גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכרז ערוץ הכנסת ייפסל? ביקורת על ההצעות שלא זכו

ניתוח חיצוני, שנערך עוד לפני פסילת ההצעה הזוכה של ערוץ 20 קובע כי גם ההצעות האחרות סובלות מאי-התאמה בין פרק התוכן לתוכנית העסקית ■ אם תאומץ הקביעה היא עשויה להוביל לפסילת המכרז

ערוץ 20 / צילום מסך
ערוץ 20 / צילום מסך

עבודה כלכלית עצמאית שהוכנה עבור מועצת הכבלים והלוויין עוד לפני הפסילה הסופית של ערוץ 20, קובעת כי בכל שלוש ההצעות שהתחרו בה נפלו טעויות מסוג דומה לזה שבגינו נפסלה הצעת ערוץ 20. "בכל ההצעות שלא זכו מצאתי טעויות מהותיות בתוכנית העסקית או פערים מהותיים בינה לבין פרק ג' (פרק התוכן)", קובע ד"ר רועי שלם מחברת נומריקס, שערך את העבודה עבור המועצה.

המשמעות של קביעה זו, אם תאומץ על-ידי המועצה ובהמשך גם על-ידי בג"ץ, עשויה להוביל לכך כי המכרז כולו ייפסל, ויהיה צורך לצאת להליך חדש כדי לבחור מי יפעיל את הערוץ בעשר השנים הבאות.

בחודש שעבר נאלצה מועצת הכבלים והלוויין לפסול את ההצעה הזוכה של ערוץ 20 על רקע אי התאמה בין פרק התוכן כפי שהובא בהצעה המקורית לפרק התוכנית העסקית. פסילת הזכייה הגיעה על רקע שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הצעת ערוץ 20, והקביעה כי אין התאמה בין הפרקים התבססה במידה רבה על חוות דעת כלכלית של חברת TASC שהגישה "חדשות 2" (כיום "החדשות"), ועיקריה אומצו בהמשך על ידי היועץ המשפטי של המועצה, שזכה לגיבוי הפרקליטות.

גם ערוץ 20 הגיש חוות דעת של חברת ייעוץ כלכלית שממנה עלה כי הצעתו ניתנת לביצוע וכדי להתמודד עם חוות הדעת שהונחו בפניה ביקשה יו"ר המועצה, ד"ר יפעת בן חי שגב, לקבל חוות דעת כלכלית שתוכן עבור המועצה.

ד"ר שלם חילק את העבודה שהגיש לשני חלקים. החלק הראשון ניתח את ההצעה הזוכה של ערוץ 20 ואישר חלק מהפגמים שגילתה בה TASC, אך בשורה התחתונה קבע: "למרות כל אלו, אני מעריך שבכל זאת ניתן יהיה לעמוד בהצעה שהוגשה במכרז בתקציב הנתון".

בחלק השני התייחס שלם לשלוש ההצעות שלא זכו: הצעת RGE, בעלת ערוץ 10, שדורגה במקום השני; הצעת חדשות 2, המפעילה הנוכחית של הערוץ, שדורגה במקום השלישי; והצעת "שידורי העם" של תיא תקשורת ויסמין TV, שדורגה במקום הרביעי. שלם מצא כאמור טעויות מהותיות או פערים מהותיים בכל אחת משלוש ההצעות.

"הצעת RGE: חוסר מהותי בכוח אדם"

על פי ההחלטה שקיבלה המועצה בחודש שעבר, עם פסילת הצעת ערוץ 20 הועברה ל-RGE רשימת שאלות להתייחסות ולאחר שזו תיענה אמורה המועצה להתכנס ולהחליט אם להכריז עליה כהצעה הזוכה (RGE עתרה לאחרונה לבג"ץ נגד ביצוע ההליך בצורה כזאת, ראו מסגרת).

ד"ר שלם קבע בעניינה, בין היתר, כי קיים בה "חוסר מהותי של כ-1.2 מיליון שקל בשנה לתקצוב של בעלי משרות בערוץ". עוד עלה מממצאיו כי קיים "חוסר תקציבי לצורכי הפקת אירועים ממלכתיים אל מול ההתחייבות בפרק התוכן" וכי "לא תוקצבו הוצאות השיווק של הערוץ".

בעניין האחרון כותב ד"ר שלם כי מהצעת RGE עולה כי בחברה התכוונו לקדם את הערוץ באמצעים שאינם דורשים השקעה כספית ובין היתר להיעזר לצורך כך בערוץ 10, ערוץ הספורט וערוץ הילדים, הנמצאים גם הם בשליטת RGE. ד"ר שלם מציין כי מכיוון שהמכרז כולו מבוסס על יצירת חברה ייעודית ונפרדת לתפעול הכנסת, לא ניתן לסבסד את הוצאות השיווק באמצעות גורם חיצוני. הניתוח גם שלל חלק מהטענות שהועלו נגד הצעת RGE. כך, למשל, נקבע כי הטענה שההצעה אינה עומדת ברף המינימום של השקעת 84% מההכנסה בהפקות מקומיות אינה נכונה.

בשורה התחתונה קובעת העבודה כי רק בשל תמחור החסר של כוח האדם הפעלת הערוץ הופכת גירעונית, ובין השנים 2018 ל-2026 הוא יציג בכל שנה הפסד של 0.1% מתקציבו. כזכור, על פי תנאי המכרז ערוץ הכנסת יתוקצב על ידי המדינה בהיקף של 25.2 מיליון שקל בשנה (כולל מע"מ), ועל המפעילה שלו לדאוג כי הוא יציג מדי שנה רווח של 5%.

"הצעת חדשות 2: אי פירוט קיצוני"

על הצעת חדשות 2 כתב ד"ר שלם כי היא "סובלת מחוסר פירוט קיצוני" ולכן לא ניתן לבדוק אותה ברמת הפירוט שבה נבחנו ההצעות האחרות. "כתוצאה מכך לא ניתן לבחון את יכולת הערוץ לעמוד בכמות הפקת התכנים שאותם הוא מתאר בפרק התוכן", כתב שלם. למרות זאת, הוא קובע כי ההצעה "לוקה באותם הכשלים שעליהם מלינה חוות הדעת של TASC".

שני הכשלים העיקריים שמובילים לחוסר בתקציב הערוץ על פי הניתוח הם "פערים בין פרק התוכן לפרק התוכנית העסקית ולוח השידורים, המובילים לתקצוב חסר של תוכניות" ו"פערים בתקצוב הראוי לניידות שידור". על רקע חוסר הבהירות מציעה העבודה שני פערים אפשריים בתקצוב: במקרה אחד ההצעה תסבול מחוסר של כ-950 אלף שקל מדי שנה, שיעבירו אותה לרווח תפעולי שנתי של 1.3% בלבד, ובמקרה השני החוסר יעמוד על 340 אלף שקל בשנה מה שיעביר אותה לרווח שנתי של 4.2%.

מ-RGE נמסר בתגובה: "הצעתנו ותקציבה מפורטות ושקופות, ונבדקו לעומק על ידי ועדת המכרזים, שהציבה את ההצעה במקום השני - ולאחר פסילת הצעת ערוץ 20, במקום הראשון. משכך, סבורה RGE (ובינתיים סברה זו גם זכתה לתמיכת בית המשפט הגבוה לצדק), כי על המועצה להכריז על הצעתנו כזוכה. בהצעה מצויות כל התשובות לשאלות שהעלה ד"ר שלם, ובמידת הצורך נענה על כל ההבהרות שיתבקשו".

מחברת החדשות נמסר: "עמדת חדשות 2 הייתה ונותרה כי יש לבטל את הליך מכרז ערוץ הכנסת כולו, משום שהיה נגוע בפגמים מהותיים, ולפיכך המועצה איבדה כל תוקף מקצועי לקבל החלטה בהליך שהתקיים. הצעת חברת החדשות הוגשה תוך עמידה בכלל דרישות המכרז".

הכשלים העיקריים בהצעת RGE לפי נומריקס

- חוסר התאמה בין פרק התוכן לפרק התוכנית העסקית

- חוסר מהותי בתקצוב של בעלי משרות בערוץ

- חוסר בתקצוב הפקת אירועים ממלכתיים

- לא תוקצבו הוצאות השיווק

הכשלים העיקריים בהצעת חדשות 2 לפי נומריקס

- פערים בין פרק התוכן לפרק התוכנית העסקית

- פערים בתקצוב הראוי לניידות השידור

- לא ניתן לבחון את היתכנות ההצעה לפי הפרמטרים של ההצעות האחרות בשל חוסר פירוט

ערוץ 20 לבג"ץ: פסילת זכייתנו "חריגה וללא תקדים"

ערוץ 20 הגיש בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ נגד החלטת מועצת הכבלים והלוויין לפסול את זכייתו להפעלת ערוץ הכנסת. הצעתו של הערוץ נבחרה על ידי המועצה במאי כהצעה הזוכה במכרז להפעלת ערוץ הכנסת בעשר השנים הבאות, אך לפני כחודש הודיעה המועצה כי היא פוסלת אותה עקב כשלים שהתגלו בה, ועוברת לבחון את הצעת RGE, בעלת השליטה בערוץ 10, שהגיעה למקום השני.

בעתירה שהגיש הערוץ באמצעות עו"ד יוסי עבאדי הוא מבקש לבטל את פסילתו, ולחלופין להשעות את ההחלטה על הפסילה עד לבחינת שאר ההצעות ב"בדיקה רוחבית חוזרת, הדומה לבדיקה המחמירה שאותה עבר הערוץ" - כך שאם נפלו בכולן פגמים דומים ניתן יהיה להכשיר את המכרז ולא לפסול אותו.

בנוסף מעלה העתירה בקשה חריגה שלפיה תתבקש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו להתייצב ולהסביר מדוע לא תבטל את הרישיון שניתן לערוץ 10 לשדר חדשות, וזאת מכיוון שלן בלווטניק, אחד מבעלי RGE, בעלת השליטה בערוץ, אינו אזרח ותושב ישראל, עניין המנוגד לכאורה לחוק הרשות השנייה. ב-RGE מסרו בתגובה לסוגיה זו כי "עניין חדשות 10 נבדק היטב על ידי הרשות השנייה לפני שנתיים, ואינו רלוונטי לפסילת הצעת ערוץ 20. מדובר בספין שקוף".

עיקר העתירה של ערוץ 20 נוגעת לטענה כי "חוות הדעת הפוסלת", שהגיש היועץ המשפטי של המועצה, היא "חריגה, חסרת תקדים ולוקה בפגמים קשים ומהותיים". בין היתר, נטען, היא "התעלמה לחלוטין מחוות דעת כלכלית של יועץ כלכלי חיצוני הקובעת כי יש היתכנות כלכלית להצעת ערוץ 20 (ראו ידיעה נפרדת)". עוד נטען כי הפסילה "התעלמה מעמדתם ומשיקול דעתם של חברי ועדת המכרזים ויועציהם והגיעה למסקנה לא סבירה תוך מהפך בעמדת היועץ המשפטי שהשתתף בכל הדיונים ואישר את החלטותיה הקודמות". בערוץ אף מזכירים שחברי המועצה עצמם המשיכו לעמוד מאחורי הצעתו גם בהודעת הפסילה, ובעתירה נכתב: "לא בכדי שללו חברי ועדת המכרזים את חוות הדעת הפוסלת, ואימצו אותה בעל כורחם".

במקביל, בשבוע שעבר עתרה גם RGE לבג"ץ בטענה כי החלטת מועצת הכבלים שלא להכריז עליה כזוכה לאחר פסילת ערוץ 20 אלא רק לבחון את הצעתה, מהווה הליך לא תקין, שכן "ההצעה כבר נבדקה ונוקדה במכרז, והתוצאה המתבקשת היא שפסילת המקום הראשון תוביל לזכיית המקום השני". בעקבות הפנייה של RGE הוציא בג"ץ בשבוע שעבר צו ארעי המונע בינתיים מהמועצה לקבל החלטות חדשות בסוגיה.

RGE לשר התקשורת איוב קרא: אל תתערב במכרז ערוץ הכנסת

ערן טיפנברון, סמנכ"ל הדיגיטל של RGE והעורך הראשי המיועד של ערוץ הכנסת מטעם החברה, פנה היום (ד') במכתב לשר התקשורת, איוב קרא, ובו הוא קורא לו כי "יימנע מליצור ולו מראית עין של התערבות בשיקול דעתה של המועצה ושל העומדת בראשה", בכל הנוגע למכרז ערוץ הכנסת.

דבריו של טיפנברון מגיעים לאחר שלפני כשבוע, במסגרת דיון בכנסת על הצעת החוק שאמורה לסייע לערוץ 20, המאיים לסגור את שידוריו, אמר שר התקשורת לנציג הבעלים של ערוץ 20: "אף אחד לא יחליט לך שום דבר, תפסיק לדבר בצורה כזו. לא יסתמו לך את הפה ויהיה חופש ביטוי. היא (יו"ר המועצה יפעת בן חי שגב, י"כ) לא תהיה ואתה תהיה".

בעקבות הציטוט הזה כותב טיפנברון: "על פניו, אמירתו של כבוד השר עלולה להביא למצב שבו היא, חלילה, תשפיע על שיקול דעתה של ד"ר בן חי שגב (ועל שיקול דעתה של המועצה), וניתן, חלילה, להבין מהדברים, כי כוונתו של כבוד השר הייתה שד"ר בן חי שגב 'לא תהיה' במועצה, אם וככל שתתקבל בה החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של קבוצת ערוץ 20. בכל הכבוד, אלה אמירות שאין להן מקום, ושעשויות להיות להן השלכות שישפיעו גם על קבוצתנו, בין היתר, בקשר עם המכרז דנן ולהסב לנו נזקים אדירים".

ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה לדברים.

עוד כתבות

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

התירוצים והעובדות: מה הקשר של נתניהו לפשיטת הרגל של אלוביץ'

התירוצים מול העובדות בתיק 4000: החוקרים לא טרחו בכלל לפתוח את דוחות בזק ולהבין את רפורמת השוק הסיטונאי ● ההצלחה בבזק בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה

איציק אוזנה/ צילום: יוסי כהן

"כתוב לי בתוכנית העבודה שעד גיל 50 אנהל את שופרסל": מנכ"ל אייס כבר מסמן את התפקיד הבא

חצי שנה אחרי שניסיון ההנפקה של החברה נכשל, איציק אוזנה, מנכ"ל אייס, מספר בראיון ראשון ל"גלובס" למה המהלך לא צלח: "יכולנו להנפיק אם היינו מתגמשים על המחיר" ● על התוכניות לעתיד: "נקים רשת חשמל חדשה שתהיה היחידה שפעילה בשבת" ● על אמזון: "אנחנו בהחלט יכולים להיות חלק מהחנויות שמציגות באתר"

משה כחלון בכנס "עיר הנדל"ן" באילת / צילום: ארז דולב

המזון מתייקר, ההלבשה לא: שר האוצר יאריך את ביטול המכסים גם על פריטי הלבשה

תכנית נטו הוזלות שנכנסה לתוקף לפני כשנה והביאה לביטול מכסים על פריטי הלבשה בשיעור 6% תימשך ● ל"גלובס" נודע כי בתור פיצוי אושרו מענקים במסלול פריון לתעשיית הטקסטיל המקומית בהיקף של 30 מיליון שקל

האחים סיסטרז / צילום: באדיבות קולנוע לב

ביקורת: “האחים סיסטרז” הוא סרט סוחף, מצחיק, מותח, וגם אלים מדי פעם

מעטים הם הבמאים שלא ביימו סרט רע מעולם ● ז’אק אודיאר הוא אחד מהם וגם “האחים סיסטרז” החדש שלו עומד בציפיות ● ביקורת

הטעם השנוי במחלוקת של בן אנד ג'ריס/ צילום: יחצ

בן אנד ג'ריס השיקה טעם חדש ויצאה למלחמה בטראמפ. המנכ"ל הישראלי מנסה להרגיע

מנכ"ל בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר, שמר על נאמנות לערכים שעומדים בבסיס מעצמת הגלידות: הוא תמך במטרות חברתיות, קיבל תו סחר הוגן והקפיד על סטנדרטים שבארץ הם כמעט דמיוניים ● ואז הגיע הטעם החדש של החברה והוציא מכליהם פעילי ימין, שדרשו להחרים את הגלידה ההיפית ● "שיא האבסורד הוא שבן אנד ג'ריס נמצאים כבר 8 שנים תחת מתקפה אינסופית של פעילי BDS"

דוכן פירות וירקות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

נמוך יותר מהתחזיות: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.3%

הציפיות בשווקים היו לירידה של שתי עשיריות האחוז, על רקע הירידה במחיר הנפט וירידות מחירים בסעיפי החופשות והפנאי אחרי החגים ● ירידות מחירים נרשמו בסעיפי הפירות הטריים, תרבות ובידור, ריהוט לבית ותחבורה ציבורית; עליות מחירים נרשמו בהלבשה וירקות טריים

חמין / צילום: מיכל רביבו

סצנת הצ'ולנט רוגשת: לאן נעלם הקישקע?

כבר חודשים יש מחסור במעיים למילוי, קישקע בשמם העממי ● ומי אשם במחדל? משרד הבריאות? בתי המטבחיים? רוח התקופה? ואולי הוא סתם יצא מהאופנה?

רב חובל יגאל מאור / צילום: איל יצהר

"הסינים לא משתלטים על נמלי ישראל, רק על 10% מהם": הרגולטור של הנמלים בראיון סוער

מצד אחד, אומרים שהאמריקאים מתרעמים על מתן המפתחות לנמל החדש שמוקם בחיפה, לאויב הסיני שלהם ● מצד שני, ראשת העיר החדשה הופכת את הקערה ומתנגדת להמשך הקמתו ● רב חובל יגאל מאור, הרגולטור של ענף הספנות והנמלים בישראל, רואה את הבייבי שלו נמצא בדיון ציבורי צורם, ויוצא להגנתו בראיון סוער

רז נזרי, איילת שקד / צילומים: איל יצהר

סיקור מוטה יכול להיות שוחד - חד משמעית כן

לאחרונה מתפלפלים משפטנים האם תקשורת חיובית יכולה להיות "שוחד" ● זאת שאלה מוזרה בעולם שבו עתידו של נבחר ציבור תלוי במידה רבה באופן שבו דמותו ופועלו ישוקפו לציבור באמצעות התקשורת ● חשיפה חיובית יכולה להיות שוות ערך להרבה מאוד כסף

הדודאים / צילום: מרגלית חרסונסקי

ההופעה שהפכה לנוסטלגית עוד במהלכה, ופרידה מיגאל בשן

הדודאים נשארים רלוונטיים כבר 60 שנה, כי הם לא מפסיקים להתרענן ולהתחדש ● ופרידה מיגאל בשן

דארה קוסררשאהי מנכ"ל אובר / צילום: רויטרס - Carlo Allegri

חדשנות תוצרת איראן: המנכ"ל שאמור למרק את תדמיתה של אובר לקראת ההנפקה ב-2019

מנכ"ל Uber דארה קוסרשאהי הוא האיש שאמור למרק את תדמיתה של החברה לקראת הנפקה ב–2019, ולהפוך אותה משירות הזמנת מכוניות לפלטפורמת תחבורה מגוונת ● עד כמה המורשת האיראנית שלו דומיננטית אצלו והאם סגנון הניהול הרגוע שלו יכול למחוק שנים של תרבות תאגידית מאצ’ואיסטית ומפלה?

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בדיון בכנסת / קרדיט: דוברות הכנסת, יצחק הררי

למרות שעשתה הכול כדי להימנע מכך, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, תתייצב מחר בבית המשפט

רוסק-עמינח, תעיד במשפטם של עו"ד ברק כהן וחבריו לקבוצת "באים לבנקאים" ● לפי הנטען, בשנת 2014 קשרו עו"ד ברק כהן ושאר הנאשמים קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל

פינת חמד / צילום: יותם יעקובסון

טיול בארץ: עין צור הוא פינת חמד שתמיד יפה לבקר בה

עין צור הוא פינת חמד שתמיד יפה לבקר בה ● זו גם נקודה נעימה לעצור בה בדרך לצפון או ממנו, בסטייה לא גדולה מהדרך

בנימין נתניהו/צילום:אלכס קולומויסקי

נתניהו יאושר מחר כשר הביטחון בממשלה; ישקול למנות שר חוץ במהלך חודש ינואר

ההחלטה תובא גם לאישור הכנסת ביום ב', ברוב הדחוק של 61 ח"כים העומדים לרשות הקואליציה ● בכוונת נתניהו למנות בהקדם שר או שרת קליטה וכן שר או שרת חוץ במשרה מלאה

שובו של הכאוס/ צילום: Shutterstock

האם מחקר פורץ דרך בתורת הכאוס יכול להביא למהפכה גם בחקר המוח

תורת הכאוס, שהייתה אופנתית בשנות ה-90 של המאה הקודמת, קצת נזנחה בשנים האחרונות, אבל ניר להב, שחוקר את תופעת הסנכרון במערכות כאוטיות, מקווה להחזיר את העניין בה ● מאמר פורץ דרך שלו עשוי לאפשר ניבוי טוב יותר של התנהגות מזג האוויר ואולי גם לפתוח פתח למהפכה בחקר המוח

וול סטריט IBM /  צילום: Reuters, Brendan McDermid

סוף 2018: תמחור המניות בעולם בשפל של חמש שנים

השווקים ירדו השנה יותר ממה שירדו הציפיות לגידול ברווחי החברות, וכפועל יוצא ירד גם תמחור המניות, הנמדד ביחס בין מחיר המניה לרווח למניה ● אבל למרות ההזדמנויות שנוצרות ממצב זה, רוב המשקיעים מעדיפים לממש

לפני ואחרי של מוצר של לומניס / צילום: יחצ

לא יפה מדי, לא חדשני מדי ושייראה אמין: האתגרים של עיצוב מכשור רפואי

איך מעצבים מכשיר שאמור לענות לצרכים גם של המטופל וגם של המטפל, מה אפשר ללמוד מהמקרה של לומניס על מיצוב מחדש של חברה בעזרת עיצוב, ועד כמה הטרנדים בשוק הצריכה מחלחלים למכשירים רפואיים ● האחים חגי ועמית ברק, המתמחים בעיצוב מכשור רפואי, מספרים על האתגרים הייחודיים לתחום ומסבירים מדוע התרסקות התחלתית אחרי השקת מוצר רפואי היא בלתי נמנעת

בני גנץ

נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ

חברה ממשלתית ישראלית מנהלת מגעים לרכישת הטכנולוגיה של המימד החמישי, כך נודע ל"גלובס" ● המו"מ למכירת הממד החמישי ל-NSO פוצץ באחרונה בגלל מעורבותו בחברה של האוליגרך וקסלברג ● המימד החמישי בתגובה: "החברה מקיימת מגעי המשך למכירת המוצר הטכנולוגי שמטבע הדברים לא ניתנים לפירוט"

 סקודה קארוק אוטומטית TDI 1.6/  צילום: יחצ

סולר עם סטטוס: רכב הפנאי החדש של סקודה חסכוני וזוהר

גרסת הטורבו-דיזל החדש של רכב הפנאי לבית סקודה מביאה חיסכון משמעותי בעלויות השוטפות, בלי לוותר על המעמד

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול  עם דונלד טראמפ/ צילום: Reuters, Carlos Barria

מה משפיע על כלכלת ארה"ב? זו לא הריבית, זו הפוליטיקה

משקל רב, אולי רב מדי, ניתן לאחרונה לסוגיית הריבית בארה"ב, ולא מעט קישורים נעשו בין קצב העלאות הריבית ב-2019 לבין התנודתיות בשווקים ● אבל בנק מרכזי אחראי בסופו של דבר רק על המדיניות המוניטרית, וההשפעה המהותית על הכלכלה היא האופן שבו נעשה שימוש בכספי המסים - כלומר הסוגיה הפוליטית