חנות הבורקס של יהודה חזן / צילום: תמר מצפי
פסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בלוד, הקשור לבעל חנות לממכר בורקס ביהוד, עשוי להיות בעל השפעה מכריעה על כ-50 דונם הפזורים ברחבי העיר. יותר מכך, הוא גם עלול לסבך את המשך הפיתוח של "פרויקט לוגאנו יהוד" - פרויקט פינוי-בינוי פורץ דרך בעיר שחלקו הראשון כבר נבנה.
על-פי פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בלוד, בהרכב השופטים אילן שילה, אבי פורג וחנה קיציס, מתברר כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שהוציאה מכרז ליזמים לבניית פרויקט לוגאנו יהוד, ככל הנראה כלל לא הייתה רשאית לשווק אותו במתכונתו. הסיבה: חלק חשוב מהשטח הוחכר כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת לעיריית יהוד, אולם כפי שפורסם בתחקיר "גלובס" ("סרט בורקס במרכז יהוד, 1.6.15), מסמכים שנחתמו במסגרת אותו הליך נעלמו בנסיבות חשודות מארכיוני העירייה ורמ"י.
בשנת 2010 הוציאה רמ"י מכרז שבו זכתה חברה שהוקמה לצורך כך - פרויקט לוגאנו יהוד - שהשותפים בה הם אלי ויואב פפושדו וקבלן התשתיות גבי מגנזי, המקושר לעיריית יהוד כקבלן עבודות תשתית. הזוכים שילמו 36 מיליון שקל, והחלו את המסע לפינוי מחזיקים בנכסים מתוקף ההרשאה שקיבלו מרמ"י, טיפול בפולשים, קידום תוכניות בוועדה המקומית והליכי שינוי תב"ע. התוכנית, שהתיימרה לדמות את מרכז העיר לוגאנו שבשווייץ, כללה כ-1,300 דירות ו-7,500 מ"ר למסחר.
אחד המבנים הישנים הבנויים בלב אזור הפינוי מכיל 11 חנויות, במדרחוב על שם ראש העיר המיתולוגי סעדיה חתוכה. במבנה זה מצויה חנות הבורקס של יהודה חזן, וכן חנות גדולה בבעלות ראש העיר הקודם של יהוד, יוסי בן דוד, מי שיזם את תוכנית "פרויקט לוגאנו". חברת הפרויקט דרשה מחזן להתפנות וטענה שהוא מסיג גבול. מנגד, חזן טען שהוא דייר מוגן של העירייה, שממנה רכש את החנות בדמי מפתח, וברשותו חוזה שאושר על-ידי שר הפנים. חזן היה מוכן להסתפק בעסקה שלפיה תמורת ה-36 מ"ר שלו יקבל חנות בפרויקט החדש, אבל היזמים פנו לבית משפט השלום ברמלה ותבעו לפנות את החנות ולשלם להם דמי שכירות על העבר.
במהלך המשפט הציג חזן מכתבים משנת 1953 שנכתבו למועצת יהוד על-ידי רשות הפיתוח, מהם עולה כי הרשות החכירה למועצת העיר יהוד כ-50 דונם במקומות שונים בעיר, כולל הקרקע שעליה המבנה שבו מצויה החנות שלו. בתחקיר "גלובס" התברר שבארכיונים התבצע מהלך של השמדה והעלמה של מסמכים ותשריטים מקוריים והחלפתם במסמכים מזויפים. זאת, לפי החשד, בשיתוף פעולה של בכירים בעירייה, על-מנת להעלים עקבות לתוספות בנייה בלתי חוקיות שבוצעו במהלך השנים, כדי לייצר תשתית לדרישות פיצוי מוגדלות בפרויקטים של פינוי-בינוי.
בית משפט השלום דחה את טענות חזן, וקבע, בין היתר, שהמכתבים אינם כוללים הרשאה המאפשרת לעיריית יהוד להשכיר את החנויות במבנה.
חזן, באמצעות עו"ד אריה דנציגר, ערער לביהמ"ש המחוזי, שקיבל לאחרונה את טענותיו, ביטל את פסק הדין של בית משפט השלום ודחה את תביעת הפינוי נגדו. השופטים קבעו כי רמ"י איננה יכולה לטעון שלא ידעה על קיומם של דיירים מוגנים במתחם משום שהדבר היה כתוב במכרז. עוד קבעו, כי רמ"י אינה יכולה להתכחש לזכויות עיריית יהוד ואף אינה יכולה לטעון נגד השכרת החנויות על-ידי העירייה לדיירים מוגנים שהיו במבנה שבו מצויה החנות של חזן.
לפסק הדין של המחוזי בעניין חנות הבורקס יש השפעת רוחב ביהוד, משום שהמכתבים שעליהם הוא התבסס נוגעים ליותר מ-50 דונם הפזורים ברחבי העיר. לדברי מקור משפטי, הפרויקט עלול להסתבך בעקבות הקביעות בפסק הדין, המשתיקות את יכולתה של רמ"י לכפור בזכות עיריית יהוד באותם שטחים ובמבנים שנבנו עליהם במהלך השנים. בין הנכסים הללו, גם המבנה הידוע בשם "שוק רמז" המצוי ביציאה מיהוד לכיוון סביון ועוד.
גורם המקורב ליזמים אומר, כי "תיערך בהקדם האפשרי הערכה של השפעת פסק הדין על הפרויקט, כי הבניין (בו נמצאת חנות הבורקס, מ.ל) הוא מרכזי בפרויקט. ייתכן שתוגש תביעה רצינית נגד רמ"י ששיווקה את הפרויקט".
יעלה מקלס, ראשת עיריית יהוד מונוסון, אומרת: "עיריית יהוד מונוסון פועלת בנחישות בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה על מנת לשמור ולהגן על נכסי הציבור, לרבות הזכויות במקרקעין של תושבי ותושבות העיר". מרמ"י נמסר: "הקביעות ביחס להחכרת המקרקעין על-ידי רשות הפיתוח למועצה המקומית יהוד ניתנו בהליך שרמ"י והעירייה אינם צד לו, וממילא אינו יכול לחייב במישור היחסים שביניהם. בין העירייה לבין רמ"י מתנהל הליך אחר תלוי בו עולה שאלת ההחכרה לעירייה ובו נמסרה עמדת רמ"י בהרחבה".
