גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

אי ודאות בנדל"ן | מה יכול להשתבש כשקונים דירה על הנייר?

כשקונים דירה על הנייר מקבלן לא באמת יודעים איך ייראה הנוף, מה יהיה המרחק מהבניין הקרוב ביותר, וכמה ארנונה באמת נשלם אחרי שיחשבו את חלקנו בשטחים המשותפים ■ פרויקט מיוחד

תוכניות לדירה   / צילום: אייל פישר
תוכניות לדירה / צילום: אייל פישר

רכישת דירה חדשה על הנייר אמורה לגלם הנחה במחיר, הנאה מתשתיות חדשות ומסטנדרטים של בנייה חדשה. אלא שמרכיב אי הוודאות הוא חלק בלתי נפרד מרכישת דירה על הנייר, ושום הדמיה, פרוספקט, או הסכם מפורט ככל שיהיה, לא יכולים באמת להעביר לנו את התחושה שתהיה לנו כשנשב בסלון או במטבח. עד הרגע שבו ניכנס לדירה הבנויה לא נדע כמה צל יטיל הבניין ממול על הדירה שלנו, מי יהיו השכנים, כמה תחושת מרחב באמת תהיה בסלון, איזה נוף ייראה מהקומה שבה הדירה שלנו ממוקמת והיכן יהיה קו האופק. זאת, בניגוד לרכישת דירת יד שנייה, בה אנחנו רואים בעין ואף חשים את תחושת המרחב בדירה, לאן היא צופה ועד לאן היא צופה. מה שקונים זה מה שרואים.

סוגיות כמו איחור במסירת הדירה על ידי הקבלן, תקופת גרייס ותשלום פיצויים, או תוספת מדד תשומות הבנייה למחיר, אינן קיימות כלל כשרוכשים דירת יד שנייה. ולמרות זאת, השיח המקובל בדיונים על שוק הדיור בישראל הוא שיח שמדבר על דירות חדשות. משרד האוצר, הלמ"ס, והתאחדות הקבלנים, מטיפים לנו ששוק הנדל"ן הוא שוק של דירות חדשו. הדובדבן בקצפת בהן הוא כמובן מחיר למשתכן. דירות יד שנייה בכלל לא במשחק.

פרויקט מיוחד: אי-ודאות בענף הנדל"ן / איור: ליאב צברי

לא בהכרח זולות יותר

בגזרת המחיר, כדאי לזכור שפרמטרים רבים כמו מדד תשומות הבנייה, מע"מ, תשלום לעו"ד הקבלן בסך של 1.5% מהעסקה, הוספת מרכיבים לדירה כמו מזגן, ארונות מטבח ואמבטיה משופרים, כל אלה מייקרים את הדירה החדשה עד כדי כך שלעתים אין קשר בין מחיר הדירה בהסכם המכר למחיר הדירה בפועל. גם עלויות מגורים עד לקבלת המפתח מתווספות לעלויות הנלוות, וזאת ללא קשר לסיכון הקיים בלוחות הזמנים למסירת הדירה, שקבלנים רבים אינם עומדים בהם.

מנגד, כמובן, ברכישת דירת יד שנייה לא מגולם המע"מ (אם כי הוא כמובן גולם בעסקה הראשונה), אין תשלום לעו"ד של המוכר, ההשקעות בדירה הרבה פעמים כבר נעשו, והסכנה שתאריך המסירה לא יתממש במועד פחותה. זאת, נוסף לפרמטרים שאינם כלכליים כמו האפשרות להכיר את השכנים, ולהתרשם מאיכות הבנייה בפועל, וההבטחה הבסיסית ש'מה שרואים הוא מה שמקבלים'.

בשנים האחרונות, רוכשי דירות הפכו מתוחכמים יותר, ומודעים יותר לסיכון שכרוך ברכישת דירה על הנייר. ל"גלובס" נודע, כי בשל טענות שצפות בהקשר למרחק בין המגדלים בפרויקט השוק הסיטונאי בתל-אביב ולגובה האמיתי של הקומות (הפרויקט מוקם על פארק מוגבה), רוכשי דירות רבים מעלים לאחרונה רחפן לאוויר, על מנת לבחון את המרחק בין הבניינים מגובה הדירות במגדלים, ואת הנוף הנשקף מקומת הדירה שבכוונתם לרכוש. השימוש ברחפן מסייע לרוכשים בפרויקט שמקימות כיום החברות גינדי השקעות ורבוע כחול נדל"ן להתגבר על מרכיב אי הוודאות ולהבין מה הם באמת יראו מהחלון או מהמרפסת של דירתם.

מופתעים לגלות את ההצמדה בסוף התקופה

כשאנחנו סוגרים עם קבלן על מחיר של דירה "על הנייר", אל מחיר הדירה יש להוסיף את העלויות של ההצמדה למדד תשומות הבנייה, שמגיעות לעשרות אלפי שקלים (ראו גרף שמראה את עליית המדד בעשור האחרון). מדד תשומות הבנייה מורכב מפרמטרים שקשורים לעלויות בנייה (מלט, שכר עבודה של פועלים, כלים) ומתעדכן אחת לחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

יתרה מכך: כשמדובר בפרויקט שנבנה במסגרת מחיר למשתכן, שם הגדילה לעשות המדינה וקבעה שהמחיר יהיה צמוד למדד תשומות הבנייה מרגע זכיית הקבלן בקרקע - מה שאומר שלא פעם מדובר בהצמדה למדד לאורך מספר שנים לא מבוטל.

מימים ימימה נוהגים הקבלנים להצמיד את מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה ולא למדד המחירים לצרכן, מאחר והוא אמור לשקף טוב יותר את השינויים במחיר הבנייה. עם זאת, ההסכם עם הקבלן קובע שרק אם המדד עולה, הרוכש ישלם את ההפרש על יתרת התשלום. במקרה שהמדד יורד - כמובן שלא תהיה הפחתה ממדד הבסיס שנקבע.

חשוב לשים לב, שלפני שניתן היתר בנייה הקבלנים לא אמורים להצמיד למדד, ובין כה וכה לפני שיש היתר בנייה, קבלן לא יכול לגבות יותר מ-7% ממחיר הדירה. כמו כן, כיום, ישנם קבלנים שמציעים פטור מהצמדה למדד כחלק מההטבות לרכישת דירה, כדי להקל על רוכשים שרכשו דירה על הנייר עם מועד אכלוס רחוק.

האם ניתן להתמקח עם הקבלן על נושא ההצמדה למדד תשומות הבנייה? בהחלט כן. ודאי בחודשים האחרונים בהם הקבלנים מחזרים אחרי קונים. עו"ד אילן שרקון, המתמחה בדיני מקרקעין, מציין כי "אין מקור חוקי לכך שקבלנים מצמידים את המחיר דווקא למדד תשומות הבנייה, או לכל מדד אחר". 

לדבריו, "מדובר במדד קצת ערטילאי וקשה לאדם ההדיוט שקונה דירה לדעת איך הוא נקבע וממה הוא מושפע. מטבע הדברים, לקבלנים יותר נוח לקבוע דווקא את המדד הזה כי הוא תנודתי והוא מותאם לעליות במחירים של המוצרים שהם משלמים עליהם כמו מלט, ברזל וכו'. בתחומים רבים אין מדדים שמתאימים להם, וזה מסייע לקבלנים לא להפסיד כסף.

"כל קבלן בוחר לאיזה מדד להצמיד מחיר של דירה, יש חוזים שבהם מדובר על מדד רגיל. לכל צרכן יש כוח מיקוח מול הקבלן, והוא יכול לדרוש להצמיד את המחיר למדד המחירים לצרכן או בכלל לדולר. לצרכן מסוים שהכסף שלו הוא בדולרים, מטבע הדברים עדיף להצמיד את המחיר לדולר כדי שלא יפסיד כסף, ולא להצמיד אותו למדד תנודתי כמו מדד תשומות הבנייה".

יקי אמסלם מנמק את ההתעקשות להצמיד את המחיר דווקא לתשומות הבנייה בכך שגם הכסף שמשלמים הקבלנים על חומרי בנייה למשל, מוצמד לאותו מדד. "אם סגרתי היום עם עסק לדלתות, כדי שהרוכש יידע בדיוק איזה דלת הוא יקבל, המחיר הזה צמוד למדד עד היום שאני משלם על הדלת בעוד שנה וחצי", אומר אמסלם. "בכל מקרה, כשרוכש בא לקנות דירה, הוא מקבל הסבר מפורט על מדד תשומות הבנייה, ובהסכם יש הדגשה בולטת שהמחיר צמוד למדד. לצערי רוב האנשים חושבים שהקבלן מנסה להפחיד אותם, במטרה שישלמו יותר מהר". 

דירה חדשה, מסים חדשים

רוכשי דירות על הנייר לא תמיד מביאים בחשבון את נושא עלויות המגורים השוטפות והמשתנות, כמו תשלומי ארנונה וועד בית. צווי הארנונה במרבית מהרשויות כוללים חלק יחסי בשטחים המשותפים של הבניינים, שבעבר לא היו משמעותיים בשל אופי הבינוי הצנוע. במגדלים רבי קומות הפכו השטחים המשותפים לעצומים, וכך תפחו גם תשלומי הארנונה. רוכש דירה שאינו מודע לכך יכול למצוא עצמו מתמודד עם עלייה בתשלומי הארנונה מסך של מאות שקלים בודדים לסך של אלפי שקלים לחודש במגדל חדש.

דוגמה נוספת לשינויים בעלויות ניתן למצוא באזורים שבהם מתבצעת התחדשות עירונית בהיקפים נרחבים. במקרים כאלה, אזורים שלמים שסווגו על ידי הרשות המקומית בתעריף ארנונה נמוך יחסית, יכולים לשנות את סיווגם, וגם את תעריף הארנונה. במסגרת פרויקט הפינוי בינוי הראשון בישראל שהקימה חברת מצלאוי ברחוב שאול המלך בקרית אונו למשל, שיווקה החברה דירות חדשות, בנוסף לדירות שמסרה לבעלי הדירות המפונים.

מי שעמד לרכוש דירה חדשה והתעניין מה גובה הארנונה שמשלמים באזור, היה מקבל תשובה כי מדובר בתעריף של סיווג ג'. אלא שבפועל, עם אכלוס הפרויקט, סיווגה העירייה את האזור כסיווג ב' היקר יותר. בחודש אוגוסט האחרון חשף "גלובס" כי בתום הליך משפטי ממושך שניהלו בעלי הדירות הישנות בפרויקט הפינוי בינוי קיבלו החזר ארנונה מעיריית קרית אונו שלא כיבדה את התחייבותה שלא לחייב אותם לפי סיווג הארנונה החדש בין השנים 2006-2010.

ראש העין: "בפתח השכונה היה שלט שאסר על כניסה. רק אחרי הקנייה ראינו שהדירות ליד קו מתח"

המקרה של מתחם A בשכונת פסגות החדשה בראש העין הוא מקרה מקומם במיוחד, דווקא כי מדובר בשכונה שהמדינה שיווקה ופיתחה במרץ רב. אלא שבדבר אחד, לא הטרידו עצמם כלל, לא משרדי הממשלה ולא עיריית ראש העין שחתמה עם המדינה על הסכם גג: קווי המתח שממוקמים עשרות שנים בטבורה של הקרקע שיעודה לדירות מגורים ושווקה ליזמים.

אז איך קנו הזוגות הצעירים דירות בסמוך לעמודי החשמל? התשובה לשאלה ממחישה אולי הכי טוב את חוסר הוודאות שטמון ברכישת דירה על הנייר. "הבניין שלנו היה הבניין הראשון שנבנה ואוכלס בשכונה", מספר יו"ר ועד השכונה אור דור, מבין הראשונים שרכשו דירה בשכונה בפרויקט של גיא ודורון לוי.

