גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן הפוסט-טלוויזיה? דיון בביה"ד על עמוד הפייסבוק "הצינור"

הדיון בביה"ד על עמוד הפייסבוק "הצינור" הפך לקרב על מעמד טלוויזיית הברודקאסט בעידן הרשתות החברתיות

גיא לרר / צילום: מיכה לובטון
גיא לרר / צילום: מיכה לובטון

יום עבודה שלם, 9 שעות ברוטו, הוקדשו ביום חמישי, לשלב ההוכחות בתביעה שהגיש ערוץ 10 נגד גיא לרר בנוגע לבעלות על עמוד הפייסבוק של התוכנית "הצינור". רק לקראת סופו של הדיון, אז עלה לרר לחקירה הנגדית שהעביר אותו עו"ד דרור ורסנו ממשרד יגאל ארנון, החלה להתברר, אולי, נקודת המחלוקת האמתית והעקרונית בין שני הצדדים. לרר חש כי העמוד שהוא מפעל חייו אינו קשור ישירות לתוכנית ויותר מכך מבשר על עידן חדש שבו טלוויזיית הברודקאסט היא כבר לא המלכה הבלתי מעורערת, ואנשי הערוץ עצמו התקשו שוב ושוב להבין כיצד ניתן בכלל לטעון כי עמוד שנשא את שם התוכנית, וקיים איתה קשר ישיר (בעוצמה כזאת או אחרת), אינו שייך אוטומטית גם הוא לערוץ.

לפני לרר נחקר על תצהירו יואב הלדמן, המשנה למנכ"ל ערוץ 10, ואחריו עלו עדים שונים מטעמו של לרר, בהם ראודור בנזימן, לשעבר מנכ"ל חדשות 10, ופרופ' קרין נהון, מומחית לנושאי חברה וטכנולוגיה.

חקירתו הנגדית של לרר החלה בסופו של יום הדיונים, כשהצדדים באולמה הקטן של השופטת מיכל נעים-דיבנר בבית הדין לעבודה בתל-אביב כבר היו מותשים, אך לרר החיה מהר מאוד את האווירה. אם הלדמן, העד היחיד מטעם התביעה, הקפיד כל העת לענות בקול שקט ובלאקוניות, ולספק לעתים פחות אינפורמציה משהתבקש או לכל היותר את המינימום הנדרש, הרי שלרר ענה בלהט, דיבר באריכות ומתוך מה שנשמע כשכנוע פנימי עמוק, וחתר כל העת למה שהוא ראה כלב הדיון.

"בוא, אני מקדם אותך, אני רואה לאן אתה הולך", אמר כבר בתחילת החקירה לעו"ד דרור ורסנו ממשרד יגאל ארנון המייצג את הערוץ, לאחר שזה התלונן כי הוא אינו משיב למה שנשאל. ככל שהחקירה התקדמה הלך ואיבד עורך הדין את סבלנותו אל מול הנאומים של מגיש הטלוויזיה.

במרכז הדיון עמדה כל העת סוגיית הקשר בין תוכנית הטלוויזיה "הצינור", שממשיכה להיות משודרת כיום בערוץ 10, ואין עוררין על כך שהיא שייכת לערוץ, ובין עמוד הפייסבוק "הצינור", שלרר טען שהוא שייך לו, מכיוון שהופעל כיוזמה פרטית על ידו ועל ידי אנשים ששילם להם מכיסו, ולאור זאת הקשר בינו לבין התוכנית בעלת אותו השם היה קטן משנדמה.

עו"ד ורסנו, מנגד, ניסה להדגיש בדרכים שונות את עוצמת הקשר בין התוכנית לעמוד הפייסבוק. כך, הראה כיצד לרר הפנה בהזדמנויות שונות מהתוכנית בטלוויזיה לעמוד הפייסבוק וביקש מהצופים לעשות לו לייק.

"אם אתה מראה שבכל תוכנית או ברובן הפניתי מהתוכנית לעמוד, אני עכשיו נותן לך אותו", התייחס לכך לרר. "הבאתם סרטון עם כמה פעמים שאני הפניתי לעמוד הפייסבוק, ולא בכדי שתי הדוגמאות הראשונות שהבאתם היו תוכנית מספר 1 ומספר 2 מתוך 1,700. לא בכדי. ברוב מכריע של התוכניות זה לא נעשה".

השופטת שאלה את לרר אם זו לא פרקטיקה מקובלת להפנות בסיומן של תוכניות טלוויזיה לעמוד הפייסבוק שלהן, ולרר השיב: "הנקודה שהעלית עכשיו היא הקריטית להבנה למה אנחנו ישות נפרדת. גיא זהר עומד ערב ערב ומפנה לעמוד הפייסבוק של 'היום שהיה' והנה: לעמוד הזה יש רק 66 אלף לייקים. רק להראות עד כמה אתם (עורכי הדין של ערוץ 10, י"כ) בכלל לא בכיוון בכל הזוטי זוטות שאתם מביאים".

דיון דומה התנהל בקשר לתוכניות מיוחדות של "הצינור" שעסקו ישירות בעמוד הפייסבוק כמו התוכנית לציון הלייק ה-100 אלף שלו, כשלרר ממעיט באמצעים שהועמדו לרשותו על ידי ערוץ 10, ובכוחה של תוכנית הטלוויזיה, באופן שהוציא שוב ושוב משלוותם את הלדמן ואת היועצת המשפטית של הערוץ, דבורה קמחי, שישבו באולם.

"הפקת ה-100 אלף - היו שם רקדניות ורכב קאדילק ענתיקה ועל אף אחד מהם ערוץ 10 לא שילם. זה צולם יותר עבור הפייסבוק מאשר לטלוויזיה, גם אם זה שודר בסוף גם בטלוויזיה", אמר לרר. "התוכנית הייתה הכי דלת תקציב, משאביה מועטים ביותר, אחת התוכניות שלא היה להם צוות צילום, צילמנו באייפונים שלנו".

הלדמן הציע מהקהל לחשוף את תקציבה של התוכנית, ובתגובה זכה לקריאת ביניים נגדית מכיוונו של עו"ד הלל סומר, שמייצג את לרר (עם עו"ד יורם ליכטנשטיין): "פתאום הוא דווקא כן זוכר", רמז לעדותו שלא ממש הייתה עשירה בפרטים.

לרר הסביר שכפי שמקובל בתוכניות טלוויזיה רבות הוא וצוותו גייסו רבים מהאמצעים באמצעות בארטרים ומתן קרדיטים לגורמים המסחריים ששיתפו פעולה, אך התעקש כי הגורמים הללו התעניינו בעיקר בקרדיט שקיבלו בתמורה בעמוד "הצינור" ולא בזה שהוענק להם בתוכנית הטלוויזיה: "כששמים תיוג של הבנאדם של האוטובוס (שהשתתף באחת התוכניות החגיגיות שנגעו לעמוד) בעמוד פייסבוק של מיליון לייקים, זה ערך מסחרי עצום בשבילו. כשאני פונה לאנשים לשכנע אותם אני אומר להם: 'יהיה לכם תיוג בעמוד הפייסבוק של הצינור'. אם נתנו קרדיטים, נתנו גם בטלוויזיה וגם בעמוד. אם הייתי צריך לתת להם קרדיטים רק בטלוויזיה, אני מבטיח לך שלא היו באים", התעקש לרר. עו"ד ורסנו פנה בתגובה להלדמן ואמר: "יואב, תסגור את הערוץ, יש רק פייסבוק".

"למה לא שמתם גם בפייסבוק?"

המחלוקת הזאת נמשכה גם בכל הנוגע לגורמים השונים ששילבו כוחות עם לרר בפרויקטים משותפים כמו "פרויקט החזית". עו"ד ורסנו ניסה להציע כי אנשים חברו ללרר ונתנו משקל גדול לעמוד "הצינור", בין היתר בגלל רצונם להופיע בטלוויזיה וליהנות מאור הזרקורים. לרר המשיך להתעקש כי אנשי הערוץ חיים בעבר: "קרה משהו מעניין לאורך השנים. בהתחלה כולם רצו להגיע לטלוויזיה, אבל בתקופה האחרונה הפייסבוק היה בפני עצמו. היו פעמים שכבר העלינו אדם לטלוויזיה, והוא אמר לנו 'אבל למה לא שמתם גם בפייסבוק?'. זה תפס נפח שהוא הרבה יותר גדול מהתוכנית".

עו"ד ורסנו: "זה שאדם מקבל חשיפה בתוכנית זו לא תמורה?".

לרר: "במונחים של לפני 20 שנה".

עו"ד ורסנו: "זמן האוויר של ערוץ 10 הוא שלך או שייך לערוץ 10?".

לרר: "לערוץ 10".

עו"ד ורסנו: "אז כשמישהו מקבל זמן אוויר בערוץ 10 או קרדיטים זה לא תמורה שערוץ 10 נותן?".

לרר: "אני הייתי מציע לשאול אותם (את האנשים שהגיעו לתוכנית) ומעריך שהשת"פ הזה הוא לא בגלל הקרדיט שהם קיבלו מערוץ 10. אנשים כאן חיים בעידן שבו היית צריך להגיד תודה לאלוהים שהראו אותך בטלוויזיה. ההופעות בטלוויזיה היה נטל מבחינתם".

עו"ד ורסנו: "אז למה הם באו?".

לרר: "לרוב זה היה כי אני ביקשתי, כי הייתי צריך למלא את התוכנית".

עו"ד ורסנו: "אנחנו חיים בעולם שבו קידום בתוכנית טלוויזיה הוא חסר משמעות?".

לרר: "לא חסר משמעות, אבל זה הולך פחות. אני מבין היום את מה שאתה תבין עוד חמש שנים".

בחלקים אחרים מהדיון היה זה דווקא לרר שאיבד את שלוותו. "אתה לא תגיד לי שאני עושה הצגות! בשבילך זאת הצגה, בשבילי זה מפעל חיים", הוא צעק לעברו של עו"ד ורסנו כשקולו רועד כשזה האחרון שוב לא היה מרוצה מהתשובות שקיבל ממנו, ולאחר מכן נדרשו לו כמה רגעים כדי להמשיך. בפעם אחרת הרים את קולו בשלב שבו עורכי הדין של ערוץ 10 הציגו בפניו הוכחות מתוך עמודי הפייסבוק האחרים של הערוץ, שלפיהן גם טאלנטים כמו גיא זהר ואושרת קוטלר משמשים כאדמינים של עמודי הפייסבוק שלהם (עם עובדים נוספים בערוץ). "אז תביא לעדות את אושרת קוטלר שתראה לך איך היא מנהלת את העמוד", הוא התפרץ כלפי עו"ד ורסנו, ושוב נדרש להירגע.

עו"ד ורסנו מצדו התלונן לא פעם על סגנון התשובות של לרר: "אפשר להנחות את העד לענות לשאלות ולא לנאום?", הוא פנה לשופטת, וזאת, שניכר היה כי היא מגלה אהדה כלפי המגיש, השיבה: "אנחנו נאפשר לו להוציא קיטור מדי פעם".

האהדה הזאת או הנטייה לכיוון עמדתו של לרר באה לידי ביטוי גם בסיום הדיון כשנעים-דיבנר הביעה פליאה על מקרה ב-2016 שבו פייסבוק חסמה את עמוד "הצינור" בשל הפרה ובערוץ כלל לא ידעו על כך. עו"ד ורסנו ניסה לטעון כי זה חמור שלרר לא עדכן על כך את הערוץ, אך השופטת תהתה: "אם המסך שלכם היה מוחשך גם הייתם תלויים בעובד אחד שיעדכן אתכם?".

למרות זאת, כמובן קשה מאוד להעריך לטובת מי נוטה הכף. הצדדים קיבלו עם סיום הדיון כמה שבועות מרגע שיקבלו לידם את תמליל הדיונים להגיש את סיכומיהם, והשופטת סיכמה: "זה תיק כבד, וקרקע לא חרושה. אין לנו חוק שמדבר על זה, אין לנו פסיקה, וזה יהיה מרתק". 

חילופי משמרות

המאבק על הכוח: צינור להעברת מסרים פרסומיים, פוליטיים, חברתיים

המאבק על עמוד הפייסבוק של "הצינור" הוא מאבק על כוח, כסף והשפעה. וגם אגו. במונחים של תקשורת זהו נכס שזוכה לחשיפה גבוה במיוחד בשיעורים שאין כמעט כמוהם בארץ. העמוד מונה מעל מיליון איש שעוקבים אחריו. מיליון איש שאפשר לתקשר איתם ישירות, לדעת עליהם הרבה פרטים אישיים, ללמוד מה העמדות שלהם. אנשים שבחרו לצפות בתוכן שמופיע בעמוד והמעורבות שלהם בו גבוהה יחסית. ובעולם של היום, ידע הוא כוח. שאפשר לתרגם אותו לפי מי שמחזיק בו. עמוד הפייסבוק של הצינור הוא אכן צינור - שמאפשר העברת מסרים פרסומים, פוליטיים, חברתיים.

זהו נכס שנדרש הרבה מאמץ וכסף כדי לבנות אותו. ומי שייאלץ לבנות אותו מחדש יידרש להשקיע בזה יותר כסף ויותר מאמץ כי מה שנדרש היום כדי לבלוט בפייסבוק הוא בכל פרמטר יותר ממה שנדרש בימי ההתהוות של "הצינור" גם כתוכנית וגם כישות דיגיטלית.

וכמו בכל עסק יש פה גם עניין אישי. עבור גיא לרר העמוד הוא משהו המזוהה איתו עצמו. וסביר להניח שגם בערוץ מבינים את זה. ולצד הצורך הכלכלי שלהם יש גם סוג של רצון להכניס ללרר עצמו.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"