהל הדיווח הפיננסי באל על, הסביר כי כאשר מדובר על חכירות ארוכות-טווח ויקרות כמו מטוס, אין ספק שבמהות שלה חכירה היא הסכם מימון. "בהסתכלות ארוכת-טווח הסכם מימון הוא יקר יותר מלרכוש את המטוס, מכיוון שמישהו אחר צריך להרוויח על המימון. התקן הקודם עשה הטיה לכיוון החכירה מבחינה חשבונאית, ולא כלכלית. אותו רכיב מימון לא הוכר כהוצאה בתקופות מאוחרות יותר. כעת, לאחר השינוי, נראה שיקוף של מרכיב המימון בדוח רווח והפסד. התקן החדש מכריח את החברות לשאול את עצמן האם מימון החכירה שווה את הכסף".

המודל של קסטרו

לא רק ענפי התקשורת וההובלה יושפעו מהתקן, אלא גם רשתות הקמעונות שחוכרות שטחי מכירה, וחברות הנדל"ן שמחכירות להן נכסים בחוזים לטווח ארוך. בדיון הסביר רו"ח שוב, כי התקן אינו מכניס דמי חכירה משתנים אל תוך המאזן, אלא רק את דמי החכירה הקבועים. במצב כזה, עשויים לקוחות כגון רשתות קמעונאיות לנסות לעבור לחוזים שמתבססים על שיעור מפדיון. "עשוי להיות פה שינוי דרמטי גם במערכת היחסים של הקניונים עם בעלי החנויות", הדגיש.

את רשת קסטרו, שחוכרת חנויות לטווח ארוך בקניונים ובמרכזים מסחריים, ייצג בדיון סמנכ"ל הכספים רון רוטר. "אני מסתכל על החכירה מבחינת המהות שלה", הדגיש. "אם אנחנו מגיעים למצב שבו חוזה שכירות לא טוב לנו, אם מדובר במיקום טוב של החנות בעל הנכס ישחרר אותנו בלי לחשוב פעמיים. יוצא מצב שאין כאן התחייבות. לעומת זאת, במקרה שמדובר במיקום חלש הסיטואציה שונה, וייתכן שבמצב זה מדובר בהתחייבות משמעותית יותר. במצב כזה המחכיר לא ירצה לשחרר את החוכר מההתחייבות הזאת כל כך מהר".

רוטר הוסיף כי "מנקודת המבט של קסטרו, אם החברה לא תרצה לממש את ההתחייבות, אף אחד לא ילך איתנו ראש בראש. לכן אני מרגיש שיש כאן ניפוח מאזני. אני לא חושב שזה יוצר ערך למי שמסתכל על המאזנים שלנו. אפשר היה להסתפק אצל חוכרים כמונו רק בגילוי נרחב יותר. בעיניי השינוי הזה לא משקף את הפעילות שלנו בצורה טובה יותר".

עוד הדגיש רוטר כי בקסטרו לא מקבלים החלטות לפי תקינה חשבונאית, אלא על פי מה שנכון. "קבלת ההחלטות בחברה לא תשתנה בגלל התקן כל עוד זה תלוי בי. מי שמסתכל על הדוחות של קסטרו יבין טוב יותר את המהות של העסק לפני השינוי של התקן".

בהמשך נשאל רוטר מהם הביטחונות שמעניקה קסטרו בחוזים מול חברת הקניונים מליסרון למשל, והאם היא יכולה לצאת מחוזים אלו. הוא השיב כי למליסרון יש נכסים מעולים, וכי במרבית המקרים, כששוכר פחות טוב לא יכול לשלם להם את השכירות, הוא יבקש להשתחרר מהחוזה. "אם השוכר לא טוב, כנראה הפדיונות שלו נמוכים, ולכן הוא לא משרת את מליסרון, כי היא רוצה שוכרים טובים שיביאו לה את הפדיון. במרבית המקרים תעדיף מליסרון להביא שוכר טוב יותר שישלם לה יותר, ולכן, אני חושב שהחוזה הזה לא מחייב".
רו"ח שוב שאל, "האם ייתכן שכעת החוזים יתקצרו, או לחלופין שמליסרון תסכים למצב של נון-ריקורס?"
רון רוטר השיב: "זה לא נכון בשבילי. אני רוצה חוזים ארוכים".

מנכ"ל חברת הקניונים מליסרון אבי לוי, אמר כי לדעתו בעקבות התקן החדש "השוכרים יבקשו חוזים קצרים יותר, וזה יהיה לרעתם". הוא הוסיף כי גם ייווצר עיוות אצל השוכרים לטווח ארוך, כי יש להם אופציות הארכה. "הסבירות למימוש האופציה גבוהה מאוד. לכאורה יש לרשום את החכירה לתקופה ארוכה יותר. נוצר מצב שבשנים הראשונות נרשמות אצל השוכרים הוצאות גבוהות הרבה יותר מההוצאה בפועל שבה הם נושאים. המצב הזה מעוות מאוד את המאזן", הסביר לוי.

מי שיצא להגנת התקן החדש הוא מעריך השווי רו"ח אלי אלעל. "אני מבקש להזכיר שהמהות החשבונאית היא בסופו של דבר לשקף את המהות הכלכלית, ולאו דווקא את המשפטית", אמר. "האמירה שאפשר לסיים את חוזה החכירה 'מתי שרוצים' היא אמירה מיתממת כי קסטרו, כל עוד היא עובדת, תמשיך לייצר התחייבויות חדשות, אם לא במקום אחד אז במקום אחר. החשבונאות באופן כללי לא אמורה ולא מסוגלת לתת התייחסויות פרטניות במצבים ספציפיים מדי. ההנחה היא שבמצבים ספציפיים, אותן חברות יידעו לתקשר עם המשקיעים, ולתת ביאורים - בין אם בדרך ישירה בדוחות, במידע Non GAAP, או בדיווחי פרופורמה כאלה ואחרים. בראייה העקרונית, כמעריך שווי, עדיף שיהיה מידע נוסף, שאותו ניתן לנטרל במקרה הצורך, ולא שיהיה מצב של חוסר במידע".

עוד כתבות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בבורסה המקומית; מדד ת"א ביטוח יורד בכ-2%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"