גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכל"ית בססח: "הקמעונאיות לא עושות כסף טוב באונליין"

חגית ציטיאט-לוין, מנכ"לית חברת ביטוחי האשראי הגדולה בישראל, החשופה לחברות לכל אורך השרשרת הקמעונאית, מזהירה מפני הגידול בסיכון במכירות אונליין ("לא עושים פה אונליין אמיתי") ומחוסר האיזון בתחום ("שופרסל עצומה ומכתיבה את השוק")

חגית ציטיאט לוין / צילום: חיה כרמי דרור
חגית ציטיאט לוין / צילום: חיה כרמי דרור

קמעונאיות המזון הגדולות אמנם הסתערו על האונליין בשנה האחרונה, אבל חסרונות הפעילות עדיין עולים על היתרונות, והן איבדו את נאמנות הצרכנים - כך לפי חברת ביטוח האשראי בססח המזהירה מפני גידול בסיכון עבור כל רשת שלא תשכיל לנהל נכון את הפעילות הזאת. "כרגע כל הקמעונאיות לא עושות שם כסף טוב", אומרת מנכ"לית בססח, חגית ציטיאט-לוין, "כי לא עושים פה אונליין אמיתי". מגמת התחזקות האונליין המאיימת על הקמעונאיות כבר נדונה רבות, אבל לדבריה קמעונאיות המזון המקומיות עדיין לא מרוויחות מהאונליין, והן נמצאות בתקופת ביניים של הסתגלות, שהיא לכל הפחות לא רווחית וגם הפסדית לחלקן.

לבססח זווית ראייה ייחודית לגבי הפעילות העסקית בישראל. מדובר בחברת ביטוחי האשראי הגדולה במשק, ולכן יש לה קשרים עמוקים עם חברות רבות בכל השרשרת הקמעונאית. בחברה מסבירים כי ממה שקרה בארה"ב ניתן ללמוד כי שינויים בסל הצריכה הם מהסיבות האפשריות לפשיטת רגל בענף, שכן הוא מוסט באופן שונה מבעבר. בין היתר מדובר בגידול בהוצאות על תחומים כגון טיולים וחוויות וכן על בריאות, חינוך ושירותים כמו נטפליקס, על חשבון ההוצאה על מוצרים מתכלים. באופן לא מפתיע, בבססח מפנים את הזרקור גם לרכישות באונליין.

שיעור המכירות הקמעונאיות מכלל המסחר המקוון בישראל עדיין נמוך יחסית למדינות מפותחות. שוק המסחר המקוון בישראל צמח בשיעור שנתי של כ-25% בשלוש השנים האחרונות והיום מוערך ב-7 מיליארד שקל, ומהווה כ-6% מכלל השוק הקמעונאי, כפי שמציינים בחברת ביטוחי האשראי. עוד הם מפרטים כי ישראל מפגרת אחר מדינות מפותחות שבהן שוק הריטייל המקוון מהווה כ-10% מכלל שוק הקמעונאות.

בבריטניה למשל נתח השוק המקוון עמד כבר ב-2015 על 15%, ובארה"ב ובגרמניה נתחו 13% ו-12% בהתאמה. מאפיין חשוב של השוק המקווה הישראלי הינו היקף הרכישות המשמעותי מחו"ל, שגדל כתוצאה מההיצע הדל בשוק המקומי. כיום הרכישות מחו"ל מהוות כ-40% מהשוק הקמעונאי המקוון, ויש שונות גבוהה בנתח הרכישות בחו"ל בין הקטגוריות השונות.

"באינטרנט לא קונים בורקסים"

ברכישה באונליין יש לא מעט יתרונות עבור הצרכן: המידע על המוצרים האלטרנטיביים והמוצר עצמו מגיעים אליו; הוא זוכה למגוון רחב יותר כי אין תלות בשטחי מדף; ונהנה מאחידות באינפורמציה, גישה לחנויות מרוחקות ואין הגבלה של שעות. אך עבור מרבית הקמעונאיות, החסרונות עדיין עולים על היתרונות. "האיסוף מתבצע כאילו עושים את הקניות בשבילנו בסניף", מסבירה ציטאט-לוין. "הקמעונאי מפעיל בסניף עובד שעושה את הקניות במקום הצרכן, אבל הלקוח משלם אותו מחיר של קנייה בסניף. ברגע שהפעילות תהיה מספיק רחבה, יוקם מרלו"ג (מרכז לוגיסטי) והפעילות תהיה יותר יעילה וממוקדת". לדבריה, "צריך להגיע להיקף המינימלי שממנו ההשקעה שווה".

למה מתכוונת ציטיאט-לוין? פעילות קמעונאיות המזון בישראל מתבססת על שיטת הליקוט. הרשתות אינן אורזות את משלוחי האונליין ממרכז לוגיסטי אחד, אלא מעסיקות עובדים שנקראים מלקטים, ואוספים עבור כל משלוח את המוצרים מהמדפים לפי ההזמנה, במקום הלקוח.

כיום יש שתי קמעונאיות שמבצעות ליקוט גם מחוץ לסניפים באמצעות "חנויות שחורות", כלומר סניפים שנסגרו ומשמשים כמחסנים עבור פעילות אונליין. שופרסל מפעילה שלושה מחסנים כאלה ברחבי הארץ, ורמי לוי מחזיק באחת בתל אביב. דבר זה מגביל מאוד את הפריסה הגיאוגרפית של המשלוחים של הרשתות, שעדיין מתקשות להגיע גם לערים מרכזיות. כך, למשל, ויקטורי הרחיבה רק לאחרונה את השירות שלה לקרית אונו, ורמי לוי עדיין לא מפעילה משלוחי אונליין אפילו בירושלים.

ציטיאט-לוין מצביעה על קושי נוסף של רשתות המזון הנובע מהרכישה באונליין - ירידה ברכישה האימפולסיביות: "יש שני סוגים של קנייה: קנייה מודעת וקנייה אינסטינקטיבית. אם פעם היית הולך בהכרח לסופר, היום זה כבר לא כולם. באונליין הצרכן לוקח את הרשימה מהקנייה הקודמת, מוסיף לפי הצורך שתי קופסאות ביצים, ומוריד חבילת נייר טואלט. כשאתה נכנס רעב לסופר, אתה קונה יותר. זה דבר שלא קיים באינטרנט, שם הרכישה יותר מושכלת. באינטרנט לא קונים בורקסים. אין את הריח של המאפייה שגורם לך להעמיס בשקית כשאתה שם ולוקח משהו חם וטרי. באונליין מפסידים את המכירות האלה".

מגמה נוספת שבאה לידי ביטוי היא שהרשתות הקמעונאיות איבדו את הנאמנות של הצרכן. "למעט בעניין המחיר, לא מעניין אותנו המקום בו אנחנו רוכשים את הטלוויזיה או את הדאודורנט, אם זה בחנות ייעודית, בשופרסל או באונליין", אומרת ציטיאט-לוין.

"אנחנו כבר לא נאמנים לקמעונאית, לא משנה לנו היכן אנחנו רוכשים את המוצר". גם המותג הפרטי ששופרסל ורמי לוי מתגאות בו לא הצליח, לדבריה, לייצר נאמנות, "אין מותגים חזקים שמייצרים נאמנות במותג הפרטי, למעט לייף של סופר-פארם".

מה אנחנו

"רמת הסיכון במגה עדיין לא נמוכה"

תופעה אחרת שהיא מצביעה עליה היא השינוי שהאונליין יוצר ביחסי הכוחות: הגדולים מתחזקים, והקטנים מתקשים לעמוד בקצב: "השוק היום לא מאוזן. שופרסל עצומה, ומכתיבה את השוק, יש לה כוח גדול יותר מהקטנים. יש היום עודף בשטחי מכירה, לצד הגידול באונליין. מי שייהנה מהקניות באונליין הן השחקניות הגדולות. לקטנים אין את זה, ויש סיכוי סביר שהם ייפגעו. מי שלא יתאים את עצמו עלול למצוא את עצמו במצב יותר מסוכן ממה שהיה בעבר".

בין אם כדי לפצות על חבלי הלידה בכניסה לאונליין מבחינת הרגלי השוק ומבחינת יעילות תפעולית שמשפיעה על הרווחיות, ובין אם מסיבות אחרות, ב-2017 החלו מחירי המזון לעלות. לטענת ציטיאט-לוין, מי שמושכת את המחירים למעלה היא שופרסל, בניהולו של איציק אברכהן: "מי מוביל את עליית המחירים? שופרסל. אני לא חושבת שויקטורי יכולה להעלות מחירים. אם היא תעלה מחירים לפני שופרסל היא תתמוטט. אז היא תנשוך שפתיים, ותחכה שמישהו אחר יעלה מחיר".

בהתייחס לקריסה של מגה שהשפיעה על ספקיות המזון, אך גם על חברות ביטוחי האשראי, אומרת ציטיאט-לוין על קבוצת יינות ביתן והחשש לצמיחתה של מגה: "יינות ביתן הוא קמעונאי טוב ואמין שסובל מאותם בעיות של הענף כולו. זה נכון, רמת הסיכון במגה עדיין לא נמוכה ואנחנו לא רואים כרגע שינוי בתוכנית העסקית, אבל גם ביום שביתן קנה את מגה, היה ברור שהיא לא תהפוך למרוויחה יום למחרת".

היא התייחסה לעוד התפתחות מהימים האחרונים: כניסתו של רמי לוי לקופיקס, שתשרת אותו בכניסה לפורמט המרכולים העירוניים. "המהלך הוא חלק מהשינוי שמתרחש בהרגלי הצריכה של הציבור. גם רמי לוי מבין שהוא צריך להיכנס למרכזי הערים, לסניפים קטנים, לאוכלוסייה עם הרגלים אחרים. אלו רכישות יותר קטנות, מרוכזות ונקודתיות. זה מהלך אסטרטגי נכון מבחינת רמי לוי. הוא קונה גם את הלוקיישן וגם את הקונספט של מרכזי הערים, מה שלא היה לו עד עכשיו. מבחינה אסטרטגית נראה כי זהו שינוי בכיוון הנכון, זה מתאים לתוכניות שהיו לו. הכול תלוי כעת בלאן הוא ייקח את זה מפה".

עוד כתבות

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

המסר של הנייה למצרים ולקטאר: "בוחנים את ההצעה ברוח חיובית"

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • הבוקר: משפחות חטופים חסמו את נתיבי איילון בקריאה להשבת החטופים • דיווח: אם לא יהיו תקלות, הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו