גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכלכלה על הקנסות בכביש 6: שלחו לנהגים SMS על החוב

האם הקנסות המוטלים על הנהגים שהפרו את התקנות בנסיעה בכבישי אגרה הם מופרזים? ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בנושא ■ ח"כ איתן כבל: "המדינה צריכה לשנות את מערכת יחסיה עם הכביש"

כביש 6 צפונה / צילום: איל פישר
כביש 6 צפונה / צילום: איל פישר

האם הקנסות המוטלים על הנהגים שהפרו את התקנות בנסיעה בכבישי אגרה הם מופרזים? במסגרת דיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הקנסות שמושתים על ציבור הנוסעים בכבישי האגרה בישראל, בהם כביש 6, טענו נציגי מפעילת הכביש (חברת דרך ארץ) כי בשנים קודמות נגבו מהציבור סכומי כסף עצומים של 25 מיליון שקל בגין קנסות. באותה נשימה הם אמרו כי סכומי הקנסות הופחתו ב-70%. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר: "המדינה צריכה לשנות את מערכת יחסיה עם הכביש". 

הישיבה התקיימה לבקשת חברת הכנסת רחל עזריה וחברי הכנסת אלעזר שטרן, יעקב אשר ואחמד טיבי, שטענו כי אזרחים רבים מגלים כי צברו חובות של אלפי שקלים על חיובים זעומים, וחברת כביש חוצה ישראל צברה, לפי דוח מבקר המדינה, עודפי גבייה של יותר מ-150 מיליון שקל עד סוף 2015.

הנוכחים בדיון הציעו לייעל את הליך ההודעה על צבירת קנסות, בהתאם לרוח הטכנולוגית של התקופה ובהתאם לחוק הבלתי מעודכן כפי שמסתבר. ח"כ עזריה אמרה: "אני פונה למשרד התחבורה - חייבו את כבישי האגרה להודיע לנוסעים על החוב באמצעות מסרון. היום המספרים הסלולריים הרבה יותר צמודים אלינו מהדירות. הדואר לא תמיד מגיע, סמסים הם הדרך שלנו להתעדכן. הוכחת הפנייה צריכה להיות דרך הסלולרי".

לדבריה, "מדובר בתופעה החוזרת על עצמה, אנשים נוסעים, לעתים לא מבחינים כי עלו על כביש אגרה, הם לא מקבלים את החיוב הראשוני - ואחרי כמה חודשים או שנים מקבלים סכום אסטרונומי שהתחיל מ-17 שקל עד כדי עיקול חשבון בנק. זה בכביש 6, במנהרות הכרמל וגם בנתיב המהיר. יש את חוק הגנת הצרכן שמצריך פנייה אל הצרכן לפני שמנפחים את החוב, אך החוק חל על חברות מסחריות ולא על עיריות וכבישי אגרה. צריך לעדכן את החוק כדי שיחול גם על הרשויות האלה".

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, ציין כי "המדינה היא שקבעה כללי משחק כאלה, והמדינה צריכה לשנות את מערכת היחסים שלה מול הכביש. יש חוקים על השולחן, היום אתה עומד בחלק מהמקומות בכביש 6 כמו בכל כביש אחר, ואתה משלם על זה, אמרנו שלפחות בזמן הזה המדינה תכניס את היד, וייקבעו מדדים בהם בזמן העומס תינתן הנחה של 50%, או הסדר אחר, לא הגיוני לשלם על כך את הסכום המלא. אם חברי וחברות הכנסת סבורים כי בחלוף 20 שנה החקיקה הזו אינה מתכתבת עם המציאות - נפנה, והמדינה תביא חקיקה, או שנביא תיקון כחברי כנסת".

ח"כ יעקב אשר התייחס להעדר התראות מקדימות, באומרו כי "אם אין התרעות מקדימות לפני קנסות, פה דופקים את האזרח הקטן".

ח"כ דב חנין התייחס גם לקנסות המושתים על הנוסעים בנתיבי התחבורה הציבורית ואמר: "בעיית היידוע קיימת גם בנתיבי התחבורה הציבורית. בשעות הלילה קשה לדעת אם החץ הוא צהוב או לבן, אנשים עולים בטעות וצריכים לשלם המון כסף. יש לפנות למשרד התחבורה ולומר שבכל התחום הזה הסימון צריך להיות מאוד ברור. בנוסף, אנחנו צריכים לייצר גבול בחקיקה, ריבית מסוימת שהיא ריבית חוקית, אי-אפשר באופן שרירותי להטיל סכומים שהם סכומים דמיוניים".

