תחילתו של עידן
הדיון שנערך היום בכנסת סביב השאלה כמה מס ישלמו גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וחברות בינלאומיות אחרות שפועלות בישראל באמצעות האינטרנט, סימן יותר מהכול את יריית הפתיחה למאבקים המשפטיים-מיסויים של העתיד. מאבקים שיעסקו שמיליארדי שקלים בשנה שהמדינה רוצה לגבות מאותן חברות. ההצהרה של מנהל רשות המסים משה אשר, שנאמרה כמעט כלאחר יד, על כך שאו-טו-טו עומדות לצאת שומות חדשות לחברות רב-לאומיות, מסמנת למעשה את תחילתו של עידן. עידן שבו החברות הללו, הפועלות באמצעות האינטרנט, ייאלצו להתמודד עם דרישות מס שלא נאלצו להתמודד איתן עד כה.
רשות המסים הבהירה חד-משמעית שהיא עברה מזמן את השלב של תכנונים וכוונות למסות, והיא פועלת בימים אלה, כאמור, כדי להוציא שומות לחברות כמו גוגל ופייסבוק על בסיס הפרשנות החדשה שפרסמה כבר באפריל אשתקד. במסגרת החוזר המקצועי שפרסמה אז, הצהירה הרשות על "מהפכה" בתחום מיסויהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט. אז הוחלט - באופן סופי ורשמי - כי בהתקיים תנאים מסוימים, חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות שירותים ללקוחות בארץ - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.
הגם שלכאורה רשות המסים לא שינתה בזמנו את החקיקה הקיימת, הלכה למעשה הטיל החוזר חיוב מס חדש, בשיעור של 25%, על הכנסות החברות הזרות שעונות לתנאים שנקבעו בו.
עוד לפני ההצהרה הדרמטית הזאת התנהלו במסדרונות הרשות מספר בירורים סביב שומות שנפתחו לחברות הגדולות, בהן גוגל, המחייבות אותן במס. ובכל זאת, החוזר הטיל פצצה כי הוא הבהיר אחת ולתמיד מתי הרשות תראה דווקא בחברה איקס כזו שניתן לייחס את רווחיה לישראל. ורוב החברות הבינו שהן עונות להגדרה הזו. התקופה הבאה תהיה תקופה מכוננת עבורן. רשות המסים תנסה לקבוע את גבולות הגזרה שתמוסה, והחברות בתגובה ינסו לצמצם אותם ככל האפשר.
איפה תתעורר בעיה? הבעיה של החברות תהיה בניסיון לחמוק מן הרשת. בזה הן כנראה ייכשלו. הרשת הזו לוכדת את כל מי שנכנס להגדרה של "מוסד קבע" בישראל. אם החברה הרב לאומית עונה לתנאים שנקבעו - היא תחויב במס. מרבית החברות המדוברות - גוגל, פייסבוק וחברותיהן - עונות להגדרה של רשות המסים. בנסיבות אלה, המחלוקות בין רשות המסים לחברות בנושא לא צפויות להיות מאוד מורכבות. או שכן עומדים בתנאים או שלא.
אבל אז מגיע השלב המורכב יותר עבור רשות המסים - שלב ייחוס הכנסות ספציפיות של אותן חברות לישראל. לשאלה כמה מכלל רווחי החברה יש לייחס למדינת ישראל, ולמסות, אין נוסחאות פשוטות. אין כאן שאלה של כן או לא. וזו בטח לא שאלה עובדתית. זו שאלה כלכלית. לכלכלנים של רשות המסים שייאלצו לבחור איזה נתח לייחס לישראל, צפויה עבודה לא פשוטה בכלל. וניתן להניח שכמה שהם לא יחפרו, יחקרו, יבודדו, וימציאו מודל כלכלי שיצדיק את הכרעת הרשות כי יש לייחס איקס מיליונים לישראל (עשרות מיליונים או מיליונים בודדים, אף אחד עוד לא יודע) - הם צפויים למאבק קשה מצד החברות. שם לחברות יש סיי. הכלכלנים שלהם - מיטב המומחים הבינלאומיים בוודאי - יציגו מודלים כלכליים שיחתכו את הסכום למינימום. כל צד יעמוד על הרגליים האחוריות - ואז הם יגיעו לבית המשפט.
הסטטיסטיקות מלמדות כי לרשות המסים אחוזי ניצחון גבוהים מאוד בבתי המשפט נגד נישומים, אבל אין לדעת איך יסתיימו ההליכים הצפויים הללו. רשות המסים בצרפת, למשל, לא העריכה שהיא תפסיד לגוגל בדיוק באותו נושא, אבל זה קרה. ערעור שהגישה רשות המסים הצרפתית על הכרעה זו עדיין תלוי ועומד.
ישראל, יש לומר, היא לא הראשונה שמטילה מיסוי על החברות הפועלות בגבולותיה הווירטואליים. בצרפת קיימת חקיקה בנושא וגם באיטליה עבר לפני שנים "חוק גוגל" שנועד למנוע תכנוני מס והתחמקות מתשלום על-ידי חברות שעוסקות במסחר ובפרסום באינטרנט, ובבריטניה קיימת חקיקה בנושא. כל החוקים הללו חלקיים עדיין ולא פותרים באופן מלא את כל סימני השאלה הקיימים. ישראל נכנסת לחלל הזה, ומתמקמת איפשהו באמצע, עם פרשנות שאם תתקבל בבתי המשפט בישראל עשויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים באורח דרמטי - מיליארד שקל רק מגוגל ופייסבוק, על-פי ההערכות. רגע לפני שזה מגיע אל בתי המשפט, כל צד צריך לעשות את השריר הכי חזק שלו ולנסות לכופף את הצד השני.
