גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך תיראה התוכנית להוספת סטודנטים במקצועות ההייטק

יותר כיתות, תארים דו-חוגיים ושילוב נשים: המועצה להשכלה גבוהה, שרוצה להגדיל את מספר בוגרי המקצועות הטכנולוגיים ב-40% בארבע שנים, יודעת שהצמיחה הנוכחית לא מספקת

עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק
עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק

בחודש הבא תפרסם הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, את תוכניתה להגדלת שיעור בוגרי המקצועות הטכנולוגיים ב-40% בארבע השנים הקרובות. ות"ת מנהלת 700 מתוך 900 מיליון השקלים שהקצתה הממשלה בינואר 2017 לתוכנית הלאומית להכשרת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק, ויו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, הציגה בפני "גלובס" את העקרונות המרכזיים בתוכנית.

"אנחנו הולכים להמשיך בתמריצים שעובדים, לא מתווכחים עם הצלחה", אומרת זילברשץ. "התוכניות בנושא נמצאות על השולחן מ-2012, והדבר הראשון שנעשה הוא הגדלת המכסות, כלומר סבסוד יותר סטודנטים (החלטה מ-2012 על הגדלה של 22% בתקציבים, נ"י). זה הביא לגידול של 40% במספר הסטודנטים בהנדסת מחשבים ואלקטרוניקה ובמדעי המחשב במכללות בתוך שלוש-ארבע שנים. באוניברסיטאות זה הביא לגידול של 14% בלבד".

על פי נתוני ות"ת, מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות רלוונטיים להייטק גדל בין 2013 ל-2017 מ-24.6 אלף ל-29.8 אלף. עם זאת, הצמיחה המתונה יחסית במספר הלומדים באוניברסיטאות הובילה להקמת ועדה שביררה מהם החסמים הגורמים לכך. "התברר שהחסמים הם קודם כל מקום פיזי, כיתות, מעבדות", אומרת זילברשץ. "בנוסף עלה הקושי בקליטת סגל, יש תחרות מאוד קשה עם התעשייה, בייחוד על דוקטורים למדעי המחשב, כולל מחו"ל. דבר שלישי חשוב מאוד היה שהודענו למוסדות שלא נגדיל רק את מכסות הסטודנטים, אלא שהתקצוב לכל סטודנט יגדל".

על רקע המסקנות הקצתה ות"ת בשנה החולפת 110 מיליון שקל למוסדות האקדמיים, מהם 75 מיליון לשדרוג תשתיות פיזיות ו-35 מיליון שקל לקליטת סגל הוראה. בנוסף הוגדל הסבסוד לכל סטודנט במקצועות ההייטק מ-38 אלף שקל ל-45 אלף שקל, על חשבון תלמידי משפטים ומינהל עסקים.

- יש מספיק מועמדים איכותיים ללימודי מדעי המחשב והנדסה בתחומים הרלוונטיים?

זילברשץ: "בהחלט. מה שקרה בדרך כלל הוא שנרשמו סטודנטים מעולים שלא היה להם מקום. על כל אחד שנרשם והתקבל היה עוד אחד שעמד בתנאי הקבלה ולא התקבל".

- הם מן הסתם הלכו למכללות.

"ממש לא כולם, אבל הרבה הלכו למכללות, יש מכללות מיוחדות להנדסה שבהן המספר עלה והרף עלה יחד איתו. אלה שמגיעים ללמוד במכללות הם ברמה מאוד גבוהה".

במבט קדימה, אומרת זילברשץ, "אחד הדברים המאוד משמעותיים שנעשה זה ליצור את האפשרויות לשלב את הלימודים במקצועות נוספים. אנחנו חושבים שאם מאפשרים לאוניברסיטאות ללמד באופן דו-חוגי, נניח ספרות דו-חוגי עם מדעי המחשב, זה יהיה תמריץ מאוד גדול להרבה נשים, שלא ממהרות להגיע להייטק והולכות ללמוד מקצועות אחרים, להגיד 'רגע, אני יכולה ללמוד גם מה שאני אוהבת וגם את מקצוע ההייטק'.

"בכלל, אנחנו מסתכלים על מקצועות ההייטק בראיה הוליסטית רחבה, כי בסוף הכל מתקשר להייטק, היום גם עיצוב מתקשר להייטק, גם האמנות מאוד מושפעת מהטכנולוגיה, הרפואה, הביולוגיה שמושפעת מנושא הדאטה, פיזיקה וכל דבר אחר. במובן הזה ההסתכלות היא לא רק על הסטודנט הקלאסי שבא ללמוד מדעי המחשב מורחב, אלא גם לסטודנטים אחרים שילמדו את התואר לצד תארים אחרים ואז האפשרויות תלכנה ותגדלנה.

"מעבר לזה, אם האוניברסיטאות זקוקות לכיתות צריך שיהיו להן, כך גם כסף לקליטות מרצים, כסף שידאג שלסטודנט תהיה רווחה, שהוא לא ייבהל, שלא ינשור מהלימודים. הם יקבלו מספיק כספים כדי שהם יוכלו לוודא גם את ההגעה של סטודנטים אליהם, גם את ההרחבה של מספר הסטודנטים בדיסיפלינות השונות, וגם את הווידוא שהסטודנט לא ינשור ויקבל את מלוא העזרה לסיים את הלימודים.

"אחד הדגשים החשובים שיהיו בתוכנית הוא תשומת לב לעניין הנשים. יש הטיה לא טובה שגורמת לכך שפחות נשים נקלטות בתעשיית ההייטק, ואנחנו מאמינים שיש מספיק נשים אינטליגנטיות יכולות להגיע למשרות האלה, אז צריך לעבוד כדי לוודא שאין הטיה נגדן. זה ערך מוסף גם לתעשייה עצמה וגם לשוויון המגדרי שאנחנו כל כך שואפים אליו".

שילוב חרדים וערבים

בצמוד לדו"ח החדשנות ל-2017 שפירסמה רשות החדשנות בתחילת אוקטובר האחרון, היא הכריזה על יעד שאפתני: הגדלת מספר העובדים בענף ב-220 אלף איש בתוך עשור, כלומר כ-8% בשנה. נתוני העשור האחרון מלמדים כמה מאתגרת תהיה העמידה ביעד. מספר המועסקים בהייטק גדל מאז 2007 בכ-30 אלף איש בלבד לכ-270 אלף איש, ושיעורם מכלל המועסקים במשק נותר כ-8%. מדידה במגזר העסקי בלבד מלמדת על נסיגה מסוימת נכון ל-2015, אז היה שיעור אנשי ההייטק 12.1% מכלל המועסקים, לעומת כ-13% ב-2006.

תוכנית רשות החדשנות היא הרחבה לתוכנית הלאומית להכשרת כוח אדם להייטק. על פי היעד של רשות החדשנות, מרבית המשרות החדשות ייפתחו באמצעות עידוד חברות צמיחה, פתיחת מרכזי מו"פ ישראליים נוספים של חברות בינלאומיות, וקידום ופיתוח חדשנות. 5,000 משרות חדשות אמורות להיות מאוישות מדי שנה בעובדים שהוכשרו מתוקף התוכנית הלאומית: יותר בוגרי אקדמיה, בוגרי "סיירות תכנות" (BootCamps), זכאי חוק השבות ועובדים זרים, שילוב יותר נשים, חרדים וערבים. 4,000 עובדי מעטפת אמורים להתווסף מדי שנה בזכות הגדלת מספר המהנדסים והמתכנתים.

תוכנית סיירות התכנות תושק השנה בהובלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות. מדובר בטרנד עולמי, ו-70% מבוגרי הקורסים הללו בארה"ב ב-2106 השתלבו בתעשייה. בסקר Indeed שנערך בקרב 1,000 מעסיקי הייטק בארה"ב ב-2017 אמרו 84% מהם כי בוגרי הקורסים טובים באותה מידה ולעתים יותר מבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה.

המודל הישראלי כולל מסלול מענקים תחרותי, שיתגמל גופי הכשרה שבוגריהם השתלבו בתפקידי פיתוח בשכר גבוה, עם דגש על שילוב אוכלוסיות מגוונות. מודל התמרוץ הבסיסי יחשב את הפער בין המשכורת של הבוגר ששולב 15 חודשים לאחר סיום ההכשרה לבין 14 אלף שקל, ויכפיל אותו ב-8. התמריץ להשמת נשים יהיה מכפלה של פי 10 ושל חרדים וערבים פי 12.

התמריצים מיועדים לעודד גופים קיימים וגופים חדשים מישראל ומחו"ל להשתלב בתוכנית. מסגרות ההכשרה הן שינהלו את תהליכי הקבלה, אך יחויבו שלפחות חצי מהמתקבלים יהיו בעלי תואר אקדמי במדעים אך לא יותר מ-25% מהם בוגרי מדעי המחשב או הנדסה. היעד הוא להכשיר 250 איש כבר השנה, בתקציב של 10 מיליון שקל, ו-450 איש חדשים כבר בשנה השלישית לתוכנית, כלומר 2020.

כך רוצה רשות החדשנות

רענון לעובדי הייטק ותיקים

התוכנית להכשרת כוח אדם היא רב שלבית. בטווח הקצר מדובר על קורסי התכנות המרוכזים, רענון לעובדי הייטק ותיקים, הבאת עובדים מחו"ל, והשמת ערבים ונשים שלמדו מקצועות טכנולוגיים אך לא משולבים בתעשייה.

הטווח הבינוני הוא התוכניות של ות"ת לאקדמיה; קידום תוכניות כמו המכינה האקדמית "אופקים להייטק", לשילוב צעירים מאוכלוסיות חלשות כלכלית להצליח באקדמיה; הרחבת תוכניות כמו נע"מ (נוער ערבי מצטיין), המלוות בני נוער עד לסיום הלימודים בטכניון, כולל מימון; ותוכנית חלמי"ש, למיון, תמיכה ושילוב חרדים בלימודים טכנולוגיים ובתעשייה.

כיוון פעולה נוסף הוא איתור וחשיפת חיילים לתחומי ההייטק. צוות שהוקם בשנה שעברה - בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, והממונה על התעסוקה במשרד לשירותים חברתיים מיכל צוק - יצר מהלך משותף עם צה"ל, שלצד הניסיון לאתר חיילים שמתאימים ללימודי טכנולוגיה ואינם משרתים בתחום בצבא, פועל להשתמש בידע שנצבר בצבא על הכשרות איכותיות.

תוכניות הטווח הארוך מופנות בעיקר לילדים ונוער: הגדלת מספר בוגרי בגרות ריאלית; גיוס כוח הוראה טכנולוגי מיומן; שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות להיכרות עם מסלולי קריירה טכנולוגיים וללימוד תכנות; ועידוד והרחבת תוכניות כמו "מדען בגן", "מדעניות העתיד" והתוכניות של עמותת Ytek לילדי גן חובה עד כיתה י' בתחומים טכנולוגיים מגוונים.

ויש עוד מקור בלתי מנוצל: בעלי מוגבלויות, שמהווים 18% מהאזרחים בגיל העבודה, אך רק כמה מאות מהם מועסקים בהייטק, שבריר אחוז מהמועסקים. ד"ר גלית דשא, מנהלת יוזמת power in Diversity לקידום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות בעולם הסטארט-אפים, אמרה בכנס שקיים אתמול משרד עו"ד ש. הורוביץ בנושא, כי "ישראל ממצה פחות ממאית הפוטנציאל הקיים לגיוס בעלי מוגבלויות להייטק. ראוי להתייחס לכך לפני שיוצאים לחפש עובדים מחוץ לישראל".

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית נייס עולה ב-4%, טבע ב-1.5%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה