טלפון נייח / צילום: שאטרסטוק
שוק השיחות הבינלאומיות בישראל הפך בשנים האחרונות לג'ונגל. מדובר בשוק ללא פיקוח, שבו כל מפעיל עושה כטוב בעיניו, תוך ניצול ציני של הצרכן התמים ושל השיטה העקומה. המשבר שפקד את משרד התקשורת, בתקופת המנכ"ל המושעה פילבר רק העצים והחריף את השבר, וגם יוזמות רגולטוריות שעלו פה ושם, התאדו כלא היו.
בשוק השיחות הבינלאומיות פועלים היום מספר מפעילים - שלוש החברות המסורתיות בזק בינלאומי, פרטנר (באמצעות המותג סמייל) וסלקום (באמצעות המותג נטוויז'ן) ומספר מפעילים חדשים, לרבות טלזר, אקספון ועוד.
התעריפים שמשלמים הצרכנים שונים עבור לקוחות רשומים (לקוחות שנרשמו אצל ספק השירות ומסרו אמצעי תשלום), לבין לקוחות מזדמנים - לקוחות שחייגו לחו"ל באמצעות הקידומת של ספק השירות, ללא רישום מוקדם. אם תערכו סקר מהיר בין עשרה אנשים אקראיים תגלו את מה שגילו החברות - לרוב הלקוחות אין צל של מושג שחיוג לחו"ל דורש רישום מוקדם, ורובם יחשבו שצריך רק לבחור את קידומת הספק המתאים כדי ליהנות מפירות התחרות (המדומה) השוררת בתחום.
פיצוי על השחיקה בהכנסות
מפעילי התקשורת הבינלאומית, אשר סובלים משחיקה מתמשכת בהכנסות מהתחום בשל התחליפים שצצו בשנים האחרונות, בעיקר שיחות קוליות בווטסאפ, מצאו שיטה לפצות את עצמם, ולו חלקית, על השחיקה בהכנסות. המפעילים יצרו תעריפונים המפלים בצורה גסה בין לקוחות רשומים ללקוחות מזדמנים.
הפערים בין המחירים מגיעים למאות אחוזים. כך לדוגמא, לקוח תמים שיחייג לארצות הברית באמצעות פרטנר, סלקום או בזק בינלאומי מבלי שנרשם קודם אצל המפעילות, ישלם סכום של כ-4.30 שקלים לדקה. אותו לקוח, אם היה נרשם קודם אצל אחת המפעילות, היה משלם 1.22 שקלים לדקה בסלקום, 1.38 שקלים לדקה בפרטנר או 1.5 שקלים לדקה בבזק בינלאומי - פער של כ-350%. אם הלקוח היה צרכן נבון במיוחד הוא היה מחייג דרך 019 טלזר ולאחר רישום מוקדם היה משלם רק 0.1 שקל לדקת שיחה - פער של 4,300% ביחס למחיר שמשלם לקוח מזדמן.
פערים עצומים ניתן למצוא בנוסף בכל אחד מיעדי השיחות הנפוצים בישראל - צרפת, בריטניה, אתיופיה, רוסיה ואוקראינה. לקוח מזדמן שיתקשר לבריטניה ישלם בפרטנר, בסלקום ובבזק בינלאומי כ-4.6 שקלים לדקה. אם הלקוח היה טורח ונרשם מראש הוא היה משלם כ-1.4 שקלים לדקה בפרטנר ובסלקום וכ-2.5 שקלים לדקה בבזק בינלאומי. עבור חיוג באמצעות 019 טלזר היה אותו לקוח משלם 0.13 שקלים לדקה, פער של אלפי אחוזים.
פערים דרמטיים בין המפעילים השונים מלמדים שהתחרות בתחום אינה עובדת. יתרה מכך, פערים עצומים בין התעריף ללקוח מזדמן לתעריף ללקוח רשום מצביעים על ניצול ציני של עיוות רגולטורי. ברור שהפער בעלות השירות בין לקוח מזדמן ללקוח רשום לא עומד על מאות אחוזים - כפי שמשתקף לכאורה במחירוני החברות. מה אפשר לעשות? האמת היא שמדובר בבעיה פשוטה מאוד. אם הרגולטור בישראל היה מתפקד, הבעיה הייתה נפתרת מזמן. פתרון אחד, קל ופשוט, הוא חסימת החיוג באמצעות קידומות החיוג הבינלאומיות לכל הלקוחות כברירת מחדל.
החיוג לחו"ל יתבצע רק דרך קידומת 00, ובעל התשתית (הקווית או הסלולרית) ינתב את שיחת הלקוח דרך המפעיל שיציע את המחיר הנמוך ביותר אל היעד. לקוח שירצה להתקשר בכל זאת עם מפעיל נבחר, יוכל לעשות זאת ולבקש באופן אקטיבי שיפתחו עבורו את החסימה לחיוג דרך קידומת המפעיל, אבל אז יהיה ברור שמדובר בצרכן מודע שהשיג לעצמו חבילה אטרקטיבית מהמפעיל. מודל דומה ופשוט זה עלה בעבר במשרד התקשורת וטופל על ידי עדי קאהן, העוזרת של המנכ"ל המושעה פילבר. משום מה, לאחר פרסום השימוע, הנושא נגנז ואזרחי ישראל ממשיכים לשלם אלפי אחוזים יותר מהנדרש.
יישום של המודל הפשוט הזה יחסוך לצרכנים בישראל מאות מיליוני שקלים בשנה. יש מי שמהמר שהמודל יביא להכחדת החברות הבינלאומיות הקטנות ולמעשה להכחדת שוק השיחות הבינלאומיות. לדעתנו הסיכוי לכך הוא לא גבוה, וזאת בגלל מבנה העלויות של המפעילים הגדולים, לעומת המפעילים הקטנים. נניח שמפעיל כלשהו שרוצה למכור ללקוח שלו בסלולר או בטלפון קווי שיחות לחו"ל ועושה שופינג בין החברות הקטנות כדי למצוא את המחיר הכי נמוך. אם הוא רוצה להכחיד את המפעיל הקטן המתחרה ולמכור בעצמו, המשמעות היא שהוא צריך להוריד את המחיר לרמה מטורפת. אם נחזור לנתונים שהוצגו כאן, האם זה נשמע הגיוני שמפעיל שמוכר היום שיחות במחיר של 4-5 שקלים לדקה, יוריד את המחיר לרמות המחיר של שחקן כמו 019 טלזר שמוכר ב-10 אגורות? עדיף למפעיל לקנות מהקטן את השיחות לחו"ל ולמכור ללקוח ב-20 אגורות ועדיין עבור הלקוח זה חיסכון מטורף.
נפגעים מהשימוש בווטסאפ ובסקייפ
בנוסף, צריך לזכור את העיוות שקיים בישראל בכל הקשור לשיחות הבינלאומיות. רק אצלנו התחום מוגדר כשוק נפרד, עם רגולציה ייעודית. ברוב מדינות העולם אין שוק נפרד לשיחות בינלאומיות וזו חלק מההצעה המובנית של המפעילים שאף הם קונים את השירות מחברות מתמחות שמתחרות ביניהן. מעבר לכך, הלקוח תמיד יכול לבחור איזה מסלול שהוא רוצה דרך שחקן קטן כזה או אחר, מבלי שיעשקו אותו, כפי שקורה היום.
לדברי גורם שפעיל בשוק השיחות הבינלאומיות, מה שקרה הוא שהמפעילים ראו שהמחירים יורדים והם מאבדים הכנסות מהשוק, בעיקר בגלל השימוש בווטסאפ, בסקייפ ובמסנג'ר.
כתוצאה מכך, מה שהם עשו זה להתחיל להשתולל ולגבות מחירים מטורפים מלקוחות מזדמנים ובנוסף להעלות את המחיר לקוחות.
אחת הלקוחות שנכוותה בגלל ששכחה להירשם (מי באמת זוכר?) אצל מפעיל ולבקש ממנו חבילה, התקשרה בטעות דרך אחד המפעילים הגדולים לארה"ב ולטענתה שילמה עבור שתי שיחות בנות כמה דקות לארה"ב מחיר של 100 שקלים. המחיר של שיחות ליעדים כמו אתיופיה למשל, יכול להגיע אפילו ל-7 שקלים לדקה אם הלקוח חייג בטעות דרך אחד המפעילים. אם הוא דיבר 10 דקות הוא ישלם 70 שקל. טירוף.
כדאי ששר התקשורת איוב קרא ישים לב לכך שגם אחרי הרפורמה הצרכנית שעשה השר לשעבר כחלון בשוק הסלולר, יש עדיין מקום למהלכים חשובים. קרא יכול, בצורה קלה ופשוטה, להוריד את יוקר המחייה בישראל ולתקן עיוות רגולטורי וצרכני.