לא קל להגיע ללשכתה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. משרדי הבנק המרכזי עברו באופן זמני לבניין משרדים באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים, עד להשלמת עבודות הבנייה מחדש של בניין בנק ישראל בקריית הממשלה. הדרך ללשכה, במרומי הקומה ה-16 של מגדל המשרדים המנוכר, עוברת דרך כבישים פקוקים, חניונים גדושים ועצירת ביניים לא נעימה בקומה ה-12, שנראית כמו כניסה למתקן כליאה ביטחוני לצורך זיהוי המבקרים.
הלשכה עצמה נוחה, אבל רחוקה מלהזכיר את ההדר הממלכתי של הלשכה הקודמת בבניין הישן. מהחלונות, שנהנו פעם מקשר עין ישיר למשרדי ראש הממשלה, החוץ והאוצר נשקף עכשיו הנוף המדכדך של אזור התעשייה והשכונות החרדיות של צפון ירושלים. לא מעט סמליות אפשר למצוא במיקום הזמני הזה של בנק ישראל. ממול, במרחק כמה עשרות מטרים בקו אווירי, נמצאים מפעלי טבע המפורסמים העומדים עכשיו בפני סגירה. הקשיים בטבע עוררו מחדש את הוויכוח על הטבות המס הנדיבות שהחברה קיבלה מהמדינה, אך פלוג מעדיפה להתמקד בהיבט האנושי של הפרשה העגומה - מצוקתם של העובדים מעבר לכביש שעומדים לשלם מחיר אישי יקר על טעויות שעשו אחרים.
"זה אירוע קשה לשוק העבודה בירושלים", היא אומרת, "זה שוק עבודה שיש לו סממנים של פריפריה מבחינת שיעורי האבטלה, המשרות הפנויות והאלטרנטיבות התעסוקתיות".
מה אפשר לדעתך לעשות?
"חשוב להציע לעובדים של טבע שירותים של הכשרה מקצועית והשמה, אבל מעבר לזה אני חושבת שזה מעלה ומציף במלוא החומרה את העובדה שאצלנו כרגע המדיניות (הממשלתית, ע.ב) בשוק העבודה יחסית מצומצמת, וביטוח האבטלה (דמי אבטלה, ע.ב) מאוד-מאוד צנוע - גם מבחינת התקופה, גם מבחינת הסכומים וגם מבחינת תקופת האכשרה הנדרשת לזכאות".
מה דעתך על הביקורת על הטבות המס שטבע קיבלה?
"צריך תמיד לזכור שחברות גלובליות יכולות לבחור היכן להקים את מערכי הייצור שלהן על-פי היתרון היחסי, שחלק מזה זה גם הטבות מס. יש התמקדות בכך שניתנו הטבות מס מאוד גבוהות, אבל השאלה שצריך תמיד לשאול היא מה מהפעילויות האלה היו מתקיימות בארץ אלמלא הטבות המס. ייתכן שהיה מקום להתנות את ההטבות בשמירה על מספר מועסקים, אבל צריך לזכור שהטבות שמגיעות עם התניות הן מלכתחילה פחות אטרקטיביות".
נושא טבע מביא את פלוג מהר מאוד לנושא האסטרטגי החשוב ביותר בעיניה כיום במשק: העובדה שלנגד עינינו ישראל הולכת והופכת ממדינה בעלת חברה וכלכלה אחת, למדינה בעלת שתי חברות ושתי כלכלות - מדינת ההייטק התל-אביבית, ומדינת 'שאר-ישראל' המפגרת הרחק מאחור.
את טוענת שישראל הופכת למדינה עם שתי כלכלות - אחת ל-10% מהעובדים והשנייה ל-90% הנותרים.
"אני טוענת שבסופו של דבר זו תהיה חברה עם פערים מאוד גדולים. קיים אצלנו השיעור הגבוה בעולם של מועסקים בתחומי ההייטק ביחס לאוכלוסייה - 8.4% מהמועסקים, אבל יש את 90% האחרים שהם בענפים האחרים. הביקוש לעובדים המיומנים בהייטק הוא מאוד גבוה ובתעשייה הזו גם יכולים לשלם שכר מאוד גבוה, ואז היכולת של הענפים האחרים להתחרות, לא רק על המהנדסים שהכי בשפיץ, אלא גם על אלה שיוכלו לעזור להטמיע טכנולוגיות - היא מאוד מצומצמת. זה מתקשר לכל הסוגיה של הפריון, כי בסופו של דבר הפריון או התוצר לעובד בישראל הוא לא גבוה בהשוואה בינלאומית, אבל אנחנו לא סוגרים את הפער כי רוב העובדים מועסקים באותם 90% של ענפי המשק - בשירותים, בתעשייה. אין שם את המיומנויות, הכישורים והיכולות שמאפשרים מספיק חדשנות והטמעת טכנולוגיות מתקדמות.
"גם במבחני פיז"ה וגם במבחני האוכלוסייה הבוגרת אנחנו רואים רמה ממוצעת נמוכה ופערים גדולים בכל סוגי המיומנויות, לרבות, למשל, היכולת לתפקד בסביבה דיגיטלית - שזה אולי מפתיע במדינה שמכונה הסטארט-אפ ניישן. הסיכוי של ילד שמגיע מאחד מהעשירונים ברבעון התחתון להגיע לרבעון העליון מבחינת ההישגים - הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. זה בעצם אומר שמערכת החינוך לא מייצרת שוויון הזדמנויות. האם אפשרי לקיים חברה אחת שיש בה שתי כלכלות? זה לא בר-קיימא בחברה שרוצה להיות חברה אחת".
זאת הסכנה המרכזית שאת רואה היום?
"אני חושבת שאנחנו נמצאים בעולם של שתי כלכלות שמייצרות פערים מאוד גדולים. לאן זה ילך? התשובה תלויה במה שאנחנו נעשה. צריך לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים כיום במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה, בחינוך הטכנולוגי ובהכשרה המקצועית - כדי להעלות ב-90% את הפריון של הכלכלה שהיא לא הייטק".
המשלת את הכלכלה הישראלית לקטר חדיש שמושך אחריו קרונות ישנים וחבוטים, אז אולי ההייטק יכול למשוך אחריו את שאר ה-90%?
"ב-20 השנה האחרונות שיעור המועסקים בהייטק עלה מ-7% ל-9% בערך. אסור להמעיט בחשיבות של ההייטק לצמיחה של המשק, זה מרכיב מאוד חשוב בצמיחה הכלכלית ובשגשוג. אבל אני חושבת שזה לא מספיק כדי לעשות שינוי בחלק האחר של הכלכלה. צריך לקדם את שני החלקים במקביל".
אבל בשנים האחרונות מדדי האי-שוויון מצביעים דווקא על ירידה.
"חלה ירידה באי-שוויון הכלכלי כשהוא נמדד לפי הכנסה. זה משקף כניסה לשוק העבודה של מפרנס שני (במשפחה, ע.ב) בהיקפים מאוד גדולים. יש צמצום באי-שוויון בהכנסה בעבודה, אבל האי-שוויון בשכר הוא עדיין מאוד גבוה והוא קשור באי-שוויון במיומנויות ובהישגים הלימודיים שדיברתי עליהם - וכאן אנחנו צריכים להשקיע הרבה מאוד מאמצים".
"מכבדת את כללי המשחק"
על מדף הארון שמאחוריה ניצבים בשורה ארבעה גביעים, פרסי הצטיינות מטעם מגזין "גלובל פייננס" היוקרתי. ארבע פעמים ברציפות זכתה נגידת בנק ישראל בציון A - הניקוד הגבוה ביותר שמעניק המגזין בדירוג השנתי של נגידי הבנקים המרכזיים של 83 מדינות בעולם. הישג נדיר, אולי חסר תקדים. ביטוי אחר של כבוד והערכה קיבלה פלוג בכנס של הבנק האירופי המרכזי שנערך השנה, ובו הוזמנה להנחות את המושב המרכזי בהשתתפות נגידי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם.
כמי שזוכה להערכה כזו בעולם ומצד עמיתייך הנגידים, זה לא מתסכל שבממשלה לא תמיד מקשיבים לעצותייך?
השאלה גורמת לפלוג מבוכה. "תן לי לחשוב על זה", היא מבקשת.
תרשי לי להציע לך תשובה. ראית את ההתנהלות של נגידים אחרים לפניך שהיו הרבה יותר פוליטיים ממך, וקיבלת החלטה שלא לשחק את המשחק הזה. אולי זה המחיר שצריך לשלם?
"זה נכון. אני חושבת שהדבר הנכון למוסד כמו בנק ישראל הוא לדבוק בצד המקצועי. יש לנו עצמאות בניהול המדיניות המוניטרית, ואני חייבת לציין שבשום שלב לא היה ניסיון מצד מערכות אחרות לפגוע בעצמאות הזאת. מצד שני, אני מכבדת את המערכת הפוליטית. בתחומים שהם ניהול המדיניות הכלכלית של הממשלה, תפקידי הוא לתת את הייעוץ הכי טוב על בסיס עבודה מקצועית הכי רצינית, לנסות לשכנע ולקיים דיון מקצועי שמסתכל לטווח ארוך ובוחן מה היא המדיניות המאקרו-כלכלית הנדרשת. אבל אחרי שאנחנו גם נותנים את העמדה שלנו לשר האוצר, לראש הממשלה ולממשלה כולה, זה התפקיד של הממשלה הנבחרת לקבל החלטות. אני מכבדת את כללי המשחק".
אז בהיבט המקצועי, שר האוצר טוען בעקביות שטעיתם בתחזיות שלכם וכתוצאה מכך בשלוש השנים האחרונות הגירעון היה נמוך משמעותית מהיעד.
"צריך להודות שיכולת החיזוי מוגבלת, כמו בכל תחום. יש סטיות והתחזיות הן עם טווח טעות לא מבוטל. אם מסתכלים לאורך זמן, אז בשנים האחרונות היו סטיות של אומדן חסר של הכנסות המדינה, אבל כשמסתכלים לתקופה יותר ארוכה היו גם סטיות לכיוון ההפוך - במיוחד בשנים 2009 ו-2012. כשאנחנו מסתכלים על המודל לאחור אנחנו לא רואים סטייה סיסטמתית שמחייבת לתקן את המודל, שדומה מאוד, אגב, למודל שבשימוש האוצר. זה נכון שהרכב הצמיחה בשנים האחרונות - שהיה מאוד מוטה צריכה פרטית ונדל"ן - מייצר יותר הכנסות ממסים".
בנושא הבנקים - האם את ושר האוצר רואים היום את הדברים עין בעין?
"בחלק גדול מהסוגיות יש בינינו הסכמה, בוודאי בנושאים שהצגנו במשותף: העברת המידע, ניידות החשבונות וסבסוד מערכת טכנולוגית שתוכל לשרת בנקים חדשים. אני מזכירה גם את מאגר נתוני האשראי, שהוא נדבך מאוד חשוב בקידום התחרות, כי ה'קרדיט סקור' יהיה הכוח שלך להתמקח על מחיר האשראי שתקבל - בין אם מהבנק ובין אם ממוסד בנקאי. זה פרויקט מורכב שאמור להתחיל לפעול בתחילת 2019 ואנחנו עובדים עליו במרץ רב.
"אין ספק שהמהלכים קיבלו תאוצה עם שר האוצר הנוכחי ששם את זה גבוה בסדר היום הציבורי. כשאנחנו מקדמים רפורמות בהסכמה ועל בסיס עבודה מקצועית - ואני חושבת שאנחנו הגורם המקצועי - אז יש להן גם סיכוי יותר טוב להיות מיושמות ולשרת את הציבור לאורך זמן".
אז בסופו של דבר באמת היה מקום לשיפור התחרות?
"ההכרה הזאת התחילה לחלחל עוד בימיו של המפקח הקודם, וזה התחדד וגם בדחיפת שר האוצר הנוכחי. הציבור היום גם יותר ער לכך שתחרות משרתת אותו בסופו של דבר".
אבי גבאי טען שהיה לך דיל עם נתניהו שבו הבטחת לו את תמיכת בנק ישראל במתווה הגז תמורת הגנה על הבנקים מפני הרפורמות של כחלון.
"זה היה שקר גס. זה מה שיש לי להגיד על זה".
החמאת לכחלון גם על תוכנית "נטו משפחה", צעד שאולי שם אותך בסיטואציה לא נעימה מול ראש הממשלה שלא עודכן מראש.
"אני מסתכלת על הדברים מהצד המקצועי והפוליטיקה מחוץ לעניין. חשבתי שיש שם מרכיבים שהולכים בכיוון הנכון לצמצום פערים ולעידוד עבודה מבחינת הנטל על משפחות צעירות מצד אחד, והעובדה שאנשים עובדים ומשתכרים שכר נמוך ויש יכולת לסייע להם באמצעות מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי, ע.ב)".
