גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשנה האחרונה האירועים בשוק החיתום מזכירים ריאליטי"

מנהלי אפסילון חיתום מדברים על השנה הסוערת בתחום ("מקבל יותר נפח סגולי מהמשקל שלו") ועל הטרנד המוביל של הנפקות מאמריקה ("עירוי חיצוני לבורסה בת"א")  ■ אנשי השנה של "גלובס"

אייל גירנבאום ואודי טויבין / צילום: יואב פוגל
אייל גירנבאום ואודי טויבין / צילום: יואב פוגל

שנת 2017 הייתה מצוינת לשוק ההנפקות בת"א ולעוסקים בו. לצד ההתעוררות שנרשמה בתחום ההנפקות הראשוניות של מניות לציבור (IPO) לאחר כמה שנים של יובש, נמשכה הגאות בגיוסי האג"ח הקונצרניות בת"א, אשר שברו שיאים בעזרת הרוח הגבית שמספקת סביבת הריבית האפסית. מי שגזרו קופונים שמנים מתוך עשרות מיליארדי השקלים שזרמו בשנה שעברה להנפקות של מניות ואיגרות חוב, היו חברות החיתום המקומיות, המוציאות והמביאות של אותן הנפקות שגזרו בהתאם עמלות של מאות מיליוני שקלים במצטבר.

דווקא בשנה עסוקה שכזאת, שבה דלקו האורות במשרדיהם עד השעות הקטנות של הלילה, חווה הענף הקטן והיצרי של החתמים בת"א דרמות חסרות תקדים בכל הקשור לעזיבות ולמעברים של מנהלים בכירים בין החברות המובילות. זאת על רקע תופעה חדשה יחסית ששינתה את מאזן הכוחות בשוק - העמלות השמנות שמייצרות הנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות, שהנפח שלהן מסך העמלות הולך וגדל.

מי שעמדה במרכז הסערה היא חברת החיתום המובילה בשוק, פועלים אי.בי.אי. לאחר כעשור בראשות החברה הודיע המנכ"ל ארז גולדשמידט על עזיבת התפקיד לטובת הקמת חברת חיתום בשם אוריון עם צמד היועצים רפי ליפא וגל עמית, יבואני הנפקות האג"ח האמריקאיות, אשר הניבו את עיקר ההכנסות והרווחים של פועלים אי.בי.אי בשנתיים האחרונות. זאת במטרה לגרוף לעצמם את העמלות המנופחות שמניבות הנפקות החוב של החברות הזרות. עזיבתו של גולדשמידט ושל שני מנהלים בכירים נוספים בפועלים אי.בי.אי, נתנה את האות לתחילתו של משחק כיסאות מוזיקליים תזזיתי בין מנהלי חברות החיתום, שעדיין לא הגיע לסופו.

מי שכמעט לא לקחה חלק בהנפקות הנדל"ן הזרות, ולמרות זאת התחזקה משמעותית בשנה האחרונה כחלק מצמיחתו של השוק, היא אפסילון חיתום והנפקות, שבשליטת בית ההשקעות מקבוצת אי.די.בי. כשנתיים לאחר שחידשה את פעילותה תחת המנכ"ל איל גרינבאום (שאחיו התאום עופר מונה לאחרונה למנכ"ל פועלים אי.בי.אי) היא כבר התמקמה בצמרת הענף מבחינת היקפי הגיוסים שהובילה ב-2017.

במבט לאחור התנעת הפעילות המחודשת של אפסילון חיתום בסוף 2015 נעשתה בתזמון מוצלח, כשלצד שיאי הגיוסים בהנפקות החוב נרשמות צמיחה בגיוסי ההון והתעוררות בפעילות ההנפקות הראשוניות (IPO). גרינבאום וסגנו אודי טויבין, שהגיעו לאפסילון יחד מדיסקונט חיתום, מבהירים בראיון ל"גלובס", על רקע הטלטלות בשוק, כי "טוב לנו מאוד באפסילון ואנחנו שם לטווח ארוך. היו לנו הרבה פיתויים ואפשרויות, אבל אנחנו שמחים פה ורואים את עצמנו חלק מהמשפחה הזאת לעוד הרבה שנים".

הם מספרים כי "החלטנו לא להקים עוד חברת חיתום שתהיה מפיץ קטן שירוץ אחרי חברות. היה ברור לנו שאנחנו צריכים להיות מובילים כי היום הכוח נמצא אצל החתם המוביל. בתהליך האנליזה שביצענו לקראת הקמת החברה החלטנו לחבור לקבוצה גדולה, והייתה לנו דינמיקה חיובית גם עם שמואל פרנקל (מייסד ומנכ"ל אפסילון) וגם עם קבוצת אי.די.בי. ברור שאי.די.בי תורמת לנו תרומה מהותית להכנסות, אבל יש לנו פעילות משמעותית גם מעבר לכך. צריך לזכור שחידשנו מותג מאפס בסוף 2015, ותוך שנתיים הפכנו לשחקן בולט שמוביל עשרות עסקאות".

איל גרינבאום / צילום: מישל טיבולי

"יש סיבה לפערי הריביות"

מלבד השינויים הפרסונליים, שוק גיוסי האג"ח הקונצרניות בת"א המשיך לשבור שיאים עם הנפקות של מעל 70 מיליארד שקל ב-2017, על רקע סביבת הריבית האפסית והחיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה, מה שהוביל לעלייה במספר השחקנים בענף המתאפיין ממילא בתחרות רבה.

לדברי גרינבאום, "בשנה האחרונה התחיל שוק החיתום להזכיר תוכנית ריאליטי, משום שהוא מקבל יותר נפח ברמת העיסוק בו מהמשקל הסגולי האמיתי שלו, אבל כמו כל דבר, בסוף גם זה יגיע לאיזון. אנחנו חווים כבר תקופה די ממושכת של גאות בשוק, וזה גל שהתעצם בשנתיים האחרונות.

"צריך לזכור שתקופה של גאות בכל ענף מביאה עימה ריבוי שחקנים, ואחרי זה צריך להתמודד איתם גם בתקופות פחות טובות. יש כיום מעל 20 גופי חיתום פעילים - כ-15 חברות חיתום, ועוד 8 חברות הפצה - וכמו בכל שוק שיש בו עודף שחקנים, גם פה אפשר להניח שלא כולם יישארו".

טויבין מוסיף כי "שוק החיתום היה בכותרות ב-2017 בגלל הרבה דרמות פרסונליות. בעבר הוא נשלט על ידי הבנקים ובתי השקעות, ובשנה האחרונה הוא הפך למבוזר יותר עם הרבה יותר שחקנים, והתחרות בו גדולה. המפץ הגדול היה עסקאות האג"ח האמריקאיות שהגיעו לשוק ופתחו אותו לכך שאנשים פרשו מחברות חיתום והקימו חברות עצמאיות. אנחנו לא אוהבים לשים את עצמנו במרכז השוק, אנחנו מתרכזים בתיווך וקידום עסקאות".

בקשר לתופעה המתרחבת של הנפקות האג"ח האמריקאיות בת"א, שגייסו כ-11 מיליארד שקל ב-2017, אומר גרינבאום כי "יש סיבה לפערי הריביות בין מה שהם מקבלים פה ובין מה שהיו מקבלים בארה"ב, כמו ההבדל בריביות בין חוב סחיר ובין חוב לא סחיר שהן היו יכולות לקבל בארה"ב, ארביטראז' דירוגים בין הארץ לחו"ל, ודברים שלפעמים שוכחים לתמחר כאן כמו נושא הגידור שמוסיף משמעותית לעלויות של החברות הזרות.

"ההנפקות של החברות האמריקאיות הן עירוי חיצוני חיובי לבורסה בת"א; זו לא אופנה חולפת אלא ענף. הבורסה הופכת להיות מרכז לגיוס חוב סחיר בינלאומי, אז ברור שזה דרמטי, ויכול גם לסייע להחזיק את חברות החיתום. להערכתנו, המגמה תמשיך להתרחב ב-2018".

טויבין מוסיף כי "השוק למד גם את החברות האלה והוא יודע להפריד ביניהן, ואפשר לראות את זה גם בהבדלי התשואות בין הסדרות של החברות השונות. המשקיעים לא מסתכלים על כל החברות האמריקאיות כמקשה אחת".

בעוד אפסילון הפכה לשחקן מוביל בשוק הנפקות האג"ח, נתח פעילותה בהנפקות החברות האמריקאיות קטן, ועד היום היא לקחה חלק בכמה הנפקות בודדות של חברות אלה. בעניין זה אומרים השניים כי "היינו מעורבים בכמה עסקאות אמריקאיות, אבל היינו מאוד מרוכזים בפעילות של החברות הישראליות, משום שבכניסה לשוק צפוף כמו שוק החיתום צריך קודם כול לדאוג לבניית המותג ולנוכחות. זה מה שעשינו במשך כשנתיים, והמדרגה הבאה היא השוק האמריקאי. לשם אנחנו מכוונים כי אנחנו מאמינים שהשוק הזה נמצא פה בשביל להישאר.

בסך הכול, מסכם גרינבאום, "הבורסה הופכת להיות מעין 'האב' לחברות שרוצות לגייס חוב, ושוק האג"ח מתבסס כאלטרנטיבה לבנקים. יש חברות שהבנקים נלחמים עליהן, אבל גם אחרי שמביאים בחשבון את העלויות הנלוות, אפשר לזהות פערים משמעותיים לטובת השוק, ובגלל האטרקטיביות שלו, אפשר לראות מקרים שבהם חברות מחליפות חוב בנקאי לאג"ח סחיר".

"אין פה תרבות הנפקות אקוויטי אמיתית"

לצד גיוסי האג"ח האינטנסיביים, חלה בשנה האחרונה התעוררות גם בגיוסי ההון בבורסה בת"א. לא פחות מ-17 חברות חדשות ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) שבמסגרתן גייסו כ-3 מיליארד שקל, לאחר כמה שנים שחונות. עם זאת, ביצועי המניות שנמכרו בהנפקות הללו רחוקים מלהלהיב ובחלקן ספגו המשקיעים הפסדים כבדים.

ההתעוררות בשוק הראשוני היא תחילת גל שיוכל להתגבר, או תופעה חולפת?

גרינבאום: "אין פה תרבות הנפקות אקוויטי אמיתית. שוק האקוויטי הרבה יותר שברירי משוק האג"ח, ומאוד חשוב שהוא יהיה חי יותר, כי ככל שיהיו יותר מנפיקים, הבורסה תהיה עוצמתית יותר ותמלא את תפקידה בסביבה הכלכלית.

"הנפקה היא התחלה של מערכת יחסים, והנפקות מופסדות לאורך זמן מבריחות שחקנים. אחד החסמים הבולטים בשוק הוא העובדה שהוא שוק יחסית ריכוזי עם מעט שחקנים גדולים שקשה להם להוציא משאבים על עסקאות אקוויטי קטנות - מה שבא לידי ביטוי בהמשך עם מחזורי סחירות דלים וללא נזילות אמיתית.

"להבדיל משוק האקוויטי, שוק האג"ח פה מפותח מאוד, ויש פה יכולת אנליטית לגופים שלא מפחדים להיכנס לפוזיציה אגרסיבית. ההחלטה של חברות לבוא לפה להנפיק חוב קשורה לשלל גורמים, בהם גם היצע הכסף וגם היכולת של השוק להיות שחקן מאוד משוכלל. בשוק האקוויטי התמונה הפוכה".

טויבין מוסיף כי "עסקת אקוויטי חייבת להרוויח כסף בטווח קצר לאחר ההנפקה, אחרת אין למשקיע סיבה לקחת בה חלק, ובשנה האחרונה זה לא הוכיח את עצמו. בנוסף, אחת הבעיות הגדולות בהנפקות ראשוניות זה מיעוט שחקנים. בשוק החוב, מעבר לגופים המוסדיים יש שחקני נוסטרו שלוקחים חלק משמעותי בהנפקות. באקוויטי בגלל מיעוט המשקיעים, יותר קשה להביא לשוק חברות טובות".

"ההשתייכות לאי.די.בי מהווה מנוף חזק"

חברת החיתום של אפסילון הפכה בשנה האחרונה לשחקנית משמעותית בשוק החיתום המקומי. נתוני 2017 מציבים אותה בראש חברות החיתום מבחינת היקפי הגיוס בהנפקות חוב והון שאותן הובילה, שהצטברו לסכום כולל של כ-11.5 מיליארד שקל - כ-15% מסכום החוב הכולל שגויס השנה, במסגרת קצת יותר מ-20 הנפקות שהובילה.

מרחק נגיעה מאפסילון התמקמה דיסקונט חיתום, שהובילה גם היא גיוסי חוב והון בהיקף קרוב ל-11.5 מיליארד שקל, ואחריה ממוקמות פועלים אי.בי.אי ולידר עם גיוסים של קרוב ל-10 מיליארד שקל כל אחת. עוד בולטות ברשימה רוסאריו ולאומי פרטנרס, שהובילו במהלך השנה גיוסי חוב והון בהיקפים של כ-8 מיליארד שקל וכ-7 מיליארד שקל בהתאמה.

מבחינת מספר ההנפקות נמצאת פועלים אי.בי.אי הרבה לפני המתחרות, עם מעל 50 גיוסים שהובילה, וזאת בתמיכת הנפקות החוב המתרבות של החברות האמריקאיות. אחריה ממוקמות לאומי פרטנרס, דיסקונט חיתום, לידר, רוסאריו חיתום ואפסילון - כל אחת מהן עם יותר מ-20 הנפקות. מי שעוד מתחזקת בפעילות שוק החיתום היא ווליו בייס, עם כ-20 הנפקות בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל, וכן בולטת חברת אינפין של יהונתן כהן, שבזכות התעצמות גיוסי החוב של החברות האמריקאיות הייתה אחראית לגיוסים בהיקף של קרוב ל-4 מיליארד שקל במסגרת יותר מ-10 הנפקות.

מפילוח הפעילות השנתית של אפסילון חיתום עולה כי יותר מ-3 מיליארד שקל מהגיוסים שהובילה בשנה החולפת נעשו באג"ח מובנות, גיוסי אג"ח שהתמורה מהם מופקדת בפיקדונות בנקאיים לזמן ארוך. טויבין מסביר כי "זיהינו פה חלון הזדמנויות, כי זה מוצר שדומה למה שהבנקים גייסו בעבר והיום כבר לא עושים זאת, ולכן יצרנו לכך מוצר תחליפי. היה לנו יתרון כי באנו ראשונים לשוק ובתקופה טובה, וככל שהציטוטים בבנקים יאפשרו לנו לבצע הרחבות של הנפקות כאלה, נמשיך עם זה".

עוד בולטים בפילוח הפעילות השנתית של אפסילון גיוסים של קרוב ל-5 מיליארד שקל לחברות השקעות ואחזקות, וכן גיוסים של קרוב ל-2 מיליארד שקל בתחום הנדל"ן. חלק גדול מאותן הנפקות מקורן בבעלת השליטה, קבוצת אי.די.בי, ובעניין זה אומר גרינבאום כי "הקשר עם הקבוצה קשור לתפיסה שלנו את שוק החיתום עוד לפני הקמת החברה. כל חברת חיתום בשוק נשענת על מנופים המהווים את נקודת המוצא והכוח שלה. בבנקים, לדוגמה, ההשתייכות לקבוצה הבנקאית מהווה מנוף חזק, ואנחנו רואים יתרון גדול בהשתייכות לקבוצת אי.די.בי".

אפסילון חיתום - תעודת זהות

מועד הקמה (מחדש): נובמבר 2015
בעלים: בית ההשקעות אפסילון מקבוצת אי.די.בי (90%), בנק אגוד (10%)
מנכ"ל: איל גרינבאום
יו"ר: ניקולאס בנדרסקי
היקף גיוסים שהובילה ב-2017: 11.5 מיליארד שקל
מספר הנפקות בהובלת אפסילון ב-2017: 21

עוד כתבות

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הכריז על הסכם סחר עם וייטנאם, נאסד"ק עולה ב-0.8%; רובינהוד מזנקת ב-8%, טסלה ב-5%

מגמה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