באוגוסט 2018 תשלים דורית סלינגר חמש שנות כהונה כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. את הכהונה המקורית שלה היא החלה כראשת אגף שוק ההון במשרד האוצר, והיא תסיים אותה כראשת רשות שוק ההון עצמאית, מחוץ לאוצר (אך שכפופה לשר האוצר). מבחינת סלינגר זהו הישג מרכזי, שאותו השלימה בשלהי 2016, כשלאורך כל כהונתה עד כה, בשני הכובעים - השונים רשמית אך הזהים במהותם בתחומי הליבה - היא מתאפיינת ככזו שלא חוששת להיכנס לקרבות, לחטוף התקפות ולפעול לטובת מה שנראה על פניו כצרכני, ושמטיב עם הציבור כאן ועכשיו (ואפילו שבעולם הביטוח מה שטוב הרגע יכול להתברר כבעייתי מאוד בעתיד).
בשנה החולפת התברר כי הצעדים שסלינגר הובילה בשוק החיסכון הפנסיוני הביאו להמשך ירידה בדמי הניהול הנהוגים בשווקים אלה, תוך שבשלל תחומים אחרים התמונה יותר מורכבת. ככלל, מכמה בחינות השנה האחרונה של סלינגר הייתה קצת פחות אגרסיבית מאלה שקדמו לה, לפחות מבחינת קצב ההוראות שהיא הטיחה בשווקים שתחת פיקוחה. ואולם, אין להבין מזה שסלינגר הסכימה, בדומה לקולגות שלה מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ומרשות ני"ע, ל"הודנה רגולטורית", אותה רצה ורוצה שר האוצר, משה כחלון.
במהלך השנה הנוכחית היא גם התקדמה מאוד עם ההיערכות להחלת המשטר האירופי להבטחת יכולת הפירעון של חברות הביטוח (המוכר כמשטר הסולבנסי 2), תוך עיבוי ההון של החברות הללו, וזאת לאחר שהגיעה לפשרה עם הענף.
בין לבין סלינגר ממשיכה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט של אישור עסקאות ענק להעברת השליטה בכמה מגופי ניהול כספי ציבור הגדולים במשק, ובראשם הפניקס, שבימים אלה מקודמת עסקת ענק למכירת השליטה בה לסיריוס האמריקנית שבשליטת סינית. מבחינת סלינגר מדובר במהלך ממש לא ברור מאליו. מצד אחד, מדובר בחברה שלה יש כבר רישיון ממדינות מערביות, אך מהצד השני מדובר בגוף בשליטה סינית - ולכן לאישור או לדחיית הבקשה (או למה שכבר נעשה על ידי סלינגר: מסמוס הבקשה) השלכות משמעותיות. מהצד האחד מדובר אולי בהעברת סכומי עתק של הציבור בישראל לידיים זרות שלא ממדינה מערבית "מוכרת", ומנגד יהיה מדובר על דחיקה נוספת של גורם בינלאומי שמבקש לרכוש גוף מוסדי בישראל, בימים בהם יש גופים רבים כאלה למכירה.
בשנה החולפת סלינגר גם ריכזה עניין סביב החלטה שהפיקוח על הביטוח קיבל לפני שנים ביחס לביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים לא דרך קופות החולים. השנה זה הגיע לשיא (לפי שעה), כשהמדינה עצרה מלכת והממשלה, הח"כים וההסתדרות יצאו עם תוכנית חדשה ל"פתרון הבעיה הסיעודית" שהפיקוח על הביטוח יצר עם ביטול הביטוחים הקבוצתיים כאמור. סלינגר לא הייתה חלק מההבנות שהושגו, אבל התוכנית שלה, והפשרה שהציעה עוד קודם, נשמרו.
מצד אחד ברור שמדובר ברגולטורית אמיצה שרואה בראש ובראשונה את האינטרס של הציבור הרחב. אבל, כך טוענים בשוק שמפוקח על ידה, מדובר גם ברגולטורית שמנענעת חזק מדי ותכוף מדי את הספינה (כלומר, את השוק). בכל מקרה, ברור שמבחינת סלינגר, יש לה עוד הרבה עבודה לעשות, והיא רחוקה מלסכם את כהונתה.
