גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יושב על הגדר: יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד

יאיר לפיד ממצב את עצמו במרכז המפה כדי שכל הצדדים ירגישו בנוח לבוא אליו, ומקווה שאחרי שתסתיים תקופת ההמתנה הוא יהיה ראש הממשלה ■  אנשי השנה של "גלובס"

יאיר לפיד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
יאיר לפיד / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

יאיר לפיד ממתין. הוא יושב על הגדר במשך תקופת המתנה ממושכת. ימי ההתשה. המערכה על לבו של הציבור הישראלי ארוכה, אך ההכרעה האמיתית נופלת בסופה של מערכת בחירות ולפיד מעוניין להיות שם, ברגעים האחרונים. 72 שעות לפני שאנשים יצעדו לקלפיות הוא רוצה להיות ה-Fallout Guy. לא מעניין אותו שבעלי טורים ופרשנים מזלזלים בו, לא חשובה לו הביקורת על כך שהוא נמלט מנושאים בלב ההוויה הישראלית ובעניינים אחרים שעל סדר היום - הוא מחפש רק את קו האמצע. יאיר לפיד יודע שהאקט של הצבעה הוא עניין של רגש, ומטרתו היא אחת: להיות במקום שבו "הלב יצליח להערים על השכל ולגבור עליו" (לה-רושפוקו). וכן, מטרתו השנייה היא להיות האיש שמביא פתגמים יפים מן הנייר לחיים.

הנה למשל: "אחד החוקים העתיקים והנכונים של הפוליטיקה הוא שהבוחר העומד בקלפי אינו אומר שם משהו רק על המועמד או על המפלגה, אלא גם משהו מהותי על עצמו". הציטוט, שמנסח במילים פשוטות את התפיסה של לפיד לגבי "פוליטיקת הרגש", לקוח מתוך מאמר הגות רחב היקפים במונחים של ימינו בן 7,000 מילה על הדרך המרכזית בפוליטיקה. הוא פרסם את הדברים בכתב העת "השילוח" ששייך לצד השמרני-ליברלי של המפה הפוליטית.

יאיר לפיד / איור: גיל ג`יבלי

כך ניתן לסכם את שנת 2017 של ממציא המותג "יש עתיד": מנהיגות של ציפייה, ייחול והתייצבות על הקווים. הוא מניח את עצמו בפני הציבור, אך מניח במדויק על קו החצי. זו גם הסיבה לכך שבשנה האחרונה הוא שם דגש על מיצובו האישי כ"המסביר הלאומי" - מעין מנהיג מרכז שדלתות פוליטיקאים בעולם נפתחות עבורו. הוא טס לדיון בוועדת החוץ של הפרלמנט ההולנדי שבו דנו בהוצאת חיזבאללה אל מחוץ לחוק, ביקש משגריר בלגיה בישראל להפסיק את פגישות הבלגים עם שוברים שתיקה ובצלם, שלח מכתבים לראש עירית ברלין במחאה על הפגנה שבה נישאו תמונות חסן נסראללה, ושיגר משלחת צעירים מטעם יש עתיד לקמפוסים בגרמניה כדי להיאבק ב-BDS. יותר משהוא המסביר הלאומי, הוא בעיקר "המסביר המתמיד".

אולם העיקרון החשוב ביותר ללפיד מודל 2017, היה לזקק את ישותו הפוליטית למרכז המפה כדי שיהפוך בבוא העת לאיש שכל הצדדים ירגישו בנוח לבוא אליו, אחרי שתסתיים תקופת ראש ממשלה בהמתנה. כדי להיות שם לפיד בחר לעסוק בנושאים שיחברו אותו ללב הישראליות: לזעום על מספרם הרב של אנשי לשכת נתניהו שנפלו זה אחר זה כזבובים, תוך התמקדות בפרשת הצוללות. בכל מה שקשור לנהנתנות האישית של נתניהו, לפיד לא נגע - לא כי הסכים לה, אלא כי הבין שדיבורים על שמפניות, סיגרים ומתנות מרתיחים את אנשי הימין.

לפיד חיבק את בני בגין, לפחות פעמיים באופן פומבי. פעם אחת כאשר הודיע שמפלגתו תצביע בעד חוק יסוד הלאום כפי שנוסח על ידי בגין (ולא לנוסח חוק יסוד הלאום המקודם על ידי ח"כ אבי דיכטר ואחרים מן הליכוד) ופעם שנייה, כאשר בגין הודח בחמת זעמם של דוד ביטן ודוד אמסלם מוועדת הפנים. לפיד הגדיל לעשות והציע לנצר למשפחת בגין, לשבת באותה הוועדה בכיסא של יש עתיד. לפיד, לא עצר בבגין. הוא חיבק השנה גם את משה ארנס, שר הביטחון לשעבר, שבמשך שנים היה פטרונו של נתניהו בליכוד; הוא מיצב את עצמו לצדו של הסופר והאינטלקטואל ד"ר מיכה גודמן, מאנשי קרן תקווה ומכון הרטמן, מחבר רבי-מכר ואיש הציונות הדתית.

אין מקום לספונטניות במכונה הפוליטית המשומנת ששמה יאיר לפיד. כל אחד מהמהלכים האלה נבדק בקפידה כדבר ההולם את המרכז הישראלי. ההתחשבנות הפוליטית פינתה את מקומה למחשבה אקסלית של תועלת ורווח. בהתאם לכך, לפיד נזהר מלתקוף את אבי גבאי, השאיר על השולחן את האופציות הפוליטיות לחבירה אל משה כחלון ואביגדור ליברמן כפתוחות ושקל בכובד ראש לצרף אליו כמספר 2 את שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון (לא ביחד עם ליברמן, מן הסתם) ואם לא את יעלון, אולי את הרמטכ"ל בדימוס גבי אשכנזי.

במדד המרכזיות שלו, לפיד חישב ומצא שנוכחות במליאה לא מהותית. בבדיקות שעון הנוכחות של חברי הכנסת לשנת 2017, נמצא שיאיר לפיד עומד על המקום הלא-מכובד של 109 (מתוך 120 חברי כנסת). המידע מתחדד עוד יותר כאשר במקום ה-110 ומטה נמצאים בעיקר חברי כנסת שהתפטרו במהלך 2017 או כאלה שרק נכנסו. הטבלה לא משקרת וזו אינדיקציה לא מרשימה בלשון המעטה עבור מי שעומד בראש מפלגה ורואה את עצמו כראש ממשלה בהמתנה.

סכנה ברורה ומיידית

הפגנת חרדים / צילום: אוריה תדמור

ובכל זאת, למרות שמדובר בתקופה אפרפרה בחייו הפוליטיים של הפוליטיקאי ש"מסרב" להשאיר חותם פרלמנטרי בכנסת, יש בכל זאת כמה דברים שהזרימו קצת דם ללחיים של יאיר לפיד בשנה האחרונה. היו אלה דווקא המשברים שאחרים חוללו. בכל פעם שהחרדים זעמו על עבודות רכבת בשבת, איימו לסגור את המרכולים של תל-אביב בשבת או ארגנו הפגנות מחאה עצומות על גיוס חרדים - פייה פיזרה אבק קסמים ומספר התומכים בלפיד צמח. המשוואה הפכה למובהקת עד שנראה היה שצינה וצמרמורת החלה לאחוז בשר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים, משה גפני. הם נאלצו לשים בצד לעתים את החשיבה המסורתית ולעשות חשבונות פוליטיים קרים: מה יותר חשוב להם, לשמור על השבת או לשמור על המדינה מפני הנהגת לפיד? מבחינתם, צמיחתו האפשרית היא סכנה ברורה ומיידית.

קשריו של לפיד עם החרדים הם גם עקב אכילס הגדול שלו. זה בדיוק האלמנט המצמיח אותו בסקרים אך גם זה שעשוי לשלוח את מאוכזבי נתניהו למפלגות אחרות באותן 72 שעות קריטיות של סוף מערכת בחירות. מי שרואה עצמו ראש ממשלה בהמתנה, צומח על רקע מאבקים של דת ומדינה - אותם מאבקים שדוחקים את החרדים לקצוות ולהצהרות שהם לעולם לא יישבו עם לפיד סביב אותו שולחן ממשלה. וזה המלכוד שלפיד כלוא בתוכו: בעוד שכוחו נבנה מכל מאבקי הדת עם החרדים, הוא גם יודע שללא ש"ס ויהדות התורה, קשה עד בלתי אפשרי להקים פה ממשלה.

עוד כתבות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט לפני החלטת הריבית מחר

מגמה מעורבת באירופה ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים