אייל חדד (בעלים של סלקשיין מחסני אופנה) / צילום: אלון רון
איש העסקים אייל חדד, הבעלים של חברת סלקשיין מחסני אופנה, המפעילה רשת מחסני אופנה לכל המשפחה ברחבי הארץ, ירצה שנת מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וכן ישלם קנס בסך 50 אלף שקל, לאחר שהודה והורשע בעבירות תרמית בניירות ערך ובעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך - כך קבע היום (ג') בית המשפט המחוזי בתל-אביב. חברת סלקשיין הורשעה באותן העבירות, ובית המשפט גזר עליה קנס בסך 150 אלף שקל.
על-פי עובדות כתב האישום המתוקן שבו הודה חדד, בתקופה שבין ינואר 2009 לינואר 2014 ביצע חדד, באמצעות 11 חשבונות ניירות ערך שהיו בבעלותו או בשליטתו, 2,883 עסקאות עצמיות בניירות ערך של החברה הציבורית איתמר מדיקל, ובכך השפיע על שער המניה. היקף פעילותו התרמיתית של חדד במניה בתקופה הרלוונטית הגיע לכ-50 מיליון שקל.
עוד הודה חדד בכך שנמנע מלדווח לחברת איתמר מדיקל, ביודעין, על כך שהוא וחברת סלקשיין מחסני אופנה שבשליטתו הפכו להיות בעלי עניין בה.
עסקאות עצמיות ומחזור פיקטיבי
הפרשה נחשפה ונחקרה על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך; וכתב האישום המקורי בתיק - שנוהל על-ידי עו"ד אבי ארוניס ועו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) - הוגש בספטמבר אשתקד.
מכתב האישום עלה כי חדד היה בעל השליטה בחברת סלקשיין מחסני אופנה והחזיק ב-60% ממניותיה, ואילו אחיו, יניב חדד, החזיק ב-40% ממניות החברה. לפי הנטען, החל משנת 2010 היה חדד הבעלים גם של החברה הפרטית בילבורד פרסום, העוסקת בפרסום חוצות על-גבי בניינים, והחזיק 50% ממניותיה.
חדד, נטען, הוא פעיל ותיק בשוק ההון, הבקיא ברזי המסחר בשוק ההון על כל שלביו ועוקב באופן שוטף אחר התנהלות המסחר בבורסה. לפי כתב האישום, כחלק מפעילות זו - החל מינואר 2009 ועד ינואר 2014 סחר חדד בניירות ערך של החברה הציבורית איתמר מדיקל העוסקת בפיתוח ושיווק מכשירים רפואיים.
חדד הואשם כי השקיע את כל הונו ואת כל ההון הנזיל של חברת סלקשיין מחסני אופנה במניית איתמר מדיקל, ובמהלך התקופה המדוברת פעל ב-11 חשבונות שונים שהיו בשליטתו וביצע 2,883 עסקאות עצמיות שהשפיעו על שער מניית איתמר מדיקל. זאת, תוך ניצול מאפייני שיטת הרצף. המסחר בבורסה התנהל באותה התקופה בשיטת הרצף, שפעלה על מערכת ממוחשבת למסחר רציף ואלקטרוני בניירות ערך.
החשבונות שבאמצעותם ביצע חדד את העסקות העצמיות התרמיתיות היו חשבונות שונים שהיו בבעלותו וכן חשבונות של החברות סלקשיין מחסני אופנה ובילבורד פרסום שבבעלותו, בין היתר בבנק אוצר החייל, בבנק דיסקונט, בבנק לאומי ובבנק פועלים. את המסחר בחשבונות ניירות הערך ניהל חדד, כנטען, באופן בלעדי באמצעות האינטרנט, הוראות פקס, הוראות בדואר אלקטרוני ושיחות מול הבנק.
עוד עלה מכתב האישום כי בפעילותו התרמיתית ייצר חדד מחזור פיקטיבי של 25,912,660 ערך נקוב במניה. כן נטען כי כ-50% מהעסקאות העצמיות שביצע חדד נעשו בהפרשי זמנים של פחות מ-5 דקות. לדברי הפרקליטות, חדד הכניס הוראה לקנייה/מכירה בנייר ערך מאחד החשבונות שבשליטתו, וכעבור פחות מ-5 דקות הכניס הוראה נוגדת מחשבון אחר שבשליטתו.
לפי כתב האישום, בדצמבר 2012, כשהתעורר חשד אצל מנהל ההשקעות בחברת איילון, תומר פורת, על כוונותיו של חדד לבצע עסקאות עצמיות בין חשבונותיו - שוחחו אנשי איילון עם חדד על האיסור לבצע עסקאות עצמיות בין חשבונותיו, והוא התחייב בפניהם לא לבצע עסקאות צולבות. אולם, לפי הנטען, חדד המשיך לבצע פעילות תרמיתית בין חשבונותיו השונים והשפיע בדרכי תרמית על תנודות שער מנייתה של חברת איתמר מדיקל.
באישום השני הואשם חדד כי הגם שהיה מודע לחובת הדיווח של בעלי עניין בחברה, הוא נמנע מלדווח לחברת איתמר מדיקל על כך שהוא וחברת סלקשיין מחסני אופנה שבשליטתו הפכו לבעלי עניין בחברת איתמר מדיקל - והכול, לפי כתב האישום, כדי להטעות משקיע סביר.
מכפירה באישומים להודאה
חדד כפר תחילה בכל האישומים נגדו, והתיק נקבע להוכחות. אולם, טרם החל הליך שמיעת העדים הודיע חדד על כוונתו לחזור בו מכפירתו באישומים. בהמשך לכך תוקן כתב האישום, וחדד הורשע בעבירות ניירות הערך שיוחסו לו.
בתיק התנהלו 3 ישיבות שבהן נשמעו הטיעונים לעונש לאורך ימים שלמים בפני השופט חאלד כבוב, שציין כי ריבוי הישיבות בעניין זה הן עניין "חריג ויוצא דופן".
בעת גזירת הדין התחשב השופט במצבו של חדד. "מדובר בנאשם לא צעיר בימים, בשלהי שנות ה-40 לחייו, שמתנהל מזה שנים תחת צילה הכבד של חקירה פלילית ובהמשך כתב אישום פלילי, והוא בעל משפחה, אב לילדים, מנהל עסקים רבים ומעסיק מאות עובדים", כתב השופט כבוב, שאישר את בקשת הפרקליטות להטיל על חדד 12 חודשי מאסר בפועל.
"תיק ייחודי"
סנגוריו של חדד, עו"ד איריס ניב-סבאג, עו"ד יאנה סלוצניק ועו"ד ערן אלהרר ממשרד שינמן-נגב-ניב, מסרו בתגובה: "לטעמנו היה על בית המשפט להסתפק בעונש של עבודות שירות על אייל חדד, ולהימנע מהרשעת החברה.
"מדובר בתיק ייחודי, שבו חדד הודה בכתב אישום מתוקן בביצוע עסקאות עצמיות, ללא רכיב של כוונה להשפיע על השער, והתביעה אף הסכימה שלא מתקיים רכיב של כוונה להשפיע על השער. גם יתר נסיבות ביצוע העבירות - ובכלל זה היעדר מניע, השפעה מינורית על השער, הפסד שנגרם לחדד כתוצאה מההשקעה והפעילות במניה והאובססיביות של חדד כלפי המניה - הן נסיבות ייחודיות ותקדימיות אשר היו צריכות להוביל להטלת עונש של עבודות שירות בלבד.
"לצערנו, בית המשפט התייחס באופן שגוי לחלק מטענות ההגנה ולא נתן משקל מספיק לייחוד של תיק זה, ואנו נערער לבית המשפט העליון על גזר הדין".