בציר בחבל שמפיין / צילום: רויטרס, Benoit Tessier
בחבל שמפיין שבצרפת הגפנים של השמפניה המפורסמת נמתחים לאורך עשרות ק"מ לדרום ולמזרח, ומעשירים את בעליהם דרך פירות אדמה חקלאית שהיא מהיקרות ביותר בעולם.
מהעבר השני של גבול חבל שמפיין שנקבע על ידי ממשלת צרפת לפני 90 שנה, אסור לגדל כרמים, וקו בלתי נראה מבדיל בין השפע התוסס של שמפיין לבין העיירה המנומנמת ונטלי (Ventelay), בה החקלאים משיגים פרנסה צנועה מדגנים ובקר.
אבל כעת אפשר אולי לחלוץ בקבוקי שמפניה. לראשונה זה כמעט מאה שנה, צרפת שוקלת להרחיב את חבל שמפיין.
ונטלי היא אחת מכ-40 עיירות שמועמדות להיכנס ל"טרואר" שמפיין החדש, על ידי המכון הלאומי למקור ולאיכות, INAO. זוהי סוכנות הפיקוח הצרפתית שבאחריותה ההכרעות בנושאים הרי הגורל כמו האם גבינת כבשים מקולקלת היא באמת רוקפור, או אם בקבוק יין אדום הוא בורדו אמיתי.
בארץ השמפניה, העיירה מאיי-שמפיין היא אחת מ-17 עיירות שיכולות להעניק לענבים שלהן את התגית Grand Cru, היוקרתית ביותר במחוז. אקר (כארבעה דונם) של גפנים כאן יכול להימכר ב-800,000 אירו (כ-950,000 דולר), לעומת 4,000 אירו לאקר של אדמה חקלאית רגילה מחוץ לחבל שמפיין.
העיירה, כמו עיירות אחרות בארץ הכרמים, גדושה בכסף. "אלה אנשים שלא חסר להם דבר מבחינה חומרית", אמר ז'אן-קלוד לקור, סגן ראש העיר ונטלי. "וחוץ מזה יש להם שמפניה טובה".
עם זאת, הגבולות הסופיים של ארץ השמפניה כנראה לא ישורטטו לפני שנת 2021, אומרים מקורות רשמיים. INAO מעסיק כעת חמישה מפקחים שסורקים בחשאי את אזורי הכפר.
המומחים בחרו 40 עיירות שאמורות להצטרף לטריטוריה, והסוכנות הזו הוסיפה עוד כמה עיירות. כעת בודקים המומחים בחשאי מאות אלפי נכסים - גם חלקות כרמים לעתיד, וגם את החלקות ב-319 העיירות שכלולות כעת בחבל שמפיין. המומחים יקבעו אילו חלקות יסופחו לשמפיין, בהתבסס על קריטריונים כמו חשיפה לשמש והיסטוריה של גידולי גפנים. צרפת שמרת על אנונימיות המפקחים שלה, וזה מייצר שמועות כאשר בעיירות נראים אנשים לא מקומיים.
"קשה לומר אם אלה המומחים, או בני אדם רגילים שיצאו לטיול בטבע", אמר אלן קלוז, ראש העיר של קונטו, אחת מאלה שמקוות להסתפח לחבל שמפיין החדש. "אנחנו רוצים שהמומחים יעבדו כמה שיותר בשקט", אמר ג'יל פלוטה מ-INAO. "אנחנו לא מודיעים על בואם".
עיירות שלא הובאו בחשבון כמועמדות לסיפוח מרימות קול זעקה. שתי עיירות, ז'רמן ואורבי ל'אבייה, עלולות להיות מגורשות משמפיין, "רק מפני שהטכנוקרטים החליטו, זה לא אומר שהענבים שלנו פחות טובים", אמר אובר פאגו, מגדל ענבים בז'רמן.
כאשר הממשלה תפרסם את המפה החדשה של שמפיין, צפויים ערעורים משפטיים רבים. חקלאים רבים מחפשים כעת בארכיונים בני מאות שנים מסמכים שיכולים להוכיח קשרים היסטוריים לגידול כרמים.
פרנסואה גיו, איכר במון-סור-קורוויל, עיירה בעלת שאיפות להיכנס לשמפיין, אסף מסמכים שמראים שהאדמות של משפחתו היו ידועות באיכות הענבים שלהן במאות השנים שעברו. גיו ניצב בחלקה המשפחתית שבה הוא מגדל דגנים, במרחק יידוי אבן מהכרמים בקורוויל השכנה. "במאה ה-19, הכול כאן היה כרמים", הוא אמר.
ההחלטה לשרטט מפה חדשה התקבלה אחרי שמגדלי כרמי היין חששו שהעיירות שמחוץ לשמפיין ישתמשו יותר ויותר בבתי משפט כדי לחדור לחבל. בשנות התשעים, פונטן סור-איי, עיירה מחוץ לגבול, זכתה בפסיקת בית משפט להכליל אותה בשמפיין. כעבור זמן קצר, התאחדות מגדלי הכרמים בשמפיין ביקשה מהממשלה לשרטט מפת ארץ יין חדשה בהתבסס על קריטריונים אובייקטיביים שאפשר להגן עליהם בבתי משפט. התהליך החל ב-2003.
חוששים למחירים
יצרנים ומגדלי ענבים קטנים יותר בשמפיין חוששים שעונות בציר גדולות ידכאו את המחירים וייטיבו עם מותגים גדולים כמו Moet & Chandon. אחרים אומרים ששינוי המפה עצמו פוגע במסתורין של השמפניה. "זה חלק מהקסם", אמר ברונו פברה, בעלים של כרם קטן בטרואה פואט. "האדמה מוגבלת, ולפעמים אנחנו לא מבינים למה".
הגבולות הנוכחיים של ארץ השמפניה שורטטו ב-1927, כאשר הרשויות בצרפת העבירו חוק של שרטוט גבולות סביב עיירות שמגדלות כרמים. באותה עת, עיירות רבות נטשו את עסקי הענבים. המזיק פילוקסרה הרס כרמים במאה ה-19, וכמה כרמים נהרסו במלחמת העולם הראשונה.
כשהמפה של 1927 שורטטה, גידול חיטה היה רווחי יותר. בשנות ה-60, הביקוש לשמפניה החל לגאות. עם המחירים עלו גם ערכי הקרקעות. עיירות ביקשו רשות להחיות שטחי כרמים לשעבר. בשאנפלרי, עיירה כפרית צמודה לטרואה פואט, מישל בוקטון, מגדל חיטה בן 79, ניסה עשרות שנים לחזור לגידול גפנים. הוא הצביע על רשומות במנזר של דום פריניון, הנזיר מהמאה ה-17 שהיה חלוץ טכניקת היין התוסס, שתיארו רכישה של ענבים מהכרמים של שאנפלרי.
בשנות ה-60, בוקטון ושני אירים מקומיים נוספים הציגו את העדויות בהתאחדות מגדלי הגפנים בשמפיין. "הם אמרו לנו להסתלק", הוא אמר. ההתאחדות לא הגיבה לדברים.
כעת עשוי המחקר של בוקטון סוף סוף להשתלם: שאנפלרי היא בין העיירות שהובאו בחשבון להסתפח לשמפיין החדש.
איך תדעו אם השמפניה שאתם שותים איכותית? תקשיבו לצליל של הבועות
האם השמפניה שאולי לגמתם בערב השנה האזרחית החדשה הייתה משובחת או שמדובר היה בסתם יין נתזים זול? לפי מחקר חדש, לא צריך להתברך בחוש טעם מדויק במיוחד כדי להבחין בין השניים.
חוקרים שהשתמשו במיקרופונים תת-מימיים מדווחים כי הצלילים שמשמיעות הבועות כשהן ניתזות מצדי הזכוכית יכולים לספק רמזים עתירי משמעות לגבי גודלן של הבועות - גורם שנחשב זה זמן רב לאינדיקטור של איכות היין. מחקרים שנערכו לאחרונה העלו כי בועות זעירות אינן מאפשרות שחרור ארומה אופטימלי, אך התיאוריה היא שבועות גדולות נמצאות ביינות הזולים יותר.
הצלילים אינם נובעים מקול הנפץ שנשמע עם חילוץ הפקק מהבקבוק, אלא מהתהוותן של הבועות, לדברי קייל ספראט מ-Applied Research Laboratories באוניברסיטת טקסס ביוסטון.
"בועות מתהוות על הזכוכית וכשהן משתחררות ועולות למעלה הן רוטטות בתדר מסוים שנקבע על בסיס הגודל שלהן", אמר קייל לאחרונה ל"גארדיאן". "הן מצלצלות בתדר מסוים. למעשה הן מצלצלות כמו פעמונים. ככל שהבועה קטנה יותר כך הצליל שהיא משמיעה הוא גבוה יותר".
המחקר, שהוצג בפגישת האגודה האקוסטית של אמריקה, נמצא עדיין בשלבים מוקדמים, אך ספראט אומר כי התוצאות שהושגו מהשוואת צלילים של שמפניה במותג Brut מתוצרת קליפורניה ושמפניה במותג Moet & Chandon Imperial מתוצרת צרפת, מראים כי לגישה זו יש בסיס.
"הנתונים האקוסטיים אפשרו לנו לגלות כי הבועות בשמפניה האיכותית יותר היו קטנות במקצת, כי יש פחות שוני בגודל הבועות, וכי פעילות הבועות הכללית הייתה רבה יותר", אמר ספראט. עם זאת, הוא ציין כי ההבדל בקוטר הבועות היה כ-5% בלבד בשני מותגי השמפניה.
אנדריאה סלה, פרופסור לכימיה אנאורגנית באוניברסיטת קולג' בלונדון, אמר כי מדובר בניסוי מתוחכם באופן שלא ייאמן, והשווה את צלילי הבועות השונים לקומקום רותח.
"אתה מתחיל עם שריקה בתדר מאוד גבוה מבועות קטנות, והצליל הולך ויורד עד שבסופו של דבר אתה מקבל קול של בועות גדולות ומרעישות", אמר סלה.
סלה מדגיש גם את חשיבות הכלי שממנו שותים את השמפניה. "השימוש בכוסות פלסטיק, למשל, הוא באמת לא טוב מכיוון שהבועות נדבקות די חזק לדופנות זכוכית, ולכן הן גדולות יותר לפני שהן מרחפות כלפי מעלה".