"הסבירו לנו שהבניין יהיה צמוד לבית ספר, ושליד בית הספר יוקם פארק, ומיקום של הפרויקט נראה מצוין. העניין הוא שכשאנחנו רכשנו את הדירה, לא ניתן היה בכלל להיכנס פיזית לשכונה. בכניסה לשכונה היה שלט שאוסר על כניסה, ומתיר כניסה רק למשאיות. אני שומר חוק, אז את המגרש בשטח לא ראיתי, ובתוכניות של הקבלן קווי המתח לא הופיעו כמובן. אחרי שקנינו את הדירה ושילמנו את הכסף, חיכינו למועד שניתן יהיה להיכנס לשכונה כדי לראות את המגרש, עד שיום אחד, נפתחה הגישה והוסרו השלטים שאוסרים על כניסה לשכונה. רק אז ראינו את הסמיכות של הבניינים לקווי המתח".

רק אז, לפני שלוש שנים, החל למעשה המאבק להעתקת קווי המתח. "הכי הטרידה אותנו סמיכות קווי המתח לבית הספר שנמצא במרחק 50 מטרים בלבד מהם", הוסיף דור. "הבאנו בודק קרינה שמצא שישנה קרינה בגובה 3.8 מיליגאוס, כאשר ההמלצות של המשרד להגנת הסביבה היו לשהות במקום שקיימת בו רמת קרינה של עד 2 מיליגאוס. ואז יום בהיר אחד, החליטו להעלות את רף הקרינה המותרת ל-4 מיליגאוס. למה? כי מבחינה כלכלית ככל שהרף יותר גבוה ניתן לבנות יותר קרוב לקו המתח".

בניית בית הספר הצומח במתחם A הסתיימה כבר לפני שנה, אך לפני תחילת שנת הלימודים הקודמת לא היו בו מספיק תלמידים ובית הספר לא נפתח. "אנשים מצאו פתרונות זמניים, חלק מהתושבים החליטו לא להיכנס לדירות במתחם A ולשכור בינתיים דירות במתחם B כדי שהילדים ילמדו שם בבית הספר, תושבים מראש העין הישנה שעברו לחדשה, השאירו את הילדים ללמוד בבתי הספר בעיר הוותיקה", מספר דור.

"השנה, אחרי שהעירייה עמדה על כך שהקרינה בבית הספר הצומח אינה מסוכנת והסכימה להתקין בבית הספר חיישנים, התחילו התלמידים ללמוד בבית הספר, אבל לפני חודש נמדדה בבית הספר קרינה של למעלה מ-3 מיליגאוס, וההורים פתחו בשביתה. ראש העירייה ישב עם ההורים והוחלט שאחרי החגים הילדים יעברו ללמוד בבית ספר אחר בשכונת נווה אפק. כרגע בבית הספר הצומח לומדים רק ילדים שההורים החליטו לשלוח לבית הספר מחוסר ברירה, כי בית הספר בשכונה B מלא. אבל עוד מעט תסתיים הקמה של בית ספר חדש נוסף במתחם B והילדים בבית הספר הצומח יעברו אליו ובית הספר יתרוקן".

לדברי דור, ההורים לא מרפים מהמאבק להעתקת קווי המתח מהעיר: "הבעיה של הקרינה לא מעניינת את העירייה או את חברי המועצה. הם לא גרים פה ולא שולחים את הילדים לבית ספר. גם את המדינה זה לא מעניין כי היא כבר שיווקה את הקרקע בלי בעיה. זכו פה בפרויקטים של מחיר למשתכן והולכים למכור לזוגות צעירים דירות ממש ליד קווי המתח. אנחנו לא נרפה עד שיעתיקו את קווי המתח מכאן. אלה עמודי חשמל ענקיים שלא אמורים להיות בשכונת מגורים".

מדד תשומות הבנייה

עוד כתבות

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי של כלל ביטוח רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

מדד הפחד / צילום: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת ai)

מדד הפחד זינק ב־86% בשבוע: מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

מניות הטכנולוגיה התרסקו, S&P500 רשם שבוע גרוע במיוחד ומדד הפחד הגיע לשיא של שנה וחצי ● אלא שמחקרים היסטוריים מגלים שדווקא כשהפאניקה בשיאה, התשואות בשנה שלאחר מכן נוטות להיות גבוהות ● האם גם הפעם מדובר בהזדמנות, או שהירידות רק החלו?

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים, לכאורה, מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים