גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  אנשי השנה 2017

"בשנה האחרונה האירועים בשוק החיתום מזכירים ריאליטי"

מנהלי אפסילון חיתום מדברים על השנה הסוערת בתחום ("מקבל יותר נפח סגולי מהמשקל שלו") ועל הטרנד המוביל של הנפקות מאמריקה ("עירוי חיצוני לבורסה בת"א")  ■ אנשי השנה של "גלובס"

אייל גירנבאום ואודי טויבין / צילום: יואב פוגל
אייל גירנבאום ואודי טויבין / צילום: יואב פוגל

שנת 2017 הייתה מצוינת לשוק ההנפקות בת"א ולעוסקים בו. לצד ההתעוררות שנרשמה בתחום ההנפקות הראשוניות של מניות לציבור (IPO) לאחר כמה שנים של יובש, נמשכה הגאות בגיוסי האג"ח הקונצרניות בת"א, אשר שברו שיאים בעזרת הרוח הגבית שמספקת סביבת הריבית האפסית. מי שגזרו קופונים שמנים מתוך עשרות מיליארדי השקלים שזרמו בשנה שעברה להנפקות של מניות ואיגרות חוב, היו חברות החיתום המקומיות, המוציאות והמביאות של אותן הנפקות שגזרו בהתאם עמלות של מאות מיליוני שקלים במצטבר.

דווקא בשנה עסוקה שכזאת, שבה דלקו האורות במשרדיהם עד השעות הקטנות של הלילה, חווה הענף הקטן והיצרי של החתמים בת"א דרמות חסרות תקדים בכל הקשור לעזיבות ולמעברים של מנהלים בכירים בין החברות המובילות. זאת על רקע תופעה חדשה יחסית ששינתה את מאזן הכוחות בשוק - העמלות השמנות שמייצרות הנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות, שהנפח שלהן מסך העמלות הולך וגדל.

מי שעמדה במרכז הסערה היא חברת החיתום המובילה בשוק, פועלים אי.בי.אי. לאחר כעשור בראשות החברה הודיע המנכ"ל ארז גולדשמידט על עזיבת התפקיד לטובת הקמת חברת חיתום בשם אוריון עם צמד היועצים רפי ליפא וגל עמית, יבואני הנפקות האג"ח האמריקאיות, אשר הניבו את עיקר ההכנסות והרווחים של פועלים אי.בי.אי בשנתיים האחרונות. זאת במטרה לגרוף לעצמם את העמלות המנופחות שמניבות הנפקות החוב של החברות הזרות. עזיבתו של גולדשמידט ושל שני מנהלים בכירים נוספים בפועלים אי.בי.אי, נתנה את האות לתחילתו של משחק כיסאות מוזיקליים תזזיתי בין מנהלי חברות החיתום, שעדיין לא הגיע לסופו.

מי שכמעט לא לקחה חלק בהנפקות הנדל"ן הזרות, ולמרות זאת התחזקה משמעותית בשנה האחרונה כחלק מצמיחתו של השוק, היא אפסילון חיתום והנפקות, שבשליטת בית ההשקעות מקבוצת אי.די.בי. כשנתיים לאחר שחידשה את פעילותה תחת המנכ"ל איל גרינבאום (שאחיו התאום עופר מונה לאחרונה למנכ"ל פועלים אי.בי.אי) היא כבר התמקמה בצמרת הענף מבחינת היקפי הגיוסים שהובילה ב-2017.

במבט לאחור התנעת הפעילות המחודשת של אפסילון חיתום בסוף 2015 נעשתה בתזמון מוצלח, כשלצד שיאי הגיוסים בהנפקות החוב נרשמות צמיחה בגיוסי ההון והתעוררות בפעילות ההנפקות הראשוניות (IPO). גרינבאום וסגנו אודי טויבין, שהגיעו לאפסילון יחד מדיסקונט חיתום, מבהירים בראיון ל"גלובס", על רקע הטלטלות בשוק, כי "טוב לנו מאוד באפסילון ואנחנו שם לטווח ארוך. היו לנו הרבה פיתויים ואפשרויות, אבל אנחנו שמחים פה ורואים את עצמנו חלק מהמשפחה הזאת לעוד הרבה שנים".

הם מספרים כי "החלטנו לא להקים עוד חברת חיתום שתהיה מפיץ קטן שירוץ אחרי חברות. היה ברור לנו שאנחנו צריכים להיות מובילים כי היום הכוח נמצא אצל החתם המוביל. בתהליך האנליזה שביצענו לקראת הקמת החברה החלטנו לחבור לקבוצה גדולה, והייתה לנו דינמיקה חיובית גם עם שמואל פרנקל (מייסד ומנכ"ל אפסילון) וגם עם קבוצת אי.די.בי. ברור שאי.די.בי תורמת לנו תרומה מהותית להכנסות, אבל יש לנו פעילות משמעותית גם מעבר לכך. צריך לזכור שחידשנו מותג מאפס בסוף 2015, ותוך שנתיים הפכנו לשחקן בולט שמוביל עשרות עסקאות".

איל גרינבאום / צילום: מישל טיבולי

"יש סיבה לפערי הריביות"

מלבד השינויים הפרסונליים, שוק גיוסי האג"ח הקונצרניות בת"א המשיך לשבור שיאים עם הנפקות של מעל 70 מיליארד שקל ב-2017, על רקע סביבת הריבית האפסית והחיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה, מה שהוביל לעלייה במספר השחקנים בענף המתאפיין ממילא בתחרות רבה.

לדברי גרינבאום, "בשנה האחרונה התחיל שוק החיתום להזכיר תוכנית ריאליטי, משום שהוא מקבל יותר נפח ברמת העיסוק בו מהמשקל הסגולי האמיתי שלו, אבל כמו כל דבר, בסוף גם זה יגיע לאיזון. אנחנו חווים כבר תקופה די ממושכת של גאות בשוק, וזה גל שהתעצם בשנתיים האחרונות.

"צריך לזכור שתקופה של גאות בכל ענף מביאה עימה ריבוי שחקנים, ואחרי זה צריך להתמודד איתם גם בתקופות פחות טובות. יש כיום מעל 20 גופי חיתום פעילים - כ-15 חברות חיתום, ועוד 8 חברות הפצה - וכמו בכל שוק שיש בו עודף שחקנים, גם פה אפשר להניח שלא כולם יישארו".

טויבין מוסיף כי "שוק החיתום היה בכותרות ב-2017 בגלל הרבה דרמות פרסונליות. בעבר הוא נשלט על ידי הבנקים ובתי השקעות, ובשנה האחרונה הוא הפך למבוזר יותר עם הרבה יותר שחקנים, והתחרות בו גדולה. המפץ הגדול היה עסקאות האג"ח האמריקאיות שהגיעו לשוק ופתחו אותו לכך שאנשים פרשו מחברות חיתום והקימו חברות עצמאיות. אנחנו לא אוהבים לשים את עצמנו במרכז השוק, אנחנו מתרכזים בתיווך וקידום עסקאות".

בקשר לתופעה המתרחבת של הנפקות האג"ח האמריקאיות בת"א, שגייסו כ-11 מיליארד שקל ב-2017, אומר גרינבאום כי "יש סיבה לפערי הריביות בין מה שהם מקבלים פה ובין מה שהיו מקבלים בארה"ב, כמו ההבדל בריביות בין חוב סחיר ובין חוב לא סחיר שהן היו יכולות לקבל בארה"ב, ארביטראז' דירוגים בין הארץ לחו"ל, ודברים שלפעמים שוכחים לתמחר כאן כמו נושא הגידור שמוסיף משמעותית לעלויות של החברות הזרות.

"ההנפקות של החברות האמריקאיות הן עירוי חיצוני חיובי לבורסה בת"א; זו לא אופנה חולפת אלא ענף. הבורסה הופכת להיות מרכז לגיוס חוב סחיר בינלאומי, אז ברור שזה דרמטי, ויכול גם לסייע להחזיק את חברות החיתום. להערכתנו, המגמה תמשיך להתרחב ב-2018".

טויבין מוסיף כי "השוק למד גם את החברות האלה והוא יודע להפריד ביניהן, ואפשר לראות את זה גם בהבדלי התשואות בין הסדרות של החברות השונות. המשקיעים לא מסתכלים על כל החברות האמריקאיות כמקשה אחת".

בעוד אפסילון הפכה לשחקן מוביל בשוק הנפקות האג"ח, נתח פעילותה בהנפקות החברות האמריקאיות קטן, ועד היום היא לקחה חלק בכמה הנפקות בודדות של חברות אלה. בעניין זה אומרים השניים כי "היינו מעורבים בכמה עסקאות אמריקאיות, אבל היינו מאוד מרוכזים בפעילות של החברות הישראליות, משום שבכניסה לשוק צפוף כמו שוק החיתום צריך קודם כול לדאוג לבניית המותג ולנוכחות. זה מה שעשינו במשך כשנתיים, והמדרגה הבאה היא השוק האמריקאי. לשם אנחנו מכוונים כי אנחנו מאמינים שהשוק הזה נמצא פה בשביל להישאר.

בסך הכול, מסכם גרינבאום, "הבורסה הופכת להיות מעין 'האב' לחברות שרוצות לגייס חוב, ושוק האג"ח מתבסס כאלטרנטיבה לבנקים. יש חברות שהבנקים נלחמים עליהן, אבל גם אחרי שמביאים בחשבון את העלויות הנלוות, אפשר לזהות פערים משמעותיים לטובת השוק, ובגלל האטרקטיביות שלו, אפשר לראות מקרים שבהם חברות מחליפות חוב בנקאי לאג"ח סחיר".

"אין פה תרבות הנפקות אקוויטי אמיתית"

לצד גיוסי האג"ח האינטנסיביים, חלה בשנה האחרונה התעוררות גם בגיוסי ההון בבורסה בת"א. לא פחות מ-17 חברות חדשות ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) שבמסגרתן גייסו כ-3 מיליארד שקל, לאחר כמה שנים שחונות. עם זאת, ביצועי המניות שנמכרו בהנפקות הללו רחוקים מלהלהיב ובחלקן ספגו המשקיעים הפסדים כבדים.

ההתעוררות בשוק הראשוני היא תחילת גל שיוכל להתגבר, או תופעה חולפת?

גרינבאום: "אין פה תרבות הנפקות אקוויטי אמיתית. שוק האקוויטי הרבה יותר שברירי משוק האג"ח, ומאוד חשוב שהוא יהיה חי יותר, כי ככל שיהיו יותר מנפיקים, הבורסה תהיה עוצמתית יותר ותמלא את תפקידה בסביבה הכלכלית.

"הנפקה היא התחלה של מערכת יחסים, והנפקות מופסדות לאורך זמן מבריחות שחקנים. אחד החסמים הבולטים בשוק הוא העובדה שהוא שוק יחסית ריכוזי עם מעט שחקנים גדולים שקשה להם להוציא משאבים על עסקאות אקוויטי קטנות - מה שבא לידי ביטוי בהמשך עם מחזורי סחירות דלים וללא נזילות אמיתית.

"להבדיל משוק האקוויטי, שוק האג"ח פה מפותח מאוד, ויש פה יכולת אנליטית לגופים שלא מפחדים להיכנס לפוזיציה אגרסיבית. ההחלטה של חברות לבוא לפה להנפיק חוב קשורה לשלל גורמים, בהם גם היצע הכסף וגם היכולת של השוק להיות שחקן מאוד משוכלל. בשוק האקוויטי התמונה הפוכה".

טויבין מוסיף כי "עסקת אקוויטי חייבת להרוויח כסף בטווח קצר לאחר ההנפקה, אחרת אין למשקיע סיבה לקחת בה חלק, ובשנה האחרונה זה לא הוכיח את עצמו. בנוסף, אחת הבעיות הגדולות בהנפקות ראשוניות זה מיעוט שחקנים. בשוק החוב, מעבר לגופים המוסדיים יש שחקני נוסטרו שלוקחים חלק משמעותי בהנפקות. באקוויטי בגלל מיעוט המשקיעים, יותר קשה להביא לשוק חברות טובות".

"ההשתייכות לאי.די.בי מהווה מנוף חזק"

חברת החיתום של אפסילון הפכה בשנה האחרונה לשחקנית משמעותית בשוק החיתום המקומי. נתוני 2017 מציבים אותה בראש חברות החיתום מבחינת היקפי הגיוס בהנפקות חוב והון שאותן הובילה, שהצטברו לסכום כולל של כ-11.5 מיליארד שקל - כ-15% מסכום החוב הכולל שגויס השנה, במסגרת קצת יותר מ-20 הנפקות שהובילה.

מרחק נגיעה מאפסילון התמקמה דיסקונט חיתום, שהובילה גם היא גיוסי חוב והון בהיקף קרוב ל-11.5 מיליארד שקל, ואחריה ממוקמות פועלים אי.בי.אי ולידר עם גיוסים של קרוב ל-10 מיליארד שקל כל אחת. עוד בולטות ברשימה רוסאריו ולאומי פרטנרס, שהובילו במהלך השנה גיוסי חוב והון בהיקפים של כ-8 מיליארד שקל וכ-7 מיליארד שקל בהתאמה.

מבחינת מספר ההנפקות נמצאת פועלים אי.בי.אי הרבה לפני המתחרות, עם מעל 50 גיוסים שהובילה, וזאת בתמיכת הנפקות החוב המתרבות של החברות האמריקאיות. אחריה ממוקמות לאומי פרטנרס, דיסקונט חיתום, לידר, רוסאריו חיתום ואפסילון - כל אחת מהן עם יותר מ-20 הנפקות. מי שעוד מתחזקת בפעילות שוק החיתום היא ווליו בייס, עם כ-20 הנפקות בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל, וכן בולטת חברת אינפין של יהונתן כהן, שבזכות התעצמות גיוסי החוב של החברות האמריקאיות הייתה אחראית לגיוסים בהיקף של קרוב ל-4 מיליארד שקל במסגרת יותר מ-10 הנפקות.

מפילוח הפעילות השנתית של אפסילון חיתום עולה כי יותר מ-3 מיליארד שקל מהגיוסים שהובילה בשנה החולפת נעשו באג"ח מובנות, גיוסי אג"ח שהתמורה מהם מופקדת בפיקדונות בנקאיים לזמן ארוך. טויבין מסביר כי "זיהינו פה חלון הזדמנויות, כי זה מוצר שדומה למה שהבנקים גייסו בעבר והיום כבר לא עושים זאת, ולכן יצרנו לכך מוצר תחליפי. היה לנו יתרון כי באנו ראשונים לשוק ובתקופה טובה, וככל שהציטוטים בבנקים יאפשרו לנו לבצע הרחבות של הנפקות כאלה, נמשיך עם זה".

עוד בולטים בפילוח הפעילות השנתית של אפסילון גיוסים של קרוב ל-5 מיליארד שקל לחברות השקעות ואחזקות, וכן גיוסים של קרוב ל-2 מיליארד שקל בתחום הנדל"ן. חלק גדול מאותן הנפקות מקורן בבעלת השליטה, קבוצת אי.די.בי, ובעניין זה אומר גרינבאום כי "הקשר עם הקבוצה קשור לתפיסה שלנו את שוק החיתום עוד לפני הקמת החברה. כל חברת חיתום בשוק נשענת על מנופים המהווים את נקודת המוצא והכוח שלה. בבנקים, לדוגמה, ההשתייכות לקבוצה הבנקאית מהווה מנוף חזק, ואנחנו רואים יתרון גדול בהשתייכות לקבוצת אי.די.בי".

אפסילון חיתום - תעודת זהות

מועד הקמה (מחדש): נובמבר 2015
בעלים: בית ההשקעות אפסילון מקבוצת אי.די.בי (90%), בנק אגוד (10%)
מנכ"ל: איל גרינבאום
יו"ר: ניקולאס בנדרסקי
היקף גיוסים שהובילה ב-2017: 11.5 מיליארד שקל
מספר הנפקות בהובלת אפסילון ב-2017: 21

עוד כתבות

חוות שרתים בארה''ב / צילום: Shutterstock

אמריקה רוצה AI אבל אף אחד לא רוצה את חוות השרתים בחצר האחורית שלו

כמויות החשמל והמים שצורכות חוות השרתים מקימות עליהן זעם ציבורי חוצה מפלגות, ומה שנתפס כהבטחה כלכלית הופך לסיוט פוליטי ● בסנאט כבר הזהירו כי הדאטה סנטרים עלולים להיות הנושא הרדום שיתפוצץ בבחירות ● ובינתיים בייג'ינג מנצלת את השסע כדי להאט את המתחרה הגדולה מהמערב

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

משקיעים מוסדיים מזיזים את השווקים. כך תוכלו לזהות את הסימנים שהם משאירים

מעקב אחר טווח המחירים של מניה ומחזורי המסחר בה יכול לספק למשקיעים פרטיים רמזים מתי לקנות מניה שעומדת לעלות, ומתי למכור מניה שעומדת לרדת

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?

הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, במהלכה עקפה את מרבית המדדים המובילים ברחבי העולם - זאת, על אף אתגרים ביטחוניים וגאופוליטיים גדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן ● שוק ההנפקות התחמם, שוק החוב הפגין איתנות מרשימה ביחס ליתר העולם, ואילו מדדים ענפיים ומניות כיכבו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

מצרי באב אל־מנדב / צילום: ap, Abdulnasser Alseddik

החות'ים השתלטו על באב אל-מנדב. איך ישראל תושפע והאם טראמפ יגיב?

המורדים החות'ים בתימן השתלטו על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי של הים האדום ● עד כמה הוא חשוב?  מהן ההשלכות על מחירי האנרגיה? והאם זה עשוי להשפיע על ישראל?

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: כמה התעשרנו השנה וכמה מזה על הנייר?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

אייפון 17 / צילום: יח''צ

לאחר השקת אייפון 18: האם מחיר הדגם הקודם צונח, ומה התזמון המשתלם לרכישה?

אפל השיקה אמש את סדרת האייפונים החדשה שלה ● מה באמת קורה בעת הגעתו של דור חדש למדפים - האם מחירו של הדור הקודם אכן צונח, באיזו מהירות נוהרים הרוכשים לדגם החדש, ומתי הכי משתלם לפתוח את הארנק? ● קבוצת זאפ ניתחה עבור גלובס את הנתונים משלושת אירועי ההשקה האחרונים

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: יונתן בלום

אקזיט בתקשורת: חברת החשמל בדרך למכירת החזקותיה באנלימיטד (IBC) תמורת כ-365 מיליון שקל

החברה הממשלתית חתמה על מזכר עקרונות לא מחייב למכירת יתרת החזקותיה (30%) במיזם הסיבים האופטיים לבעלת השליטה הנוכחית • התמורה מורכבת מכ-250 מיליון שקל על המניות, לצד פירעון חוב של כ-115 מיליון שקל • יו"ר החברה: "הזדמנות למימוש ערך ודאי מתוך אחריות פיננסית"

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

התחדשות עירונית בדרך חברון בירושלים. שינוי משמעותי בדירוג העיר בסקר לעומת השנה שעברה / הדמיה: סטודיו יגאל לוי אדריכלים

סקר הקבלנים 2026: ירושלים ותל אביב מובילות, רמת גן בתחתית הרשימה

ירושלים כבר לא בקונצזוס בקרב היזמים, אבל עדיין ראשונה ברוב הפרמטרים ● רמת גן ממשיכה לבלוט לשלילה ● 160 קבלנים השתתפו בסקר גלובס והתאחדות הקבלנים שנערך בפעם השנייה והוצג בוועידת ישראל לנדל"ן

פרויקט חנה וסע בשפיים שבנתה דניה סיבוס. גייסה אג''ח לראשונה מאז שחזרה לבורסה ב־2021 / הדמיה: נתיבי איילון

גיוסי האג"ח של חברות הנדל"ן בשיא: מה אומרים הפערים בריביות

בזמן שענף הנדל"ן מתמודד עם האטה במכירות ועם מדדי מניות בירידה, חברות הבינוי והיזמות מזניקות את היקפי החוב במיליארדים ומומחים מזהירים מפני שאננות המשקיעים בשוק

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, כניסה ברחוב לוינסקי / צילום: Shutterstock

התחנה המרכזית תפונה? בת"א מצננים התלהבות

שינוי ייעוד אושר בשטחי מקווה ישראל להקמת מסוף תחבורה חלופי, שאמור לקלוט כ־60% מפעילות התחנה המרכזית בתל אביב ● המסוף צפוי להיפתח רק ב־2031, אך גם אז יידרש פתרון נוסף לפינוי מלא של התחנה ● האזור סובל מזיהום אוויר משמעותי הנגרם בעיקר מפליטות של אוטובוסים ומוניות שירות