עו"ד שרון פלורנטין, היועצת המשפטית של חברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, טענה כנגד הטענות כי סכומי הקנסות הם סבירים בהחלט: "החוק קבע מנגנון מסוים לסכומי הפיצוי ללקוחות שלא משלמים במועד, והדבר מפוקח על-ידי חברה ממשלתית, חברת כביש חוצה ישראל. סכומי הפיצוי והחזרי הוצאות הופחתו ב-70%, אנחנו לא במציאות של 2004. אנחנו בנקודת איזון שהסכומים סבירים בהחלט. אם אדם טעה באופן חד-פעמי, הוא לא מחויב בקנסות, אלא רק מי שמתחמק ונוסע שוב ושוב. סיכוי קטן שלא יהיה יידוע לקוח בכביש 6, אלא אם נפלה טעות".

לדבריה, "המדיניות שלנו שלא פותחים בהליכים אלא אם יש לנו אינדיקציה חיובית שאדם מודע לחובו. אני לא יודעת מה סכום הקנסות השנה, בשנים הקודמות זה היה בסביבות 25 מיליון. המנגנון אומר שמה שאנחנו גובים זה מה שזה עולה לנו. הטענה לעודפי גבייה שהובאה בדו"ח המבקר נשענה על נתון של הגוף שבדק אותנו, חברת כביש ישראל ושר התחבורה מצא כי הנתון אינו משקף את המציאות" .

ח"כ עיסאווי פריג' הוסיף: "לא בושה לומר שהגיע הזמן לראות איך אנחנו משנים את כללי המשחק. שאני משלם אגרה אני רוצה איכות. אם כביש 6 איננו אין משק, אין מדינה, הוא הפך העורק הראשי ואני צריך לשלם על זה אגרה, זה לא מסתדר. אני מייעץ ליזום תרופה לפני המכה. אנחנו הולכים להציע מנגנון חלופי, תחשבו על שינוי מנגנון שיבוא ביוזמתכם".

לסיכום ביקש ח"כ כבל לקבל בתוך שבועיים נתונים באשר להיקף האזרחים שלא עמדו בתשלום בזמן ב-3 השנים האחרונות, כמה מהם קיבלו קנסות, מה גובה הקנסות ומה גובה הריבית וההצמדה. "אבקש גם לדעת כמה אנשים שילמו את סך הקנס המרבי העומד על 7,000 שקל מבין מי שלא נוסע תדיר בכביש. מהחברה המפקחת אבקש לדעת בכמה בקשות ועדות הערר קיימו דיונים, מה התוצאות ומה משך ההליך".

המשך הדיון עסק במנהרות הכרמל שם נוצרת בעיתיות לאור בלבול הנהגים בכניסה לנתיב, זה המיועד למנויים והשי המיועד לנוסעים מזדמנים. נוסע מזדמן שנכנס למסלול של מנויים צפוי לקנס (החל בטעות השנייה שיבצע).

ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות אמר בהקשר הזה: "מדובר על 2 קטעים לאורך קילומטרים ספורים, הנסיעה בהם בת 5 עד 7 דקות כאשר החלופה היא נסיעה בת 40 דקות עד שעה בתוך העיר. אנחנו רואים גבייה אגרסיבית, יש בלבול בין נתיבי מנויים ונתיבי לקוחות מזדמנים, כאשר בלבול מצד אזרח ונסיעה בנתיב מינויים תוביל לקנסות של בין 200 ל-300 שקל".

אברהם מזרחי, קבוצת כרמלטון, מנהרות הכרמל: "למנויים יש צילום קדמי ואחורי שאנחנו יודעים לזהות, אם עובר רכב בלי מנוי זה יוצר לנו מאמצי איתור וזה יוצר לנו הרבה מאוד הוצאות, מדובר על סדר גודל של אלפי אנשים, הנושא מבוקר על-ידי הרשת הממונה. בנוגע לטענה כי החברה גובה קנסות על כל קטע בנפרד הדגיש כי הדבר נתון בדיון במסגרת בתביעה ייצוגית "אנחנו פועלים לתאם את המערכות כדי שזה לא יקרה".

ח"כ כבל סיכם את הדיון: "היום כבישי האגרה האלה הם מבחינתי צורך בסיסי, זה מזמן לא מותרות, אם הייתה אלטרנטיבה ראויה היינו אומרים שיש לאותם אדם אפשרות בחירה. אני מבקש לקבל את החישוב של אותה גבייה לאיתור משתמש מזדמן, אבקש לקבל כמה אנשים נקנסים בשל כך, איך נקבעת העלות. אבקש לקבל הסברים לעניין הקנס הכפול בכל קטע. נעשה את כל אשר עומד לרשותנו ויותר בתחום כבישי האגרה".

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?