ומצד שני, יש ביניכם מחלוקת עקרונית בשאלת המסים.
"באירוע הספציפי הזה חשבתי שלא יהיה נכון להוריד את המסים גם בגלל שמדובר בהפחתה שמטבעה היא מתמשכת על הכנסה שהיא חד-פעמית, וגם בגלל שיציבות בשיעורי המס חשובה למגזר העסקי ולא רק רמת המסים. חשבתי שלתת עידוד לפעילות באמצעות הפחתת מס כשהמשק בתעסוקה מלאה זה לא האופטימום. זה היה עלול לחייב אותנו שוב לקצץ בהוצאות. אני חושבת שההכרה שזה לא היה מתאים בסופו של דבר חלחלה...".
כי עובדה שזה לא קרה?
"אתה אמרת".
את לא מקבלת את התיאוריה של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ואחרים שטוענים שהפחתות מס יכולות "להחזיר את עצמן"?
"אמירה שהפחתת מס 'תחזיר את עצמה' משמעותה שהמדינה נמצאת בצד ה'לא-נכון' של עקומת לאפר (שבבסיסה ההנחה שכאשר מעלים את גובה המס מעבר לערכו היעיל, המוטיבציה לעבוד פוחתת והכנסות המדינה קטנות, ע.ב). אין היום עדויות על מדינות שנמצאות בחלק הלא-נכון של עקומת לאפר, כלומר, במקום שבו שיעורי המס הם כאלה שהפחתתם תעלה את גביית המסים. אבל מה שבעיני חשוב במיוחד זה שאם היינו הולכים להפחתת מס שהייתה מחייבת אחר-כך צמצום נוסף בהוצאה האזרחית, אני חושבת שההשפעה הייתה בעייתית.
"יש יותר מדרך אחת להחזיר את הכסף לציבור. הציבור רוצה לקבל שירותי בריאות, חינוך, רווחה, תשתיות באיכות יותר גבוהה - ולכן זו נראית לי דרך טובה להחזיר את הכסף לציבור".
להגן על הלווים
טענתם שרק הגדלת היצע הדירות תוביל לירידת מחירים, אבל בינתיים נראה ששוק הנדל"ן רק הולך ומתקרר.
"אני רואה ירידה, שאני מקווה שהיא זמנית, בהתחלות הבנייה, ומצד שני, יש הרבה דירות בבנייה פעילה. במבט על השנים האחרונות ראינו גידול משמעותי בהיקפי הבנייה וניסיון להאיץ את התהליכים. בסופו של דבר, כדי לראות ירידת מחירים צריך עלייה מתמשכת ועקבית בהיצע, ולכן אני מקווה שהירידה שראינו בחודשים האחרונים היא זמנית. מה גם שהרבה פעמים הנתון מתעדכן כלפי מעלה, ואני מקווה שכך יהיה גם הפעם".
יש טענה שהמימון לקבלנים עדיין זול מדי וממשיך לתדלק את המחירים.
"המימון הזול לקבלנים אמור לסייע בצד ההיצע, ושלל המגבלות על המשכנתאות נועדו להגן קודם כול על הלווים ולמנוע מהם לקחת משכנתאות בהיקפים שהם יתקשו להתמודד עם ההחזרים שלהם".
כשהיא נשאלת על מהלך מסוים שנעשה בהובלתה ושהיא גאה בו במיוחד, מציינת פלוג את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל: "אני לא יכולה לדבר על מהלך מסוים, אלא על שילוב של כלים. השתמשנו ב-Forward Guidance לגבי תוואי הריבית העתידי, השתמשנו בהתערבות, בכלים מאקרו יציבותיים בשוק הדיור - והשילוב הזה הניב את התוצאה הרצויה".
שלוש שנים של דפלציה זו הצלחה? הריבית הריאלית הייתה הרבה יותר מ-0.1%.
"האינפלציה באמת הייתה נמוכה, אבל לא הייתי קוראת לזה דפלציה כי אני לא חושבת שזה היה תהליך דפלציוני. הייתה ירידת מחירים, אבל כשאני מסתכלת על המצב המאקרו-כלכלי אז היעד הגמיש של האינפלציה הופעל בסופו של דבר לטובת הביצועים של המשק".
יעד האינפלציה שבנק ישראל מחויב לו עדיין רלוונטי בעיניך?
"זה שלא השגנו את יעד האינפלציה ולא הגענו ל-2% (אינפלציה שנתית, ע.ב) - וזה נכון לגבי מרבית המדינות המפותחות - לא הביאה למחשבה של 'האם נכון להוריד את יעד האינפלציה'. הדיון הוא על אתגר מסוג אחר - מהו מרחב הפעולה של המדיניות המוניטרית לטפל במיתון מבלי להיקלע למגבלות של ריבית שלילית. ההצעות של גורמים שונים באקדמיה ובקרן המטבע היו (דווקא) העלאת יעד האינפלציה לכיוון של 4%, כדי שבפעם הבא שניקלע למיתון מגבלת הריבית אפס לא תגביל אותנו".
יש מהלכים נוספים שאת גאה בהם?
"עוד דבר חשוב שעשיתי בתקופה הזו זה שהעליתי את המודעות הציבורית לסוגיות כמו הפריון או הצורך לשפר את הסביבה העסקית, ואת הפוקוס על המקום הלא-מזהיר שלנו במדדי ה-Doing Business, או הדיון בצורך לשפר את המיומנויות וההכשרה המקצועית ומערכת החינוך. התרומה שלי ושל בנק ישראל לשיח חשובה, ועדיין הייתי רוצה לראות את זה מתורגם למדיניות. גם התהליכים שאנחנו מקדמים במערכת הפיננסית להגברת התחרות הובילו לכך שהרפורמות עוצבו לטובת התחרות, תוך לקיחת סיכון מידתי ושמירה על היציבות הפיננסית".
כחלון יגיד שאת לוקחת לו את הקרדיט.
"הקרדיט לכחלון, אבל תרמנו לכך שהרפורמה נעשתה בצורה מידתית ושקולה".
הקדנציה שלך נכנסת לשנה האחרונה. מה את מקווה להספיק?
"נושא שאני מאוד מקווה שנצליח לקדם הוא הקמת הוועדה ליציבות פיננסית שיש לה חשיבות גדולה בכל משק, ובוודאי בסביבה שיש בה שינויים גדולים. הרפורמות שנעשות עכשיו במערכת הפיננסית בהחלט ישנו את פני המערכת, וחשוב שתהיה ועדה שייכללו בה כל הגורמים הרלוונטיים כדי שתוכל לעקוב אחר ההשפעות של השינויים האלה".
על הביטקוין: "בוחנים הנפקת שקל דיגיטלי"
הנפקת שקל דיגיטלי היא אפשרות שנבחנת, אבל לא בטווח הזמן הקרוב, אומרת פלוג. "צריך להפריד בין הטכנולוגיה שעליה מבוסס המטבע הוירטואלי, שהיא הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין שיש לה פוטנציאל רב בתחומים רבים ומגוונים, בין היתר, במערכות הפיננסיות ובמערכות התשלומים. אחר כך יש את העניין של המטבעות הדיגיטליים, ופה בנקים מרכזיים - וזה משהו שנמצא בשיח שלהם - עוסקים בשאלה האם יש מקום להנפקת מטבע דיגיטלי של בנקים מרכזיים".
מה זה יהיה?
"זה יהיה בעצם תחליף לכסף מזומן בעסקאות קטנות. יש הרבה מאוד שאלות האם זה יהיה ארנק דיגיטלי, או שזה יהיה חשבון בבנק המרכזי - מה שייצור ממשק מאוד אינטנסיבי עם הציבור הרחב. יש הרבה שאלות: מהו בעצם מטבע דיגיטלי שיונפק על-ידי בנק מרכזי; איפה למעשה יהיו החשבונות; והשאלה הראשונה זה מה הערך המוסף שיש לזה על פני מערכות סליקה מיידיות קמעונאיות - שזה משהו שאנחנו בכל מקרה רוצים לקדם".
על אילו יתרונות מדובר?
"אני עוד לא רואה את היתרונות, צריך לבחון את זה. יש שאלה מה זה יעשה מבחינת המדיניות המוניטרית, ובכלל שאלות טכנולוגיות - איך זה בדיוק יעבוד, הביטחון ומה יהיו הממשקים עם הבנק המרכזי".
אז יום אחד הבנקים המרכזיים יודיעו על מעבר למטבע דיגיטלי?
"אנחנו לא קרובים לשם. מעבר לזה, צריך לזכור שבחלק מהמדינות יש ירידה בשימוש במזומן, וגם אצלנו יש התקדמות של התשלום באמצעים דיגיטליים. לגבי הביטקוין, אנחנו רק יכולים לחזור על האזהרה שפרסמנו לפני שנתיים-שלוש והיא שלא עומד מאחורי המטבעות הללו בנק מרכזי או מדינה, הם לא מפוקחים על-ידי אף גורם ממשלתי והם מאוד תנודתיים. אנחנו שומעים על שימוש שנעשה במטבעות כאלה בעסקאות לא לגיטימיות".
הדולר מתחת ל-3.5 שקלים? לא סיבה להתערב
בשוק המט"ח אומרים שאין שום עקביות במדיניות ההתערבות שלכם. פעם הייתם מתערבים כשהדולר היה מתחת ל-3.70 שקלים, ואילו היום, למרות שפער הריביות בין ישראל לארה"ב בשיא, הדולר מתחת ל-3.50 שקלים ומאז ספטמבר אתם כמעט לא קונים דולרים.
"המדיניות הבסיסית שלנו אף פעם לא כיוונה לשער חליפין מסוים. התערבנו כשחשבנו שיש סטיות גדולות משער חליפין שמשקף את הכוחות הכלכליים הבסיסיים, הצמיחה ביחס לצמיחה העולמית, החשבון השוטף - המדיניות הזאת לא השתנתה. אנחנו בעיקרון מתערבים או נתערב אם נחשוב שהתנודות הן גדולות בכיוון שסוטה משער חליפין של שיווי משקל".
אז אפשר להבין מהעובדה שלא התערבתם בחודשים האחרונים בגלל שחשבתם שאין סטיות כאלה?
"המדיניות הזאת עדיין בתוקף".
השקל נחשב לאחד המטבעות הכי יקרים בעולם בכל השוואה שמפרסמים גופי מחקר בינלאומיים. את אומרת שהכלכלה חזקה, אבל השקל התחזק גם מול מטבעות של מדינות כמו סינגפור או טייוואן שיש להן עודף הרבה יותר גדול במאזן התשלומים. אז אולי זה בגלל שהבנקים המרכזיים שלהם יותר מתערבים?
"יש בנקים שמתערבים יותר, מרבית הבנקים המרכזיים מתערבים פחות. מאז 2008 קנינו 80 מיליארד דולר והמטרה הייתה לקזז את הייסוף העודף שנבע מהמדיניות המרחיבה של בנקים מרכזיים אחרים, במיוחד בתקופה שהמשק העולמי היה בביצועים לא טובים. מה שאנחנו רואים עכשיו זה שיפור במשק הגלובלי, לרבות האצה בגידול בסחר העולמי שאמור לייצר תנאים יותר מסבירי פנים ליצוא הישראלי".
בשלב הזה מתערב בשיחה דובר הבנק, יואב סופר, ומוסיף כי "זה שאתה ואחרים לא מצליחים לנחש בדיוק את הפרמטרים של המדיניות, מעיד דווקא על הצלחה שלה.
"אם זה היה כל-כך פשוט כמו להשוות לחשבון השוטף במדינות אחרות, או לשער החליפין מול הדולר - אז המדיניות לא הייתה מצליחה לעבוד".
פרשנות: הנגידה ה"חלשה" יכולה ללמד את המאצ'ו הישראלי מהם ניהול שיתופי, התנהלות ממלכתית ותפיסת עולם חברתית
באוקטובר 2018 תסיים פלוג קדנציה בת חמש שנים כנגידת בנק ישראל. תמונתה, שתיתלה על קירות הלשכה בבניין בנק ישראל המחודש, תצטרף לשורת הנגידים הקודמים: סטנלי פישר, דוד קליין, יעקב פרנקל, מיכאל ברונו ואחרים. המחשבה הראשונה שעולה לנוכח ההשוואה היא שפלוג לא התקרבה למעמד ולהשפעה שמהם נהנו פישר, ברונו ופרנקל. במבחן "העוצמה הקשיחה", או ביכולת לאכוף את רצונך על הממשלה או אפילו לשכנע את השרים לשנות החלטה - אין לפלוג הרבה במה להתגאות. אבל במבחן האמורפי יותר של עוצמה רכה, או מידת ההשפעה על תהליכים ודרכי חשיבה - נדמה שהצליחה להטביע חותם.
הכלכלנית הבכירה ביותר שונה מקודמיה כמעט בכל מובן. סגנון הניהול שלה שיתופי, ההתנהלות שלה ממלכתית ותפיסת העולם שלה חברתית. שלוש התכונות האלה הופכות אותה אולי לחלשה ובלתי רלוונטית בעיני פוליטיקאים ופקידים בכירים כוחניים, אך כמנהלת יש להם מה ללמוד ממנה. היא לעולם לא תביע את דעתה בנושא כלכלי בעל משמעות לפני שתערוך התייעצות עם בכירי הבנק: מנהל חטיבת המחקר, המשנה לנגידה, ראש חטיבת השווקים ובכירים נוספים רלוונטיים. העמדה שתנקוט לאחר מכן תהיה כמעט תמיד מגובה בהסכמה רחבה של הדרגים המקצועיים, ובעבודת מחקר שנעשתה במיוחד. דוגמה בולטת לכך הייתה התגייסות המחלקות השונות סביב עבודת ועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים. בעבר שררו חומות סיניות בין החטיבות השונות בבנק והנושא טופל על-ידי הפיקוח על הבנקים והייעוץ המשפטי בלבד.
סגנון הניהול השיתופי של פלוג והחשיבות שהיא מייחסת להקשבה לכפופים לה, נתפס בעיני ישראלים רבים כביטוי לחוסר ביטחון עצמי וחולשה. רק שמבחינה ניהולית, ההחלטה הסופית שמתקבלת בהליך שיתופי תהיה מושכלת ומאוזנת יותר. אחת התוצאות של הניהול הזה היא גם כמות הרבה יותר קטנה של השמצות הנשמעות מאחורי גבה (אפילו בהשוואה לפישר הנערץ, ע.ב) מצד בכירים שחשים מתוסכלים מכך שלא הקשיבו לדעתם. התנהלותה של פלוג גם מול המערכות והגורמים השונים בממשל מתאפיינת בתכונה נדירה אחרת בציבוריות הישראלית - ממלכתיות. "תן וקח", הוא אולי כלל המשחק המקובל ביותר במערכת הפוליטית והפקידותית. קחו כדוגמה את הצעות החוק הפרטיות בנושא הבנקים שמקדמים חברי הכנסת של "כולנו". במערכת הישראלית סיטואציה כזו מתפרשת כמבחן כוח לבנק ישראל: הציפייה מהבנק היא לחבל באינטרסים של הצד השני ולייצר מאזן אימה, או לכל הפחות הרתעה. פלוג מסרבת לשחק לפי הכללים האלה מתוך השקפה שבכך היא מועלת באמון הציבור. בהנחייתה, בנק ישראל ממשיך לשתף פעולה עם האוצר בנושאים שחשובים לכחלון. זה לא שפלוג אדם בלתי פגיע. טענות לחוסר מקצועיות של בנק ישראל, למשל על טעויות בתחזיות, מרתיחות אותה. התנהלות של פ קידים כמו הממונה על התקציבים הקודם, אמיר לוי, שהדליף לתקשורת מכתב ביקורת ששלח לה בנושא מס הדירה השלישית נתפסות בעיניה כחציית קו אדום.
הנקודה המרכזית השלישית שמאפיינת את הנגידה היא השקפת עולם חברתית. בשונה מקודמיה שהגיעו מעולם המדיניות המוניטרית, פלוג בעלת מומחיות בתחום כלכלת העבודה. השקפת העולם שלה באה לידי ביטוי בקריאה להגדלת ההוצאה הציבורית, בין היתר, באמצעות העלאת נטל המס. על רקע טענת מבקריה, שלנגידה אסור לקדם השקפת עולם פוליטית, טוענים בבנק ישראל שהקביעות של פלוג מתבססות על מציאות עובדתית: ישראל ממוקמת בתחתית מדינות ה-OECD בקריטריונים כמו גודל ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, רמת האי-שוויון וביטוח האבטלה.
האם הצליחה פלוג לקדם את השקפת העולם החברתית שלה במהלך כהונתה? היקף המיסוי בישראל אמנם ירד, אבל לפלוג יש לפחות שני הישגים שהיא מתגאה בהם. הראשון הוא מס ההכנסה השלילי - כלי שהיא קידמה מאוד בתקופתה כמנהלת מחלקת המחקר של הבנק; השני הוא הביטוי 'צמיחה מכלילה' שטבעה שהולך והופך למושג מקובל גם במשרד האוצר.
