רגע לפני שהוא יוצא ממשרד יו"ר רשות ני"ע הפתיע היום הפרופ' שמואל האוזר, כשטען כי הקונצנזוס שלפיו שוק המניות בת"א סבל עד לאחרונה מתקופת יובש חריפה מוגזם - אגב חלוקת שבחים לתפקוד הרשות תחת הנהגתו. "הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה 'הדיבור' על כך שהבורסה מתייבשת. הבעיה הוקצנה גם על-ידי הבית הזה (הבורסה, ר' ש')", אמר האוזר, שהוביל את הרשות במשך כשבע שנים, תקופה שבמהלכה החליף את ראשי הבורסה. דבריו נאמרו ב"וועידת ההנפקות 2018" של איגוד החברות הציבוריות, גולדפרב זליגמן ומעלות S&P.
עוד הוסיף האוזר בהקשר זה, כי "בעולם, מספר החברות הציבוריות בבורסות מרכזיות ירד מאז שנת 2008 ב-25% בממוצע". ביחס לשוק המקומי הוא נתן לעצמו צל"ש, ואמר כי יוזמות שנקטה הרשות תחת ניהולו "עזרו לדעתי לשנות את הדיבור מ'בורסה מתייבשת' ל'מבול של הנפקות'".
לדברי האוזר, "2017 הייתה שנה יוצאת מן הכלל מבחינת כמות ההנפקות, ונרשמו במהלכה 31 הנפקות של חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, ועוד שתי חברות דואליות". עוד הוסיף, כי "כבר היום מונחות על שולחנה של הרשות כ-20 בקשות של חברות להנפקות חדשות. ב-2018 המגמה הזו צפויה להתעצם".
עוד לדברי האוזר, "במבט לאחור על שנותיי ברשות אני חושב שעמדנו באתגר. שכללנו את השוק; הרחבנו את כמות המוצרים; פתחנו את השוק לעולם; פתרנו את ניגודי העניינים בבורסה; והקלנו על חברות מכל סוג ומכל גודל. לא חששנו לקחת על עצמנו פרשנות מרחיבה לגבי תפקידנו בשוק ההון - ועמדנו במשימה", העיד האוזר על פועלו ברשות.
מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, השתתף בכנס אף הוא, אך התייחס למציאות שחוותה הבורסה כפי שמקובל לראות אותה: "הבורסה איבדה 40% מהלקוחות שלה בשנים האחרונות. אם לפני שבע שנים רבע מיליון אזרחים בישראל היו פעילים בבורסה, המספר הזה ירד ב-40%, וזה האתגר הגדול שלנו". יחד עם זאת, בן זאב שידר אופטימיות כשאמר כי "17 החברות החדשות שהצטרפו לבורסה ב-2017 באות מסקטורים שונים ומגוונים, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים".
עוד אמר בן זאב, כי "אם בוחנים את היחס בין מספר ההנפקות הראשוניות לשווי השוק של החברות הנסחרות בבורסה, אנחנו באחד המקומות הראשונים בעולם ב-2017". הוא הוסיף: "כשאנחנו מסתכלים קדימה אנחנו רואים פוטנציאל צמיחה משמעותי. ב-2018 יהיו יותר הנפקות ראשוניות, ובשווי שוק גבוה", והבטיח כי "יהיו לנו גם הנפקות בשווי של מעל מיליארד שקל".
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, התייחס להנפקות שעוררו את הבורסה ב-2017 מזווית ביקורתית יותר, ואמר: "גשם אחד לא מעלה את מפלס הכנרת, ושנה אחת מבורכת, עם 17 הנפקות ראשוניות, עוד לא מבשרת על סוף המשבר בבורסה". עם זאת, הוא התייחס לשנה החולפת כ"שנת מפנה", הגם ש"2018 תהיה שנת המבחן", והוסיף: "כדי שהמומנטום יימשך אנחנו צריכים לראות המשך ההקלות ברגולציה ורפורמה במס על שוק ההון".
נתונים שהציג האוזר על הבורסה בת"א ב-2017
■ 31 חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, 2 דואליות
■ מחזור מסחר יומי עלה מ-1.27 מיליארד שקל ל-1.41 מיליארד שקל
■ לראשונה מאז 2008, מספר החברות בבורסה גדל מ-569 ל-579 ב-2017
■ ב-2018 המגמה צפויה להתעצם: כבר הוגשו כ-20 בקשות של חברות חדשות
■ מספר ההנפקות החדשות צפוי להיות גדול ב-2018 מזה שב-2017
האוזר על הביטקוין: "לוקח את הסיכון שיטענו שדעתי אינה רלוונטית משום שאני לא צעיר"
בהמשך לנאומים נוספים שנשא בתקופה האחרונה, הקדיש האוזר חלק ניכר מנאומו היום גם לסיכונים הטמונים בהשקעה במטבעות הדיגיטליים, ובמיוחד לביטקוין. "אני לוקח פה את הסיכון שיטענו שדעתי אינה רלוונטית משום שאני לא שייך לדור של הצעירים", אמר היום בכנס, כשביקר בחריפות את ההתלהבות ממטבעות אלה. "לדעתי, הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול.
"ככלכלן, מתעוררות אצלי שאלות רבות לגבי הערך הכלכלי של המטבעות האלה, או של ההנפקות האלה. גם אם אני מקבל את הטענה שזה נובע מ-networking, אינני מוצא הצדקה למחירי הבועה. האם networking שמבוסס על נוסחאות מתמטיות מצדיק מחיר כזה? אני כלל לא בטוח", אמר.
הוא הוסיף למתוח ביקורת ואמר: "תומכי המטבעות הדיגיטליים אומרים לי 'מה יש להבין, זה פשוט מאוד. יש לזה ביקוש'. נו באמת, זו תשובה רצינית? אני מזכיר לכם שגם במשבר הטוליפים במאה ה-17 בהולנד טענו את הטענה הזו. גם ב-1929 במשבר הגדול בארה"ב טענו את זה. והדיבור הזה היה גם אצלנו בראשית שנות ה-80, ובראשית שנות ה-90. "השאלה הנכונה היא על מה מסתמך הביקוש הזה? האם יש מודל כלכלי חוץ מה-networking? לי זה נראה מחיר של בועה. ובהקשר לכך אזכיר שלפני כמה ימים פרסמו אנליסטים של מורגן סטנלי שלדעתם המחיר של הביטקוין עשוי להיות אפס".
עם זאת, הוא גם התייחס לפוטנציאל במטבעות אלה, ואמר "אולי באמת אני מפספס משהו", וציין לגבי החברות שמנפיקות מטבעות דיגיטליים, כי"צריך לחשוב היטב איך לעכל אותן, ואסור להזניח אותן. התחום הזה כמו שאנחנו רואים לוהט. כרגולטורים, אסור לנו להירתע מהחום".
הוא התייחס לתחילת החשיבה הרגולטורית של הרשות בעניין, וגילה כי "איננו מציעים לנעול את הדלת. אולם ההגנה על המשקיעים מחייבת אותנו, בינתיים, לנקוט מספר צעדים כדי לצנן חברות כאלה, שנכון להיום - המסגרת הקיימת אינה בהכרח מתאימה להן, מבלי שאנחנו נתנגד לבשורה הטכנולוגית שהן נושאות עימן".
לאחרונה יצר האוזר סערה כשאמר, כי "לא נאפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין, כמו משאבי טבע, להיכלל באחד המדדים של הבורסה בתל אביב. נשקול גם שלא לאפשר לתחפושות של ביטקוין ודומיו להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה, עד שנמצא מסגרת רגולטורית מתאימה למוצרים פיננסים כאלה".
רשות ני"ע הקימה ועדה שדנה בסוגיות בעניין: האם להתייחס למטבעות הדיגיטליים כניירות ערך; כנכסים הדומים לניירות ערך (צורת המסחר תיקבע בהתאם לסיווג, כך שגם אם ייקבע שהמטבע הדיגיטלי אינו נייר ערך, ניתן יהיה לסחור בחוזים עתידיים, ואולי באופציות שהמטבע הדיגיטלי הוא נכס הבסיס שלהן); או כ"משהו שונה לחלוטין". הוועדה "אמורה להגיש את המלצות הביניים שלה בימים הקרובים". עד למועד שבו ההמלצות הללו יהפכו למחייבות, כבר לא תחת ידיו של האוזר, עדיים מרחפת עננה המכבידה על מניות החברות העוסקות בהשקעה בביטקוין.
