גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הגדולות במשק יעניקו ציון לרשות המסים

כחלק מהמאבק של ה-OECD בתכנוני מס בינלאומיים, שיגר הארגון שאלון ליותר מ-100 חברות שבמסגרתו יבקש מחברות לחוות דעתם על תפקוד הרשות בנוגע ליישום "הסכמים הדדיים" בין מדינות

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

לנישומים בארץ אין הרבה הזדמנויות "לדרג" את רשות המסים, ולחלק לה ציונים. סביר להניח שהם גם לא יעשו זאת בגלוי, כי יחששו מביקור פתע או ביקורת של הרשות בתגובה. אולם החודש זכו כמה חברות במשק להזדמנות נדירה לחלק ציונים לרשות המסים, במסגרת בחינה שעורך ה-OECD לרשויות המס החברות בו, על האופן שהן מיישמות חלק מהוראות פרויקט ה-BEPS של ארגון ה-OECD, שמטרתו להיאבק מאבק בתכנוני מס בינלאומיים.

בחודש האחרון שיגר ה-OECD שאלון לחברות המובילות במשק שמקיימות פעילות בינלאומית ולאנשי עסקים מובילים, שבמסגרתו הוא מבקש כי יחוו את דעתם על תפקוד רשות המסים בנוגע ליישום "הסכמים הדדיים" בין מדינות לשם מניעת כפל מס.

על המוקד נמצא תהליך המכונה "הסכמה הדדית" (MAP - mutual agreement procedure), שעיקרו כללי ההגעה להסכמות הדדיות בין מדינות בנוגע למיסוי נישום שפעיל בשתיהן. זאת, על מנת למנוע ויכוחים אינסופיים ויקרים בין מדינות ופקידי שומה על גבו של הנישום.

התהליך להטמעת ה-MAP טרם הושלם, ואולם כל מדינה מיישמת חלק מההנחיות של ה-OECD כראות עיניה וכן מקיימת הליכי "הסכמה הדדית" במסגרת אמנות מס שעליהן המדינות חתומות. בתקופה האחרונה, בוחן הארגון אם המדינות שמקיימות את ההליך מקלות על הנישומים או מכשילות אותם. בין המדינות שנבדקות בסבב הזה - ישראל.

החברות ואנשי העסקים שקיבלו את השאלון החודש יצטרכו לדרג את התנהלות רשות המסים, ולהשיב, בין היתר, על השאלות הבאות: האם הרשות הייתה מספיק ברורה בהנחיות שלה, במהלך ניסיונה להגיע להסדר מול המדינה הזרה, על-מנת למנוע מהחברה לשלם כפל מס; האם רשות המסים השיגה הסכם הדדי לטובת הנישום? והאם התוצאה הועברה אל הנישום ויושמה על-ידי המדינה? ואם לא - מדוע ההסכם לא יושם?

על פניו השאלון נראה טכני, אך מדובר בפעם הראשונה מאז שישראל חברה ב-OECD, שהארגון בוחן את התנהלותה מול נישומים ומדינות זרות בנוגע למניעת כפל מס על הנישום. התנהלות זו דרמטית עבור חברות המקיימות פעילות בינלאומית במיוחד לאור ההוראות האנטי-תכנוניות שהתקבלו במסגרת פרויקט ה-BEPS ומטילות נטלים כבדים על נישומים בכל הנוגע לתכנוני מס.

בשנים האחרונות קידמו מדינות המערב, ובהן ישראל, את תוכנית ה-BEPS מטעם ארגון ה-OECD למאבק בתכנוני מס בינלאומיים. במסגרת 15 "תוכניות הפעולה" (Action Plans) שפורסמו בתוכנית ה-BEPS נגד תכנוני מס בינלאומיים, נותרה תוכנית פעולה חשובה שנשארה חשופה ולא הושלמה - "תוכנית פעולה מספר 14" - המיועדת לטפל בהליכי "הסכמה הדדית בין מדינות". הליכי הסכמה הדדית הם חלק מפרויקט רחב לשפר את התפקוד של הרשויות במקרים של סכסוכי מס בינלאומיים, ומטרתם לפתח מנגנון משלים לפתרון הסכסוך.

מדובר בתוכנית השונה במהותה מהרוח הכללית של הוראות ה-BEPS. כמעט כל תוכניות הפעולה האחרות של פרויקט ה-BEPS מכוונות כלפי מתכנני המס הבינלאומיים המסומנים כ"חשודים". אולם "תוכנית פעולה 14", כמו גם "תוכנית פעולה 5" שעניינה "פרקטיקות מס מזיקות" - חריגות, כיוון שהן מתייחסות לממשלות ולרשויות המס במדינות החברות ב-OECD - ולא מכוונות לנישום. שתי התוכניות הללו נועדו להסדיר את פעילות הרשויות, על-מנת לצמצם פגיעה בנישומים בעקבות המאבק הבינלאומי נגד תכנוני המס הלא-לגיטימיים והלבנות ההון.

באופן מעורר תהייה, דווקא שתי תוכניות הפעולה הללו לא הגיעו לקריאה הסופית, בעוד שכל תכניות הפעולה האחרות שמטרתן לשלוט בנישומים כבר מיושמות. "תוכנית פעולה מספר 5" הגיעה לאחרונה לקונצנזוס בין ממשלות בנוגע לשאלה שהייתה במחלוקת - מהם התנאים הטבעיים שמדינות צריכות להציב על-מנת להעניק הטבות מס - ועתידה להיות מיושמת בקרוב.

החשש: סיוט עבור נישומים

אולם, "תוכנית פעולה מספר 14- הסכמה הדדית" - עוד לא הגיעה לסיומה. זאת, חרף חשיבותה לנישומים. לדברי עו"ד הנרייט פוקס, שותפה במחלקת מיסוי בינלאומי במשרד פרל-כהן- צדק-לצר-ברץ, אי-יישום התוכנית הזו פוגע בנישומים. "החשיבות שלה דרמטית במיוחד כיום, תחת כל החידושים של הנורמות האנטי-תכנוניות של דוח ה-BEPS, שהתקבלו בשמחה, ושפורשו על-ידי רשויות המס בצורה חופשית ומסוכנת לטובתם האישית", אומרת עו"ד פוקס.

לדבריה, "חיוני שנישום יוכל לבצע הליך הסכמה הדדית, בכדי למנוע ויכוחים אינסופיים ויקרים בין מדינות ופקידי שומה על חשבונו. אם הליך כזה לא ייושם, ולא תהיה אפשרות לפתרון מהיר של סכסוכי המס, הדבר יהפוך את פרויקט ה-BEPS לסיוט עבור נישומים. חברות לא יוכלו לשלוט בסיכונים, ונישומים ימצאו את עצמם בהליכים משפטיים סבוכים ואינסופיים. כמו-כן הנישומים ימצאו את עצמם סופגים מיסוי כפל ואפילו משולש".

עו"ד פוקס מבהירה כי היעדר נוהל "הסכמה הדדית" עלול להוביל לתוצאות קשות עבור חברות ואנשי עסקים ישראלים הפועלים בזירה הבינלאומית. "לדוגמה - אם חברה בינלאומית מוצאת את עצמה בדיון קשה עם רשויות המס בישראל ביחס ליכולת לנכות הוצאות עסקיות בישראל, או ביחס לקביעה אם רווחים בעסקה עם 'צד קרוב' חייבים במס - דיון שכזה עלול להימשך שנים עד שיתקבלו החלטות לגביו. הדרך לבית המשפט יקרה ומביאה המון עבודה ושכר-טרחה עבור עורכי-הדין לענייני מסים, אך בסופו של יום, הדבר יפגע ביחסים של המדינה עם משקיעים זרים".

עוד הנרייט פוקס /צילום: איל יצהר

למרות ש"תוכנית פעולה 14" טרם יצאה לפועל, ה-OECD החל לבחון כיצד מתנהלות המדינות שיש להן נוהלי "הסכמה הדדית" - כאלה שאומצו וולנטרית בעקבות ה-BEPS וכאלה שמיושמות במסגרת אמנות שעליהן חתומות המדינות. בשלושה סבבים ראשונים שערך, כבר קיבץ הארגון מידע ממספר מדינות, ובהן ארה"ב, בלגיה, קנדה, הולנד, שווייץ, דנמרק, פינלנד, סינגפור, ספרד, בריטניה ועוד. כעת, בסיבוב הרביעי, מגיע תורה של ישראל, ביחד עם יפן, מלטה, מקסיקו, ניו זילנד, אוסטרליה ופורטוגל. בסך הכל מתוכננים 9 סבבי בדיקה ברחבי העולם.

במסגרת הבדיקה, הזמין "ארגון הייעוץ העסקי" (BIAC) של ה-OECD את הנישומים בישראל - מספר חברות בולטות ואנשי עסקים המנהלים עסקים בינלאומיים - להגיש את הערותיהם להתנהלות רשות המסים בנושאים שונים, ובהם ההקלות או הקושי הקיימים להגיע להליכי "הסכמה הדדית" ; מידת הבהירות והזמינות של ההנחיות להליכי "הסכמה הדדית" בישראל; וזמן היישום של הליכי "הסכמה הדדית" בישראל ביחס לכל אחת מהמדינות.

הארגון פנה ישירות לחלק מהחברות וכן באמצעות ארגון התעשיינים, ששיגר את השאלון לגורמים בולטים בתעשייה. במסגרת ההליך הובהר, כי חברות יכולות לענות על השאלון באופן אנונימי, ואכן חברות רבות בוחרות לעשות זאת.

להערכת עו"ד פוקס, התוצאות של השאלונים לא יהיו מזהירות מבחינת רשות המסים בישראל. "רשויות המס בישראל איפשרו רק במספר מקרים הליכי 'הסכמה הדדית' הקבועים באמנה בכדי לטפל בטענה של כפל מס. במקרה שכזה העניין מטופל בין רשויות המס. איכשהו, הבעיה לרוב מתחילה סביב הדיון של ניכוי מס במקור על הכנסות המועברות לחו"ל. אנו לעיתים מסוגלים לפתור את הדיונים ולהסביר את המצב לפקיד שומה מנוסה, כמובן תחת שקיפות מלאה של התהליך. עם זאת, בחלק מהמצבים אנו 'תקועים' סביב טיעונים שאינם רלוונטיים וסביב אי-הבנות של המצב הנדון, ואז אין לנישום למי לפנות".

המציאות הזאת עלולה לפגוע בחברות בישראל. מחקרים בינלאומיים מראים, כי לא משנה כמה הטבות מס המדינה מציעה, אם מערכת המס איננה שקופה, או שההתנהלות של רשויות המס איננה רציונלית או מטילה סיכונים על הנישום, משקיע זר יחשיב זאת כחיסרון במערכת השיקולים ביחס להשקעה במדינה מסוימת.

עו"ד פוקס מציינת בהקשר זה כי "בוועדה העסקית העולמית בענייני מס שנפגשת בפריז באופן קבוע, אנחנו הסברנו שוב ושוב שללא הליכי הסכמה הדדית יציבים, פרויקט ה-BEPS כולו יהפוך לסיוט עבור נישומים ולאסון לעולם העסקי. בהסתכלות היסטורית ישראל השתמשה בהליכי הסכמה הדדית רק במקרים נדירים בכדי לפתור מצב של מיסוי כפל, במסגרת אמנות המס. הליכי הסכמה הדדית אינם מהווים כלי 'מקובל' ומנוסה דיו".

אולם, לדבריה, "הליכי הסכמה הדדית" יהיו חייבים להפוך לחלק מהחשיבה והפעולה הטבעיים של רשות המסים. "פקידי השומה ימצאו עוד, ובתדירות גבוהה יותר, שהם 'אינם לבד בחדר' עם עורכי- הדין והנישומים. רשויות המס של מדינות נוספות יצטרפו לדיונים, ואנו כבר לא נוכל לשמור את כל הקלפים לעצמנו. ישנה מגמת התפתחות וביקוש גבוהה יותר להגיע לפתרון שיאפשר לפתור מצבים של סכסוכים בינלאומיים. גם נראותה של רשות המסים במישור הבינלאומי ישתפר, וישראל תרוויח מתדמית כמדינה ידידותית יותר בעבור אלה המבקשים להשקיע בה".

גם לדברי יונתן לוביק, כלכלן בחברת Economics Partners, המעורב במספר הליכי הסכמה הדדית של רשויות המס הישראליות עם רשויות מס זרות, יש בעיה ביישום הליכים אלה בארץ. "נישומים יעדיפו לא להגיע לבית משפט, וכעת הם יודעים כי לעיתים הדרך ההגיונית היחידה לסטות מהגעה לבימ"ש היא באמצעות הליכי הסכמה הדדית. אולם, בעוד שרשויות המס הזרות לעיתים רבות מתייחסות לסכסוכים אודות כפל מס לפי 'בית הלל', רשות המס בישראל מבקשת לנהוג לפי 'בית שמאי'. מניסיוני, בית הלל היא הגישה המקובלת בעולם".

הליכי הסכמה הדדית

המילים "הסכמה הדדית" בין רשויות המס של מדינות שונות נשמעות נפלא, אבל מה עומד בדיוק מאחוריהן? רו"ח ומשפטן יריב אבירם, לשעבר מנהל תחום חילופי המידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים וכיום מנהל מחלקת המיסוי הבינלאומי במשרד עוה"ד ברכה ושות', מסביר. "הכול מתחיל, נכון להיום, באמנות למניעת כפל מס. אחת המטרות שלשמן מתקשרות מדינות באמנות מס היא מניעת כפל מס.

"באמנות המס שישראל צד להן, נכלל סעיף הקובע 'נוהל הסכמה הדדית'. סעיף זה קובע הליך ייחודי ובלעדי שמטרתו מניעת חיוב במס שאינו תואם את הוראות האמנה. כמו-כן, נועד הליך זה לאפשר למדינות המתקשרות ליישב בהסכמה הדדית קושי או ספק בדבר פירושה או תחולתה של האמנה, וכן במקרים שאין לגביהם הוראות באמנה.

"בכל אמנה מפורטים סוגי המחלוקות והנושאים שניתן, או שקיימת חובה, לפתור או לקבוע בהסכמה הדדית. לעיתים ישנן הוראות הקובעות, כי החלטה או קביעה מסוימת יכולות להתקבל רק בהסכמה הדדית של הרשויות או לאחר היוועצות ביניהן. "כל ההוראות הללו נועדו ליצור ערוץ הידברות בין המדינות המתקשרות בכל סוגיה הקשורה באמנה, והן משקפות את רצון המדינות המתקשרות ליישב מחלוקות תוך שיתוף פעולה ובדרך של הסכמה", אומר רו"ח אבירם.

לדבריו, ניתן לחלק את נוהל ההסכמה ההדדית לכמה סוגים. "הסוג הראשון והנפוץ ביותר הוא הליך הסכמה הדדית לגבי מקרה פרטני, שבו מועלית הטענה כי פעולה של אחת המדינות, או של שתיהן, גורמות או עלולה לגרום לחיוב נישום במס בניגוד להוראות האמנה; הסוג השני הוא הליך שמטרתו להגיע להסכמה בדבר פרשנות הוראות האמנה, בדבר יישומה או תחולתה באופן כללי וללא קשר למקרה פרטני; הסוג השלישי הוא הליך התייעצות לגבי מקרים שלא הוסדרו במפורש באמנה, במטרה למנוע כפל מס".

עוד יריב אבירם /צילום: איל יצהר

על-פי המידע שהגיע ל"גלובס", כמחצית מעשרות הבקשות ל"הסכמה הדדית" שהגישו נישומים לרשות המסים עסקו בנושא "מחירי העברה" בין צדדים קשורים - מצבים שבהם מתעוררת שאלה של ייחוס הכנסות בין שתי המדינות - כאשר הרשות התבקשה לקבוע אם המחיר שהוסכם בין הצדדים מקובל על המדינות, משקף את מחיר השוק ואם הייתה הסתה של הרווח בין המדינה.

גם שאלות של שינוי מודל עסקי ושינוי מבנה עסקי נכנסות למסגרת זו (אופן ביצוע עסקאות הרכישה של חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות בינלאומיות: בשלב ראשון - רכישת המניות של הסטארט-אפ הישראלי, לעיתים במאות מיליוני דולרים; ובהמשך - לכאורה ללא קשר לעסקה הראשית - מעבירות החברות הרוכשות את הקניין הרוחני, ה-IP של החברה הישראלית, לחברות הקשורות אליהן במחיר נמוך משמעותית, לעתים במיליונים ספורים בלבד או עשרות מיליונים).

גם נושאים כפל תושבות - הכרעה בעניין "תושבות" במצב שבו נוצר כפל מס עקב קביעת תושבות בשתי המדינות המתקשרות, הגיעה למסלול "ההסכמה ההדדית"; שאלות של סיווג הכנסה בין שתי המדינות (האחת סיווגה כריבית, והשנייה כרווח עסקי); קיום מוסד קבע במדינה מתקשרת, וייחוס הכנסות והוצאות ועוד.

הרשות: "אנו פועלים בצורה יעילה ביותר"

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות פועלת ב'הליכי הסכמה הדדית' בצורה יעילה ביותר. בשנים האחרונות ניהלה הרשות עשרות הליכי הסכמה הדדית וסיימה את רובם המכריע, כאשר לסוף שנת 2017 נותרו לטיפול 12 בקשות בלבד.

"היוזמה לקיומו של נוהל הסכמה הדדית נתונה לנישום בלבד. בחלק מהמקרים הנישומים מעדיפים למצות את הדין הפנימי, ולכן לא מתקיים הליך הסכמה הדדית בעניינם. רשות המסים מחויבת לנהל הליכים אלה במקצועיות והוגנות, תוך חלוקת מס צודקת בין המדינות הנוגעות בדבר".

הליכי הסכמה הדדית

- הסוג הראשון והנפוץ ביותר: הליך הסכמה הדדית לגבי מקרה פרטני, שבו מועלית הטענה כי פעולה של אחת המדינות, או של שתיהן, גורמות או עלולה לגרום לחיוב נישום במס בניגוד להוראות האמנה

- הסוג השני: הליך שמטרתו להגיע להסכמה בדבר פרשנות הוראות האמנה, בדבר יישומה או תחולתה באופן כללי וללא קשר למקרה פרטני

- הסוג השלישי: הליך התייעצות לגבי מקרים שלא הוסדרו במפורש באמנה, במטרה למנוע כפל מס

השאלון

- ציינו את תאריך הגשת הבקשה לקיום הליכי "הסכמה הדדית" (MAP)

- ציינו את הסיבות/הבסיס שניתנו על ידי המדינה לאי-הנגשת "הליכי הסכמה הדדית" עבורכם

- האם לדעתכם מספקות הנחיות ה-MAP שפורסמו על-ידי המדינה הנבדקת בהירות לגבי דרך הגישה והשימוש בתהליך MAP, כולל המסמכים והמידע שהיים מחויבים להגיש בבקשת ה-MAP?

- מה-1 בינואר 2016, האם רשות המסים הישראלית השיגה הסכם באמצעות תהליך MAP בכל הנוגע לבקשת MAP שהוגשה על-ידכם בישראל או במדינה אחרת שחתומה עם ישראל על אמנת מס? אם כן, האם התוצאה הועברה לך ויושמה ע"י המדינה?

- ציין את הסיבות שסיפקה המדינה לאי יישום ה-MAP

עוד כתבות

חמין / צילום: מיכל רביבו

סצנת הצ'ולנט רוגשת: לאן נעלם הקישקע?

כבר חודשים יש מחסור במעיים למילוי, קישקע בשמם העממי ● ומי אשם במחדל? משרד הבריאות? בתי המטבחיים? רוח התקופה? ואולי הוא סתם יצא מהאופנה?

טלק של ג'ונסון אנד ג'ונסון / צילום: רויטרס

דיווח: ג'ונסון & ג'ונסון ידעה והסתירה במשך שנים קיום אסבסט בטלק שלה; מניית החברה צונחת

רויטרס מדווחים כי במשך שנים (1971-2000) ג'ונסון & ג'ונסון ידעו כי אבקת הטלק לתינוקות מכילה אסבסט ● מניית החברה צונחת ● בג'ונסון אנד ג'ונסון מכחישים

איציק אוזנה/ צילום: יוסי כהן

"כתוב לי בתוכנית העבודה שעד גיל 50 אנהל את שופרסל": מנכ"ל אייס כבר מסמן את התפקיד הבא

חצי שנה אחרי שניסיון ההנפקה של החברה נכשל, איציק אוזנה, מנכ"ל אייס, מספר בראיון ראשון ל"גלובס" למה המהלך לא צלח: "יכולנו להנפיק אם היינו מתגמשים על המחיר" ● על התוכניות לעתיד: "נקים רשת חשמל חדשה שתהיה היחידה שפעילה בשבת" ● על אמזון: "אנחנו בהחלט יכולים להיות חלק מהחנויות שמציגות באתר"

ג'ון מרטיניס / צילום: נעם מורנו

"השינוי שמתרחש בעולם המחשוב הוא הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לדמיין": ראש פרויקט הקוונטים של גוגל בראיון

הפיזיקאי פרופ' ג'ון מרטיניס, ראש פרויקט הקוונטום של גוגל, מספר בראיון ל"גלובס" על התחרות בין גוגל לאינטל, IBM והממשלה הסינית בניסיון לבנות מחשב קוונטי, ועל השימושים המיוחדים שיהיו למחשב כזה • "התרשמתי שישראל חושבת על התחום בצורה מסודרת"

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול  עם דונלד טראמפ/ צילום: Reuters, Carlos Barria

מה משפיע על כלכלת ארה"ב? זו לא הריבית, זו הפוליטיקה

משקל רב, אולי רב מדי, ניתן לאחרונה לסוגיית הריבית בארה"ב, ולא מעט קישורים נעשו בין קצב העלאות הריבית ב-2019 לבין התנודתיות בשווקים ● אבל בנק מרכזי אחראי בסופו של דבר רק על המדיניות המוניטרית, וההשפעה המהותית על הכלכלה היא האופן שבו נעשה שימוש בכספי המסים - כלומר הסוגיה הפוליטית

אונאמי/ צילום: צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בוז'ולה נובו, כתב הגנה: למה לא לתת ליין פשוט לשמח? 

אין כל רע כמובן ביינות רציניים, עמוקים, מורכבים ואפילו מסובכים להבנה. גם אני נהנה מהם. ועוד איך ● אבל יין שמח הוא יין משמח. ואין יין יותר משמח מבוז'ולה נובו

קטע שביל הבריחה/ צילום: אורלי גנוסר

פסטיבל "מטיילים במגפיים" נותן תירוץ לטייל בכרמל

פסטיבל "מטיילים במגפיים" נותן תירוץ לטייל בכרמל, ברכב, באופניים וברגל, וליהנות מטבע, היסטוריה ואפילו טקס תה יפני

בנימין נתניהו/צילום:אלכס קולומויסקי

ריבוי התיקים של נתניהו: כמה שרים יכול להכיל אדם אחד?

רה"מ בנימין נתניהו נראה נינוח למדי כשהוא מחזיק את התיקים הבכירים ביותר בממשלתו ● יותר מפתיע שגם שותפיו לקואליציה נפתלי בנט ומשה כחלון נראים מאוד נינוחים עם זה ● אולי אם בג"ץ יגיד משהו על המצב הזה, אז נתניהו יקשיב ● פרשנות

וול סטריט IBM /  צילום: Reuters, Brendan McDermid

סוף 2018: תמחור המניות בעולם בשפל של חמש שנים

השווקים ירדו השנה יותר ממה שירדו הציפיות לגידול ברווחי החברות, וכפועל יוצא ירד גם תמחור המניות, הנמדד ביחס בין מחיר המניה לרווח למניה ● אבל למרות ההזדמנויות שנוצרות ממצב זה, רוב המשקיעים מעדיפים לממש

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בדיון בכנסת / קרדיט: דוברות הכנסת, יצחק הררי

למרות שעשתה הכול כדי להימנע מכך, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, תתייצב מחר בבית המשפט

רוסק-עמינח, תעיד במשפטם של עו"ד ברק כהן וחבריו לקבוצת "באים לבנקאים" ● לפי הנטען, בשנת 2014 קשרו עו"ד ברק כהן ושאר הנאשמים קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל

דוכן פירות וירקות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

נמוך יותר מהתחזיות: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.3%

הציפיות בשווקים היו לירידה של שתי עשיריות האחוז, על רקע הירידה במחיר הנפט וירידות מחירים בסעיפי החופשות והפנאי אחרי החגים ● ירידות מחירים נרשמו בסעיפי הפירות הטריים, תרבות ובידור, ריהוט לבית ותחבורה ציבורית; עליות מחירים נרשמו בהלבשה וירקות טריים

רב חובל יגאל מאור / צילום: איל יצהר

"הסינים לא משתלטים על נמלי ישראל, רק על 10% מהם": הרגולטור של הנמלים בראיון סוער

מצד אחד, אומרים שהאמריקאים מתרעמים על מתן המפתחות לנמל החדש שמוקם בחיפה, לאויב הסיני שלהם ● מצד שני, ראשת העיר החדשה הופכת את הקערה ומתנגדת להמשך הקמתו ● רב חובל יגאל מאור, הרגולטור של ענף הספנות והנמלים בישראל, רואה את הבייבי שלו נמצא בדיון ציבורי צורם, ויוצא להגנתו בראיון סוער

הטעם השנוי במחלוקת של בן אנד ג'ריס/ צילום: יחצ

בן אנד ג'ריס השיקה טעם חדש ויצאה למלחמה בטראמפ. המנכ"ל הישראלי מנסה להרגיע

מנכ"ל בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר, שמר על נאמנות לערכים שעומדים בבסיס מעצמת הגלידות: הוא תמך במטרות חברתיות, קיבל תו סחר הוגן והקפיד על סטנדרטים שבארץ הם כמעט דמיוניים ● ואז הגיע הטעם החדש של החברה והוציא מכליהם פעילי ימין, שדרשו להחרים את הגלידה ההיפית ● "שיא האבסורד הוא שבן אנד ג'ריס נמצאים כבר 8 שנים תחת מתקפה אינסופית של פעילי BDS"

 הטענת סחורות על ספינה איראנית בדובאי./  צילום: רויטרס Christopher Pike

כך איראן בונה על המטבעות הדיגיטליים ככלי למלחמה בסנקציות של טראמפ

באיראן החלו לחפש באיחור דרכים לצמצום הנזק הכלכלי שנגרם מהעיצומים האמריקאיים • הפתרונות המסתמנים: מסחר באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ’יין ופיתוח מטבעות דיגיטליים, ופנייה לשווקים חדשים במדינות אירו-אסיה • אבל בינתיים האזרחים מאבדים סבלנות

בני גנץ

נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ

חברה ממשלתית ישראלית מנהלת מגעים לרכישת הטכנולוגיה של המימד החמישי, כך נודע ל"גלובס" ● המו"מ למכירת הממד החמישי ל-NSO פוצץ באחרונה בגלל מעורבותו בחברה של האוליגרך וקסלברג ● המימד החמישי בתגובה: "החברה מקיימת מגעי המשך למכירת המוצר הטכנולוגי שמטבע הדברים לא ניתנים לפירוט"

הדודאים / צילום: מרגלית חרסונסקי

ההופעה שהפכה לנוסטלגית עוד במהלכה, ופרידה מיגאל בשן

הדודאים נשארים רלוונטיים כבר 60 שנה, כי הם לא מפסיקים להתרענן ולהתחדש ● ופרידה מיגאל בשן

דפנה הר לב/ צילום: איל יצהר

דפנה הרלב: "ההתנפלות עלינו, הקבלנים, היא לא לעניין"

הפורטפוליו של דפנה הרלב | גיל: 60 ● תפקיד: בעלים ומנכ”לית אביב גרופ

זירת הירי בצומת בית אסף / צילום: רויטרס

המתיחות באיו"ש: חייל נפצע קשה בפיגוע בבית אל; הובאו למנוחות הרוגי פיגוע הירי בצומת בית אסף

מצוד אחר המחבל שחדר הבוקר לבית אל ודקר חייל ● לפני הצהריים הובאו למנוחות שני לוחמי צה"ל שנהרגו בפיגוע הירי שאירע אתמול בצומת גבעת אסף שבבנימין; נמשך המצוד אחר חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע

ספורט בחורף/ צילום: צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

7 מיתוסים על ספורט בחורף: מה נכון ומה ממש לא?

בחורף, כשקר וגשום, רבים מעדיפים להישאר בבית, להתכרבל בשמיכה ולוותר על פעילות גופנית ● יש אפילו הטוענים שספורט בחורף בכלל לא בריא, מחליש את המערכת החיסונית ומגביר את הסיכון לכאבי מפרקים ולדלקות גידים ● מה נכון, לא נכון או רק נכון חלקית?

האחים סיסטרז / צילום: באדיבות קולנוע לב

ביקורת: “האחים סיסטרז” הוא סרט סוחף, מצחיק, מותח, וגם אלים מדי פעם

מעטים הם הבמאים שלא ביימו סרט רע מעולם ● ז’אק אודיאר הוא אחד מהם וגם “האחים סיסטרז” החדש שלו עומד בציפיות ● ביקורת