אנשי השנה / איור: אורן ג'מצ'י
אנחנו לא בוחרים היום את איש השנה. אנחנו לא מאתרגים מנהל או בעל שליטה, פוליטיקאי או פקיד. לא חיפשנו בשבועות האחרונים מתודולוגיה שתאפשר לנו להצמיד ציונים לאנשים או למהלכים עסקיים, ואנחנו לא חושבים שיש לנו יכולת לנבא מי יהיה איש השנה בעתיד.
וזה לא שאין אנשים שהשנה הזו הייתה משמעותית עבורם. לטוב או לרע. וזה לא שלשנה החולפת אין בעינינו מאפיינים מובהקים. וזה לא שלא עשינו את זה בעבר. דירגנו, הכתרנו ושיבחנו. בחרנו אדם אחד והפכנו אותו לאיש השנה כשם שהתקשורת הישראלית (והבינלאומית) עשתה ועושה, וטעינו. לפעמים כפי שטעו אחרים, לפעמים יותר. הגיע הזמן להפסיק.
למעשה, בשבועות האחרונים, ככל שחשבנו על זה יותר, התחלנו לפקפק יותר ויותר בעוד כמה "אמיתות" ביחס לז'אנר. מי אמר שאנשי השנה הם רק אלו שהשפיעו על הכלכלה והחברה בצורה חיובית? ומי אמר שהמשפיעים הגדולים של השנה חייבים להיות אנשים בשר ודם? ומי אמר שחייבים לבחור 50 או 100 אנשים משפיעים?
מערכת "גלובס" המתחדש לא תעלה טייקון, מנהל, פוליטיקאי או אפילו פעיל חברתי לדרג של נסיך. כשם שהיא לא תבעט בו בכל הכוח כאשר הוא ייפול או יטעה, רק כדי לכפר על הבחירה בו כאיש של השנה הקודמת או של זו שלפניה. גם אם יאמרו לנו שהקוראים, ובמיוחד המפרסמים, אוהבים דירוגים.
אלו הערכים שלאורם כתבנו, ערכנו ועיצבנו את מוסף "אנשי השנה" שלפניכם.
ועכשיו, כמה מילים על 2017 שהסתיימה לאחרונה. שנה שהורכבה מתמהיל של עסקאות דמיוניות (מובילאיי), ומנפילות מהדהדות (טבע). הסתבכויות לא רציונליות (בזק), ותופעות כלכליות שייקח עוד שנים להבין את השפעתן (ביטקוין), ושנה של התחלות חדשות, גם עבורנו ב"גלובס".
אבל השנה הזו עמדה בעיקר בסימן של חקירות שחיתות, החלשת כוחם של הרגולטורים ושומרי הסף ומחאות אזרחיות. האנשים שיצאו השנה לרחובות כדי לשנות את מציאות חייהם: נכים, מתנחלים, חרדים, ימנים ושמאלנים, הגיליון הזה מוקדש לכם. עיתונות היא אחת הדרכים להטביע חותם, הדרך שבה אתם בחרתם הרבה פחות מובנת מאליה.