פרדי רובינסון / צילום: אמיר מאירי
בית המשפט העליון הפחית ב-4 חודשים - מ-15 ל-11 - את עונש המאסר על פעיל שוק ההון, פרדי רובינסון, שכיהן בעבר כמנכ"ל ויו"ר חברת הנדל"ן הציבורית מילומור. לא הופחת, עם זאת, הקנס בסך מיליון וחצי שקל, ונדחתה בקשתו של רובינסון למאסר על-תנאי.
ביולי אשתקד גזר שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, את העונש על רובינסון שביצע משיכות כספים אסורות של עשרות מיליוני שקלים מהחברה-הבת למילומור והורשע בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פגיעה בניהול התאגיד, שיבוש הליכי משפט והדחת עד - ועבירות דיווח על-פי חוק ניירות ערך.
"המאסר הוא המסר"
פסק הדין היום בערעור (שהוגש בסופו של יום רק בעניין העונש) חזר על האמירות החריפות מבית המשפט המחוזי בעניין חומרת העבירות, אך למרות זאת - ועל אף העובדה שרוביסון בחר לנהל את משפטו עד תום ולבזבז בכך את זמנו של בית המשפט - בחר להקל, חלקית, בעונש שנגזר, וזאת מפאת חלוף הזמן מאז העבירות; השיהוי בהגשת כתב האישום; ונסיבותיו האישיות של רובינסון (72) שלזכותו בין השאר פעילות פילנטרופית והיעדר עבר פלילי.
בחריפות רבה קבע בית המשפט כי "המאסר הוא המסר" ולפיכך אין להיעתר לבקשה שלא להשית על רובינסון מאסר בפועל: "המערער משך מחברת הבת מיליוני שקלים לחברת האם (הגם שהכספים שנמשכו הוחזרו מדי סוף רבעון) וגרם לחברת הבת לערוב ללא הגבלה לחברת האם - כל זאת, ללא ידיעתם וללא אישורם של הגורמים המוסמכים בחברת הבת, ולאחר שהוזהר על ידי מספר גורמים בנוגע למשיכת הכספים".
בפסק הדין, מפי השופטים ניל הנדל, נועם סולברג ויצחק עמית, נכתב עוד כי "הגם שבסופו של יום כמעט שלא נגרם לחברת הבת נזק בפועל הרי שאיתנותה של חברת הבת הועמדה עקב פעולות אלה בסיכון של ממש".
"מצב נדיר במקומותינו"
אז למה בכל זאת להקל בעונש? מעבר לזמן הרב שחלף עד להגשת כתב האישום (2014) מאז החקירה (2008), זמן שגרם ל"עינוי דין" - הרי שלשיהוי בהגשת כתב האישום השלכה נוספת: "במסגרת שיקולי הענישה מצאנו לשקלל גם את רמת הענישה שהייתה נהוגה לפני למעלה מעשור שנים, עוד טרם החלה מגמת ההחמרה בענישה בעבירות כלכליות ותאגידיות כגון דא".
שיקול שלישי להקלה בעונש נגע לנסיבותיו האישיות של רובינסון. העיקריות שבהן נשארו חסויות בשל צנעת הפרט ונוכח מסמכים שהוצגו לבית המשפט. האחרות נגעו לכך שלרובינסון אין עבר פלילי; לכך ש"המערער כיום כבן 72 ו'הזדקן' עם התיק"; לכך שלזכותו פעילותו הציבורית-חברתית והפילנטרופית הנרחבת "בתחומים שונים במהלך השנים"; וביתר תשומת לב אף הזכירו "מצב נדיר במקומותינו" - את העובדה כי רובינסון הזרים מכיסו-שלו עשרות מיליוני שקלים לחברת האם שנקלעה לקשיים: "הנאמן והמנהל המיוחד של חברת האם אישר כי הסדר הנושים מגלם החזר של מלוא החוב ללא קיצוץ או תספורת, מצב נדיר במקומותינו, מה שזכה להערכה רבה מצד בית המשפט של פירוק".
הכרעת הדין ממרץ 2016 הרשיעה יחד עם רובינסון גם את אורן דואדי, שכיהן כסמנכ"ל הכספים של מילומור, בשורה של עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח במטרה להטעות.
בהכרעה קבע השופט כבוב כי "פרדי רובינסון לא ראה כלל את הגדר והחיץ שמפרידות בינו לבין החברות הציבוריות. הוא פעל בעניינן של החברות האלה כאילו הן חברות פרטיות שנתונות תחת שליטתו הבלעדית, בלי צורך לדווח, לעדכן או לקבל אישור, גם בעניינים שהחוק מחייב אותו לעשות כן".
כתב האישום נגד רובינסון ונאשמים נוספים בפרשה הוגש באוגוסט 2014, 9 שנים לאחר ביצוע המעשים וכ-5 שנים לאחר תום החקירה.
בנובמבר 2013 זומן רובינסון לשימוע, ומאז ועד הערעור טען כי לא נפל כל פגם במעשיו, כי הוא לא לקח ולו שקל אחד לכיסו, וכי כל הפרשה עוסקת במערכת יחסים בין שתי חברות ציבוריות. טענות רובינסון נדחו בהכרעת הדין; ערעורו צומצם בהמלצת בית המשפט לנושא העונש בלבד ולא לעצם ההרשעה; וכעת נסתם הגולל גם על האפשרות שלא ירצה מאסר בפועל.
מקורביו של מר רובינסון מסרו בתגובה: "אנו מצרים על החלטת בית המשפט העליון, אשר הותיר את עונש המאסר בפועל על מקרה שארע לפני כ- 13 שנה. פסיקת בית המשפט מאכזבת בעיקר לאור זאת שמדובר באחד מאנשי העסקים היחידים בארץ אשר התעקש להזרים לחברה עשרות מליוני שקלים מכיסו לכיסוי חובותיה, במקום לבצע תספורת או קיצוץ.
"מר רובינסון קיווה שעינויי הדין הכבד שנגרם לו בשל הזמן שחלף וכן תרומתו הרבה לציבור יביאו את השופטים לבטל את המאסר בפועל, אך הוא מקבל בהכנעה את החלטת בית המשפט וימשיך לעמוד בהתחייבויותיו להשלמת הסדר הנושים."
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בעקבות פסק הדין של העליון כי: "לאחר שבחן בית המשפט העליון את נסיבות המקרה ועמדות הצדדים, חלוף הזמן מביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי מעשיו של הנאשם, אשר בוצעו תוך סיכון פעילותן של חברות ציבוריות וחברות הקשורות אליהן ואף תוך שיבוש הליכי משפט, מצדיקות עונש של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח. יצוין כי המערער נענה להצעת בית המשפט וחזר בו מהערעור על הכרעת הדין, לאחר שמיעת עמדות הצדדים בנושא בבית המשפט".
התיק נוהל על-ידי עורכי הדין יוני לבני ואסף עיסוק מפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.