קרן קלארידג' ישראל עודד טל ורמי הדר / צילום: איל יצהר
חברת פתרונות האבטחה אלגוסק (Algosec), שהקימו ב-2003 יובל בר-און המכהן כמנכ"ל ופרופ' אבישי וול ה-CTO, השלימה גיוס ראשון בתולדותיה בהיקף 36 מיליון דולר. הגיוס הוא ממשקיעה בודדת, קלארידג' ישראל (Claridge IL), קרן פרייבט אקוויטי שהקימו במשותף משפחת ברונפמן הקנדית ובחברת הפנסיה מקוויבק CDPQ, המנהלת נכסים בהיקף 220 מיליארד דולר.
אלגוסק מעסיקה 350 עובדים, 205 מהם במשרדיה בפתח תקווה, קרוב ל-100 בארה"ב והשאר בסניפים אחרים ברחבי העולם. לחברה כ-1,500 לקוחות והיא מוכרת בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. על לקוחות החברה נמנות 20 מ-50 החברות המובילות בדירוג פורצ'ן דוגמת בריטיש טלקום, AT&T, מיקרוסופט, ג'נרל מוטורס, בריטיש פטרוליום, בל קנדה, יונילבר וסוני.
אין לוח זמנים להנפקה
באלגוסק אין לוח זמנים להנפקה עתידית, אך הגיוס משפר את מוכנותה לאפשרות כזאת. לדברי רמי הדר, שותף בקלארידג' ישראל, "אלגוסק היא חברה קלאסית מבחינתנו. חברה שלא גייסה מעולם ורווחית כבר הרבה שנים. החברה רוצה לעבור לשלב הבא, להתפתח אולי לשווקים ציבוריים, לפתח דירקטוריון ומשילות, להכניס משקיע בסגנון של הברונפמנים ו-CDPQ כדי להיות מוכנים לאפשרות של השקעות נוספות.
"מה שהחברה עושה זה מערכת ניהול למוצרי סייבר, שמאפשרת לנהל את מגוון התוכנות והמוצרים המותקנים בחברות בצורה הרבה יותר חכמה ומועילה, שתתמוך ביעדים העסקיים. כשחושבים על זה, יש איזו התנגשות בין רצון של ארגון לעשות עסקים, לפתח אפליקציות ולהיות פתוח ללקוחות ושותפים, לבין הרצון להגן על עצמו. התקפות גורמות לך לרצות לסגור דברים, לצמצם הרשאות, והחלק העסקי נפגע.
"התוכנה של אלגוסק יודעת לקרוא, ולדבר ולמפות את מוצרי האבטחה ברשת הארגונית, ולנהל אותם בצורה חכמה. לעשות להם אופטימיזציה. לצמצם אוסף של הוראות, להבין סתירות, לפתח מפות שמראות את הקשר בין מערכות המידע והתשתיות לבין האפליקציות, ואיך אפשר לנהל את זה במהירות, כך שהארגון יכול לזוז הרבה יותר מהר. כשאתה מדבר על פיירוול שמביא ערך לארגון, זה משהו שצריך לתכנת אותו באלפי שורות הוראות ובמשך הזמנים זה משתנה, ונשכח, ודור חדש עולה על הקודם.
"דיברנו עם בנק אמריקאי שסיפר שהוא מעסיק עשרות אנשים בבלארוס רק כדי לעשות רציונליזציה לכל המערכות. גם לקוחות אחרים שאיתם דיברנו סיפרו שהתוכנה ממש חסכה להם צוותים של עשרות אנשים שישבו כל היום רק כדי להבין מי נגד מי ולעשות אינטגרציות".
ההשקעה באלגוסק היא השנייה של קרן קלארידג' בישראל, לאחר שב-2016 הובילה סבב גיוס של 20 מיליון דולר בחברת Gigaspaces. את הקרן הקים במאי 2015 עודד טל, המכהן בה כשותף מנהל, ולפני חצי שנה הצטרף אליו הדר. לקרן שתי שותפות: משפחת ברונפמן הקנדית וחברת הפנסיה הקוויבקית CDPQ, המנהלת נכסים בהיקף 220 מיליארד דולר.
טל החל את הקריירה כעו"ד בתחום קרנות ההשקעה בשנות התשעים, שבסופן נסע ללימודי MBA בקנדה, ובין 2000 ל-2008 עבד אצל משפחת ברונפמן במונטריאול במסגרת קרן קלארדיג', בה הפך למנהל ההשקעות הראשי. בהמשך היה שותף מנהל בקרן של משקיע אירופאי שרכשה את רב בריח, בין 2011 ל-2015 היה סמנכ"ל מיזוגים ורכישות בלאומי פרטנרס.
הדר מגיע מהצד האופרטיבי והטכנולוגי. הוא עתודאי בוגר הטכניון ששירת ביחידת מודיעין טכנולוגית, יזם סדרתי שחתום על שלושה אקזיטים בתחומי התקשורת. הוא היה שותף מייסד ומנכ"ל CTP Systems, שנמכרה ל-DSP, שבמשך נמכרה לאינטל; בהמשך היה שותף להקמת Ensemble Communications, בה היה VP מכירות ושיווק; וכן כיהן כמנכ"ל Native Networks, שנרכשה על ידי אלקטל.
ב-2006 החל לכהן כמנכ"ל אלוט תקשורת (Allot), אותה הוביל לשתי הנפקות בנאסד"ק ולהגדלת המכירות מ-20 מיליון דולר בשנה ל-120 מיליון דולר בשנה. "זאת הזדמנות נהדר לעבור משחקן למאמן בסביבה נחמדה, ואני אישית גם מאוד מאמין בחברות בקידום חברות בשלב הצמיחה, שם הערך המוסף שלי".
קלארידג' ישראל מכוונת להשקיע ב-5-8 חברות בארבע השנים הקרובות, בסכומים שבין 15-40 מיליון דולר "וגם יותר מזה אם יש הזדמנות מתאימה", אומר טל. הקרן מחפשת חברות עם טכנולוגיה ייחודית; צמיחה עקבית במשך כמה רבעונים; מחזור מכירות של 15-20 מיליון דולר בשוק הגלובאלי או פוטנציאל התרחבות גלובלי; ורווחיות תפעולית או תוכנית ישימה להגעה לרווחיות. המנדט של הקרן כולל גם חברות תעשייתיות עם היבט טכנולוגי רחב.
"יש כאן צוות מקומי עם יכולות ועוצמה כספית של גופים בין לאומיים", אומר טל. "יש משמעות גדולה לכך שלקרן יש רק שני שותפים ושאין פה עשרות משקיעים פאסיביים. המעורבות היא ברמת העזרה, עם יכולות מחקר גבוהות ועם גמישות פיננסית. הברונפמנים מושקעים פה כבר הרבה שנים ו-CDPQ רוצה להיות חלק מהאקוסיסטם פה, יש לו יכולות טכנולוגיות חזקות, גם השקעתיות וגם אנליזות, ולכן חשוב לו להיות מעורב במה שקורה בארץ".
לדברי טל, מאז הקמת הקרן התקיימו פגישות עם מאות חברות ישראליות, כולל חברות צעירות שעשויות להבשיל בעתיד להשקעה. בימים אלה בוחנים טל והדר חברות שהם סבורים שלפחות עם חלקן המהלך יכול להבשיל להשקעה.
"בגלל שאנחנו באים מעולם הפרייבט אקוויטי, אנחנו בודקים את הביזנס עצמו, את התפעול שלו. זה שונה מהאסטרטגיה של קרנות הון סיכון, שמניחות ששתיים-שלוש חברות מתוך כל עשר יכסו על ההפסדים של האחרות. בפרייבט אקוויטי אתה מכוון לזה שלא תפסיד כסף גם על חשבון התשואה. אנחנו לא מתמקדים בעסקים ששורפים כמה שהם יכולים בתקווה להימכר. זאת לא תוכנית עסקית. היינו בשוק ב-2000 וב-2008. זאת אסטרטגיה מסוכנת".
הבידול היותר משמעותי של הקרן הוא גישה ארוכת טווח. "זאת חשיבה שמכוונת לבנות עסקים גדולים", מוסיף טל. "רוב הקרנות יכולות להחזיק בין שלוש לשבע שנים בדרך כלל. לנו אין את השעון שמתקתק, אנחנו לא צריכים להראות ביצועים תוך שלוש שנים כדי לגייס את הקרן הבאה. אנחנו לא מחפשים חברות כדי למכור אותן בתוך שנה וחצי. אין לנו שום צרכים או רצונות לראות דיווידנדים, אלא אם כן בעוד הרבה שנים יהיו יתרות מזומנים ענקיות. אנחנו לא נגד כסף, אבל כל זמן שכל דולר יכול להמשיך לייצר צמיחה וערך אנחנו מעדיפים להמשיך לפתח".
הדר: "הקבוצה הגדולה של קרנות הון סיכון בישראל משקיעה בשלבים מוקדמים. יש המון קרנות כאלה. אבל יש קבוצה שניה, הרבה יותר קטנה, של קרנות צמיחה עם צוותים מקומיים. קרנות כאלה יש כאן רק שלוש-ארבע, שעובדות בשלבים שבהם החברות כבר הגיעו למכירות בהיקפים משמעותיים ועד ההנפקה. אנחנו בטווח העליון של הקרנות האלה, אני לא חושב שהשקעה של 36 מיליון דולר היא במנדט של הקרנות הישראליות".
- יש טענות שההייטק הישראלי קצת תקוע. מספר העובדים לא גדל, הצמיחה בשנים האחרונות נמוכה יותר מהצמיחה במשק ועוד פרמטרים. איך אתם מסתכלים על זה?
הדר: "מנקודת המבט שלי, יש כמות אדירה של חברות קטנות שמקבלות מימון, אבל לא מספיק מימון. לדעתי הקרנות בכל השלבים צריכות לעשות פחות השקעות ולרכז יותר כסף בפחות חברות. דיברנו על יכולת ההמצאה הישראלית והגאונים שיש פה, זה הכל נכון, אבל עם כל הכבוד, בתור אחד שהיה שם בשוחות, גם אם אתה בא עם הטכנולוגיה הכי מבריקה, בסוף צריך כסף וכישרון ניהולי ואנשי מכירות, כדי לקחת המצאה טובה ככל שתהיה כדי להביא אותה לשוק ולגדל חברה אמיתית.
"מה שאני רואה זה הרבה חברות ישראליות שמנסות לפרוץ לעולם בתקציבים של שליש או רבע לעומת המתחרים האמריקאים שלהם. גם אם הטכנולוגיה של המתחרים נחותה, קשה מאוד לנצח ולבנות ככה חברות לטווח ארוך. אז אני חושב שאם משהו היה יכול להשתפר בהייטק הישראלי זה הדבר, בכל סבבי הגיוס. אני אומר את זה מדם לבי בתור אחד שישב בדירקטוריונים וראה את הדברים מבפנים. סדר הגודל של ההשקעות צריך להיות פי שניים לפחות.
"תשמע את היזמים של מובילאיי על החוויה שלהם, הם פחות מדברים על הטכנולוגיה ומדברים לא מעט על המהלכים השיווקיים והעסקיים, כי היו להם מתחרים לא מעטים עם טכנולוגיות לא הרבה יותר נחותות. אבל הם עשו מהלכים שיווקיים נכונים, הם התקשרו עם חברות הרכב, עם הספקים של חברות הרכב וכל הדברים האלה לוקחים המון כסף".
- ראית חברות טובות שנופלות רק בגלל גיוסים קטנים מדי?
"ראיתי המון מקרים, בלי לציין שמות, של חברות שקשה להן נורא בשלב החדירה לשווקים ושממומנות פחות טוב מהמתחרות האמריקאיות שלהן. חלק מהן כן הצליחו, אבל זה כמעט לשחק עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. הן משחקות על ההיבט הטכנולוגי אבל הרבה פעמים זה לא מספיק. זה כמו לעשות תחרות מרתון במדבר בין שני רצים שאחד מקבל ג'ריקן מים ואחד חצי מימיה. גם אם השני יהיה בכושר הרבה יותר טוב יהיה לו קשה מאוד לנצח".
Algosec
תחום פעילות: אופטימיזציה להגנת סייבר
מייסדים: יובל בר און (מנכ"ל) ואבישי וול (CTO)
שנת הקמה: 2003
מספר עובדים: 350, מהם 205 בפתח תקווה וכ-100 בארה"ב
גיוסי הון: 36 מיליון דולר
משקיעים: קלארידג' ישראל
Claridge IL
שנת הקמה: 2015
שותפים: רמי הדר, עודד טל
הון מנוהל: 300 מיליון דולר (הערכה)
חברות פורטפוליו: אלגוסק, Gigaspaces