גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

גזרת היבוא העקיף מתלהטת: היבואנים הסדירים תוקפים

2018 נפתה בחילופי אש בגזרת ייבוא הרכב העקיף: היבואנים הסדירים עתרו נגד משרד התחבורה בסוגיית מתן האחריות על כלי רכב ביבוא עקיף ■ מה עומד מאחורי ה"אינפלציה" של מקבלי רישיון יבוא זעיר, ומה המשמעות של יבואן מקביל חדש (וחשאי) ליונדאי וקיה

רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי
רכב ליסינג / צילום: תמר מצפי

ענף הרכב הישראלי פתח את שנת 2018 בסערה. אנחנו לא מתכוונים למזג האוויר הסוער של סוף השבוע וגם לא למבול הדגמים החדשים או למאמץ הלוגיסטי של היבואנים לספק עשרות אלפי הזמנות לרכב חדש, שנצברו בחודשים האחרונים. הכוונה היא להתלהטות באחת הזירות העסקיות הרדומות ביותר עד כה בענף, זירת הייבוא העקיף של רכב.

למי ששכח, הנה תזכורת קצרה: במרכז חקיקת הדגל של משרד התחבורה, שיצאה לדרך ב-2016 תחת השם "חוק רישוי שירותי רכב", ניצבה פתיחה של הענף לתחרות באמצעות ייבוא כלי רכב מדילרים בחו"ל, ללא צורך בזיכיון/חוזה ישיר מיצרני הרכב.

לשם כך מיסד החוק שתי ישויות יבוא חדשות: "יבואן מקביל", שהוא יבואן רכב מסחרי לכל דבר, למעט העובדה שאת כלי הרכב הוא יכול להביא מצד שלישי בחו"ל; ויבואן "זעיר", שיכול להביא לארץ עד 20 כלי רכב בשנה, שגילם עד שנה. משרד התחבורה ניסה לשכנע את הציבור, ואת ועדת הכלכלה, שייבוא רכב עקיף יוזיל דרמטית את מחירי המכוניות ואת יוקר המחיה בתחום ויתחיל מהפכה צרכנית בענף. ועדת הכלכלה קנתה את החזון ואישרה שורה ארוכה של הקלות בייבוא עקיף לצד "מטריית הגנה" ליבואנים החדשים.

אלא שמאז חלפו שנה וחצי וכמעט כלום לא קרה. חלק מהיבואנים המקבילים הקיימים נקלעו די מהר לחקירות מכס, שציננו את התלהבותם בלשון המעטה. מאז התבצע הייבוא המסחרי העקיף בפרופיל נמוך, כמעט מחתרתי, כאשר כל היקפו הסתכם בכמה מאות מכוניות בשנה - פחות מכשבוע מכירות ממוצע של ענף הייבוא הסדיר.

אינפלציה של יבואנים זעירים

אנחנו מגיעים לתחילת 2018 ומוצאים שמאחורי הקלעים הזירה רותחת ותוססת. בדיקה עדכנית מגלה שבחצי השנה האחרונה בלבד הוכפל מספר מקבלי רישיון הייבוא "הזעיר". בנוסף הצטרף לרשימה יבואן מקביל חדש, רביעי במספר, שקיבל זיכיון לייבוא מקביל של יונדאי וקיה - שני מותגי מיינסטרים, שמחזיקים בכמעט שליש מהשוק הישראלי. הייבוא "האישי" גם הוא הוכפל השנה ולבסוף היבואנים הסדירים יצאו מהבונקר שבו התבצרו בשנתיים האחרונות והגישו עתירה מנהלית נגד משרד התחבורה בסוגיית מתן האחריות לכלי רכב מייבוא עקיף.

נתחיל ביבואנים ה"זעירים". ביוני השנה עמד מספר מחזיקי רישיון ייבוא כזה על כ-20. מאז עברה מדפסת הרישיונות של משרד התחבורה להילוך גבוה ונכון לתחילת ינואר קצת יותר מ-40 (!) חברות וגופים עסקיים מחזיקם ברישיון ייבוא כזה. הרשימה כוללת בעיקר גופים עסקיים קטנים ומקומיים כמו בעלי מגרשים לסחר רכב, מתווכי ייבוא אישי, מוסכים, יבואנים של מוצרים מתחומים אחרים, משווקי נישה (רכבי נכים ומוניות) ואפילו כמה עורכי דין. עם זאת, כמה חברות הן "פרונט" של גופים מוכרים מענף הרכב, דוגמת יבואנים מקבילים, שהחליטו להוסיף ייבוא זעיר לפורטפוליו השירותים והמוצרים שלהם.

המשותף לכולם הוא שהם טרחו לא מעט כדי לעמוד בדרישות הביורוקרטיות הלא מבוטלות שנדרשות בחוק כדי לקבל את הרישיון, ושילמו בגינו פיקדון של כמעט מיליון שקל, לפני אגרות תקופתיות. כל זה, כאמור, כדי לייבא 20 מכוניות בשנה. בהתחשב בתחרות האגרסיבית מול היבואנים הסדירים ומול ההיצע הענק של כלי רכב משומשים טריים בישראל, זה לא נשמע כמו פוטנציאל עסקי מבטיח - אפילו אם מדובר בייבוא זעיר של רכבי פאר ויוקרה שבו הרווח ליחידה מכובד.

בשבוע שעבר הזדמן לנו לשוחח עם אחד ממקבלי רישיונות הייבוא ה"זעירים" והתמונה התבהרה קצת. "כששאלנו במשרד התחבורה מדוע מגבילים אותנו ל-20 כלי רכב", אמר האיש, "קיבלנו "תשובה עם קריצה" ונרמז לנו, שבמשרד בוחנים את האפשרות לעדכן בעתיד את החוק ולהגדיל את תקרת הייבוא משמעותית".

אנחנו לא יודעים עד כמה מוסמכת ה"קריצה" הזו אבל היא לא אמורה להפתיע. מאז התקבל החוק המקורי בוועדת הכלכלה פעל משרד התחבורה לשנות את הנוסח שלו והעביר "בשיטת הסלאמי" שורה של עדכונים ושינויים, חלקם מהותיים. כך, למשל, נוספה השנה אפשרות לבצע ייבוא "זעיר" של משאיות, אוטובוסים ומסחריות, וזו רק דוגמה אחת.

אבל אפילו אם משרד התחבורה לא ינסה להגדיל במאות אחוזים את מכסת הייבוא הזעיר, מה שעלול להיתקל בהרמת גבה מכיוון ועדת הכלכלה, כבר היום מדובר על מאסה מצרפית לא מבוטלת ובהחלט לא "זעירה". במצטבר, מדובר על ייבוא של 800 מכוניות בשנה כמעט ואם קצב הנפקת הרישיונות יישאר כפי שהוא, המספר יכול להכפיל את עצמו בתוך כמה חודשים. אלה לא מספרים זניחים, במיוחד כאשר מדובר בפלח רכבי הפאר והיוקרה הישראלי.

יבואן מקביל ליונדאי וקיה

אם ה"אינפלציה" של יבואנים זעירים היא בגדר שינוי שוק בעצימות נמוכה, הרי שהצטרפות של יבואנית מקבילה חדשה שקיבלה רישיון יבוא מקביל לרכבי יונדאי וקיה (והונדה), ואינה מוגבלת בתקרת ייבוא, היא כבר בגדר שינוי עם פוטנציאל שיווקי אסטרטגי.

נקדים ונאמר שכרגע אין בידינו פרטים רבים על החברה האלמונית החדשה, שהגיחה מתחת למסכי הרדאר בינואר. החברה רשומה תחת השם "טארגט ציי רכב" ובדיקה ברשם החברות מגלה שהיא נמצאת בבעלות אזרחית בלגיה, שאינה מוכרת לנו. אבל בהתחשב בלוגיסטיקה המורכבת ובביורוקרטיה הממושכת והיקרה, שכרוכה בקבלת רישיון ייבוא מקביל (להבדיל מרישיון "זעיר"), ובקבלת הסכמה הפצה מדילרים מוכרים בחו"ל, אפשר רק לשער שמאחורי המיזם ניצב גוף עסקי בעל אמצעים, קשרים ויכולות שיווקיות.

ייבוא מקביל של רכבי יונדאי וקיה, בסבירות גבוהה מהשוק האמריקאי, הוא לא משהו שניתן להתעלם ממנו. שני המותגים של קבוצת יונדאי מוטורס הקוריאנית ניצבים במקום הראשון והשני בטבלת המכירות ומכרו שנה שעברה כמעט 75 אלף מכוניות. שניהם דומיננטיים בשוק הציים ושניהם נהנים ממוניטין מבוסס מאוד בשוק הפרטי, שעשוי לסייע רבות ליבואן חדש.

בתגובה לחדשות אמרו לנו השבוע בענף, שספק אם ייבוא של מותגים כאלה יהיה כדאי כלכלית, במיוחד בדגמים עממיים, וממילא יהיה קשה לגוף חיצוני להתמודד עם המחירים שמקבלים היבואנים בארץ, שנחשבים "דילרים אסטרטגיים" של היצרן הקוריאני.

אנחנו עוד לא יודעים אילו דגמים חדשים תייבא הסוכנות החדשה - אם בכלל - אבל לא היינו פוסלים את האטרקציה הכלכלית על הסף. שני המותגים הקוריאניים פעילים מאוד בשוק ה"אפס קילומטרים", שבו מוצעים ללקוחות מחירים זולים דרמטית מהמחירון הרשמי (וזה עוד אחרי הרווח של היבואן והמתווך). הפעילות הזו היא בגדר יערת דבש שמושכת אליה ממרחקים דבורים ודובים, וזה בהחלט אחד הסיכונים בקיומם של שני מחירונים נפרדים ומלאכותיים לאותם כלי רכב.

היבואנים יוצאים מהבונקר

אפשר להניח שההתרחבות הפוטנציאלית המואצת של הייבוא העקיף של כלי רכב לישראל הייתה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" שהביאה להחלטה של ארבעה יבואני רכב להגיש בשבוע שעבר עתירה מנהלית נגד משרד התחבורה. העתירה עוסקת באחת מנקודות החיכוך "החמות" ביותר בין היבואנים הסדירים ליבואנים העקיפים, שהיא הכרה באחריות במקרה של תקלות.

חוק שירותי הרכב קבע שעל היבואנים הסדירים להכיר באחריות הבינלאומית המקורית של יצרן הרכב ככתבה וכלשונה, גם אם הרכב נרכש בחו"ל, ולא להפלות לרעה רכבי ייבוא מקביל. אבל החוק שמר על עמימות במקרים שבהם האחריות היא אזורית ולא בינלאומית. למשל רכב שנרכש בארה"ב או בקנדה עם אחריות שתקפה לאותן מדינות בלבד ולפיכך היצרן לא משפה את היבואן הרשמי שלו בישראל במקרה של תקלות.

על פי הפרשנות המשפטית המרחיבה של משרד התחבורה, היבואן חייב להכיר גם באחריות אזורית כזו, אפילו אם היצרן לא מכיר בה, ועליו לבצע את השירות והתיקונים על חשבונו. היבואנים טוענים שדרישה כזו אינה חוקית ועל פי העתירה, עשרות מקרים כאלה כבר אירעו בשנתיים האחרונות.

כך או כך, ההחלטה של היבואנים להגיש עתירה משותפת ולקרוא תיגר על משרד התחבורה ועל פרשנותו לחוק היא צעד יוצא דופן לאור השקט ששמרו יבואני הרכב מאז נכנס החוק לתוקף. אחת הסיבות היא ה"מקל" שהעניק החוק לשר התחבורה, לבחון מחדש את חידוש רישיונות הייבוא של יבואנים סדירים "בהתאם לשיקולים תחרותיים", ובכלל יכולתו של המשרד למרר את החיים ליבואנים. כעת, כאמור, הנושא עבר לפתחו של בית המשפט. אבל לא נופתע אם משרד התחבורה יעשה מאחורי הקלעים כל שביכולתו כדי "לסגור חשבון" עם מי שמערער על סמכותו. בל נשכח שתקופת בחירות בפתח וכאשר "הגזר" אינו מספק לפוליטיקאים את התוצאות התדמיתיות הרצויות, אפשר להניח שה"מקל" יעבוד שעות נוספות.

עוד כתבות

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים