גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

אי ודאות בנדל"ן | מה יכול להשתבש כשקונים דירה על הנייר?

כשקונים דירה על הנייר מקבלן לא באמת יודעים איך ייראה הנוף, מה יהיה המרחק מהבניין הקרוב ביותר, וכמה ארנונה באמת נשלם אחרי שיחשבו את חלקנו בשטחים המשותפים ■ פרויקט מיוחד

תוכניות לדירה   / צילום: אייל פישר
תוכניות לדירה / צילום: אייל פישר

רכישת דירה חדשה על הנייר אמורה לגלם הנחה במחיר, הנאה מתשתיות חדשות ומסטנדרטים של בנייה חדשה. אלא שמרכיב אי הוודאות הוא חלק בלתי נפרד מרכישת דירה על הנייר, ושום הדמיה, פרוספקט, או הסכם מפורט ככל שיהיה, לא יכולים באמת להעביר לנו את התחושה שתהיה לנו כשנשב בסלון או במטבח. עד הרגע שבו ניכנס לדירה הבנויה לא נדע כמה צל יטיל הבניין ממול על הדירה שלנו, מי יהיו השכנים, כמה תחושת מרחב באמת תהיה בסלון, איזה נוף ייראה מהקומה שבה הדירה שלנו ממוקמת והיכן יהיה קו האופק. זאת, בניגוד לרכישת דירת יד שנייה, בה אנחנו רואים בעין ואף חשים את תחושת המרחב בדירה, לאן היא צופה ועד לאן היא צופה. מה שקונים זה מה שרואים.

סוגיות כמו איחור במסירת הדירה על ידי הקבלן, תקופת גרייס ותשלום פיצויים, או תוספת מדד תשומות הבנייה למחיר, אינן קיימות כלל כשרוכשים דירת יד שנייה. ולמרות זאת, השיח המקובל בדיונים על שוק הדיור בישראל הוא שיח שמדבר על דירות חדשות. משרד האוצר, הלמ"ס, והתאחדות הקבלנים, מטיפים לנו ששוק הנדל"ן הוא שוק של דירות חדשו. הדובדבן בקצפת בהן הוא כמובן מחיר למשתכן. דירות יד שנייה בכלל לא במשחק.

פרויקט מיוחד: אי-ודאות בענף הנדל"ן / איור: ליאב צברי

לא בהכרח זולות יותר

בגזרת המחיר, כדאי לזכור שפרמטרים רבים כמו מדד תשומות הבנייה, מע"מ, תשלום לעו"ד הקבלן בסך של 1.5% מהעסקה, הוספת מרכיבים לדירה כמו מזגן, ארונות מטבח ואמבטיה משופרים, כל אלה מייקרים את הדירה החדשה עד כדי כך שלעתים אין קשר בין מחיר הדירה בהסכם המכר למחיר הדירה בפועל. גם עלויות מגורים עד לקבלת המפתח מתווספות לעלויות הנלוות, וזאת ללא קשר לסיכון הקיים בלוחות הזמנים למסירת הדירה, שקבלנים רבים אינם עומדים בהם.

מנגד, כמובן, ברכישת דירת יד שנייה לא מגולם המע"מ (אם כי הוא כמובן גולם בעסקה הראשונה), אין תשלום לעו"ד של המוכר, ההשקעות בדירה הרבה פעמים כבר נעשו, והסכנה שתאריך המסירה לא יתממש במועד פחותה. זאת, נוסף לפרמטרים שאינם כלכליים כמו האפשרות להכיר את השכנים, ולהתרשם מאיכות הבנייה בפועל, וההבטחה הבסיסית ש'מה שרואים הוא מה שמקבלים'.

בשנים האחרונות, רוכשי דירות הפכו מתוחכמים יותר, ומודעים יותר לסיכון שכרוך ברכישת דירה על הנייר. ל"גלובס" נודע, כי בשל טענות שצפות בהקשר למרחק בין המגדלים בפרויקט השוק הסיטונאי בתל-אביב ולגובה האמיתי של הקומות (הפרויקט מוקם על פארק מוגבה), רוכשי דירות רבים מעלים לאחרונה רחפן לאוויר, על מנת לבחון את המרחק בין הבניינים מגובה הדירות במגדלים, ואת הנוף הנשקף מקומת הדירה שבכוונתם לרכוש. השימוש ברחפן מסייע לרוכשים בפרויקט שמקימות כיום החברות גינדי השקעות ורבוע כחול נדל"ן להתגבר על מרכיב אי הוודאות ולהבין מה הם באמת יראו מהחלון או מהמרפסת של דירתם.

מופתעים לגלות את ההצמדה בסוף התקופה

כשאנחנו סוגרים עם קבלן על מחיר של דירה "על הנייר", אל מחיר הדירה יש להוסיף את העלויות של ההצמדה למדד תשומות הבנייה, שמגיעות לעשרות אלפי שקלים (ראו גרף שמראה את עליית המדד בעשור האחרון). מדד תשומות הבנייה מורכב מפרמטרים שקשורים לעלויות בנייה (מלט, שכר עבודה של פועלים, כלים) ומתעדכן אחת לחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

יתרה מכך: כשמדובר בפרויקט שנבנה במסגרת מחיר למשתכן, שם הגדילה לעשות המדינה וקבעה שהמחיר יהיה צמוד למדד תשומות הבנייה מרגע זכיית הקבלן בקרקע - מה שאומר שלא פעם מדובר בהצמדה למדד לאורך מספר שנים לא מבוטל.

מימים ימימה נוהגים הקבלנים להצמיד את מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה ולא למדד המחירים לצרכן, מאחר והוא אמור לשקף טוב יותר את השינויים במחיר הבנייה. עם זאת, ההסכם עם הקבלן קובע שרק אם המדד עולה, הרוכש ישלם את ההפרש על יתרת התשלום. במקרה שהמדד יורד - כמובן שלא תהיה הפחתה ממדד הבסיס שנקבע.

חשוב לשים לב, שלפני שניתן היתר בנייה הקבלנים לא אמורים להצמיד למדד, ובין כה וכה לפני שיש היתר בנייה, קבלן לא יכול לגבות יותר מ-7% ממחיר הדירה. כמו כן, כיום, ישנם קבלנים שמציעים פטור מהצמדה למדד כחלק מההטבות לרכישת דירה, כדי להקל על רוכשים שרכשו דירה על הנייר עם מועד אכלוס רחוק.

האם ניתן להתמקח עם הקבלן על נושא ההצמדה למדד תשומות הבנייה? בהחלט כן. ודאי בחודשים האחרונים בהם הקבלנים מחזרים אחרי קונים. עו"ד אילן שרקון, המתמחה בדיני מקרקעין, מציין כי "אין מקור חוקי לכך שקבלנים מצמידים את המחיר דווקא למדד תשומות הבנייה, או לכל מדד אחר". 

לדבריו, "מדובר במדד קצת ערטילאי וקשה לאדם ההדיוט שקונה דירה לדעת איך הוא נקבע וממה הוא מושפע. מטבע הדברים, לקבלנים יותר נוח לקבוע דווקא את המדד הזה כי הוא תנודתי והוא מותאם לעליות במחירים של המוצרים שהם משלמים עליהם כמו מלט, ברזל וכו'. בתחומים רבים אין מדדים שמתאימים להם, וזה מסייע לקבלנים לא להפסיד כסף.

"כל קבלן בוחר לאיזה מדד להצמיד מחיר של דירה, יש חוזים שבהם מדובר על מדד רגיל. לכל צרכן יש כוח מיקוח מול הקבלן, והוא יכול לדרוש להצמיד את המחיר למדד המחירים לצרכן או בכלל לדולר. לצרכן מסוים שהכסף שלו הוא בדולרים, מטבע הדברים עדיף להצמיד את המחיר לדולר כדי שלא יפסיד כסף, ולא להצמיד אותו למדד תנודתי כמו מדד תשומות הבנייה".

יקי אמסלם מנמק את ההתעקשות להצמיד את המחיר דווקא לתשומות הבנייה בכך שגם הכסף שמשלמים הקבלנים על חומרי בנייה למשל, מוצמד לאותו מדד. "אם סגרתי היום עם עסק לדלתות, כדי שהרוכש יידע בדיוק איזה דלת הוא יקבל, המחיר הזה צמוד למדד עד היום שאני משלם על הדלת בעוד שנה וחצי", אומר אמסלם. "בכל מקרה, כשרוכש בא לקנות דירה, הוא מקבל הסבר מפורט על מדד תשומות הבנייה, ובהסכם יש הדגשה בולטת שהמחיר צמוד למדד. לצערי רוב האנשים חושבים שהקבלן מנסה להפחיד אותם, במטרה שישלמו יותר מהר". 

דירה חדשה, מסים חדשים

רוכשי דירות על הנייר לא תמיד מביאים בחשבון את נושא עלויות המגורים השוטפות והמשתנות, כמו תשלומי ארנונה וועד בית. צווי הארנונה במרבית מהרשויות כוללים חלק יחסי בשטחים המשותפים של הבניינים, שבעבר לא היו משמעותיים בשל אופי הבינוי הצנוע. במגדלים רבי קומות הפכו השטחים המשותפים לעצומים, וכך תפחו גם תשלומי הארנונה. רוכש דירה שאינו מודע לכך יכול למצוא עצמו מתמודד עם עלייה בתשלומי הארנונה מסך של מאות שקלים בודדים לסך של אלפי שקלים לחודש במגדל חדש.

דוגמה נוספת לשינויים בעלויות ניתן למצוא באזורים שבהם מתבצעת התחדשות עירונית בהיקפים נרחבים. במקרים כאלה, אזורים שלמים שסווגו על ידי הרשות המקומית בתעריף ארנונה נמוך יחסית, יכולים לשנות את סיווגם, וגם את תעריף הארנונה. במסגרת פרויקט הפינוי בינוי הראשון בישראל שהקימה חברת מצלאוי ברחוב שאול המלך בקרית אונו למשל, שיווקה החברה דירות חדשות, בנוסף לדירות שמסרה לבעלי הדירות המפונים.

מי שעמד לרכוש דירה חדשה והתעניין מה גובה הארנונה שמשלמים באזור, היה מקבל תשובה כי מדובר בתעריף של סיווג ג'. אלא שבפועל, עם אכלוס הפרויקט, סיווגה העירייה את האזור כסיווג ב' היקר יותר. בחודש אוגוסט האחרון חשף "גלובס" כי בתום הליך משפטי ממושך שניהלו בעלי הדירות הישנות בפרויקט הפינוי בינוי קיבלו החזר ארנונה מעיריית קרית אונו שלא כיבדה את התחייבותה שלא לחייב אותם לפי סיווג הארנונה החדש בין השנים 2006-2010.

ראש העין: "בפתח השכונה היה שלט שאסר על כניסה. רק אחרי הקנייה ראינו שהדירות ליד קו מתח"

המקרה של מתחם A בשכונת פסגות החדשה בראש העין הוא מקרה מקומם במיוחד, דווקא כי מדובר בשכונה שהמדינה שיווקה ופיתחה במרץ רב. אלא שבדבר אחד, לא הטרידו עצמם כלל, לא משרדי הממשלה ולא עיריית ראש העין שחתמה עם המדינה על הסכם גג: קווי המתח שממוקמים עשרות שנים בטבורה של הקרקע שיעודה לדירות מגורים ושווקה ליזמים.

אז איך קנו הזוגות הצעירים דירות בסמוך לעמודי החשמל? התשובה לשאלה ממחישה אולי הכי טוב את חוסר הוודאות שטמון ברכישת דירה על הנייר. "הבניין שלנו היה הבניין הראשון שנבנה ואוכלס בשכונה", מספר יו"ר ועד השכונה אור דור, מבין הראשונים שרכשו דירה בשכונה בפרויקט של גיא ודורון לוי.

"הסבירו לנו שהבניין יהיה צמוד לבית ספר, ושליד בית הספר יוקם פארק, ומיקום של הפרויקט נראה מצוין. העניין הוא שכשאנחנו רכשנו את הדירה, לא ניתן היה בכלל להיכנס פיזית לשכונה. בכניסה לשכונה היה שלט שאוסר על כניסה, ומתיר כניסה רק למשאיות. אני שומר חוק, אז את המגרש בשטח לא ראיתי, ובתוכניות של הקבלן קווי המתח לא הופיעו כמובן. אחרי שקנינו את הדירה ושילמנו את הכסף, חיכינו למועד שניתן יהיה להיכנס לשכונה כדי לראות את המגרש, עד שיום אחד, נפתחה הגישה והוסרו השלטים שאוסרים על כניסה לשכונה. רק אז ראינו את הסמיכות של הבניינים לקווי המתח".

רק אז, לפני שלוש שנים, החל למעשה המאבק להעתקת קווי המתח. "הכי הטרידה אותנו סמיכות קווי המתח לבית הספר שנמצא במרחק 50 מטרים בלבד מהם", הוסיף דור. "הבאנו בודק קרינה שמצא שישנה קרינה בגובה 3.8 מיליגאוס, כאשר ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה היו לשהות במקום שקיימת בו רמת קרינה של עד 2 מיליגאוס. ואז יום בהיר אחד, החליטו להעלות את רף הקרינה המותרת ל-4 מיליגאוס. למה? כי מבחינה כלכלית ככל שהרף יותר גבוה ניתן לבנות יותר קרוב לקו המתח".

בניית בית הספר הצומח במתחם A הסתיימה כבר לפני שנה, אך לפני תחילת שנת הלימודים הקודמת לא היו בו מספיק תלמידים ובית הספר לא נפתח. "אנשים מצאו פתרונות זמניים, חלק מהתושבים החליטו לא להיכנס לדירות במתחם A ולשכור בינתיים דירות במתחם B כדי שהילדים ילמדו שם בבית הספר, תושבים מראש העין הישנה שעברו לחדשה, השאירו את הילדים ללמוד בבתי הספר בעיר הוותיקה", מספר דור.

"השנה, אחרי שהעירייה עמדה על כך שהקרינה בבית הספר הצומח אינה מסוכנת והסכימה להתקין בבית הספר חיישנים, התחילו התלמידים ללמוד בבית הספר, אבל לפני חודש נמדדה בבית הספר קרינה של למעלה מ-3 מיליגאוס, וההורים פתחו בשביתה. ראש העירייה ישב עם ההורים והוחלט שאחרי החגים הילדים יעברו ללמוד בבית ספר אחר בשכונת נווה אפק. כרגע בבית הספר הצומח לומדים רק ילדים שההורים החליטו לשלוח לבית הספר מחוסר ברירה, כי בית הספר בשכונה B מלא. אבל עוד מעט תסתיים הקמה של בית ספר חדש נוסף במתחם B והילדים בבית הספר הצומח יעברו אליו ובית הספר יתרוקן".

לדברי דור, ההורים לא מרפים מהמאבק להעתקת קווי המתח מהעיר: "הבעיה של הקרינה לא מעניינת את העירייה או את חברי המועצה. הם לא גרים פה ולא שולחים את הילדים לבית ספר. גם את המדינה זה לא מעניין כי היא כבר שיווקה את הקרקע בלי בעיה. זכו פה בפרויקטים של מחיר למשתכן והולכים למכור לזוגות צעירים דירות ממש ליד קווי המתח. אנחנו לא נרפה עד שיעתיקו את קווי המתח מכאן. אלה עמודי חשמל ענקיים שלא אמורים להיות בשכונת מגורים".

מדד תשומות הבנייה

עוד כתבות

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל ● הרוכשת היא חברת בלוגייט קפיטל של משפחת מלניק

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל-כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל-כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה, ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה-AI בחינוך ● אירועים ומינויים

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

בניין אנבידיה ביוקנעם / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה בדוח ראשון אחרי ג'נסן: ניפצה את התחזיות, המניה עולה ב-2% במסחר המאוחר

כשבוע לאחר ההתפטרות של ג'נסן הואנג, אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי ● ההכנסות, 115 מיליארד דולר הרבה מעל הצפי, גם הרווח עקף את הצפי ● הצפי לרבעון 4: הכנסות של 130 מיליארד, גם הן מעל הצפי ● החברה מרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ● מוקדם יותר היום שבר ג'נסן שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות"

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

אחרי ששוויה נפל בשליש בחצי שנה: אלה שני הגופים המוסדיים שמאמינים בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א